יונתן קריא פיזיותרפיה וספורט

יונתן קריא פיזיותרפיה וספורט יונתן (יוני) קריא. מרצה בתחום פציעות הספורט ועוזר לאנשים להחלים מפציעות, ניתוחים או סתם לשפר איכות חיים אה, וכותב קצת על ספורט

פיזיותרפיסט מוסמך, מטפל בפציעות אורטופדיות, פציעות ספורט, שיקום לאחר ניתוחים וכאב כרוני

התאונה שבה היה מעורב גידי גוב השבוע מדגישה מקרה קצה של סכנה בנהיגה: נהג בן 75 בשעת ערב מאוחרת, לאחר ששתה אלכוהול ועם עבר...
19/09/2025

התאונה שבה היה מעורב גידי גוב השבוע מדגישה מקרה קצה של סכנה בנהיגה: נהג בן 75 בשעת ערב מאוחרת, לאחר ששתה אלכוהול ועם עבר של מספר פציעות אורתופדיות. כל הגורמים האלו מאטים את מהירות התגובה ומעלים את הסיכוי לתאונות. בואו נבין.

נפרק את הגורמים שהביאו לתאונה ל-4: השפעות הגיל, שעת התאונה, השפעת אלכוהול ופציעות עבר.

—-------------

ככל שמזדקנים המערכות בגוף מתחילות להשתנות ולהתדרדר וזה מתבטא בכל ההיבטים אבל נתמקד במה שהכי רלוונטי לנהיגה:

ראייה- בגיל מבוגר האישון מתרחב פחות בחושך, מה שמקטין את כמות האור הנכנסת לעין והראיה נעשית פחות טובה בחושך.

עדשות העין- עם הגיל עדשות העין יכולות להיות עכורות יותר- זה נקרא קטרקט. עדשה פחות שקופה מפזרת אור וכך נוצרת “הילה” סביב אורות מתקרבים וקושי בלראות. במיוחד עם תאורה לקויה.

שמיעה ירודה- עם הגיל ישנם שינויים במבנה האוזן והתדרדרות עצבית שגורמים לירידה בשמיעה. עוד גורם שיכול לפגיעה הוא חשיפה ממושכת לרעש. כמו 50 שנה של הופעות נגיד.
כשהשמיעה נפגעת קשה יותר לזהות רעשים של רכבים אחרים או כל רעש שיכול להיות רלוונטי לנהיגה.

עם הגיל יש גם האטה בזמן תגובה ממוצע בגלל נוירולוגיה. ירידה טבעית במהירות ועיבוד מידע.

מבחינה קוגנטיבית, הירידה בתפקוד העצבי גורמת לבעיה בריבוי משימות.
למשל לפקוח עין במראות, לזהות הולכי רגל מצדדים, לעקוב אחרי תנועת רכבים ועוד. כל זה דורש קשב מרובה שמופחת באופן טבעי עם הגיל.

עוד נקודה חשובה זה שעם הגיל יורדת היכולת שלנו להערכה עצמית. מחקרים מראים כי נהגים מבוגרים לעיתים מעריכים את יכולתם בצורה יותר מדי חיובית ולא תמיד מזהים את גבולות היכולת שלהם.
למשל, במחקר ישראלי על נהגים בני 70-80 נמצא שהחשש מנהיגה בלילה או במזג אוויר קשה גדול, אך רוב הנהגים העידו שלא יפסיקו לנהוג.

—--------------------

עוד גורם שיכול להשפיע הוא פציעות עבר ולגידי לא חסר.
בעבר הוא שבר את כף הרגל ופרק את הכתף. שתי פציעות אלו יכולות להשאיר חוסר יציבות, כאבים כרוניים או כל הפרעה בתנועה אחרת שיכולה להאט את זמן התגובה ודיוק התנועה.

—---------------------

למה בחושך קשה במיוחד?

כשיש פחות אור גם נהגים צעירים מתקשים, אך אצל מבוגרים ההבדל בולט במיוחד: ירידת ביכולות העין, סינוור מהפנסים הנגדיים, פחות אור סביבתי, הכל מקשה על הראיה ועיבוד המצב.

בלילה יש גם את גורם העייפות הסירקדית.
כלומר, עייפות המושפעת מהשעון הביולוגי לפי מחזור השינה שגורם לזה שבגיל מתקדם הגוף עייף יותר בשעות הערב.

—------------------

אלכוהול: המנגנון ואיך הגיל מגביר את ההשפעה?

אלכוהול מוריד את מהירות התגובה בנהיגה. בין אם זה בזיהוי סכנות, בלימה, סטייה מנתיב ועוד. במחקר “Effects of Acute Alcohol and Driving Complexity in Older Drivers” נמצא שאפילו רמות שמתחת לסף החוקי ברוב המדינות משפיעות לרעה על ביצוע הנהיגה.
מבחינה נוירולוגית, אלכוהול עובד כמדכא (Depressant) של מערכת העצבים. הוא מגביר פעילות של GABA (הנוירוטרנסמיטר המעכב העיקרי במוח). בפשטות- יותר עיכוב חשמלי של תאי עצב שגורם להאטת מעבר מידע.
במקביל אלכוהול גם מעכב פעילות של גלוטמט- נוירוטרנסמיטר מעורר.
שילוב זה יוצר מצב שבו המוח כולו "מתפקד בהילוך נמוך".
מבחינה נוירופיזיולוגית שני הגורמים האלו גורמים לפגיעה בקליפת המוח האחראית על שיפוט, קבלת החלטות וחישוב תגובות, פגיעה בצרבלום האחראי על קואורדינציה, דיוק ותזמון, על ה-basal gangilia, גרעיני הבסיס, האחראים על תכנון תנועה ועל גזע המוח השולט ברפלקסים וערנות.
עוד נקודה חשובה היא שעם הגיל הכבד מפרק אלכוהול לאט יותר מה שגורם לכל השפעות האלכוהול להימשך יותר זמן.
—------------------------

מדד BAC מראה את רמת האלכוהול בדם (BLOOD ALCOHOL CONCENTRATION).

