קרינה רבין חורש. פסיכולוגית התפתחותית

28/03/2026

השלם גדול מסכום חלקיו

העיקרון "השלם גדול מסכום חלקיו" הוא אבן היסוד של פסיכולוגיית הגשטאלט. הוא קובע כי המוח האנושי אינו תופס את העולם כאוסף חלקים נפרדים, אלא כמכלול מאורגן ובעל משמעות (תבנית). הבנת חלקי התבנית אינה מבטיחה הבנה של השלם, הנוצר מיחסי הגומלין ביניהם.

ובהשאלה לעולם של התפתחות הילד…..לעיתים קרובות בעת מתן אבחנה, ההורים מופתעים. למשל אם מדובר באוטיזם או בהפרעת קשב למשל, יכול להיות שהם מחזיקים בתודעה שלהם אבטיפוס מסוים של מה זה להיות ילד.ה עם אוטיזם או עם קשיים בקשב וריכוז. יותר מזה, יכול להיות שיש להם עוד ילד.ה עם אותה אבחנה ולא מבינים איך שני הילדים האלה יקבלו את אותה הכותרת והם כל כל שונים.

יש לזה מספר הסברים. קודם כל , מדובר באבחנות שמתבססות על רצף. זה לא משהו דיכוטומי, זה לא שחור -לבן. בכל כל אחד מהקריטריונים כל ילד יכול להיות ממוקם במקום אחר. לדוגמא, במקרה של אוטיזם לפי הקריטריונים של ספר האבחנות Dsm5, על הילד למלא שלושה קריטריונים מתחום האינטראקציה הבין אישית (A) ושניים מתוך ארבעה קריטריונים של התנהגות סטריאוטיפית וחזרתית (B). אז ילד שממלא שני קריטריונים מתוך B ייראה אחרת מילד שממלא שלושה או ארבעה. אבל גם בתוך כל קריטריון יש הבדלים כמותיים ואיכותיים….

ואולי יש אבחנות נוספות לאותו ילד או ילדה, דבר מאד שכיח. ילד עם הפרעת תקשורת שיש לו גם הפרעת קשב ייראה שונה מזה שאין לו. וגם ישפיע איך נראת הפרעת הקשב שלו… ויש גם רמת תפקוד התפתחותי/שכלי. ואולי לקות למידה. ותפקוד רגשי, ורקע משפחתי שמשפיע… לכן … השלם גדול מסכום חלקיו. מה שיוצא מהשילוב של כל הגורמים שמשפיעים על הילד.ה יהיה שונה בכל מקרה ומקרה ומכאן שיש שונות רבה וגם הרבה דמיון.

מכל זה חשוב לזכור שמעבר לאבחנה יש ילד עם חולשות אבל גם עם חוזקות. וחשוב לטפל בחולשות אך גם לטפח את החוזקות כדי לתת לילד תחושת מסוגלות וסיפוק.

ולפעמים אין ממש אבחנה… אך יש שילוב של קשיים שלא מגיעים לסף אבחנה… אבל גם השילוב של הקשיים האלה שמשפיעים אחד על השני יכול לגרום לקושי תפקודי… שוב, בצורה שונה בכל ילד וילדה. וגם אם קשה להורים כשהילד.ה מקבל.ת אבחנה גם קשה להורים שמתמודדים עם ילד שקשה לו אבל איו אבחנה או שיש אבחנה שמורגשת כ״כללית מדי״ כמו עיכוב התפתחותי.

יש גם מקרה נוסף של השפעה בין אבחנות שונות וזה כשהפרעה אחת ״מעפילה״ על השנייה, ממסכת אותה, ומרב שמתייחסים לאבחנה הזאת לא רואים את השנייה. כך לא מעט פעמים מגיעים לאבחון ילדים שהקשיים שלהם הוגדרו כקשיים בקשב/חרדה/למידה… ולמרות הטיפולים הילד לא מתקדם ועולה השאלה האם פספסנו משהו…

כל ילד הוא יחיד ומיוחד…. לא משנה איזה כותרות יש לו… וגם אנחנו ההורים 😊

27/03/2026

הורות וילדות בזמן מלחמה

כמה קשה להיות הורה בזמן מלחמה, לרצות לשמור על ילדינו במצב כל כל מורכב, בלתי ניתן לשליטה, כשלא ממש ניתן לשמור באמת על הילדים ולחסוך מהם חוויות כל כך לא נעימות.

