16/03/2026
https://www.facebook.com/share/p/18JFRSCsCJ/
יש רגעים שבהם המציאות סביבנו כל כך מורכבת, שקשה למצוא מילים. מלחמה, אזעקות, פינוי מהבית – וכל אחד מתמודד עם זה אחרת, אבל לפעמים דווקא בתוך הרגעים האלה מתגלים גם רגעים קטנים של אנושיות וחיבור.
ד"ר דורון שגיא- גרונטולוג יישומי חבר הסגל האקדמי בתכנית המוסמך לגרונטלוגיה התכנית בגרונטולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון (לימודי זיקנה) ומרצה בפקולטה למדעי הבריאות, משמש גם כמנהל המקצועי של המערך הגרונטולוגי בעמותת עמך. במסגרת פעילות העמותה כחלק מהקואליציה הישראלית לטראומה, הוא פגש בשבוע האחרון מפונים מבוגרים שביתם נפגע בעקבות פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע – וחזר עם סיפור שלא יוצא מהלב. וביקש לשתף אותנו במפגשים המרגשים שהיו שם:
"ניגשתי (תחילה בנפרד) לשני אנשים זקנים שהוגדרו על ידי גורמי רווחה ובריאות כדמנטים. אנשים אלו נותרו בצד, ללא מגע של גורמי מקצוע, מתוך מחשבה שבמילא אינם מודעים למתרחש.
מתוך ההיכרות שלי עם דמנציה והסובלים ממנה, הפגיעה בשגרת החיים המוכרת והתחושה הכוללת של חוסר יציבות עלולות לגרום לתגובה קיצונית גם אם אינה מדוברת. פאסיביות וחוסר אונים – שמהווים אינדיקציה שלילית מבחינת הסיכון לתגובה פוסט־טראומטית אצל כל אדם – עלולים להתבטא במורכבות יתר בקרב אלו המוגבלים תפקודית או קוגניטיבית.
ניסיון דיבוב ראשוני וקצר הוביל לכך שהמפונים הירודים קוגניטיבית פתחו בשטף ורבלי של שיח, שגם אם לא היה לגמרי קוהרנטי, אפשר להם לחזור לאקטיביות ולהרגיש חלק מכלל האוכלוסייה המפונה.
דיבוב נוסף מצידי בתכנים הקשורים לעבודת חוסן, כמו איסוף משאבים חיצוניים ופנימיים , הוביל למהלך מרשים של סקירת חיים, תוך הדגשת צמתי התמודדות אפקטיבית ושיקוף חוזקות אישיותיות שיוצרות תפיסת איזון אל מול הפגיעות התפקודית.
בשלב מסוים, כשהייתי צריך להיפרד, יצרתי קשר בין שני המפונים (בהסכמתם ותוך הסבר המהלך לבני המשפחה). לאחר שישבתי עם שניהם ויצרתי תקשורת ביניהם, השארתי אותם יחד בשיח עצמאי, תוך הסכמה להיפגש שוב בימים הבאים ולהתמודד יחד עם הזמנים המורכבים."
לפעמים גם שיחה אחת יכולה להחזיר תחושת שייכות, תקווה וחיבור, דווקא ברגעים שבהם העולם סביב מתערער.