בישראל מותר עד 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מ״ל דם (0.05% BAC). לנהגים חדשים 10 מיליגרם, כלומר 0.01%.

בבדיקת ינשוף המידה היא עד 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. או 50 מיקרוגרם לנהגים צעירים.
בפועל זה אומר שלנהג חדש אפילו שלוק אחד של בירה יכול להיות מספיק לעבור את הכמות המותרת.

סקירה של בית החולים Johns Hopkins מ-2024 הראתה שנסיעה עם BAC מעל אפס מעלה את הסיכון לתאונה ב-כמעט 11 פעמים בהשוואה לנהג עם BAC אפס.

—--------------------------

המקרה של גוב משלב מספר גורמים בעייתיים: גיל והירידה הטבעית הפיזיולוגית-קוגנטיבית שלו, נסיעת בלילה, נהיגה תחת השפעת אלכוהול ומצב אורתופדי שאולי מפריע. כל אלו ביחד מעלים בצורה דרמטית את הסיכוי לתאונה.

המקרה מדגים עד כמה חשוב להיות כנים עם עצמנו: האם אני מרגיש טוב? האם תנאי הדרך בטיחותיים? האם המצב הרפואי מאפשר לי להגיב במהירות?
והכי חשוב, לא לשתות אלכוהול ולנהוג. אפילו כמות אפסית משפיעה על כושר השיפוט ומהירות התגובה.

במקרה, בגלל שהתאונה הייתה באזור פקוק ובמהירות יחסית איטית למזלנו לא היו הרוגים אלא רק 6 פצועים קל. אך באותה מידה זה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי.

שמרו על עצמכם

ב־10 בספטמבר 2025 נורה צ’רלי קירק במהלך אירוע באוניברסיטת יוטה ואלי. הוא פונה במצב קריטי לבית החולים והוציאו הודעה על פט...
16/09/2025

ב־10 בספטמבר 2025 נורה צ’רלי קירק במהלך אירוע באוניברסיטת יוטה ואלי. הוא פונה במצב קריטי לבית החולים והוציאו הודעה על פטירתו כמה שעות אחרי.
אז מה קרה שם ולמה גם טיפול מהיר לא היה מצליח להציל את חייו?

אנחנו יודעים שצ'רלי נורה באזור הצוואר בצד שמאל שם יש לא מעט רקמות חיוניות שפגיעה בהם מובילה למוות. הראשון והברור ביותר הם כלי הדם באזור.

עורק הקרוטיד (Carotid artery) והשלוחות שלו מספק דם עשיר בחמצן מהלב למוח. קצב הזרימה בו מגיע לכ־1 ליטר בדקה. פגיעה בו אומרת איבוד מסיבי של דם תוך דקות.

לידו נמצא הווריד הג’אגולרי (Internal ו־External Jugular vein) שמנקז דם מהמוח חזרה ללב. גם בו עובר יחסית הרבה דם ופגיעה בו מלווה בדימום מהיר.

פגיעה בכל כלי דם כאלה היא קריטית כשלעצמה, אך כאשר מדובר בירי המצב חמור עוד יותר. קליע בתנועה מהירה יוצר אפקט חלל (Cavitation effect), מעין “בלון” המתפשט סביב הקליע וגורם נזק גם לרקמות שלא נפגעו ישירות ובצוואר אפקט זה עלול להיות קטלני. זה מוביל אותנו למערכת העצבים.

בצוואר עוברים עצבים מרכזיים המקשרים את המוח לשאר הגוף. בין היתר עצב הואגוס (Vagus nerve) הקריטי. פגיעה בעצבים עלולה לגרום לשיתוק מיידי של מערכות חיוניות.

אצל קירק יש ראיות המצביעות לפגיעה עצבית חמורה. מיד לאחר הפגיעה ראינו אותו נכנס ל-Decorticate posture: כיפוף ידיים פנימה, אגרופים קפוצים ורגליים ישרות. זאת תגובה עצבית המעידה על נזק מוחי חמור.

אז חוץ מפגיעות קטלניות בכלי דם ועצבים אנחנו מצפים במצב כזה גם לפגיעות בנתיב אוויר, וושט, ריאות ונזק מבני לעמוד השדרה.

עוד נקודה חשובה היא הלם היפוולמי. שזה ירידה דרמטית בנפח הדם בעקבות איבוד דם, שגורם לירידה בלחץ הדם וירידה באספקת החמצן לאיברים חיוניים. זה מצב מסכן חיים תוך דקות ספורות.

מיד לאחר הפגיעה הצוות במקום ניסה לעצור את איבוד הדם, תוך שמירה על נתיב אוויר פתוח. כל זה בזמן שהוא הועבר לבית חולים שם בניתוח דחוף ניסו לבלום את הדימום. אבל כאמור הנזק במצב כזה הוא רחב מידי.
אני מאמין שגם אם הוא היה נורה בתוך חדר ניתוח מלא מנתחים מומחים הוא לא היה שורד.

שמעתי ביקורות על כך שלא היה אמבולנס בזירה, אבל במקרה זה הסיכוי להישרדות היה אפסי מלכתחילה.
פגיעה משולבת בכלי דם גדולים, בעצבים קריטיים ובעמוד השדרה, לצד איבוד דם עצום ונזק מוחי, הופכים פציעה כזו לבלתי ניתנת להצלה.

התלבטתי הרבה אם לכתוב ולהסביר את המקרה מנקודת מבט רפואית ובסקרים בטוויטר ובאינסטגרם עזרתם לי להחליט כן לשתף את המקרה כדי להמחיש עד כמה פציעת ירי בצוואר היא קטלנית ובלי קשר לעמדה פוליטית כזאת או אחרת.

