Enjoy your life, Enjoy your Action

07/01/2026

חוג כושר ואושר - משחקים, כוח פונקציונלי וריצה
גם הערב בשעה 18:25

05/01/2026

ישנו סוג של עייפות ששנת לילה טובה מתקשה "לרפא". זוהי השחיקה הקוגניטיבית המצטברת מהמולה, מהצורך התמידי לסנן רעשי רקע
ומהריכוז המאומץ הנדרש מאתנו במרחב הציבורי.

​במאמרם משנת 1995, שפורסם ב-Journal of Environmental Psychology, ניסחו חוקרי הפסיכולוגיה סטיבן ורחל קפלן (Stephen & Rachel Kaplan)
את תיאוריית שיקום הקשב.
​"The restorative benefits of nature: Toward an integrative framework ​
העניקו לנו מפתח להבנת המשאב יקר מאוד: הקשב.

​הסביבה העירונית כופה על המוח מצב של Directed Attention המערכת הקוגניטיבית שלנו מגויסת כדי להימנע ממכשולים, לפענח שלטים ולהתעלם מגירויים תוקפניים. זהו תהליך צורך אנרגיה באופן אקטיבי; וכאשר המשאב הזה מתכלה, אנחנו הופכים קצרי רוח, מוסחים וחסרי חיוניות.

​הטבע☘️, לעומת זאת, פועל על המוח כמעשה כשפים פיזיולוגי. הוא מציע גירויים שהחוקרים כינו Soft Fascination (קסם רך) – רשרוש עלים, תנועת עננים או משחקי אור וצל. אלו הם מראות המושכים את העין בעדינות, ללא צורך במאמץ רצוני. ​בזמן שהקשב שלנו "משוטט" בנחת בין נופי הטבע, מנגנון הריכוז המאומץ שלנו זוכה להפוגה. זהו הרגע שבו הסוללה המנטלית נטענת מחדש.

​
​מחקר זה מזכיר לנו שהשהייה בטבע אינה רק מותרות של פנאי; היא הכרח נוירולוגי. המעבר מהבטון אל הירק הוא המעבר ממצב של צריכת אנרגיה למצב של שיקום אנרגיה. ​בפעם הבאה שאתם חשים שערפל משתלט על המחשבה, זכרו: המוח שלכם לא זקוק לעוד גירוי דיגיטלי, הוא זקוק לשקט המרפא שהטבע מציע בנדיבות כזו.

איפה הפינה או השביל הירוק והשקט שלכם?

01/01/2026

מה בטוח חייב להיות בשנת 2026?
להיות בטבע, להיות בטבע בתנועה, לפחות 2ק"מ לפחות 20דק ביום. השנה התחילה🎊

נ.ב
בתגובות מעתיק מה הבינה אומרת על התועלת של 20דקות במידה ואת מפקפקים🎉

17/12/2025

פעילות גופנית, בחורף זה הדבר.
בריאות ואיכות חיים, את זה אתם יודעים!

מחמם את הגוף ואת הנפש מיידית , מה דרוש לכם עוד?🙌 יודעים לעשות את זה בהתמדה?

14/12/2025

נהדר🤸‍♂️

11/12/2025

כאשר יש חדשות🌀 מאיימות⛈️
(במיוחד כשיש להן שם באנגלית)
אמתיות, חלקיות או מוגזמות,
מוחנו עלול להגיב בעוצמה גבוהה וזה "לא לעניין". כבר חשבתם שאולי תבטלו תכניות ותכנסו
למצב של "אחרי הגשם...🫠"

מוחנו מעדיף להגן ולא לדייק, המערכת שלנו בנויה לזהות סכנה מהר. לכן כששומעים סיפור מפחיד, גם אם הוא לא מדויק, המוח מפעיל "אזעקת" אמת לפני שבודק עובדות. הדמיון ממלא פערים כאשר המידע חסר, המוח משלים לבד, לרוב בתרחישים הכי שליליים.

זיכרונות ורגשות קודמים מתחברים לסיפור,
אם בעבר חווינו משהו מלחיץ, כל סיפור דומה יכול להגביר חרדה מעבר לפרופורציה, גם כשהמצב הנוכחי לא מסוכן.

סיפור טוב" עוקף חשיבה רציונלית, נרטיבים" חזקים במיוחד כשהם דרמטיים, פונים לרגש, לא להיגיון. ברגע שהרגש מופעל חזק ובלולאה, קשה להעריך את המציאות בצורה מאוזנת.

פחד מדבק, כשאנשים סביבנו מפוחדים, מספרים דרמה או מתנהלים בלחץ, גם אנחנו מגיבים כך, אפילו בלי לשים לב.

ישנן דרכים רבות לצמצם או להתגבר על החרדה,
חלקן מנטליות, חלקן גופניות, אחת היעלות היא
לעשות משהו שמאתגר לעשות. עכשיו.

גם 10 שכיבות סמיכה או סקווט או משהו... 🤩
ספרו לי מה בחרתם לעשות. עכשיו.

01/12/2025

I gained 1,095 followers, created 57 posts and received 33 reactions in the past 90 days! Thank you all for your continued support. I could not have done it without you. 🙏🤗🎉

28/11/2025

26/11/2025

לפעול, בכל גיל, באיזון ללא עצלות בחדווה🤩🤸‍♂️😍

17/11/2025

כי ברב חכמה רב כעס, וְיֹסִיף דַּעַת יֹוסִיף מַכְאֹוב - קהלת🤩

מי שמביט עמוק ובעיון רואה גם את הסדקים. החכמה פותחת דלתות, אך גם חושפת את המשא. הידיעה מרחיבה את האופק וגם את הפגיעות.

מודעות גבוהה חושפת אותנו לקשיים, ורגישויות שאחרים כלל אינם רואים. זה עלול לעורר עצב, עומס, ואפילו בדידות. אבל דווקא שם מסתתרת ההזדמנות.

ידע ומודעות מגבירים את היכולת לראות תהליכים, לזהות מניעים ולהבין השלכות. אך יחד עם זאת הם יוצרים עומס קוגניטיבי ורגשי: האדם חש את המורכבות, את אי־הוודאות ואת הבעיות שאחרים כלל אינם מבחינים בהן. מודעות עמוקה יכולה להעלות חרדה או עצב, אך גם לפתח חוסן, יכולת בחירה ובשלות רגשית.

כשאדם מבין את מורכבות חייו, הוא מקבל לידיו שליטה: הוא רואה את מקור הדפוסים, מבין מה מפעיל אותו, ומזהה את המקומות שבהם יש לו חופש בחירה. המודעות שמכבידה מתאזנת ומאפשרת בהמשך דיוק, בהירות ופעולה אפקטיבית.

זה לא פרדוקס זה אתגר,
הכאב שנובע מהבנה עמוקה הוא בדיוק מה שמאפשר שינוי עמוק. הרגישות שמייצרת עצב היא גם זו שמכוונת לצמיחה. הביקורת העצמית שעולה עם מודעות, יכולה להפוך למצפן ערכי ומוסרי.

העצב אינו תוצאה סופית של החכמה, אלא שלב מעבר. הוא סימן שהאדם ער, חי, ופתוח לצמוח ולחזק.

מודעים לעניין?😉

15/11/2025

🎵 למה מוזיקה גורמת להנאה?
הסבר מנקודת מבט מוחית.

🎧 שחרור דופמין -מערכת התגמול.
כשאנחנו שומעים מוזיקה שאנחנו אוהבים, המוח מפעיל את מסלול התגמול (Reward Pathway).

למעשה הדופמין משתחרר גם לפני רגע השיא המוזיקלי, כלומר בתהליך הציפייה, לא רק בחוויה עצמה.

במסלול זה משתחרר דופמין. בדומה לפעולות הבאות: אוכל טעים, חיבוק פעילות גופנית, אהבה אלכוהול וסמים.

🎵 תבניות, הפתעות ומתח.
המוח "נבנה" לנבא דפוסים. מוזיקה מכילה: משקל, קצב, חזרתיות, תוכן הרמוני, מקצבים צפויים ולא צפויים. המשחק הזה בין צפוי והפתעה הוא אחד הגורמים העיקריים לעונג. מסלול הפעולה הוא:

קורטקס השמיעתי -קליטה ועיבוד האות, ההיפוקמפוס -זיכרון מוזיקלי, קורטקס המצח הקדמי (PFC)- ניבוי ופתרון "מתח".

🧡 רגש ולא רק עונג.
מוזיקה משפיעה על האמיגדלה – אזור הרגשות חזקים (שמחה, עצב, כעס). ברמה הפיזיולוגית המערכת האוטונומית יוצרת שינוי דופק, חום גוף ו"צמרמורות" ו ואנו חשים מודעות רבה יותר לגוף והרגש(אינסולה). מכאן מגיעות תופעות כמו:עור ברווז, דמעות ממוזיקה, תחושת התרגשות "התרחבות" החזה.

🧠 זיכרון ואסוציאציות.
המוזיקה מחברת אותנו לזיכרונות חזקים,
שיר מסוים יכול לחבר ברגע לחוויות העבר כמו מכונת זמן. מנגינה מוכרת יכולה לגרום לחוויה רגשית עמוקה.

🤝 הורמונים חברתיים.
יצירת מוזיקה משותפת כגון נגינה, שירה, והשתתפןת בהופעה משחררת אוקסיטוצין שהוא הורמון החיבור החברתי ולעיתים גם אנדורפינים.
זו אחד הסיבות שקהל בהופעה מרגיש "מחובר", ושירה בקבוצה יוצרת אופוריה.

🧬 מוזיקה אינה חיונית להישרדות.
לרוב המוח "משתמש" במנגנוני תגמול שהתפתחו למטרות התנהגות הישרדותית (חיברות, תקשורת, דפוסי שפה, אכילה) אף על פי זאת המוזיקה "רוכבת" עליהם וגורמת לעונג גדול, למרות שהיא לא צורך הישרדותי.

🎶מה הטעם המוזיקלי שלכם? כיצד מוזיקה משפיעה על היום יום שלכם? ספרו לי בתגובות.