09/09/2025
כשמישהו מגיע אליי עם חרדה, יש שם אוויר. יש מצוקה, אבל גם תקווה.
כי עם חרדה, בניגוד למה שנדמה, דווקא אפשר לעבוד.
אבל רגע לפני שמתחילים חשוב להבין: מה ההבדל בין פחד לחרדה?
פחד- זה רגש הישרדותי. הוא שומר עלינו.
תדמיינו את האדם הקדמון. קם בבוקר, עם נבוט ביד, פתאום הוא רואה נמר. תוך שניות הגוף שלו נכנס לפעולה: דופק מואץ, נשימות מהירות, דריכות, מחשבות על סכנה.
הגוף מתכוונן להילחם, לברוח או לקפוא. זה קורה ככה בלי שליטה.
הנמר עזב? הסכנה חלפה?
המערכת נרגעת. הדופק יורד. אולי אפילו יהיו קצת רעידות אבל הגוף חוזר למצב רגיל.
והיום? אין נמרים ברחוב. אנחנו כבר לא מסתובבים עם נבוט. אבל אם נרגיש שיש נמר (סכנה) ברחוב למרות שאין – זאת חרדה.
אותה תגובה פיזית ונפשית, רק שה"נמר" הוא לא ממשי הוא מחשבה, זיכרון, או פרשנות לאירוע.
ניקח לדוגמה אדם שפוחד מכלבים:
יום אחד הוא יוצא מהבית הוא באמת רואה מולו כלב גדול ומאיים- זה פחד.
אבל למחרת, הוא רואה כלב קטן רחוק ממנו ונכנס מיד בחזרה לבניין.
אחרי כמה ימים זה כבר קורה מכל פודל, ואז מכל חתול, ופתאום גם מיתושים...
החרדה מתרחבת, משתלטת, סוגרת.
וכשאנחנו בורחים? נרגעים מיד. אין תסמינים.
המוח לומד: "אם אני נמנע, אני שורד."
וזה הטריק של החרדה. היא משכנעת אותנו לוותר על הבחירה. על התנועה. על החופש שלנו להיות ולהתנהל בעולם.
החרדה תמיד רוצה עוד. היא לא תסתפק בכלב אחד.
בסוף, אתה מוצא את עצמך עבד לה.
אז מה עושים?
מתחילים בלשבור את מעגל ההימנעויות.
צעד אחר צעד, באומץ, בקצב שלך עד שהמוח לומד: "לא באמת היה שם נמר."
רוצים לשתף בפחד או חרדה שאתם מתמודדים איתם?
התגובות פתוחות. זה המקום לדבר. 💬
#חרדה #פחד #טיפולרגשי #בריאותהנפש #פסיכותרפיה