עד כמה רחוק אתם תלכו בשביל לקבל כסף מהביטוח? ד"ר ניל הופר קטע לעצמו את הרגליים וזה אפילו לא החלק הכי אפל וביזארי בסיפור ...
11/09/2025

עד כמה רחוק אתם תלכו בשביל לקבל כסף מהביטוח? ד"ר ניל הופר קטע לעצמו את הרגליים וזה אפילו לא החלק הכי אפל וביזארי בסיפור הזה.

ד"ר ניל הופר, מנתח כלי דם מוערך, הציג את עצמו כגיבור בריטי לאחר ששרד כריתה של שתי הרגליים לאחר ספסיס- תגובה קשה של הגוף לזיהום מסכן חיים.

בהמשך התברר כי ד"ר הופר לא רק ששיקר, הוא גם יצר את האסון בעצמו.

באפריל 2019, הופר חשף את רגליו לקרח יבש במשך שעות, עד שנעשה בהן נזק בלתי הפיך שגרר כריתה אמיתית.
לאחר מכן הוא קיבל £466,000 מתביעת הביטוח שלו בטענה שהזיהום גרם לנזק בעוד שבפועל הכל היה מכוון.

אז למה שרופא מצליח ומוכשר יעשה כזה דבר? פנטזיה מינית.

הופר התאהב ברעיון של להיות קטוע רגליים כפנטזיה מינית עד כדי כך שהיא הובילה אותו לקטיעות.
הוא אף רכש סרטונים קיצוניים מהדארק ווב עם תיעודים של כריתות איברים, כנראה כחלק מהפנטזיה המינית שלו.

הסיפור שלו כנראה לא היה מתגלה לעולם ללא חקירה אחרת של המשטרה נגד מאריוס גוסטבסון, מנהל האתר ממנו רכש ניל את הסרטונים.
בחקירת גוסטבסון התגלתה ההתכתבות בין השניים שחוץ מהעברת תשלום עבור סרטונים ייעץ לו גוסטבסון על ה"טיפול" בקרח יבש.

במשפט שלו על הונאת ביטוח צוות ההגנה העלה טענות על זהות גוף לא תואמת (Body Integrity Identity Disorder) ובעיות מגדריות עמוקות שגרמו לו לבעיות נפשיות.

ד"ר הופר הורשע בהונאת ביטוח והחזרת חומרים פורנוגרפים קיצוניים ונידון ל-32 חודשים מאסר.
22 חודשים על הונאה ביטוח ו-10 חודשים על החזקת החומרים.
אה וכמובן שהוא איבד את הרישיון לעסוק ברפואה.

אם היה לכם ספקות לגבי המרחק שאנשים מוכנים, גם עם בעיות נפשיות, להגיע כדי לקבל כסף ולספק צרכים מיניים קיצוניים זה כך: כאב בלתי נסבל עם קרח יבש על הרגליים שמוביל לקטיעה כפולה, לשקר לכל העולם, להפוך לגיבור לאומי, להתגלות ולהיות לנבל ולהיכנס לכלא לשנתיים וחצי.

זה הגבול

לאחר שעבר לפני כמעט שנתיים קרע ושחזור רצועה צולבת, בברצלונה שוקלים עכשיו ניתוח שני בברך של גאבי, אז בוא נבין ביחד מה קור...
09/09/2025

לאחר שעבר לפני כמעט שנתיים קרע ושחזור רצועה צולבת, בברצלונה שוקלים עכשיו ניתוח שני בברך של גאבי, אז בוא נבין ביחד מה קורה שם.

פאבלו מרטין פאז גבירה, או בקיצור גאבי, הוא אחד השחקנים המוכשרים ביותר בברצלונה ונבחרת ספרד אבל מאז נובמבר 2023 ברך ימין מפריעה לכשרון הצעיר.

הסיפור מתחיל ב-19 בנובמבר 2023 שם במשחק מוקדמות יורו מול גיאורגיה, הוא סובב את הברך וקרע את הרצועה הצולבת.
יום למחרת ברצלונה כבר הודיעה שהוא הולך לעבור ניתוח ולמעשה הוא סיים את עונת 2023-24.

אחרי עשרה חודשים ארוכים של פיזיותרפיה הוא חזר לאימוני הקבוצה ב-12 לספטמבר 2024 ו-5 שבועות לאחר מכן, ב-20 לאוקטובר, אחרי כמעט שנה של היעדרות מהמגרשים, הרגע שכל אוהדי בארסה חיכו לו הגיע
והוא חזר לשחק. עד עכשיו.

לפני שבוע וחצי ברצלונה הודיע שלגאבי יש בעיות בברך ימין.
בהתחלה הם דיברו על איזושהי "מכה קלה" אבל ככל שהזמן עבר הם הבינו שהמצב חמור יותר.
גאבי נשלח לבדיקת MRI ושם ראו קרע במיניסקוס.

בקצרה, המיניסקוסים הם מעין צמד סחוסים שנמצאים בברך, בין השוק לירך, והם מתפקדים כבולמי זעזועים של הברך שלנו.
את זה הם עושים די טוב אבל בתנועה סיבובית לפעמים הם יקרעו.

בעיה גדולה נוספת של המניסקוסים זה שכמעט ואין להם אספקת דם, מה שאומר שברגע שיש קרע הרקמה לא מחלימה.

לאחר הקרע צריך להגיע להחלטה אם לנסות לעשות שיקום שמרני בפיזיותרפיה או לעשות ניתוח.
במקרה של גאבי, לשמחתי, הם בחרו לא לנתח ולנסות פיזיותרפיה לתקופה של מספר שבועות.

הסיבה שאני אומר לשמחתי זה שהמחקרים העדכניים מראים שככה צריך לעשות, צריך לשמר כמה שיותר מהמיניסקוס תוך הימנעות מניתוחים.

בנוסף, התוצאות בפיזיותרפיה הן טובות.
כלומר, יש סיכוי טוב שלאחר כמה שבועות של פיזיותרפיה, גאבי יחזור לשחק והסימפטומים יעלמו.

הקרע עדיין יהיה שם אבל הסימפטומים של כאב או הפרעה בתנועה כבר יעלמו.

