יונתן קריא פיזיותרפיה וספורט, Haifa (2026)

29/05/2026

שחקן בני יהודה, איובה סולמאני, נהרג מדימום פנימי אחרי תאונת כדורגל. אז איך זה קרה ואיך לדאוג שזה לא יקרה לכם?

אז מה שאנחנו יודעים זה שאיובה התאמן בניגריה, התנגש בשוער הקבוצה היריבה, חזר הביתה עם כאבי בטן, שנבעו בגלל דימום פנימי ואז הוא פונה לבית החולים ונפטר.

בפגיעה, בגלל עוצמת המכה, נפגע איובה באיבר פנימי בבטן ודימם. מקרה דומה קרה בארץ לחנן ממן שנפצע בלבלב ב-2022. אך כאמור חנן טופל במהרה ויצא מזה בשלום.

אנחנו רגילים לראות פגיעות כאלו בתאונות דרכים והן הרבה יותר נדירות בכדורגל, כדורסל או כל ענף ספורט שהוא לא מענפי הלחימה.

דימום פנימי הוא מונח רחב מאוד שיכול להיות קטלני בכמה דרכים שונות אבל מבחינה רפואית מקרי מוות מדימום פנימי קורים לרוב בגלל אחד מכמה מנגנונים מרכזיים: קרע של כלי דם גדולים, דימום מוחי, קרע בטחול או בכבד, קרע באבי העורקים, דימום מאגן הירכיים או בית החזה.

אז איך בעצם מתים מדימום פנימי?

בגוף של גבר בוגר יש בערך 5.5 ליטר דם וכאשר אדם מאבד כמות גדולה במהירות לחץ הדם צונח, הלב לא מצליח להזרים מספיק חמצן לאיברים חיוניים, וכל המערכות מתחילות לקרוס. מצב זה נקרא שוק היפוולמי (Hypovolemic Shock).
זה מצב חירום בו אין מספיק נפח דם כדי להחזיק חיים.

הסכנה הגדולה היא שהרבה פעמים במצבים כאלה בהתחלה האדם בהכרה, מדבר ונראה במצב תיקן סה"כ אבל בתוך הגוף הדימום ממשיך.
זאת אחת הסיבות שרואים לפעמים אנשים שקמים אחרי תאונה ואז מתמוטטים דקות לאחר מכן.

אגב, זה קורה כי הגוף מצליח לפצות לזמן קצר באמצעות האצת דופק, כיווץ כלי דם והרבה אדרנלין אבל כשהאיבוד גדול מדי, מנגנוני הפיצוי האלו קורסים.

הרבה פעמים דווקא צעירים וספורטאים מסוגלים להחזיק יחסית טוב בהתחלה כי הלב וכלי הדם שלהם חזקים יותר.
וזה לפעמים מטעה כי הם נראים יציבים, אבל אז מגיעה קריסה פתאומית כשהגוף כבר לא מצליח לפצות על איבוד הדם.

התסמינים בדימום פנימי הם סחרחורת, חולשה, כאב בטן/חזה, בלבול, זיעה קרה, דופק מהיר, קוצר נשימה ועילפון.

אז איך מצילים מצב כזה אם זה קורה לכם או למישהו בסביבתכם?

קודם כל פינוי כמה שיותר מהיר לבית חולים אחרי מכה חזקה לבטן.
בבית החולים יתמקדו בעצירת הדימום, אם צריך אז בניתוח, עירוי נוזלים ודם ובמידת הצורך הנשמה וטיפול תומך בלב.

ובטראומה קשה, דקות יכולות לעשות את ההבדל בין חיים למוות.

המוות של סולימאן בגיל 19 הוא תזכורת אכזרית לזה שטראומה ודימום פנימי יכולים להיות קטלניים מאוד גם אצל ספורטאים צעירים ובריאים ואסור לזלזל בכל סימן חשוד לפגיעה רצינית.

שמרו על עצמכם, בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" אני מסביר על פציעות משמעותיות שעשו מהפכים תרבותיים וחוקתיים בספורט. אני מרצה בעוד תחומים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל yonatankarrie@gmail.com

27/05/2026

ה־Enhanced Games הבטיחו להיות "העתיד של הספורט" ובפועל? בלוף. שיא אחד, המון טריקים והרבה מאוד סימני שאלה.

למי שלא מכיר, שנה שעברה סיקרתי בצורה נרחבת את ה־Enhanced Games או "אולימפיאדת המסוממים": פרויקט ספורט שנוי במחלוקת שמנסה להמציא מחדש את הספורט המקצועני, בלי חוקי אנטי-דופינג.

בניגוד לאולימפיאדה או לכל תחרות אחרת, כאן מותר לספורטאים להשתמש בחומרים משפרי ביצועים כמו טסטוסטרון, הורמונים אחרים, פפטידים ועוד תחת “פיקוח רפואי”.

לטענתם, כך אפשר “לשחרר את הפוטנציאל האנושי” ולראות ביצועים שמעולם לא נראו קודם.

המבקרים, לעומת זאת, ואני בניהם, טוענים שמדובר בניסוי מסוכן שעלול לנרמל סימום, במיוחד בקרב צעירים וחובבי כושר, ולהפוך את הספורט למירוץ כימי מסוכן במקום תחרות אנושית טבעית, נקיה ואתית.

במשך שנים אנשי ה-Enhanced Games מכרו חזון שנשמע כמו שילוב בין מדע בדיוני, עמק הסיליקון וספורט מקצועני. הם דיברו על אבולוציה אנושית, שחרור הגוף מהמגבלות וההתפתחות הבאה בספורט.

במקום מלחמה בסימום מסכן חיים, הם רצו להפוך אותו לחלק רשמי מהמשחק.

