23/06/2025
איך עוזרים להורים בגיל השלישי בתקופה כזו?
לא תמיד הם אומרים מה עובר עליהם. לפעמים זה רק שקט, לפעמים חרדה שמסתתרת בין המילים.
מצב החירום הנוכחי מציב אתגרים מיוחדים בפני האוכלוסייה המבוגרת. האזעקות הרבות, הירידה למקלטים והחרדה הכללית יוצרים עומס נפשי נוסף על מציאות חיים שכבר מאתגרת מבחינה גופנית, נפשית וחברתית. איך ניתן לעזור להם? במקום להתייחס לאוכלוסייה המבוגרת כאל קבוצת סיכון פסיבית, נתמקד בפוטנציאל שלהם להיות חלק פעיל ומשמעותי מהמאמץ הלאומי
ואלו הטיפים שחשוב לדעת :
*ויסות החשיפה למידע*
חוסר גישה לידע על מה שמתרחש עלול להציף תחושת חוסר שליטה, איתה המבוגרים כבר מתמודדים בהיבטים שונים בשל הזקנה.
מצד שני, מידע רגשי וטראומתי עשוי לעורר חרדה נוספת. אז מה עושים? מבחינים בין חדשות המסבירות את תמונת המציאות, לבין עדויות רגשיות וטראגיות. רצוי להימנע מצפיה ממושכת בפרשנויות סבוכות ולהתמקד במידע אובייקטיבי ובהמלצות על דרכי ההתנהלות הרצויה. מטפלים ובני משפחה אתם יכולים לסייע בסינון המידע ובהבטחה שיקבלו מידע מהימן ורלוונטי בלבד.
*הבנת התגובות הגופניות והנפשיות*
החרדה איננה גורם פוגעני לכשעצמו, אלא מגיעה ממקום מיטיב בו הגוף מכין עצמו לאיום עמו הוא נדרש להתמודד, חשוב להבין מה הם התסמינים הגופניים הנפוצים של החרדה - קוצר נשימה, דופק מואץ והפרעות בעיכול. ללא מודעות כזו, התסמינים עשויים להוביל לפרשנות של התדרדרות כוללת במצב הרפואי ואף להיתפס כאירוע חריף. פרשנות זו רק תגביר את החרדה, ותחמיר את המצב הבריאותי הכולל. התגובה כלפי אירוע טראומתי עשויה לפגוע זמנית ביכולת הריכוז, הזיכרון ותפקודי מח נוספים, אך חשוב להבין כי מדובר בתופעה זמנית שחשוב לייחס למשבר הנוכחי ולאו דווקא לדמנציה.
(לכתבה המלאה ב ynet) https://www.ynet.co.il/activism/Avir/article/bklgpl11nex
