07/11/2025
אתמול בשעה 18:00
עומר נכנס הביתה,
מדליק את האור,
פותח את המזגן,
מסתכל עליי —
אני יושבת על הכורסא,
טלפון ביד,
כותבת לעצמי.
“אז מה קורה?”
“בסדר.”
“מה בסדר?”
“אני עושה לעצמי טיפול.”
“טיפול?”
“כן, אני נותנת מקום לרגשות.”
ואז הוא שואל,
“איך היה היום? ולמה זה נראה שאת רוצה לבכות?”
ואז כמובן… התחיל שטף הדמעות.
סוף טיפול!
סיימתי תקופת עבודה — מרצון.
ובכל זאת, עלו בי מחשבות ורגשות שנגעו עמוק.
כאב על ההשקעה, על הנתינה, על כל מה שהיה בי
ולא חזר באותה מידה — לא מקצועית, ולא רגשית.
בהתחלה הכתיבה שלי באה מהמקום של הקורבן:
“איך אני מרגישה כך אחרי כל מה שנתתי?”
“איך זה מגיע לי?”
אחר כך הגיע הכעס — על חוסר הצדק, על החברות, על האנושיות שנעלמה.
ובסוף… מצאתי נחמה.
בתפילה.
⸻
תפילה לעצמי
לתקופה החדשה שבפתחי 🌿
אני מאחלת לעצמי לבחור תמיד בטוב.
להיות טובה לבריאות שלי — בגוף ובלב.
שבריאות הנפש והגוף ילוו אותי בכל דרך.
שאהיה בטוחה בצעדים שלי,
שאזכור לנשום, לשחרר, ולאפשר.
שיראו אותי בעיניים טובות,
שיבינו את הכוונות שלי,
שיעריכו את ההשקעה, את הדרך, ואת הלב שאני מביאה איתי.
שאזכור שאני עומדת על אדמה יציבה של ערך, אהבה ועוצמה.
⸻
לא דימיינתי כמה כוח יש בתפילה לעצמי.
המילים, כשהן חוזרות פנימה,
ממלאות כל תא ותא בגוף בתחושת חוסן, שלווה ואהבה.
אני משתפת את זה, כי זו הדרך שלי.
כמטפלת, כמנחה, כאדם — אני מאמינה בתהליכים אמיתיים.
בתנועה שבין כאב לריפוי,
בבחירה להישאר נוכחת גם כשקשה,
ולהיזכר שאנחנו אף פעם לא באמת לבד.
כי כל מה שאנחנו צריכות וצריכים — כבר נמצא בתוכנו. 💫
באהבה,
לימור הופמן 🌿
NLP & Mindfulness Therapist
#מיינדפולנס #התפתחותאישית #אותנטיות #עוצמהנשית #חוסןנפשי #התחלהחדשה #תפילהלעצמי #לימורהופמן