אבל עכשיו, כשהאירוע הראשון הסתיים בלאס וגאס השבוע, המציאות נראתה הרבה פחות מהפכנית.

נתחיל מההבטחות העצומות של המארגנים שדיברו על ניפוץ שיאי עולם, תוצאות על אנושיות ועידן חדש בספורט והציעו סכומים גבוהים למשתתפים ולשוברי השיאים.

אבל למרות ההייפ העצום, האירוע עצמו היה קטן מאוד עם 42 ספורטאים בלבד ב-23 תחרויות בשלושה ענפים: שחייה, אתלטיקה והרמת משקולות.

וכמה שיאי עולם נשברו? אחד. וגם הוא לא באמת.

השחיין היווני, ונער הפוסטר של המשחקים, כריסטיאן קולומיב, קבע 20.81 שניות ב-50 מטר חופשי 7 מאיות מהר יותר משיא העולם הרשמי.

אבל “שיא העולם” הגיע עם כמעט כל יתרון אפשרי, זאת אומרת, חוץ מהחומרים האסורים.

המשחה בוצע עם חליפות ה-Supersuit שנאסרו כבר ב-2009 ובריכה אידיאלית המותאמת לספרינטים עם 4 נתיבים ותחתית מיוחדת הפצחיתה גלים.

ועם כל היתרונות האלו כריסטיאן שבר את השיא רק ב-7 מאיות. 0.07 שניות.

והכי מביך? רק חודשיים קודם לכן, השחיין האוסטרלי, קמרון מקאבוי, קבע 20.89 בלי סטרואידים, חליפה או בריכה מיוחדת.

כלומר כל האירוע, כל הסמים, ההייפ, המיליונים "שברו" רק שיא אחד ב-7 מאיות.

ומה עם כל שאר התחרויות? פה כבר העסק באמת התחיל להתפרק.

בריצת 100 מטר ניצח פרד קרלאי עם תוצאה של 9.97 שניות. אחלה תוצאה אבל ממש לא משהו מיוחד. אה, והוא בכלל היה מהמתחרים הנקיים.

בהרמת משקלות הפת'ור ביורנסן הבטיח להרים משקל משוגע של 550 ק"ג בדדליפט אבל בפועל לא שבר את שיא העולם האמיתי שלו העומד על 510 ק"ג כשנכשל להרים 515 ק"ג.

בסופו של דבר מתוך 79 ביצועים שונים בתחרות רק 22 היו בכלל שיאים אישיים של הספורטאים, עזבו שיא עולם.

והקטע הכי אירוני? ספורטאים נקיים ניצחו ב-3 מהתחרויות היותר יוקרתיות: ב-100 מטר ריצה גברים, 100 מטר ריצה נשים ו-50 מטר שחיית גב.

הנרטיב של “מי שמשתמש בחומרים יהפוך לסופר-אנושי” נכשל והתפוצץ להם בפנים.

אז כן, כל האירוע נראה כמו פארודיה אבל לסימום יש סיכונים אמיתיים.
פגיעה בלב, הפרעות קצב, קרישיות יתר, עלייה בלחץ דם, פגיעה הורמונלית, פגיעה בכבד ובכליות, סיכון מוגבר לבעיות נפשיות ושינויים קיצוניים במצב הרוח הם רק חלק מהסיפוטמים הידועים קצרי וארוכי הטווח של שימוש בחומרים האלו.

בשורה התחתונה ה-Enhanced Games הבטיחו עתיד חדש, ספורט חדש וגבולות אנושיים חדשים אך בפועל קיבלנו 42 ספורטאים בלבד ב-23 תחרויות קטנות, "שיא" עולם אחד (שלא שווה כלום), ספורטאים שלא שוברים את השיא של עצמם אפילו והמון המון סיכון.

ה-Enhanced Games לא באמת הוכיחו שבני אדם יכולים להפוך ל“סופר-אנושיים”. גם עם שימוש בחומרים משפרי ביצועים, תנאים מותאמים במיוחד ומיליוני דולרים של השקעה- הכישרון מנצח.

אבל מעבר לאכזבה הספורטיבית נשארת הבעיה הגדולה באמת: הסיכון הבריאותי. סימום אולי יכול לתת יתרון זמני, אבל הוא מגיע עם מחיר כבד ובניגוד למדליה או פרס כספי, הנזק הזה ילווה את הספורטאים שנים קדימה, הרבה אחרי שהאורות בלאס וגאס כבו.

שמרו על עצמכם

בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" אני מסביר על פציעות משמעותיות שעשו מהפכים תרבותיים וחוקתיים בספורט. אני מרצה בעוד תחומים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל yonatankarrie@gmail.com

25/05/2026

מסי נפצע הלילה והאם הוא יהיה כשיר למונדיאל? כן.

הפחד הגדול של ארגנטינה הגיע בדיוק בזמן הכי גרוע.

במשחק האחרון של אינטר מיאמי לפני פגרת המונדיאל, מסי ביקש חילוף במהלך המחצית השנייה אחרי שהרגיש "אי נוחות" בהמסטרינג. הוא ירד ישר לחדר ההלבשה, ותוך דקות כל ארגנטינה, ועוד מיליונים רבים ברחבי העולם, נכנסו ללחץ.

אבל מאז התחילו להגיע דיווחים קצת יותר מרגיעים שלא מדובר כנראה בקרע משמעותי, אלא במה שהוגדר כ-discomfort. אי נוחות.

מאחורי כל ביטוי שכזה ותחושה יש מנגנון פיזיולוגי וכאן מדובר במיקרו-קרעים בשרירים כתוצאה מעומס והרבה פעמים זה השלב שלפני קרע משמעותי.

