26/01/2022
3 ימי בידוד וחולי של אמיליה
כל יום שהסתיים חיכיתי לחוסר אויר שארגיש, לזמן לעצמי שכל כך אצטרך הרי זה אמור להיות, אני מכירה את עצמי.
גם זה כל כך קשה להיות בבידוד וגם חולי ובדיקות,
חוסר ודאות, אין סדר יום ובלאגן.
אך לא כך הרגשתי הפעם.
ואולי כי גם אני הייתי זקוקה לימים שלמים בחברתה.
אני מודה, כל כך התגעגעתי לחוות כל יום איתה.
אלה היו שלושה ימים של הקשבה, של קשר עין, של צחוק, נוכחות, זמן איכות, של בנייה, קשר, של הבנה, לצד רגעים של בכי, חולי, בדיקות, יציאה משיגרה
ובעיקר המון זמן של יחד.
וכל יום שהסתיים חיכיתי ליום למחרת,
לחיוך שלך בבוקר כשאמרתי לך שגם היום אנחנו נשארות יחד בבית.
וחשבתי לי על כמה קשה לנו להיות על הילדים שלנו ברגע, לעזוב הכל ובאמת להיות.
להקשיב, ליצור את הקשר עין,
ואפילו ליהנות איתם.
גם כשאנחנו איתם בבית יש כל כך הרבה מסיחים, הפרעות, מטלות, התרעות שמונעות מאיתנו להיות איתם, לא להיות רק פיזית, אלא להרגיש אותם.
הילדים שלנו כל מה שהם זקוקים לו הוא זמן,
זמן איתנו.
להקשיב למה שהם מספרים, להסתכל עליהם בעיניים, לתת להם להוביל, לשחק איתם במשחק שבחרו, לרוץ איתם בדשא, לאסוף עלים, להתפעל מאבן מנצנצת שמצאנו יחד, להחזיק ידיים, להיות איתם שם ברגע.
בשבילם, בשבילנו, בשביל הקשר שלנו.
מודה גם אצלי זה לא כל היום וכל יום
אבל בחצי שעה שזה קורה
העולם בחוץ יחכה, זה הזמן שלנו יחד והזמן הזה לא חוזר.
אז תודה על שלושה ימים איתך אמיליה שלי.
תודה שאת מאפשרת לי להתבונן על עצמי, עלינו,
שבדרך שלך אמרת לי ״אני זקוקה לזמן שלנו״, לביחד.
שרק תהיי לי בריאה.
אני כאן איתך תמיד.
#מונטסורי #מונטסורידרךחיים #טיפולרגשי #בידוד #להיותברגע #טיפולרגשילילדים #מונטסוריבבית #הוריםוילדים #הורות #אימהותמשתפות