אז איפה זה משאיר אותנו עכשיו?
נכון להיום ברצלונה הקציבה כשלושה שבועות לצוות הפיזיותרפיה של המועדון כדי לשפר את מצבו של גאבי.
והימור שלי? נראה שיפור משמעותי והוא לא יצטרך לעבור ניתוח.

אם בסוף השלושה שבועות האלה לא יהיה שיפור במצבו הוא יגיע לניתוח ושם יצטרכו להחליט אם להוציא או לתפור את הקרע.

בהוצאה (מניסקטומי) השיקום הוא כ-4 שבועות לעומת תפירה, שם גאבי יחמיץ את כל עונת 25-26.

אז אנחנו נעקוב אחרי התקדמות השיקום של הקשר הספרדי ואם יהיה משהו מעניין, אעדכן.

בהצלחה.

לואיס אנריקה, מאמן פריז סן־ז'רמן נפל בתאונת אופניים ושבר את עצם הבריח ודמבלה שוב נפצע… בואו נדבר על זה.ביום שישי האחרון ...
07/09/2025

לואיס אנריקה, מאמן פריז סן־ז'רמן נפל בתאונת אופניים ושבר את עצם הבריח ודמבלה שוב נפצע… בואו נדבר על זה.

ביום שישי האחרון אנריקה, שידוע כחובב אופניים גדול התרסק ברכיבה, שבר את עצם הבריח פונה לבית החולים שם עבר או יעבור ניתוח לתיקון השבר.

עצם הבריח, הקלויקולה היא עצם ארוכה ודקה יחסית בחלק הקדמי של החזה. היא מחברת בין הסטרנום, עצם החזה, במרכז הצלעות לאקרומיון, חלק מהשכמה.
אגב, התרגום של קלויקולה בלטינית זה "מפתח קטן" בגלל התנועה הסיבובית שהעצם עושה בתנועה. בגלל זה גם השם בעברית, עצם הבריח.

אנחנו רואים שברים בעצם הבריח בעיקר בנפילות עם יד מושטת, שם הרבה פעמים משהו לאורך השרשרת יפצע. אם זה שורש כף היד, המרפק, הכתף או האחרון, עצם הבריח.
אז מן הסתם ששבר בעצם הבריח נפוץ בענפים בהם נופלים בעוצמה כמו רכיבה באופניים או אופנועים וגם בכדורסל שם אפשר ליפול מגובה אחרי קפיצה.

אחרי הפציעה יפנו לבית חולים או מוקד רפואה דחופה לבצע רנטגן ולראות את חומרת השבר. לרוב, השבר יהיה בעמדה טובה כאשר שתי חתיכות השבר ממוקמות טוב ואז ישימו את היד במתלה ונחכה לחיבור תוך כדי שיקום בפיזיותרפיה.
במקרה וחתיכות השבר אינן ממוקמות טוב יבצעו ניתוח לחיבור העצם בעזרת פלטה וברגים.
וככה כנראה אצל אנריקה כי המועדון מסר שהוא הולך לעבור ניתוח.

בכל מקרה השיקום הוא סביב חודשיים שלושה עד לחזרה לפעילות מלאה ואצל אנריקה, בגלל שהוא "רק" מאמן, אין סיבה שיחמיץ יותר מימים בודדים באימון הקבוצה.

עכשיו לדמבלה שנפצע בהמסטרינג בפעם ה-9 והחמיץ עד כה 518 ימים בגלל ההמסטרינג, כמעט שנה וחצי מהקריירה בגלל סוג פציעה אחת שוב ושוב, אז למה?

דיברתי לא מעט על פציעות המסטרינג לאחרונה (מוזמנים להשלים) אבל למה הם חוזרות כל הזמן?
אנחנו יודעים שבענפים שונים הנתונים שונים אבל שיעור הפציעות החוזרות הוא מעל 35%. כלומר, לפחות שליש מהנפגעים יפצעו שוב בעונה לאחר מכן.

זה בגלל שכאשר שריר, רצועה או כל רקמה רכה שנקרעת היא לא מחלימה בצורה נקיה ויפה כפי שהיא הייתה בעבר אלא בצורה צלקתית.
הצלקת הזאת שנוצרה במקום הרקמה המקורית היא עדינה יותר ופחות גמישה.
מה שיוצר בסופו של דבר שריר פגיע יותר ועם פחות סיבי שריר.

הסיבה השניה היא שלאחר פציעה השריר נחלש וצריך לא מעט עבודה כדי "להשמיש" אותו חזרה. קורה, לא מעט, שספורטאים חוזרים לפעילות לפני שהשריר התחזק מספיק. וזה מסוכן.

ככה שכל קרע מעלה את הסיכוי לקרע נוסף.

בכל מקרה, אין מידע עדין על מידת הקרע.
קרע קטן במרכז השריר יכול להוביל לכשבועיים-שלושה היעדרות וקרע מלא בגיד זה כבר סיפור של חצי שנה.

בכל מקרה, בהצלחה

שתי פציעות קרו אתמול שצריכות לעניין אותנו כישראלים, גם אקס מכבי ת"א רוקאס יוקבייטיס, וגם ואסיליה מיצ'יץ' שחתם בהפועל ת"א...
02/09/2025

שתי פציעות קרו אתמול שצריכות לעניין אותנו כישראלים, גם אקס מכבי ת"א רוקאס יוקבייטיס, וגם ואסיליה מיצ'יץ' שחתם בהפועל ת"א.

נתחיל עם רוקאס שבחדירה די סטנדרטית הניח את הרגל לא כל כך טוב סובב את הברך פנימה וזה מספיק כדי
לקרוע את הרצועה הצולבת, ואם אתם רואים את הסרטון שהסברתי, צילמתי אותו לפני הדיווח הרשמי ושם שיערתי שהוא קרע את הצולבת אך בדיווחים שיצאו ממש לא מזמן מספרים כי הוא קרע את הצולבת וגם את המיניסקוס.