הניסיון של מסי, לאחר 8 קרעי המסטרינג בעבר, לדעת מתי לרדת מהמגרש הייתה חשובה. בקלות זאת יכלה להמשיך להיות פציעה של מספר חודשים.

למה זה קורה דווקא עכשיו? כי הגוף של מסי כבר בן כמעט 39. וזה חשוב.
עם השנים יש ירידה טבעית בגמישות השרירים, איכות סיבי הקולגן ויכולת ההתאוששות.

בנוסף, מסי משחק בסגנון שמעמיס מאוד על ההמסטרינג עם שינויי כיוון קטנים, האצות קצרות ובלימות חדות.

וזה בדיוק למה מסי כנראה ביקש לצאת מיד.

אבל יש פה גם המון דברים חיוביים. מסי ירד לבד מהמגרש ללא צליעה נראית לעין והוא לא נראה בכאבים, עובדות המפחיתות את הסיכויי לקרע משמעותי.
זה מאוד שונה מהפציעות שאנו רגילים לראות תנועה אחת חזקה ושחקן שנופל פתאום לדשא.

אז מתי הוא יחזור?

לפי כל הדיווחים סביבו ולפי איך שירד מהמגרש, אני לא רואה סיבה שתהיה פה היעדרות של יותר משבוע- שבועיים. וכשמשחק הפתיחה של ארגנטינה עוד כ-3 שבועות ב-16 ביוני, אין שום סיבה שלא יהיה על המגרש.

מה שבטוח הוא שכל ספרינט שלו בשבועות הקרובים יגרום למדינה שלמה לעצור נשימה.

בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" אני מסביר על פציעות משמעותיות שעשו מהפכים תרבותיים וחוקתיים בספורט. אני מרצה בעוד תחומים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל yonatankarrie@gmail.com

20/05/2026

אוסמן דמבלה בסיוט שלא נגמר עם קרע מס' 13 בהמטרינג. אז מה יהיה?
דמבלה שוב ירד השבוע עם פציעת המסטרינג וזה מרגיש כמו אחד מסיפורי הפציעות החוזרות הכי קיצוניים בכדורגל המודרני.

כי אצל דמבלה, זו כבר לא רק שאלה של "מתי הוא יחזור?" אלא "מתי זה יקרה שוב?"
והתשובה מורכבת.

קודם כל מה בכלל נקרע?
המסטרינג הוא לא שריר אחד אלא קבוצה של שלושה שרירים בחלק האחורי של הירך שעושים כיפוף של הברך ופשיטה של הירך.

עד כה דמבלה קרע את ההמסטרינג 13 פעמים, והפציעות הבולטות ברגל ימין הן ב-2017, הוא נעדר ל-107 ימים, ב-2019 ל-43 ימים, ב-2020 ל-192 ימים וב-2025 ל-40 ימים.

השריר נקרע שוב ושוב גם בגלל אופי המשחק של דמבלה, עם הרבה ספרינטים, בלימות ושינויי כיוון, מה שמעמיס על השריר לא מעט וגם בגלל שכל קרע לא מחלים בצורה "נקיה" אלא כצורה צלקתית, מה שעושה את השריר רגיש יותר לקרעים הבאים.

בנוסף, כל פציעה שכזאת לוקחת זמן משחק ואימון של השחקן ומחלישה את השריר.

לפי הדיווחים הפעם זה לא כל כך חמור והקרע קטן מאוד והוא ייעדר סביב 10 ימים, מה שאומר שגמר הצ'מפיונס ב-30 למאי לגמרי על השולחן.

מה הלאה? קשה לי להאמין שמשהו ישתנה ואם הוא נפצע כל כך הרבה פעמים, כנראה הוא יפצע שוב.

אבל אני לא מאשים את השחקן ואני מאמין שהרבה מהפציעות שלו נובעות מאופי המשחק המודרני ואם דמבלה היה שחקן כדורגל בשנות ה-90 הוא היה נפצע הרבה פחות אם בכלל.

בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" אני מסביר על פציעות משמעותיות שעשו מהפכים תרבותיים וחוקתיים בספורט. אני מרצה בעוד תחומים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל yonatankarrie@gmail.com

19/05/2026

פרמין לופס שובר את כף הרגל ויש מצב שזה יגרום לו לפספס את המונדיאל.

כשברצלונה הודיעה השבוע שפרמין יעבור ניתוח בעקבות שבר במסרק החמישי בכף רגל ימין, הרבה אוהדים הרימו גבה. בסך הכל שבר קטן בכף הרגל, נכון?

אבל בעולם רפואת הספורט, במיוחד אצל כדורגלנים מקצוענים, זה אחד השברים הכי מפורסמים ובעייתיים.

בכף הרגל יש חמש עצמות ארוכות שנקראות מטא-טרסל, או בעברית, עצמות המסרק.
המסרק החמישי נמצא בצד החיצוני של כף הרגל מתחת לזרת.

זה אזור שצריך לעמוד בהרבה לחצים בזמן ספרינט, שינוי כיוון או נחיתה.
הבעיה היא שבאזור השליש התחתון שלו, שיותר קרוב לעקב, אספקת הדם מוגבלת מאוד. וזה קריטי.

עצם, או כל רקמה, צריכה אספקת דם טובה כדי להחלים ולהתאושש וכשאין זרימת דם טובה האזור מחלים לאט, אם בכלל.
ובגלל זה שבר, גם יחסית פשוט ויציב באזור, הרבה פעמים ינותח, כי בלי ניתוח הוא פשוט לא יחלים לפעמים.

הניתוח הנפוץ במקרים האלה הוא Intramedullary Screw Fixation כלומר בורג ארוך המוכנס לתוך העצם עצמה.
הבורג מייצב את העצם מבפנים, מאפשר לה להתמודד טוב יותר עם עומסים ולרוב יאפשר התחלת דריכה מוקדמת יותר מאשר טיפול בלי ניתוח.