כמה קשה להיות הורה ולעבוד מהבית, ובו בעת להיות שם בשביל הילדים כשצריכים עזרה, כשרעבים או כשרואים שהם כל הזמן במסכים ואנחנו מבינים שהגיע הזמן להציע הפסקה ולשחק משחק קופסה או אולי לצייר או לשחק בארץ -עיר. וכמה קשה כשהורה צריך לנסוע לעבודה כי הוא עובד חיוני ונאלץ להשאיר את הילד לבד כי אין ברירה.

כמה קשה לתת מענה ולהכיל את הילדים שלנו כשאנחנו בעצמנו לא ״מאופסים״, לחוצים, עייפים כל הזמן בגלל שינה לא רציפה.

כמה קשה גם לילדים! הילדים שצריכים להישאר לבד בבית, גם אם הם לא קטנים ועדיין נלחצים מאזעקות.

כמה קשה לילדים עם הפרעות תקשורת שחשוב להם לדעת מה הולך לקרות, שקשה להם עם שינויים והמציאות כל כך לא צפויה. ואולי גם רגישים לרעשים ויש התרעות ואזעקות …. ואולי נרתעים ממגע וצריכים להצטופף בממ״ד עם עוד הרבה אנשים.

כמה קשה לילדים עם הפרעות קשב שזקוקים לפעילות, לצאת מהבית, ונמצאים רב הזמן בפנים מחשש לטילים.

כמה קשה לילדים החרדתיים שתמיד דרוכים, ומחשבות מטרידות אותם ונמצאים כעת במציאות שרק מגבירה את החרדות שלהם

כמה קשה להיות ילד עם לקות למידה שצריך להתמודד עם לימודים בזום , ללא סייעת או מורת שילוב וללא עזרה מההורים כי הם עובדים או עסוקים עם האחים שלהם.

כמה קשה לילדים שמתקשים להירדם והאזעקות מעירות אותם כמה פעמים באמצע הלילה וצריכים להתמודד עם הקושי שוב ושוב

כמה קשה להרגיש חלשים ב״מדינה של גיבורי על״. חשוב להפגין חמלה עצמית וחמלה כלפי הילדים שלנו אם אנחנו או הם לא ״גיבורים״ כל הזמן . חשוב לזכור שמותר שיהיה קשה!

חשוב להחזיר לעצמנו תחושה של שליטה והנה כמה רעיונות:
1. להכין צנצנת פעילויות- לא במסכים!. ומדי פעם, להחליט מתי , לפי מה שמתאים לכל אחד, לבקש מהילדים להוציא פתק ולעשות מה שיצא: לרקוד, לשחק במשחק קופסה, לעשות יצירה וכו׳
2. אפשר להכין קופסת משחקים, חומרי יצירה, וכל פעם מישה אחר בוחר במה נעסוק ביחד
3.חשוב להימנע מחשיפת הילדים ליותר מדי חדשות, אך חשוב לדבר על המצב עם הילדים ולתווך את במציאות בהתאם לגיל ולהבנה של כל ילד
4. אפשר להכין גם קופסה מיוחדת לממ״ד/מקלט (עם משחקים קצרים, דפי צביעה, דפי פעילות) כדי להעסיק את הילדים בזמן השהייה במרחב המוגן
5. אפשר להיעזר בסיפורים על המצב, לעשות פעילויות יצירה כמו הכנת בובות דאגה שיעזרו לילדים לעבד את התחושות שלהם
6. חשוב גם שההורים ימצאו את הדברים שעוזרים להם לצבור כוחות פיזיים ונפשיים כדי להיות הגרסא הטובה ביותר של עצמם בהתאם לנסיבות הקיימות

שיבואו עלינו ימים טובים יותר במהרה!