אגב, ראינו את התנועות האלו לא מעט נגמרות בפציעות וזה ממש מזכיר את הפציעה הראשונה של דריק רוז.

פציעה כזאת בדרך כלל מגיעה לניתוח שם משחזרים את הרצועה הצולבת ונעדרים פחות או יותר שמונה עד עשרה חודשים.
אבל אם אתם רוצים לדעת על זה עוד כתבתי על זה המון בעבר וכמובן יש סרטונים ביוטיוב.

הפציעה השנייה שנדבר עליה זה מיצ'יץ שהרבה יותר רלוונטית לליגה שלנו השנה.
גם כאן, במהלך די שגרתי של הגנה הוא מקבל מרפק חזק לצלעות וספק נפצע.

יש לנו בגוף שתים עשרה זוגות של צלעות שמתפקדות כמעין כלוב שמגן על האיברים הפנימיים.
המבנה הזה של הכלוב בנוי בחלקו מסחוסים ולכן הוא מאוד גמיש ואנחנו יחסית לא רואים הרבה פציעות בצלעות.
אבל במכה חזקה לאזור, ובדרך כלל חדה, בנקודה מסוימת אפשר לסדוק או לשבור צלע.

בגלל שבאזור של הצלעות יש הרבה איברים פנימיים והמון עצבים שעוברים שם נדיר מאוד לראות ניתוחים לקיבוע שברים באזור ובדרך כלל הטיפול זה מנוחה, פיזיותרפיה ורק אם המקרה חמור עושים איזשהו
מחוך פלסטיק להגן על הצלעות.

במקרים מאוד חריגים בהם יש פציעה של רקמה, או חשש לפציעה כזאת, ייכנסו וינתחו את הצלעות ויחברו את חתיכות השבר.

בכל מקרה אוהדי הפועל תל אביב יכולים להיות רגועים כי אצל מיצ'יץ' זה לא נראה חמור מדי.
הוא אמנם ירד לספסל ולא חזר לשחק אבל לאחר מכן זה הוא נצפה מדווש על אופניים.
אם זה היה חמור הוא היה מפונה לבית חולים שם היו עושים רנטגן ומטפלים בהתאם.

במקרים בהם יש ממש שבר בצלעות אנחנו מצפים להחלמה של חודשיים- שלוש, במקרים של סדק או שבר קטן ההחלמה היא סביב חודש ובמצבים של חבלות חזקות אבל ללא נזק לרקמה, ההחלמה היא מספר ימים בודדים ואפילו לפעמים זה לא.

ככה נראה גם המקרה של מיצ'יץ' ואני מאמין שהוא יחזור לשחק ביורובאסקט בלי שום בעיה.

בכל מקרה,
בהצלחה.

ליגת העל מתחילה ואני רוצה לענות על כמה שאלות ונתחיל במי תהיה האלופה?אני לא פרשן ספורט אבל מבין קצת בפציעות ונדבר על זה מ...
26/08/2025

ליגת העל מתחילה ואני רוצה לענות על כמה שאלות ונתחיל במי תהיה האלופה?
אני לא פרשן ספורט אבל מבין קצת בפציעות ונדבר על זה מהצד שלי/

אז חוץ מאיכות של סגלים ומאמן עוד גורם משמעותי יקבע את זהות האלופה: איזה קבוצה תיפצע פחות.

זה לא סוד שיש עליה בכמות הפציעות לאורך השנים.
במחקר שנערך בליגה הצרפתית הראשונה נראה עליה של 22.6% בפציעות בעונת 2023-24 לעומת העונה לפניה. מתוך זה פציעות שריר ורצועות עלו מ-163 ל-226, עליה של 38.6%.

בפרמייר ליג אנחנו רואים מספרים דומים עם עליה של 15% בעונת 2023-24 לעומת העונה לפניה ובכללי עליה של כ-10% בממוצע בשנים האחרונות.

ובארץ? לא מצאתי שום גורם שאוסף נתונים כאלה וממנהלת הליגה, עד כה, לא קיבלתי מענה.
אם הכתבה הזאת תגיע אליכם, אני אשמח לעזור בסטטיסטיקות של פציעות. דברו איתי.

בכל מקרה, אז למה העלייה הזאת קורה? בעיקר שני גורמים: עלייה בדרישות הגופניות משחקנים ולוחות הזמנים.

דוגמא טובה לשינוי הפיזי במשחק היא הספרינטים. אם בעבר ספרינטים היו רק 1% מהמרחק במשחק, היום זה כבר 3% ובממוצע שחקנים רצים ספרינט כל 45-90 שניות.

מבחינת לוחות הזמנים המצב שלנו טוב מבאנגליה או ספרד אך עדין יש תקופות בהם עומס המשחקים משפיע על כמות הפציעות, במיוחד לקבוצות המשחקות גם בגביע וגם באירופה.

הפציעה הנפוצה ביותר בכדורגל, קרע בהמסטרינג, מספרת את הסיפור בצורה טובה. מעונה לעונה יש יותר פציעות המסטרינג עם עליה של כ-4% בממוצע בשנה ושיעור היעדרות שהכפיל את עצמו ב-10 שנים האחרונות.

כל הפציעות האלו עולות לקבוצות גם בתוצאות, ואולי יותר כואב, גם בכסף.
בעונת 2023/24 צ'לסי שילמה מעל 44 מיליון ליש"ט על משכורות לשחקנים שלא שיחקו בגלל פציעות ומנצ'סטר יונייטד 39 מיליון ליש"ט.

במחקר שנערך בליגה האנגלית במשך 5 שנים נראה כי איבוד של 136 ימי משחק/אימון (של שחקן בודד) מביא להפסד נקודה ואיבוד של 271 יום מביאה לאיבוד מקום בטבלה.
זה נשמע מלא, נכון? אבל זה לא...
פציעה אחת, כמו קרע בצולבת, יכולה לכסות את כל ה-271 ימים.