במקרים מסוימים האופציה הניתוחית השניה היא שימוש בפלטה וברגים כדי לייצב את השבר.

בדר"כ ההחלמה היא סביב 3-4 חודשים עד חזרה לפעילות, מה שאומר שפרמין יפספס את המונדיאל.

בהצלחה.

בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" אני מסביר על פציעות משמעותיות שעשו מהפכים תרבותיים וחוקתיים בספורט. אני מרצה בעוד תחומים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל yonatankarrie@gmail.com

17/05/2026

שנייה אחת של זעם שגרמה לשיתוק שזיעזע את עולם הכדורסל

ב-28 באפריל 1993 התרחש אחד הרגעים המצמררים בתולדות הכדורסל, בובאן ינקוביץ', פורוורד סרבי קשוח ששיחק בפניונוס היה בעיצומו של משחק פלייאוף טעון מול פנאתינייקוס.
אחרי שריקת עבירה נגדו, ינקוביץ' איבד שליטה מרוב תסכול ובשבריר שנייה הוא הסתובב והטיח את הראש בעמוד שתמך בסל.

כמה שניות אחר כך הוא כבר שכב על הפרקט, חסר תנועה.

מה שהתחיל ברגע קצר של זעם הסתיים בפציעת חוט שדרה קטסטרופלית עם שיתוק מהצוואר ומטה וסוף הקריירה שלו.

ונתחיל מקצת אנטומיה.

הראש שלנו שוקל בממוצע בין 4 ל-6 קילוגרם.
כל המשקל הזה יושב על מבנה קטן ועדין יחסית- חוליות הצוואר.
בעמוד השדרה הצווארי יש שבע חוליות שמחזיקות את הגולגולת, מאפשרות תנועה של הראש ומגינות על אחד המבנים החשובים בגוף- חוט השדרה.

חוט השדרה הוא למעשה "כבל החשמל" הראשי של הגוף, בתוכו עוברים מיליוני סיבי עצב שמעבירים פקודות תנועה, תחושה, כאב ושליטה על כל הגוף.

שתי החוליות הכי מעניינות הן הראשונות- אטלס ואקסיס.
C1- אטלס. קרויה ע"ש הטיטאן מהמיתולוגיה היוונית וכמו שאטלס החזיק את כדור הארץ היא מחזיקה את הגולגולת ומאפשרת את תנועת ה"כן" של הראש.
C2- אקסיס (ציר). מכילה בליטה גרמית מיוחדת המאפשרת לאטלס לבצע תנועה סיבובית עליה.

ובמרכז כל חוליה יש חור בו עובר חוט השדרה, הבעיה היא שהתעלה הזאת די צרה.
ולכן שבר קטן, דיסק שלוחץ או איזושהי נפיחות באזור יכולים ללחוץ על חוט השדרה ולגרום לנזק וכאבים.

ומה תפקיד הגולגולת בכל זה?
הגולגולת בנויה כדי להגן על המוח והיא קשיחה וחזקה מאוד.

אבל דווקא בגלל זה, כאשר הראש פוגע במשהו קשיח כמו בטון- האנרגיה לא נספגת כמה מכה ברקמה רכה אלא במקום זה הכוח עובר מטה דרך בסיס הגולגולת אל חוליות הצוואר.

וזה בדיוק מה שהופך פגיעות כאלה למסוכנות כל כך, הראש נעצר אך הגוף המשיך.
כאשר ינקוביץ' פגע בעמוד הראש שלו נעצר כמעט מיד אבל הגוף שלו, גוף של שחקן בגובה כמעט שני מטר ובמשקל של יותר מ-100 ק"ג, המשיך לנוע קדימה ויצר כוח דחיסה עצום על חוליות הצוואר שלמעשה נמחצו בין הראש לבין משקל הגוף שהמשיך בתנועה.
הדבר דומה מאוד למנגנון של תאונות דרכים, קפיצה למים רדודים או פגיעות פוטבול.

אז מה קרה שם?
למרות שמעולם לא פורסם דו"ח רפואי מלא ומדויק לציבור, ההערכה הרפואית היא שבובאן סבל משילוב של שבר בחוליות הצוואר, קריסה של עמוד השדרה הצווארי ופגיעה קשה בחוט השדרה עצמו.

הפגיעה בחוט השדרה לא צריכה להיות ממש קטיעה כדי שתהיה פגיעה אלא מספיק לחץ ומתיחה של רקמת העצבים כדי לייצר נזק, לפעמים משמעותי.

וככל שפגיעת חוט השדרה גבוהה יותר כך יותר חלקים בגוף נפגעים והנזק נרחב יותר.
במקרה של בובאן, הפגיעה הייתה חמורה מספיק כדי לגרום לקוואדריפלגיה- שיתוק ארבע גפיים.

אבל פגיעות צוואר אפילו יותר מסוכנות משיתוק כי באזור הצווארי עוברים גם עצבים שאחראים לנשימה.
עצב הסרעפת, שמפעיל את שריר הנשימה המרכזי שלנו, יוצא מהחוליות C3-C5, לכן פגיעות צוואר גבוהות עלולות לגרום גם לכשל נשימתי ומוות.
זאת אחת הסיבות שפציעות כאלה מפחידות רופאים ואנשי רפואת ספורט יותר מכל טראומה אחרת.

אגב, הנזק לא נגמר ברגע המכה עצמה כי בפגיעות חוט שדרה יש לרוב שני שלבים.
בשלב הראשון הפגיעה הראשונית עצמה: שבר, קריעה או כל מה שקרה.
בשלב השני מתמודדים עם הפגיעה המשנית של הדימום, נפיחות, דלקות והפגיעה העצבית.

