05/01/2026
שמעתי מישהו אומר לאחרונה שאנחנו עוד לא מבינים כמה נזק אנחנו סוחבים מהתקופה האחרונה.
בעצם מהקורונה המושג ״שגרה״ קיבל עיוות ושינוי מהותי בחיי היום יום. הסטרס עבר לגור איתנו, לא רק בבית, אלא ממש חולק איתנו את הגוף. המחשבות מה יהיה? קשיים כלכליים, משקלים רגשיים, פציעות וכאבים. וכאילו החיים ״בסדר״. אבל מתחת לפני השטח מבעבע, מפחיד, מעייף..
לפחות פעם ביום אני קוראת פוסט בפייסבוק, כל פעם בקבוצה אחרת, על שיתוף אישי של מישהו או מישהי שהגיעו לקצה כל הקצוות ולא יודעים מה לעשות, לאן לפנות?..
אני מאחלת שכל מי שמרגיש מועקה כלשהי, ימצא את הדרך שמתאימה לו, לנפש ולכיס, לטפל ולא לזנוח את הקושי. 🩷
והחיבור של השאלה ליוגה? כל כך התרגשתי לראות את הפירסום של מכבי, כי בעצם- זו שאלה שאני אוהבת לשאול בשיעורי היוגה שאני מעבירה. לא חייב להגיב, לשנות או לקוות שהיה אחרת. לאפשר לעצמנו פשוט לראות את מה שיש עכשיו, כפי שזה. זה לא יכל להיות אחרת.לנסות להוריד את הביקורת, את האשמה או הבושה.. בתרגול היוגה יש מקום להכל. ועצם הפניית המבט למה שקורה אצלי, כבר מפחית את העוצמות של הכל. 🩷