בוא ניקח לדוגמא, את לאמין ימאל, ארלינג הולאנד או אמבפה נגיד, אם (חס וחלילה, חמסה חמסה) אחד מהם יקרע את גיד האכילס וייעדר שנה שלמה, כמה נקודות הוא שווה לקבוצה שלו? אליפות? גביע? ליגת האלופות? לא מעט.

עוד מחקר בחן את הקורלציה בין פציעות להצלחת קבוצה מראה תוצאות חד משמעית: מספר הפציעות משפיע ישירות על מיקום הקבוצה בטבלה, כמות ניצחונות וכמות שערים שנכבשו.

אז מה עושים כדי להפחית את כמות הפציעות? זה מאוד פשוט ומאוד מורכב.

אם הייתי חייב להסביר את זה על רגל אחת הייתי אומר שעולם מניעת הפציעות מורכב משלושה גורמים: ניהול עומסים, שינה ותזונה.
הבעיה היא ששלושת הנושאים בפני עצמם מאוד מורכבים.

מבחינת שינה אנו מדברים על 7 שעות שינה רצופות בלילה.
הרציפות של השינה חשובה כדי למקסם את ההתאוששות ומבחינה הורמונלית העדיפות היא בלילה.

על תזונה לא ארחיב הרבה כי אני לא תזונאי אבל צריך לתת לגוף את כל הצרכים שלו כדי להיבנות מחדש ולהתאושש אחרי אימונים ומשחקים.

והחלק השלישי וההכי מורכב הוא כאמור ניהול העומסים.

מצד אחד אנחנו רוצים שהשחקנים הטובים בעולם ישחקו כמה שיותר, גם כדי לנצח אבל (אולי בעיקר) בשביל רייטינג ומכירת כרטיסים ומצד שני אי אפשר להעמיס על השחקנים יותר מידי כי אז הם יפצעו וייעדרו תקופה ארוכה.

היום רוב הקבוצות המקצועניות באירופה (וחלק בארץ) משתמשות במערכות חיצוניות עם אלגוריתם העוזר לנתר עם העומסים. מזינים לתוכנה מצד אחד נתונים אובייקטיבים שאוספים מהשחקן ומצד שני שאלות כמו "איך אתה מרגיש הבוקר?". חלק מהתוכנות מדברות על כ-20% ירידה בפציעות לעומת קבוצות שלא משתמשות במערכת.

נקודה חשובה אחת ששווה להיכנס אליה כאן היא שיש תוכניות כמו פיפא 11+ ומחקרים על תרגילים ספציפיים שהוכחו כי יכולים להפחית כ-56% מהפציעות אבל רוב הקבוצות לא עושות אותם.

אז הנה 6 צעדים פשוטים ופרקטים שכל קבוצה יכולה לעשות היום כדי להפחית פציעות:
- לבצע חשיפה קבועה לאימוני מהירות ובלימות כדי להרגיל את השריר לעומסים האמיתיים של משחק.
- ניהול עומסים. אם זה באמצעים טכנולוגיים או בבניית תוכנית מושכלת לאימונים.
- לחזק את שרירי הליבה, לשפר שיווי משקל ולעבוד גם על יציבות בתנאים שונים ומגוונים.
- לא לדלג על שיקום מלא וארוך אחרי פציעה.
- לשפר תקשורת בתוך הצוות- בין פיזיותרפיסט ורופא למאמן ושחקן.
- חינוך השחקנים לחשיבות תיחזוק הגוף ולא רק להתאמן למשחק הבא ולהשתפר באלמנטים ספצפיים.

פציעות הן תוצר של עומס פיזי, הזנחה מערכתית, אי-שיתוף פעולה בין מחלקות, וחוסר תשומת לב למניעה.
הן לא גזירת גורל אלא סימפטום של ניהול לקוי.
כדי לצמצם אותן צריך פשוט להתייחס לזה ברצינות ולהקדיש את הזמן (וקצת כסף) לנושא.

אגב, אני עושה הרצאות בנושא ואם בא לכם, אני פה.

בהצלחה

מחפשים הרצאה וסדנא מעניינת ושונה לעובדים? אני פה.אני יונתן קריא, פיזיותרפיסט ספורט ומרצה מוסמך מטעם ההתאחדות לכדורגל ו-W...
22/08/2025

מחפשים הרצאה וסדנא מעניינת ושונה לעובדים? אני פה.

אני יונתן קריא, פיזיותרפיסט ספורט ומרצה מוסמך מטעם ההתאחדות לכדורגל ו-Wada.

אני מעביר מספר הרצאות משולבות בפרקטיקה על פציעות ספורט, אנטומיה, מנהיגות דרך ספורט ועוד.

רוצים חווית למידה ותרגול מגניבה לעובדים שלכם? דברו איתי
0545-880006
yonatankarrie@gmail.com

ג'ון וול- מגדל קלפים שקרסכשוול נכנס ל־NBA ב־2010 כבחירה מספר 1 של וושינגטון וויזארדס הוא נראה בלתי ניתן לעצירה. רכז מהיר...
20/08/2025

ג'ון וול- מגדל קלפים שקרס

כשוול נכנס ל־NBA ב־2010 כבחירה מספר 1 של וושינגטון וויזארדס הוא נראה בלתי ניתן לעצירה. רכז מהיר וחד עם חדירה לסל ברמות הגבוהות ביותר וראיית משחק נדירה. עונת 2016/17 הייתה פסגת הקריירה שלו עם 23 נק’, 10.7 אסיסטים וריצת פלייאוף בלתי נשכח מול בוסטון עם שלשה דרמטית שסימנה את מקומו בין הגדולים.

אבל מתחת לפני השטח, הגוף שלו כבר התחיל להתרסק כמו מגדל קלפים שנבנה גבוה מדי, וכל פציעה הוסיפה משב רוח מסוכן עד שהכול קרס.

