21/01/2024
וואוו כמה זמן לא כתבתי כאן!
נעדרתי מכאן כשלוש וחצי שנים.... ובינתיים הגיעו לחיי 2 יצורות מטריפות.
בשלוש + שנים האחרונות, מרכז ה"כובד" בחיים שלי, עבר מהמים אל היבשה. אל התפקיד הכי אדמתי שפגשתי. היותי אמא.
לפני כן המים היו הבייבי שלי והקשר שלי אתם היה חזק, עוצמתי, מחובר עד כדי בלתי נפרד. היתה שם התפעמות וראשוניות שכל הזמן קיבלה מקום, כיוון שבכל השנים לא הפסקתי לגלות עליהם גילויים חדשים, העומק היה בלתי נגמר והם ואני היינו אחד.
ואז.... הגיעו הבנות. קודם נאיה ואחר כך אלי.
והמים הפכו לשחקן משני בחיים שלי. המים ואני שמנו על הולד את היחסים שלנו, פתחנו אותם רגע, כדי שהתפקיד הכל כך משמעותי שהם הפגישו אותי אתו, יוכל רגע לפנות אותי לתפקיד, שגם 44 שנים לא הכינו אותי אליו. אמהות. ואמהות לשתיים קטנות צמודות.
וואוו. והתמסרתי ועדיין מתמסרת.
אין ספק שהתפקיד שלי כמאפשרת במים, הרבה יותר מתגמל 😊😅💙🐬.
אבל עם הזמן כמו במים, נחשפים לאט לאט העומקים, הגילויים. אבל כאן, בעצם, מתחת לפני השטח, מערכת היחסים המתגלה ומשתנה, היא אני ביני לביני. אני איתי, עם כל החלקים החשוכים שהחיים עד לאמהות, אפשרו לי לשלוט בהם כביכול ולנהל את המצב ולהחליט עד כמה ומתי אני מסכימה לפגוש בהם. אפילו בזוגיות שלי עם גל, עוד יכולתי כביכול, לשלוט בזה מעט.
ואז הן באו. המורות המהממממממות שלי. וואוו כמה אהבה יש לי אליהן כשאני יודעת שזה הכל בעצם שלי. כל המופעים שמגיעים כביכול, בדמות התנהגויות שלהן ומפעילות אותי כל כך, זה בעצם מופעים שמשקפים את החלקים החשוכים בתוכי.
ואין יותר ברירה. אם אני רוצה לגדל ילדות בריאות בנפשן, אני צריכה לקחת אחריות ולהתחיל לעשות שלום עם אותם חלקים. זהו.
ואז זה מתחיל להתגלות. כמה עומק, פגיעות, רצון גדול לאהבה וקשר יש בי. כמה רגישות, כמה כאב.
וכמה שחשבתי שאני יודעת על הפצעים שלי, פפפפפ מבינה יותר ויותר כמה הם הביאו אותי לתפיסות מגבילות שבקלות יכולות להמשיך את שרשרת הכאב. להעביר את זה הלאה לבנות שלי. ואני מתחילה לאהוב את כל זה. פוגשת בעוד אהבה את הילדה שאני ואת הילדות שהן. אני עכשיו ממש בזה. כך יום מתגלה עוד כח בי. כל יום מתגלה עוד אהבה בי. לצד עוד כאבים.
ומשם, וכך, אני חוזרת אל המים.
ולומדת לשלב בין התפקידים. בין האדמה למים.
התפקיד שלי כאמא, מגדיל את הכלי שלי כמטפלת. אין ספק.
אני חוזרת למים, כמטפלת שמסכימה לפגוש עוד חלקים חשוכים בעצמה ובאנשים שאני מחזיקה בידיים. כי גם שם יש השתקפות.
ואני מרגישה שעכשיו אני מכוונת לפגוש עוד ועוד נשים שמסכימות ומבקשות להכיר עוד חלקים בעצמן. לא רק את החלקים היפים והסקסיים, אלא כאלו שמוכנות להסתכל לאמת בעיניים ולפגוש את הקישקע (המתקן תיקן לי לישועה.... מענין!!!)
ולעבור באמת תהליך משנה חיים.
אנחנו ב money time... הכל בסוף מחזיר אותנו אל עצמינו.
שולחת הרבה אהבה לכולם.
וכמו שכתבתי, הלוואי וכל היצורים הברואים יוכלו להסתובב בחופשיות ובטבעיות בטבע הפורח והמאיר כעת. שיחזרו כבר.
בוידאו - רגעי נחת, שיותר קל לצלם, כמו שכבר כתבתי פעם.... אבל אני מרגישה שאלו פירות של עבודה קשה וסיזיפית.
ואם הגעתן עד כאן, דעו שהתפנה מחר זמן מים ב 12, בבית חנניה.
אהבה ממני, זוהר של המים ושל נאיה ואלי וגל ואפילו של לולה... אבל הכי של עצמה.
💙💙💙💙