20/12/2025

חנוכה הוא חג מיוחד . יש עוד חגים שנמשכים מספר ימים אבל בחנוכה יש לנו הזדמנות להיות ביחד עם המשפחה ואולי עם חברים ערב ערב במשך שמונה ימים. ערב ערב חוזר הטקס של הדלקת הנרות. והאור הולך וגדל . חנוכה הוא הזמנה לחשיבה יצירית- מה לעשות עם הילדים בחופש, מה להכין כל ערב כדי שיהיה מיוחד: לביבות שונות, סופניות מכל מני סוגים, פעילות משפחתית שונה בכל ערב. חנוכה הוא חג של אור. הסתכלתי על החנוכיה שלנו אתמול. כל הנרות היו דומים מאד בהתחלה, כולם יצאו מאותו מארז אבל אחרי שהדלקנו אותם הכל השתנה, וכל נר קיבל צורה אחרת- חלק נהיו קטנים מהר , חלק נכבו, חלק בערו זמן רב. גם הילדים שלנו דומים וגם שונים זה מזה. מתפתחים לכוונים שונים. ולכל ילד אור מיוחד משלו. לפעמים רואים אותו בקלות, ולפעמים צריך לחפש אותו. אבל הוא שם. בעולם הפסיכולוגיה אנחנו מדברים על חוזקות. במה אני טובה? במה אני חזקה? מאד חשוב לעזור לילדים שלנו לברר במה הם טובים. במה הם מיוחדים. איזה אור הם מביאים לעולם. וחשוב להתייחס לא רק במובנים של הישגים לימודיים או אחרים אלא גם מבחינה רגשית, חברתית. למשל: אולי אני טובה בזה שאני מקשיבה לחברים, שיש בי חמלה, שאני אוהבת לעזור. יכול להיות שאני מאד טובה במשהו ויש משהו אחר שבו אני רק קצת טובה אבל אני מאד אוהבת את זה ואפשר גם את זה לשפר. אפשר לפתח את החוזקות החזקות ואת החלשות יותר. וזה נכון בכל גיל אך במיוחד אצל הילדים שמתפתחים, משנים תחומי עניין, לומדים להכיר את עצמם… לנו ההורים יש תפקיד מאד חשוב -לעזור לילדים שלנו לזהות את החוזקות שלהם ולהבין גם במה קשה ומה הם רוצים לשפר. והנה רעיון למשחקלימים האחרונים של חנוכה : אפשר לקחת סביבון מעץ ולכתוב דברים שונים. אני כתבתי : ״במה אני טוב?״, ״מה קשה לי ואני רוצה לשפר״, ״מה עוזר לי כשקשה לי?״, ״מה אני רוצה להשיג השנה?״. אפר לרשום כמובן משפטים אחרים. אז בתורות, מסובבים את הסביבון ולפי מה שיוצא עונים על השאלה, מדברים על תשובה של הילד ואולי של ילדים אחרים. אפשר לצור סביבון עם אפשרויות אחרות. יש לי סביבון שאני משתמשת בו כל השנה שבו ציירתי רגשות שונים כדי לעודד ילדים לדבר על רגשות.
הרבה יותר קל לדבר עם ילדים כשיש לנו עזרים כאלה. אפשר להשתמש בקוביה.תעזרו לילדים לזהות את האור שלהם, את כח העל שלהם ותעזרו להם גם לזהות מה עושה להם טוב ולפתח את זה. שיהיה המשך חג שמח!

17/06/2025

17/04/2024

אני רוצה שתרגישו איתי:

"אנחנו מחכים בחדר בבית החולים.
יושבים בלי טלוויזיה
כי ביקשו מהערוצים השונים
לא לשדר את החזרה שלהן

הטלפון מצלצל.
רומי בצד השני של הקו.
היא אומרת: "אמא?!"
ובחדר מתפרק המתח שהחזיק אותנו בשעות האחרונות
מהרגע שקיבלנו את הידיעה שרומי חזרה".

אני רוצה שתחזיקו איתי את הרגע הזה
את התחושות
את השמחה בחדר
האנרגיות הגבוהות

תחזיקו איתנו את הערוץ הזה
התדר הזה
אפשר על רומי
אפשר על חטוף או חטופה אחרים

העיקר להחזיק את המציאות האפשרית הזו מתוך האפשרויות הרבות שיכולות להיות

מרימות את הכפפה?

מחזיקים את התודעה הזו
המציאות האפשרית הזו?