הקלף הראשון: דורבן בעקב
ב-2016 עבר וול שני ניתוחים להסרת דורבן בעקב (bone spurs) משתי הקרסוליים.
מה זה דורבן?
דורבן, או באנגלית calcaneal spur, הוא בליטה גרמית קטנה שנוצרת בתחתית העקב ויכולה לגרום לכאב.

הבנייה הזאת של העצם יכולה להופיע כתוצאה מקיצור של הפלנטר פאסיה- רקמה בכף הרגל הדומה לסוליה, קיצור של גיד אכילס, שניהם או גם ללא סיבה ברורה.

דורבן לרוב יגרום לכאב בדריכה על העקב. בעיקר בדריכה הראשונה בבוקר כשהרגל "קרה" או בסוף יום לאחר מאמץ על הרגליים.

הטיפול בפיזיותרפיה בדורבן יתחלק לשניים: הורדת הכאב וטיפול במקור הבעיה.
במידה והטיפול לא עוזר יש אופציה ניתוחית בה יגלחו את הבליטה בעצם.

לאחר הניתוח וול חזר לשחק, אבל הקרסול לא חזר להיות כפי שהיה לפני.

הקלף השני: ניתוח ברך
ב־2018 וול עבר ניתוח בברך שמאל לטיפול בבעיות סחוס ודלקת כרונית. הפציעה והשיקום גרמו לו להחמיץ מספר חודשים נוספים.

חשוב להבין הסחוס נועד להגן על הברך וכשהוא נפגע הברך נהיית רגישה יותר בתנועות אגריסיביות, מה שיהפוך תנועה כמו שינויי כיוון למסוכנות.

ושינויי כיוון, אולי הנשק הכי טוב בארסנל של וול הפכו לכאובים ומהוססים.

הקלף השלישי והמשמעותי ביותר: קרע בגיד האכילס
לקראת סוף 2018 החלו שוב בעיות העקב של וול להתעורר והוא סבל שוב מדורבן שגרם לדלקת כרונית ולכאב עיקש. הוא נותח שוב, אך במהלך השיקום החליק בבית, לפי השמועות במקלחת, וקרע את גיד האכילס.

למה זה כל כך משמעותי?
גיד האכילס הוא הקפיץ של הגוף והוא אחראי להעברת כוח משרירי התאומים והסוליה אל כף הרגל.
כל פציעה בו תגרור היעדרות ארוכה, היחלשות של האזור והאטה פוטנציאלית בכל התנועות בעתיד.
ועבור רכז שחי על שינויי כיוון, יציאה מהירה מהמקום וניתור, זה חדשות רעות.

בפועל, וול נעדר שנה וכשהוא חזר, כבר לא היה אותו שחקן.

הקלף הרביעי: פציעות מפשעה ובטן

ב־2021 דווח כי וול סובל מבקע ספורטאים, פציעה בבטן תחתונה/מפשעה.
פציעה זו פוגעת ביציבות, הפקת כוח סיבובי וגורמת לכאב.
המשמעות הטכנית של הפציעה היא הפרעה בהעברת הכח מהגפיים התחתונות להפקת תנועה.

הקלף החמישי: ההמסטרינג
בשנים האחרונות וול סבל ממספר פציעות בשריר ההמסטרינג. אחרי כל מה שהוא עבר, אפשר להבין.
חוסר איזון בין שרירים, שינויי טכניקה בגלל פציעות ווחוסר הביטחון בגוף כבר בלטו.

הברך, העקבים, גיד האכילס, המפשעה וההמסטרינג כבר היו גמורים. ווול שפעם היה אחד השחקנים המרגשים בליגה הפך להיות כבד, איטי ומסורבל. משחקן של 70 משחקים לעונה הוא הפך בשנים האחרונות לשחקן שלא מצליח לסיים 40 עד שאתמול הוא פרש בגיל 34 בלבד.

סיפורו של ג’ון וול הוא סיפור של גוף שקרס תחת העומס. דורבן קטן הפך לפציעות כרוניות, שהובילו לקרע אכילס, לבעיות בשרירי הליבה ולפציעות חוזרות בהמסטרינגס. כל פציעה הוסיפה עוד קרש למדורה עד שהכל נשרף.

המורשת שלו נשארת מורכבת: כוכב ענק עם פוטנציאל עצום אבל גם אחד החוזים הגרועים אי פעם אחרי שב-2017 חתם על 171 מיליון דולר ובקושי שיחק.

מה דעתכם?

בהצלחה

יצא לי לדבר הרבה לאחרונה על גיד אכילס, אבל אי פעם עצרתם לחשוב מה מקור השם?אכילס היה אחת הדמויות הבולטות במיתולוגיה היוונ...
15/08/2025

יצא לי לדבר הרבה לאחרונה על גיד אכילס, אבל אי פעם עצרתם לחשוב מה מקור השם?

אכילס היה אחת הדמויות הבולטות במיתולוגיה היוונית. הלוחם היווני האגדי והחשוב ביותר במלחמת טרויה.
הוא נולד לאלת הים תטיס ולפלאוס, אחד המלכים באותה תקופה.

לפי האגדה, מיד אחרי שנולד, רצתה תטיס להבטיח שבנה יהיה לוחם בלתי מנוצח ובן אל־מוות. לשם כך היא לקחה אותו אל נהר הסטיקס, נהר מקודש השייך לעולם התחתון, מגע במי הנהר מקנים חסינות מוחלטת לכל חלק בגוף הבא במגע עם המים.

אבל הייתה בעיה, לתטיס, האלה, היה אסור לגעת במים. לכן, כשהטבילה את אכילס התינוק, היא אחזה בו בעקב והחלק הזה בגופו נשאר יבש.
כך נוצרה לו נקודת תורפה קטנה, העקב. מכאן הביטוי "עקב אכילס"- חולשה קטנה באדם חזק, או במערכת חזקה.

גיד האכילס, שנמצא ממש באזור הזה, קיבל את שמו בעקבות אותו מיתוס.