אז למה אי אפשר פשוט לתקן את חוט השדרה כמו שמתקנים עצם שבורה?
כי מערכת העצבים המרכזית כמעט ולא יודעת לחדש את עצמה ותאי עצב בחוט השדרה שנפגעים בצורה קשה כמעט שלא מתחדשים.
לכן גם היום עדיין אין טיפול שמסוגל באמת "לחבר מחדש" חוט שדרה שנפגע בצורה קשה.

הטיפול המיידי בפציעות כאלה, כאשר חושדים בפגיעת צוואר היא קודם כל לא להזיז את הנפגע כי כל תנועה לא נכונה עלולה להחמיר את הלחץ על חוט השדרה.
לכן צוותים רפואיים מקבעים את הראש והצוואר, משתמשים בקרש גב ומפנים בזהירות לבית חולים שם יעריכו את מידת הפגיעה ויטפלו בהתאם.

אז איך בובאן נראה היום? המממ…
הוא נפטר בשנת 2006 אחרי שהיה משותק מהצוואר ומטה עד יומו האחרון.

אוהדי פניונס מעולם לא שכחו אותו וביוון הוא הפך לסמל של טרגדיה ספורטיבית ושל אהבה בלתי נגמרת למשחק.

המקרה הזה עדיין כל כך מטלטל כי זאת לא הייתה תאונה "רגילה".
לא תיקול, לא נפילה מקרית ולא פציעה במהלך משחק רגיל. אלא רגע אנושי מאוד של תסכול, אדרנלין וכעס שהוביל לשנייה אחת של אובדן שליטה שבצורה אכזרית ואירונית הפכו ל-13 לחוסר שליטה מוחלט בגוף.

המקרה של בובאן ועוד 15 מקרים שונים נמצאים בהרצאה החדשה שלי "הפציעות ששינו את הספורט" ואני מרצה בעוד תחומים שונים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל yonatankarrie@gmail.com

14/05/2026

השבוע העולם הספורטיבי נפרד מג'ייסון קולינס לאחר מאבק בגליובלסטומה- אחד מסוגי סרטן המוח האגרסיביים והקטלניים ביותר ברפואה המודרנית.

קולינס היה סנטר ותיק שב-2013 הפך לשחקן הפעיל הראשון באחת מארבע הליגות הגדולות בארה"ב שיצא מהארון בפומבי ברגע ששינה את עולם הספורט המקצועני.

מה זה בכלל גליובלסטומה?

Glioblastoma Multiforme, או בקיצור GBM, הוא גידול מוח ממאיר שמתפתח מתאי תמיכה של מערכת העצבים.

והבעיה הגדולה היא שהסרטן גדל מהר. מאוד. הוא חודר בין תאי המוח הבריאים, שולח שלוחות מיקרוסקופיות לרקמות סמוכות ויוצר כלי דם חדשים כדי להזין את עצמו.

ובכללי סרטן במוח מסוכן יותר מסרטן במקומות אחרים בגלל "הנזק המשני" כי המוח נמצא בתוך גולגולת קשיחה בה אין יותר מידי מקום לנפיחות, לגידול.
ואז, ברגע שיש גידול הלחץ התוך גולגלתי עולה, רקמת מוח נדחסת, זרימת דם נפגעת ותאי עצבים נפגעים.
בנוסף, בגלל שהמוח הוא איבר צפוף ורגיש, גם גידול קטן יחסית יכול לגרום לנזק עצום.

וכל זה לגרום לתסמינים כמו כאבי ראש חריגים, הקאות, פרכוסים, ירידה בזיכרון, חולשה בגפיים, בעיות דיבור וטשטוש ראייה.
בהתחלה הסימנים לפעמים נראים תמימים אבל לאט לאט, ככל שהסרטן מתפשטת, הם מחמירים.

ולצערינו בניגוד לסרטן שד או מעי גס, אין כיום בדיקת סקר יעילה לכלל האוכלוסייה לגילוי מוקדם של GBM ורוב המקרים מתגלים רק אחרי הופעת סימפטומים.
והבעיה היא שכאשר מופיעים סימפטומים משמעותיים- פעמים רבות הגידול כבר גדול או מפושט.

האבחון מתבצע בעזרת סיטי ראש או MRI והטיפול מורכב בעיקר מניתוח להסרת הגידול, עם כמה שפחות פגיעה באזורים חיוניים במוח, הקרנות וכימותרפיה ויש גם כל מיני טיפולים חדשניים שאני לא מבין בהם מספיק כדי להסביר.

אבל למרות ההתקדמות בטיפולים הפרוגנוזה עדיין קשה ותוחלת החיים של חולי GBM היא לרוב סביב 12-18 חודשים מהאבחנה.

מה אפשר ללמוד מזה?

לא להתעלם מסימנים נוירולוגיים חדשים כמו כאבי ראש קיצוניים, שינויי דיבור, חולשה, בלבול או פרכוס ראשון.
אבל לא צריך להילחץ, לא כל כאב ראש הוא סרטן מוח. רחוק מזה.
אבל שינוי משמעותי ולא מוסבר- צריך לברר.

בסופו של דבר המורשת של קולינס הרבה יותר גדולה מכדורסל, הוא ייזכר כאדם ששינה תרבות שלמה.

באותה תקופה כמעט שלא היו ספורטאים פעילים בליגות הגברים הבכירות בארה״ב שיצאו מהארון, בעיקר בגלל פחד מתגובות של קהל, חדר ההלבשה, ספונסרים ופגיעה בקריירה. קולינס הפך למעשה לשובר המחסום הראשון ב-NBA ובספורט האמריקאי כולו.