מירב לשם גונן

24/12/2023

24/12/2023

11/12/2023

כמה קשה הכל השנה. קשה כל כך לגרש את החושך הגדול שכמו עננים שחורים מכסה את שמי חיינו מאז השביעי לאוקטובר.
השנה במיוחד חנוכה בשבילי היא הזדמנות להאיר קצת את האפלה. חג שמביא תקווה לאור ולניסים שאנחנו כל כך צריכים. זמן למפגש ועשייה משותפת.
למשחק. וחג שמזכיר שכמו הנרות של החנוכיה כל אחד שונה ומיוחד ולכל ילד אור מיוחד משלו. אותו כח/ות על שיש לכל אחד ועוזר/ים לו להתמודד עם הדברים הקשים ולהנות מהדברים הטובים.
שיהיה חג שמח! ושבקרוב העננים יפנו מקום לשמים כחולים שטופי שמש

24/09/2023

שנה טובה וגמר חתימה טובה!
שנה חדשה התחילה והיא מזמינה אותנו לחשוב: איך השנה שלי תיראה, או איך אני רוצה שתיראה? איזה ציפיות יש לי מעצמי , מבעלי, מהילדים, מהעבודה? בכל שלב בשנה ניתן לעצור ולקבוע מטרות, אבל התקופה הזאת היא הזדמנות מיוחדת לעשות חשבון נפש, להרהר במה שעשינו ולתכנן מה נעשה בהמשך.
חשוב לקבוע ציפיות אבל לא גדולות מדי… אחרת, כגודל הציפיה - גודל האכזבה: לדוגמא- סבתא פוגשת את נכדה לאחר שלא ראתה אותו כמה שנים. היא מצפה שהוא ירוץ אליה, ינשק אותה. הנכד הוא ילד שלא אוהב חיבוקים ונשיקות, הוא מעדיף להגיד לה שלום מרחוק… הפער בין הציפיה של הסבתא ומה שקורה בפועל גורם לאכזבה רבה. מה אפשר לעשות? לקבוע ציפיות ריאליות, כאלה שניתן להגשים. במקרה הזה: למצוא נקודות מפגש אחרות עם הנכד, כמו לשחק משחק קלפים ביחד. וכמובן לנסות להגיע לעוד נקודות מפגש בין השניים. ולהנות מכל אחת מהן.
חשוב להבין שאם אנחנו קובעים מטרה כלשהי, זה לא עניין דיכוטומי: הצלחתי או נכשלתי, זה יותר רצף, תהליך. לקראת השגת המטרה שיכול לכלול הצלחות וכשלונות. למשל אם השנה אני רוצה להקפיד על תזונה נכונה, זה לא אומר שאם היום אכלתי עוגה ״הרסתי״ הכל. אפשר להמשיך גם אחרי העוגה. אם החלטתי שאבשל יותר אוכל ביתי אבל היה לי שבוע קשה והזמנתי אוכל מוולט פעמיים, זה לא אומר שאי אפשר בהמשך לחזור לנסות להקפיד על הישול ביתי.
וחשוב להתייחס ככה לגבי ילדינו, בעיקר אלה שמתמודדים עם אתגרים במהלך התפתחותם. חשוב להעביר להם את המסר שחשוב לקבוע מטרות, לרצות להתקדם , אבל כל אחד יעשה את זה בקצב ובצורה שמתאימה לו. לזכור שגם אם הייתה מעידה בדרך , נמשיך לנסות להשיג את המטרה. לזכור שמותר לשגות, מותר שיהיה קשה! וחשוב שהילדים שלנו ידעו שאנחנו איתם. ברגעים הטובים ואלה שפחות.
במהלך השנה, לאחר שקבענו מטרות, חשוב לעצור מדי פעם , לבחון את חיינו, לבדוק מה טוב ומה דורש שיפור, ובמידת הצורך לשנות מטרות או לקבוע מטרות נוספות.
מאחלת לכולם שנה טובה , מלאה בחוויות . שתצליחו לקדם מטרות ולהגשים חלומות. שנה מלאה במשחק ומיצירה משותפת

17/04/2023

האהבה, האופטימיות ואומץ הלב של יוסף ורבקה באו הצילו אותם ממוות: הם הכירו במחנה הריכוז פלאשוב שבפולין, והתחתנו בחשאי בתוך מחנה הנשים, כשיוסף מחופש לאישה. 50 שנה לאחר מכן חגגגו חתונת זהב בישראל.

את רבקה קידש יוסף בטבעת מאולתרת אותה התיך מכפית שקנה תמורת מנות לחם שחסך מפיו. מיד לאחר החתונה, נאלץ יוסף לברוח בחזרה למחנה הגברים מאימת שומרי המחנה והצליח, באופן כמעט פלאי, לקפוץ מעל הגדר החשמלית המפרידה בין המחנות. החתונה של יוסף ורבקה אף הונצחה באחת מהסצנות האחרונות של הסרט "רשימת שינדלר" כשאת דמותו של יוסף משחק רמי הויברגר.

באו עבד במחנה הריכוז בתור גרפיקאי ושרטט של מפקד המחנה, אמון גת. הוא ניצל את מעמדו המקצועי כדי להציל את חייהם של מאות יהודים, להם זייף תעודות. כשנשאל למה לא זייף מסמכים גם לעצמו, ענה: "כי מי היה מציל אותם?".

להצלתו שלו דאגה אהובתו, רבקה. היא הצילה את יוסף כשהכניסה אותו לרשימה הידועה של שינדלר במקומה. אחרי שנתנה ליוסף את מקומה ברשימה, היא עצמה נשלחה לטרנספורט באושוויץ, בשלהי 1944.

"אהבתנו צמחה במחנה...במקום שבו כל חיבוק, האדם חשב שזה החיבוק האחרון שהוא נותן לאהובתו". כתבה רבקה באו בחשאי ביומנים שתיעדו בזמן אמת את שהותה במחנה המוות.

מוגנת באהבתם, שרדה באו את אושוויץ, והשניים התאחדו, בדרך לא דרך, בתום המלחמה.
בשנת 1950 עלו בני הזוג באו לישראל וכאן נולדו להן שתי בנות, הדסה וצלילה, וגם מפעל חיים ישראלי ייחודי.

יוסף היה מחלוצי האנימציה בארץ. בשנות החמישים פתח סטודיו לגרפיקה ואולפן לסרטים מצוירים. שם יצר פרסומות, סרטי אנימציה וכותרות עבור רוב הסרטים שנוצרו אז בארץ, ובכך סייע לא במעט לכינונה של תעשיית הסרטים הישראלית שהייתה אז בחיתוליה. כל זאת עשה באופטימיות ובהומור שאייפנו אותו, ומתוך תחושת שליחות.

יוסף באו כתב, אייר, ערך והוציא לאור עשרה ספרים בעברית ובפולנית, בהם הספר "שנות תרצח" מזכרונותיו מימי השואה. את הספר הקדיש לאשתו: "למרות שהזמנים היו קשים אז, רק בזכותך יכולתי לצייר ולכתוב...התחתנו בסוד גדול בתוך המחנה והיום כמעט כל העולם יודע על כך”.

בנותיהם של הזוג באו הקימו לכבוד מפעלו של אביהן אתר אינטרנט ומוזיאון, "בית יוסף באו", ואת חלק מפעילות ההנצחה שלהן אפשר לראות גם בסרט "רבקה ויוסף סיפור אהבה" שמגולל את מסען של הבנות בעקבות סיפור החיים של הוריהן, ובעקבות היומן שאמן כתבה לאחר המלחמה.

***
בתצלום נראים רבקה ויוסף באו בחגיגת חתונת הזהב שלהם, 50 שנה לאחר שנישאו בחשאי במחנה המוות פלשוב, 12 בפברואר 1994 בגבעתיים. צילום: אילנה ברוך | ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

05/04/2023

שתפו בבקשה

מחפשת לבן שלי יואב, בחור מקסים בן 20 על הרצף בתפקוד גבוה, מישהו שיבוא שעה או שעתיים בשבוע לדבר איתו אנגלית.
יואב ניגש שנה שעברה לבגרות 4 יח׳ באנגלית והצליח לכן רוצה מאוד עכשיו לשפר בעיקר את היכולת שיח שלו.
יואב נמצא במשך השבוע בהוסטל של ״בית אקשטיין״ בכפר סבא.
נודה על השיתופים הלוואי ונמצא ליואב את המישהו הזה שיכול לעזור לו בחלום שלו🙌🏻

דנה גרנות