בהמשך הסיפור, במלחמת טרויה אכילס הביס את הצבא הטרויאני ואף הרג את נסיך הטרויאנים, הקטור. אבל בסופו של דבר, אחיו של הקטור ירה בו חץ שפגע בדיוק בעקב והרג אותו.

החיבור בין הסיפור המיתולוגי לאנטומיה ככל הנראה נוצר בתקופה הרומית ויש עוד לא מעט חלקי גוף שקיבלו את שמם מסיפורים ואגדות.
אם זה מסקרן אתכם תכתבו לי בתגובות ואעלה עוד סיפורים בעתיד.

סופ"ש נעים

אתמול התפרסמה הרגל הרזה מידי של אלפונסו דייוויס. בואו ניכנס לזה.אז לא מעט אנשים שלחו לי והזדעזעו מרגל ימין של דיוויס וזה...
13/08/2025

אתמול התפרסמה הרגל הרזה מידי של אלפונסו דייוויס. בואו ניכנס לזה.

אז לא מעט אנשים שלחו לי והזדעזעו מרגל ימין של דיוויס וזה פשוט כי אנחנו לא רגילים לראות אטרופיה שרירית- מצב של הידרדרות גם במסה וגם בכוח של השריר.

בדרך כלל אנחנו רואים את זה בגלל פציעה וניתוח, כפי שאפשר לראות אצל דיוויס, שלפני 5 חודשים קרע את הרצועה הצולבת ועבר ניתוח לשחזור הרצועה, אבל באותה מידה זה יכול לקרות בעקבות מחלה שגורמת להשבתה ארוכה.

עוד שתי סיבות עיקריות שבגללם נראה כזאת אטרופיה שרירית משמעותית היא מחלה נוירולוגית כלשהי שמפריעה לפעילות השריר, כמו ALS (ניוון שרירים) או סרקופניה.

סרקופניה זה מצב שמתאר הידרדרות של שריר בין אם זה בכוח ובין אם זה במסה, כתוצאה מהזדקנות.

אז באטרופיה שרירית אנחנו נראה ירידה במסת השריר ובהתאם בכוח וזה יכול להגיע לרמה של פשוט קושי בתפקוד יומיומי כמו הליכה או עליה וירידת מדרגות.

קצב ההידרדרות תלוי בהרבה גורמים בין היתר מצב הכושר הגופני לפני, גודל השריר, מחלות נלוות, הפציעה שהובילה להשבתה ועוד ועוד.

כשמדברים על קצב ההיתדרדרות צריך להפריד בין הנפח לכוח.
מחקרים עדכניים מראים כי קצב הירידה בפחת השריר הוא כ-0.5%-0.6% מנפח השריר ליום בימים הראשונים.
כלומר שבשבוע הראשון נאבד כ-3% מנפח השריר.
חשוב להבין כי הקצב מתחיל במהירות ולאט לאט התהליך הזה מאט. כלומר נאבד פחות ופחות לאורך זמן.

מבחינת כוח המצב הרבה יותר קיצוני.
אנחנו מדברים על איבוד של 10%-20% מכוח השריר בעשרה ימים הראשונים.
בערך אחוז עד שני אחוז ביום ואיפשהו בין שלושה עד חמישה שבועות אנחנו כבר נגיע ל-50% מכוח השריר שנאבד.

דרך אגב, חלק מהמחקרים האלה נעשו על אסטרונאוטים בעבר, נתונים ומחקרים מאוד מעניינים, כי פעם לא היה להם יותר מדי מודעות על המשך פעילות גופנית בחלל לעומת היום יש להם ממש חדר כושר שמבוסס על לחץ אוויר בתוך המעבורות עם תוכנית אימונים מוסדרת.

עוד נקודה שחשוב להבין היא ששרירים גדולים יותר רגישים יותר לאיבוד מסה משרירים קטנים
כלומר, איבוד מסה וכח ב-4 ראשי הרבה יותר בולט ומהיר מהמסה של האמה לדוגמא.

בנוסף, אוכלוסייה מבוגרת הרבה יותר, או חלשה יותר מסיבה אחרת, תהיה רגישה לאיבוד מסה וכוח שריר
מאנשים בריאים יותר.

אז מה עושים?
פיקוח על תזונה ופעילות גופנית לפי גבול היכולת.
כלומר, ללכת לפיזיותרפיסט או רופא ולקבל את ההמלצות שאתם צריכים, כדי לעשות כמה שיותר פעילות לפי רמת הכאב או הפציעה שלכם ובמקביל להתייעץ עם תזונאי כדי לבנות תפריט המתאים למצב.

אז למה אנחנו רואים כזה הבדל דרמטי אצל שחקן כדורגל מקצועי?

שחקני כדורגל, ובמיוחד דיוויס, הם עם מסת שריר יחסית גבוהה ואחוזי שומן נמוכים, ככה שכל שינוי שרירי מאוד בולט אצלם.

דבר שני, 5 חודשים לפני שצולמה התמונה הזאת הוא עבר קרע ברצועה צולבת וניתוח, מה שאומר שבתקופה האחרונה הוא עבר משני אימונים עצימים ביום למעט מאוד פעילות גופנית וגם היא מוגבלת.

אז איבוד המסה אצל בן אדם שרירי עם אחוזי שומן נמוכים והמעבר מפעילות מאוד עצימה לשיקום עושה את שלו ‫ומה שהיה בולט, אבל לא כל כך ‫דרמטי אצל בן אדם רגיל, מאוד בולט אצל ספורטאי מקצועי ורזה.

דיוויס אמור להיעדר עוד כ-3-4 חודשים ובזמן הזה הוא יחזיר הרבה מהמסה שאיבד.

בהצלחה

12/08/2025

בעקבות חופשה פספסתי כמה דברים אז הנה השלמות זריזות על אלון אבוטבול ז"ל, האלק הוגאן, עומר אצילי, ת'ור ועוד

Address

משה פלימן 8
Haifa
30000

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when יונתן קריא פיזיותרפיה וספורט posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to יונתן קריא פיזיותרפיה וספורט:

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram