30/03/2022
שבוע שעבר הייתה ההתכנסות השנתית של מלאכות עתיקות, בדיוק איפה שריטריט היוגה יתקיים.
משלישי ועד שישי בצהריים רוחות חזקות, גשם, ברד וארבע מאות חמישים אנשים מגלפים, מלבדים, יוצרים מבוץ, קולעים, לא זזים.
הייתי בטוחה שאחרי יומיים כאלו תהיה נטישה המונית אבל האנשים האילו קשוחים, רק מעטים עזבו.
בשישי אחרי הצהריים השמש יצאה לכבוד קבלת שבת, בשבת כולם שבתו ממלאכתם והשמש חיממה את האמיצים.
ועכשיו שמש. יהיה חם בריטריט שלנו סופ"ש הבא, כל כך חם שאני חושבת להכשיר את בור המים שמשמש לנו כמעיין ונמצא ליד איפה שנתרגל.
הנשים שבאות פחות קשוחות, שאלו אותי על עקרבים ונחשים (עדיין מנמנמים), על גנבים (אין לי דלת לבית), על הקור בלילה (יהיה סביר לגמרי), על אם יהיה רואו פוד (וואלה אין לי מושג, סומכת לגמרי על השף שיהיה מעולה אבל יכולה לברר לך).
ולא סיפרתי להן על הפרחים הסגולים הקטנים שמכסים את הגבעות, על הצהובים הגדולים, על הלבנים הפצפונים, על האדומים שמפתיעים באמצע המדבר.
על העופות הדורסים, על להקת החסידות שחנו היום על הגבעה ממול הבית שלי, על הבדואים שמסתובבים לידנו ומלקטים עכוב.
תודה לגשם שמאפשר לנו עוד קצת מהיופי הזה, מרגישה איך נצמדת אליו ולא רוצה לעזוב.
ודרך אגב, יש עוד שלושה מקומות ליופי הזה. בואי לסגול - הצהוב - הירוק היפה הזה.