בעולם ספורט שהיה במשך עשורים מאוד סגור, מאוד גברי ומאוד שיפוטי הוא עשה משהו שאנשים פחדו לעשות, וזה אולי החלק הכי חזק בסיפור שלו.
כי גם בקרב האחרון שלו, מול מחלה אגרסיבית במיוחד, אנשים לא מדברים רק על איך מת אלא הם מדברים על איך חי.

שמרו על עצמכם

בהרצאה החדשה שלי אני מסביר על "איך מגיעים ל-NBA" ואני מרצה בעוד תחומים שונים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל yonatankarrie@gmail.com

11/05/2026

אני לא מתרגש בקלות, אבל מגבת של דני מהאולסטאר עם הקדשה אישית... 🥲

10/05/2026

פי. ג'יי טאקר תולה את הנעליים. ועוד נעליים. ועוד… סה"כ 5000.

בעולם ה־NBA יש שחקנים גדולים יותר, קלעים טובים יותר וכוכבים נוצצים יותר מ־פי. ג'יי טאקר.

אבל כשמדברים על נעליים? כנראה שאין מישהו שמתקרב אליו.
טאקר הפך במהלך השנים לאחד האנשים הכי מזוהים בעולם עם תרבות הסניקרס.

לא רק ב־NBA.
בכלל.

הוא עלה למשחקים עם זוגות ששווים כמו רכבי יוקרה, לבש נעליים שלא יצאו מעולם לציבור ושיחק עם דגמים בני 20 שנה שהתפרקו על המגרש.
ואפילו שיחק עם זוג נדיר כל כך שגם מייקל ג'ורדן עצמו עצר לשאול מאיפה השיג אותם.

והקטע שאני, כחובב סניקרס הכי מעריך זה שהוא באמת משחק איתם, לא רק מציג אותם בארונות זכוכית.

לפי ראיונות שונים, הוא היה קונה נעליים כמעט מכל משכורת שקיבל, ממש מתחילת הדרך.
לא משנה אם שיחק בליגת הפיתוח, באירופה, פה בארץ או ב־NBA.

ועם השנים האוסף שלו תפח לממדים פסיכיים: אלפי זוגות נעליים, חדרים שלמים שהפכו למחסנים, זוגות נדירים שלא ממש קיימים בשוק, דוגמיות, אבטיפוסים ונעלי Player Exclusive שיוצרו במיוחד עבור ספורטאים ספציפיים אבל התגלגלו אליו.

הוא כל כך אהב סניקרס שלמשך תקופות ארוכות טאקר היה מביא למשחקים מעל 10 זוגות שונים רק כדי לבחור ממש במקום עם איזה נעליים יעלה איתם לחימום ועם איזה למשחק עצמו.

וברשותכם נעבור על כמה מהנעליים היותר מרשימות באוסף:

1. הנעליים הכי יקרות של טאקר הן Air Jordan 1 עם יהלומים שמוערך במעל 250 אלף דולר.

Nike Air Yeezy 2 “Purple Cheetah” Sample. 2, אחד הזוגות הכי נדירים בעולם הסניקרס, גרסת אבטיפוס שלא באמת הגיע לשוק הרחב.

Nike MAG .3 הנעליים של “בחזרה לעתיד”. נמכרו במקרים מסוימים בעשרות אלפי דולרים.

4. אולי הנעליים הכי מטורפות שהוא לבש על הפרקט Air Jordan 11 “Red Sox” PE- זוג נעליים שיוצרו במקור עבור שחקני הבייסבול של בוסטון רד סוקס בלבד ולא נועדו בכלל לכדורסל.

Nike Zoom Huarache 2K4 PE .5 של אלן יוסטון. ב־2025 טאקר הדהים שוב את עולם הסניקרס כשהופיע עם זוג נעליים נדירות של אלן יוסטון. אבל מה מיוחד בהן? הנעליים היו בנות יותר מ־20 שנה ובאחד המשחקים הסוליה כמעט התחילה להתפרק על הפרקט.
רוב האנשים היו שומרים זוג כזה בארון.
טאקר עלה איתו למשחק NBA.

6. Shawn Marion Air Jordan 5 PE. בעולם הסניקרס יש מעט מאוד אנשים שמצליחים להרשים את מייקל ג'ורדן, טאקר הוא אחד מהם.
כאשר שיחק בפיניקס נסע למשחק חוץ מול שארלוט, קבוצתו של ג'ורדן.
למשחק נעל במיוחד נעליים נדירות במיוחד שיוצרו עבור שון מריון. כשהבין בזה, במהלך המשחק, ג'ורדן התחיל לשאול את טאקר "מאיפה השגת אותן?" ו-"אתה מבין כמה הן נדירות?".

וזה אולי החלק הכי מדהים: טאקר סיפר שבאותו רגע הוא הבין שיש ברשותו זוגות נדירים יותר ממה שאפילו ג'ורדן עצמו זוכר שקיימים.

אז איך הוא השיג את כולם? פשוט מאוד, בנייקי הבינו שפי ג'יי טאקר הוא נכס למותג ואימצו אותו אליהן. למעשה, לאורך השנים האחרונות לטאקר יש גישה חופשית לכמעט כל נעל נייקי שירצה.

בנוסף הוא הגיע לכזה מעמד בעולם הסניקרס שאנשים עם זוגות נדירים פונים אליו.

ואי אפשר להזכיר את טאקר בלי התחנה הישראלית בהפועל חולון בעונת 2007/08.

באותה תקופה טאקר התקשה לשחק ב-NBA אחרי שלא הצליח לבסס את עצמו בליגה.
המעבר לישראל היה מבחינתו ניסיון להציל את הקריירה.

