09/11/2018
כשעונת החורף בפתח🌨, זה אומר מזג אוויר קר, צבעי סתיו 🍂 וחגים. זה גם אומר ממתקים ועוגיות, מאפים ולחמים, אוכל חם ומחמם...🥐🥖🍩🥧🍰
לאנשים מסוימים זה עלול להגדיל את הסכסוך - את הפחד – מול האוכל והאכילה שאיתה הם מתמודדים כל השנה.
הבן שלי בכיתה ג' לומד עכשיו בבית הספר את הסיפור של "הקוסם מארץ עוץ",
הסיפור הזה מזכיר לי את המאבק שיש לאנשים עם יחסי אהבה/ שנאה לאוכל – אלו שאוהבים לאכול, אבל נאבקים באכילה בניסיון לשלוט בה.
האם אתם עוקבים אחרי דרך האבנים הצהובות?
נאמר לנו שאם רק נעקוב אחר דרך האבנים הצהובות (כללי הדיאטות ותוכניות שונות לירידה במשקל) לעיר האזמרגד, נוכל לפגוש את הקוסם מארץ עוץ, וכל רצונותינו (לבריאות, יופי, קבלה ואושר) יתגשמו.
לאורך הדרך, אנו נתקלים ברבים אחרים אשר גם הם מרגישים כי חסר להם משהו שהם צריכים על מנת להיות מאושרים ושלמים. אז, אנחנו מדלגים יחד לאורך השביל הצר, בזהירות בהימנעות מהאריות, נמרים, ודובים שבדרך.
כשאנחנו כבר מגיעים אל הקוסם (היעד הנחשק), הוא מעלה את הרף גבוה יותר, ומחייב אותנו להחזיר את המטאטא של המכשפה המרושעת (זה לא היה מספיק טוב רק להגיע עד לכאן {לרזות}, עכשיו אנחנו צריכים לשמור על משמעת ועל כוח הרצון). אנחנו נחושים כל כך להגיע למטרות שלנו, שאנחנו יוצאים שוב למסע, למרות המכשפות המפחידות וקופים המכונפים בהם אנחנו נתקלים (קיפוח, תשוקות, אכילת יתר, אשמה).
כל העיר האזמרגד (תרבות הדיאטה) מעודדת אותנו בזמן שאנחנו נלחמים במכשפות המרושעות וקופים המכונפים. אנו מתמקדים כל כך בשמירה על כוח הרצון שלנו, בהימנעות מכל המזונות ה"רעים" שאנו נתקלים בהם, בספירת קלוריות ובלעשות V על פעילות גופנית, שאנו שוכחים כי כוונתנו מעולם לא הייתה להיות הגיבורים, אשר כובשים את ארץ הדיאטה.
הכוונה שלנו הייתה לחזור הביתה.
בשלב מסוים, רובנו מתחילים לחשוד כי "הקוסם" הוא זיוף ולא באמת יש לו כוחות מיוחדים. אנו גם מבינים כי דיאטות ותוכניות אחרות לירידה במשקל שאנחנו עוקבים אחריהם נואשות לא מספקים את התוצאות אליהן קיווינו. והם בהחלט לא לוקחים אותנו הביתה.
בהתחלה אנחנו מאשימים את עצמנו, ולכן הדרך הופכת לספירלה מתסכלת ואינסופית - המחזור חוזר על עצמו.
כמו דורותי, ייתכן שיהיה צורך להזכיר לכם שתמיד היה לכם את הכוח בתוככם - הכוח לקבל החלטות על האכילה שלכם בלי חוקים והגבלות – ושתשוקות לבכם היו בתוככם כל הזמן!
ויתור על הפנטזיה של מציאת דרך האבנים הצהובות, על מנת לפתור את הבעיות שלנו עם האוכל אולי נשמע מפחיד ואפילו בלתי אפשרי.
אבל זכרו את הסיפור, דורותי מתיזה מים על המכשפה המרושעת והיא פשוט נמסה ונעלמת. כמו כן במסע שלנו להאכילה המודעת יש את אותו אפקט מפתיע בהשפעתו על הקשר שלנו עם האוכל!
כשלומדים איך לוותר על הגבלת מזון, מה שהיה פעם כל כך מפחיד - ממתקים, עוגיות ועוגה - פשוט איבדו את כוחם עלינו.
לשוב הביתה...
מה זה לשוב הביתה, איך זה נראה? מה התחושה? הבית הוא המקום שבו ...
• אתה אחראי על ההחלטות שלך במקום כל הזמן לנסות להישאר בשליטה
• אתה מרגיש מחובר לגוף שלך
• אתה יודע מתי הגוף שלך זקוק לדלק (וכאשר הוא זקוק למים, מנוחה, נוחות, הנאה או מאות צרכים אחרים)
• אתה נמצא באיזון ללא מאמץ ואכול עם הנאה
• אתה אוכל עד שאתה שבע ונמצא בנוחות, ולא מלא ואומלל
• אתה משתמש באנרגיה היקרה שלך כדי לחיות את החיים שאליהם אתה משתוקק
• אתה מסוגל לענות על הצרכים העמוקים שלך מבלי לפנות לאוכל לעתים קרובות
• קבלה עצמית ללא תנאי
אתם לא חייבים לצאת החוצה לבד!
אם אתם חושבים שאתם מוכנים לחזור הביתה, אני רוצה להזמין אתכם להצטרף אלי למסע מיוחד!♥️
איילת פרסול ♥️ לאכול את הקול
