איזון כעס, סטרס, עלבון, פחד, ספק, חרדה, עצב. חיזוק הביטחון העצמי והביטחון במרחב-לשגשוג בריא ושמחה
22/01/2026
שיתופון מתוך הארה 💜
שיעור השובבים ניתן לנו בלימודי הזוהר, בתחילת פרשת שמות.
שיעור ממש מרתק שתפס אותי ממש.
שיעור מלא בסודות ופתיחת צפנים מרגשים.
בשמיעה ראשונה של השיעור בתחילת פרשת שמות,
ירדו כמה אסימונים אלי ברוך השם,
אסימונים שעשו לי וואוו כי חידשו לי חידושים.
ומאז החידושים הללו הולכים איתי.
(רמז:
שיעור השובבים מתחיל בפרשת שמות,
ומסתיים בפרשת משפטים)
נפתחה לי עוד פיסה של ידע שהוסיפה עבורי עוד סודות בכתב הסתרים.
וזה שימח אותי מאוד כי מיזה כשנתיים,
הגעתי למצב שאני כבר רוויה ממידעים של הרוח.
יכולה אפילו לדקלם אותם מיתוך שינה כי למדתי לעומקם של דברים הרבה שנים,
לימדתי אחרים הרבה שנים,
וגם יישמתי את הנלמד כל כך הרבה שנים שהאמת - כבר מאסתי בזה.
מאסתי בללוש את התכנים,
והגעתי לסוג של מיצוי.
(דרך אגב, במטמטיקה אני על הפרצוף.
זו שפה שאני לא מבינה.
אבל שימו לי טקסט שעשוי מאותיות, וממילים ? ויש בי את היכולת למצוא נעלמים,
לפתור משוואות,
התרגילים פשוטים עבורי ובהירים)
כשהאחיין שלי נהרג במלחמה לפני שנתיים החסימה, המיצוי של הידע והעברתו הלאה קרתה.
והפסקתי לפתוח קבוצות חדשות של לימוד התכנים ויישומם בגשמיות.
כי הייתה בי זעקה פנימית אחת ויחידה לעם ישראל כולו כשהוא נהרג:
"מה לא הבנתם ?!?!?
מה *עוד* צריך להסביר לכם כדי שתבינו ?!?!"
באותו הרגע כמו מאסתי מעם ישראל ומ 13 שנים של הסברת התכנים שוב ושוב בכיתות הלימוד.
(דרך אגב נוסף,
כשלומדים את פנימיות התורה,
יודעים שאין בחוץ כלום.
שכל הבחוץ זו אשליה.
שהכל אפשרי.
ושהכל כולל הכל זה בפנימיות. בעולם הפנימי של האדם.
עוסקים, מטפלים,
מתקנים, ומיישמים את הנלמד בעולם הפנימי.
ומהפנים זה מקרין לעולם שבחוץ.
זוכים בחופש אמיתי.
ואז גם האשליה, קרי ה"מציאות" החיצונית משתנה בהתאם)
כשאני מסתכלת בדיעבד על מתי החסימה נוצרה בתוכי ועל הזעקה שהייתה בי,
אני מבינה ממש הרגע,
דרך שמיעה בפעם השניה של שיעור השובבים בלימודי הזוהר,
שכשהוא נהרג,
הבורא גלגל אותי ללמוד את הזוהר - כי אני הייתי צריכה להבין עוד.
אני הייתי צריכה לקבל עוד הסברים - שקשורים אלי.
לחיים שלי.
כדי שאוכל להניע מחדש את המורה שהינני ולעלות כיתה.
התסכול שהיה טבעי ממה שקרה.
ולא רק מה שקרה לאחיין אלא לכל עם ישראל עם המלחמה הזו.
חסימה שחסמה אותי מלהיות צינור רחב יותר משהינני דווקא בתקופה הזו של מלחמה שבחוץ כדי להשפיע עוד יותר טוב על עם ישראל מההשפעה הקטנה שהגעתי אליה ב 13 שנים הללו דרך עייפות החומר.
חסימה לצורך החיאה.
הווה אומר התבהר לי דרך השמיעה השניה של השיעור שבה ירדו עוד כמה אסימונים שהבהירו בפני,
שאותה זעקה שהייתה בי כלפי עם ישראל שבחוץ,
בעצם הייתה כלפי עם ישראל שנמצא בתוכי,
ויושב בתפארת שבי.
במרכז הגוף הרוחני,
וגם הגשמי.
זה שמפעיל את כל המרכבה שהינני.
בשפת הלימוד הימימאי זה נקרא:
ירידה לצורך עליה.
ומתוך כך שהמבט שב פנימה במקום החוצה - הנץ הניצן שעוד ייגדל ויפרה אותי ואת הבחוץ.
* כרגע אני משאירה את הניצן הזה ביני לבין עצמי כי זה חלק מהתיקון שלי.
מדפוס שיש בי הרגיל להיות ספר פתוח.
ספר שאין בו הסתרות כי אין לו מה להסתיר.
ספר שלומד מחדש ואולי אף לראשונה ש - יש ברכה בנסתר.
ספר שלומד להסתיר במקום לגלות - על מנת לגלות ולהתגלות בזמן אחרי שהניצן כבר הבשיל, התחזק, ונבנה.
את הניצן הזה עלי לגדל קודם.
הוא יתגלה בעזרת השם ובעזרתי כשנסיים את תקופת השובבים. זה הדד ליין שהצבתי לו להבשלה.
זה מדהים כי הינה עוד אסימון שיורד אלי עכשיו.
החסימה נוצרה כי אני שכחתי להשתובב.
(איזה טוב ה')
זו אני ששכחה להשתובב בדרך, ולהנות ממנה.
וזה נגד המתנה לעולם שיש בי כשהבורא החליט להוריד אותי לעולם הזה.
זה נגד מה שאני מלמדת,
והיכולת (אחת מהן) שאני עוזרת לחזק באחרים שמגיעים אלי ללמוד ו/או לליווי אישי של תהליך כפסיכותרפיסטית CBT יהודי.
ושובבה אני מיום היוולדי :)
זה מה שעשה את החיים שלי לרב גוניים.
למרגשים.
למלאי שמחה והרפתקאות.
זה לא במקרה שדווקא השיעור הספציפי הזה תפס אותי ועורר בי חיים מחדש.
פתח עבורי עוד צפנים וסודות. הוסיף לי עוד.
עוד אחזור לשמוע ולהגות בו שוב לפני שתקופת השובבים תסתיים.
יש לי עוד מה לדוג ממנו.
כאן שיתפתי חלקיק ממה שדגתי מישם.
יש עוד
שפע ממש.
שיעור מרתק.
שיהיה יום נפלא 💜