חולון של אותה תקופה הייתה קבוצת אנדרדוג מוחלטת אך עם קהל מטורף והמון אופי ושם טאקר הפך מיד לכוכב.
הוא סיים את העונה עם תואר ה־MVP של הליגה אחרי שהביא לחולון אליפות אחרי 15 שנים רצופות בהן מכבי ת"א הייתה האלופה.
עד היום זו נחשבת אחת האליפויות הכי גדולות בתולדות הספורט הישראלי.

טאקר סיפר בכמה ראיונות שהתקופה בישראל "החזירה לו את האהבה למשחק".

וגם בישראל הוא היה אובססיבי לנעליים.
שחקנים ששיחקו איתו בארץ סיפרו שכבר אז טאקר היה מגיע עם מזוודה מלאה זוגות נדירים למשחקים.
הוא היה מחליף נעליים בלי סוף, מדבר על סניקרס שעות, ומתייחס אליהן כמו יצירות אמנות.

עוד הרבה לפני שהפך ל"מלך הסניקרס של ה־NBA" זה כבר היה חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו.

אז כמה באמת שווה אוסף הנעליים שלו?

לאורך השנים הודה טאקר כי הוא הוציא יותר ממיליון דולר על נעליים אבל הערך של רוב הנעליים עלה.

סה"כ מוערך שיש לו יותר מ-5000 זוגות נעליים בשווי של מעל 10 מיליון דולר.
זה אומר שאם הוא ינעל כל יום זוג אחר יקח לו 13 וחצי שנים לנעול את כולן.

וזה אולי מה שהכי כיף לראות. הוא שיחק איתן, רץ איתן, קפץ איתן והחליק איתן על הפרקט.
הוא הפך כל משחק לתצוגת אופנה של תרבות הסניקרס ושינה את תרבות הנעליים ב־NBA.

לפניו רוב שחקני ה־NBA פשוט נעלו את מה שהספונסר נתן להם.
טאקר שינה את זה. הוא חיבר בין כדורסל, אופנה, תרבות רחוב, אספנות והשקעות.

בעולם שבו זוגות מסוימים נמכרים היום במאות אלפי דולרים, פי. ג'יי טאקר הפך לאחד הסמלים הכי גדולים של תרבות הסניקרהד המודרנית.

בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי אני מסביר על "איך מגיעים ל-NBA" ואני מרצה בעוד תחומים שונים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל yonatankarrie@gmail.com

08/05/2026

מכות בחדר ההלבשה של ריאל מדריד גרמו לפינוי של ואלורדה לבית חולים. אז מה קרה שם ולמה מכה בראש יכולה לגרום להתעלפות?

בימים האחרונים דווח בספרד על אחד האירועים החריגים ביותר שנראו לאחרונה בחדר הלבשה של קבוצת על כאשר עימות בין ואלוורדה לטצ'ואמני נגמר בפינוי של הראשון לבית חולים לאחר שנפל (או הופל), קיבל מכה מהשולחן בחדר ההלבשה והתעלף.

ריאל מדריד הוסיפה בהודעתה כי השחקן סובל מ־Traumatic Brain Injury או בעברית: פגיעת מוח טראומטית.

זהו מונח רחב שמתאר פגיעה במוח בעקבות כוח חיצוני, כמו מכה, נפילה או תאונה. הפגיעה יכולה לנוע מזעזוע מוח קל יחסית ועד נזק משמעותי יותר הכולל דימום, בצקת או פגיעה ברקמת המוח.

ריאל הודיעה שואלוורדה שוחרר לביתו, מה שאומר שהמקרה קל.

במקרים קלים כאלו השחקן עשוי לסבול מכאבי ראש, בלבול, רגישות לאור או סחרחורת, אך במקרים חמורים יותר נראה אובדן הכרה, הפרעות זיכרון, קשיי דיבור ואפילו סכנת חיים.

מעבר לרכילות הספורטיבית, הסיפור הזה מעלה שאלה רפואית מעניינת: למה בכלל אנשים מתעלפים ממכה בראש? והאם כל איבוד הכרה כזה אומר שהיה זעזוע מוח?

אז קודם כל צריך להבין שהמוח לא "מקובע" בתוך הגולגלת אלא צף בתוך ה- CSF -Cerebrospinal Fluid. נוזל מיוחד שמיועד להגן ולבלום זעזועים.

הבעיה היא שכאשר הראש מקבל מכה חזקה או נעצר בפתאומיות, המוח עצמו ממשיך לנוע לשבריר שנייה בתוך הגולגולת ואז מקבל מכה מדופן הגולגולת- זה זעזוע מוח.

אז למה אנשים מתעלפים?

כדי להבין את זה צריך להיכנס קצת לנוירואנטומיה- אנטומיה של המוח.

גזע המוח, חלק במוח שנמצא נמוך, מחובר ישירות לעמוד השדרה.

כאשר אנו מקבלים מכה סיבובית בראש הנוירונים, תאי העצב, מאטים את הפעילות שלהם בין גזע המוח לשאר הגוף ומתקבל אות שהוא סוג של "כיבוי חירום", כמו קפיצה של פקק בארון חשמל.

אבל לא צריך לדאוג, בדר"כ כמה שניות לאחר מכן המערכת תחזור לתפקוד רגיל והנפגע יתעורר.

הבעיה היא כאשר ההתעלפות באה ביחד עם זעזוע מוח, וזה קורה ברוב המקרים. זה יכול לקרות בגלל המכה הראשונית שגורמת להתעלפות, בגלל הנפילה ופגיעה ברצפה או שניהם.

אחרי התעלפות עם חשד לזעזוע מוח צריך ללכת להיבדק בבית חולים כדי לשלול פגיעה מבנית מסוכנת יותר, כמו דימום תוך-גולגולתי או שבר בגולגולת.

ולכן בספורט מקצועני, אם שחקן מאבד הכרה, מבולבל, מקיא או מתלונן על כאב ראש חריג הוא בדרך כלל יעבור הערכה רפואית מיידית ולעיתים גם CT.

בעשור האחרון הצטברו עדויות לכך שגם פגיעות ראש שנראות קטנות עלולות לגרום לנזק מצטבר לאורך שנים, במיוחד אצל ספורטאים מקצוענים.

ולכן במקרה כמו של ריאל מדריד כל פגיעה בראש נלקחת ברצינות רבה.

לפי פרוטוקול זעזוע מוח הנהוג בכדורגל ואלוורדה לא יבצע פעילות ספורטיבית, או קוגנטיבית קשה, ב-10 ימים הקרובים ולאחריהם יבצע בדיקות. אם יעבור אותם אז הוא יחזור בהדרגה לפעילות עם הקבוצה ובמידה ולא, ימתינו מספר ימים ויבדקו שוב.

שמרו על עצמכם

בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי אני מסביר על "איך מגיעים ל-NBA" ואני מרצה בעוד תחומים שונים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל yonatankarrie@gmail.com

06/05/2026

הלילה ג'ארד ונדרבילט מהלייקרס נפצע וזה גרם לספסל של אוקלהומה להסיט מבט. אז בואו נבין.

במשחק מספר 1 של סדרת הפלייאוף בין הלייקרס לאוקלהומה, ברבע השני, ונדרבילט עלה לחסימה ופגע בעוצמה בלוח.

מיד הוא תפס את היד בכאבים וירד לחדר ההלבשה שם גילינו שהוא סובל מפריקה מלאה של זרת ימין.

אז מה זה בעצם "פריקת אצבע"?

האצבעות שלנו מורכבות מ-3 עצמות קטנות בצורת גליל שנקראות פלנגס, חוץ מהאגודל שבו יש 2.
מתחת לפלנגס יש את עצמות המטא קרפל, הנמצאות בתוך כף היד, ומתחתיהם עצמות שורש כף היד.

מפרקי האצבעות בנויים כמו צירים קטנים.
כל שתי עצמות הנפגשות מוחזקות במקום בעזרת רצועות, קפסולה מפרקית וגידים המייצבים את המפרק. בפריקה, אחת העצמות "בורחת" מהמקום שלה והמפרק מאבד את המנח התקין שלו.

ברוב המקרים זה קורה בגלל כוח פתאומי כמו כדור שפוגע בקצה האצבע, נפילה או מכה חזקה כמו במקרה של ונדרבילט.
בדר"כ רואים את זה מיד, האצבע נראית עקומה ובזווית מוזרה.

במקרים קלים יחסית, רופא קבוצה יכול להחזיר את האצבע למקום כבר על הספסל בתהליך שנקרא רדוקציה. משיכה עדינה מרימה את הפלנגס ואז שחרורו בחזרה למקום.

זה כואב אבל לא מעט שחקנים חוזרים לשחק עם קיבוע תוך כמה דקות, חלקם אפילו בלי קיבוע (ראה ערך קובי בראיינט). אבל לא תמיד זה נגמר ככה.

בפריקה חזקה יותר יש חשש לנזקים נלווים כמו קרעים ברצועות, פגיעה בקפסולת המפרק, שברים קטנים באזור המפרק, פגיעה בגידים באזור ולעיתים גם פגיעה עצבית.
בגלל זה הרבה פעמים שולחים את השחקן לצילום רנטגן מיד אחרי ההחזרה של האצבע למקום. המטרה היא לוודא שאין שבר קטן שיחייבו טיפול ארוך יותר ולעיתים אפילו ניתוח.

אחרי שהמפרק חוזר למקום מתחיל השיקום.

בימים הראשונים בדרך כלל יש נפיחות משמעותית, כאבים והגבלה בתנועה. חלק מהשחקנים מקבלים סד או "buddy taping", כלומר קיבוע של האצבע הפצועה לאצבע סמוכה כדי לייצב אותה. אחר כך מתחילים בהדרגה להחזיר תנועה וכוח ליד.

תלוי בענף ובשחקן אבל הרבה פעמים שחקן יחזור לשחק גם כשהאצבע לא החלימה לגמרי.
כמובן שבכדורסל זה הרבה יותר מורכב, במיוחד ביד זורקת, לעומת כדורגל נגיד שאין שום בעיה לשחק עם קיבוע ואצבע פצועה.

בכדורסל, כדורעף, כדוריד ואצל שוערים זאת פציעה יחסית נפוצה בגלל כמות המגע עם כדור, טבעות, חסימות ונפילות. הזרת, במיוחד, פגיעה כי היא קטנה יחסית ונמצאת בקצה היד.

כרגע עדיין לא ברור אם ונדרבילט סבל רק מפריקה או שיש גם נזק לרקמות מסביב. אם מדובר בפריקה פשוטה בלבד, יש סיכוי שהוא יחזור יחסית מהר עם קיבוע מתאים. אבל אם ההדמיות יראו חוסר יציבות או פגיעה משמעותית במפרק הסיפור כבר יכול להפוך להיעדרות של חודש וחצי- חודשיים.

בהצלחה

בהרצאה החדשה שלי אני מסביר על "איך מגיעים ל-NBA" ואני מרצה בעוד תחומים שונים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל yonatankarrie@gmail.com

יונתן קריא פיזיותרפיה וספורט

29/05/2026

27/05/2026

25/05/2026

20/05/2026

19/05/2026

17/05/2026

14/05/2026

11/05/2026

10/05/2026

08/05/2026

06/05/2026

Address

Telephone

Website

Alerts

Contact The Practice

Shortcuts

Share

Category