06/02/2017
בס"ד
זוגיות, הורים ומה שביני'הם
כתוב במקורותינו : "על כן יעזוב איש אביו ואימו ודבק באשתו" (בראשית ב' כד ) . אכן כתוב. אלא שזה לא ממש מובן ובודאי לא מובן מאליו. האם באמת כאשר מתחתנים, מתוך הנחה שהכוונה גם לגבי האישה, על בני הזוג לדבוק זה בזה ובמקביל לעזוב את הורי'הם ? ומה לגבי ההורים ? האם לאחר חתונת בנם או בתם הם אמורים "לתפוס מרחק" ולעזוב אותם לנפשם ?
ענת הגיעה אלי ליעוץ בשלב של תרום חתונה. כלומר היא ועוז בן זוגה היו מאורסים והיא רצתה ליווי והדרכה לקראת החתונה. ענת באה מבית חילוני והתחילה להתקרב ליהדות לפני שהכירה את עוז. עוז גדל בבית דתי ויחד הם החליטו להקים בית המבוסס על שמירת התורה והמצוות.
במשך הזמן הבנתי מענת שיש לה קושי בקשר עם אמא של עוז. ענת סיפרה שחמותה לעתיד מתערבת ומביעה את דעתה לעיתים קרובות לגבי ההחלטות שלהם, מבלי שהם ביקשו את חוות דעתה . החמות לעתיד גם נותנת לענת הרגשה שהיא לא מקבלת אותה וזה מציק לה. שאלתי אותה אם ואיך זה משפיע על מה שקורה בינה לבין עוז וענת ענתה בביטחון שאין לזה שום השפעה וממילא ההורים שלו גרים בדרום הרחוק, מרחק בטוח.
שוחחנו עוד על הנושא, במטרה לברר עד כמה ענת מודעת לקשי'ים העלולים לצוץ בהמשך לאור הסיטואצי'ה הנ"ל.
ענת ועוז התחתנו . החתונה היתה שמחה ומרגשת מאד. עברה שנה, ויום אחד פגשתי את ענת ברחוב. היא היתה לבושה במכנסי'ים וללא כיסוי ראש. " התגרשנו " היא אמרה לי בעצב. " לא יכולתי לסבול את ההתערבות הבלתי פוסקת של אמא שלו. היא לא הפסיקה להציק לי ולהסית את עוז נגדי. למרות ששמרנו מרחק ולא נסענו אלי'הם הרבה היא המשיכה להתקשר בלי סוף עד שהגיעו מים עד נפש" . לשאלתי לגבי יעוץ ענתה שהם חשבו שהעני'ינים יסתדרו איך שהוא, עד שהי'ה פיצוץ וזה נגמר. לשמחתי פגשתי את ענת בשלב מאוחר יותר בחנות בגדים דוחפת עגלת תינוק, כשבעלה יושב בסבלנות ומחכה שתבחר לעצמה בגד חדש.
המקרה הזה הוא אולי מקרה קיצון, אבל הדילמה לגבי הקשר עם ההורים מלווה כל זוג, בעצמה כזו או אחרת, בעיקר בשלבים הראשונים לנישואין.
ההדרכה הראשונית שנותנת לנו התורה לגבי התנהלותו של זוג לאחר הנישואין היא חדה וברורה : "ודבק באשתו". כמובן גם האישה מצווה לדבוק בבן זוגה. הווה אומר שגם אם קודם לנישואין היו האיש או האישה קרובים ביותר להורים, נועצים בהם, משתפים אותם , גרים איתם או לחילופין מבקרים אותם לעיתים קרובות, הרי לקראת הנישואין ובודאי שאחרי כן הם מצווים, לא פחות , לדבוק זה בזו ולשחרר את הקשר עם ההורים.
לשחרר משמע לשנות את סדר העדיפויות ולתת עדיפות ראשונה לקשר עם בן או בת הזוג. להתחשב קודם כל ברצונה/ו, בדעתו/ה , במה שיגרום נחת וטוב קודם כל לאחד מהם או לשני'הם, החל מהחלטה לגבי מקום המגורים, תכיפות הביקורים אצל ההורים, ועד להחלטות הנוגעות לחינוך הילדים , ריהוט, לבוש וכו'.
ומה באשר לכיבוד הורים ? שאלה טובה וחשובה. באמת, אם בוחנים טוב את מקורות חז"ל ואת המצב נראה שאין פה בכלל סתירה. את ההורים צריך כמובן להמשיך ולכבד, כפי שמורים לנו חז"ל, לדאוג לשלומם, לתת כתף לעזרה במידת הצורך וגם לשמוע את עצתם . אם הדברים נעשים תוך שיתוף ודיבור בין בני הזוג אין סיבה שהדביקות הזוגית תפגע בכיבוד ההורים משני הצדדים, או תפגע בקשר הזוגי.
דיבור ותיאום ציפיות חשובים ביותר גם לתקשורת בין ההורים לבני הזוג. לפעמים יש קושי גדול לתת לגוזל לעוף אל השמים. ההורים, עקב נסיון חי'יהם מרגישים וחושבים שהם "יודעים יותר טוב" ויתכן שבאופן אובייקטיבי הם לגמרי צודקים. אלא שפה חשוב להיות פחות צודק ויותר חכם, לתת לזוג הצעיר לפלס לעצמו דרך משלו ולהתמודד עם התוצאות של החלטותיו העצמאיות. חשוב מאד גם להיזהר לא ליצור קואליצי'ה עם הבן או הבת מול בן/בת זוגם כאשר יש חילוקי דעות בין בני הזוג בנושא מסוים.
תהליך ההיפרדות , המובחנות, שעושה צעיר בגיל ההתבגרות, כאשר הוא/היא בונים זהות יחודית משל עצמם , מתעצם עם בני'ית הזוגיות. זה תהליך לא קל, לפעמים כמעט כמו להוולד מחדש, אבל זה תהליך חשוב מאד שמאפשר לבני הזוג לרכוש כלים יעילים ומועילים להתמודדות עם האתגרים הבאים בדרך לבני'ית משפחה משלהם.
הדור הצעיר היום, בדרך כלל, בעל מודעות עצמית ופתיחות מפותחים יותר מאשר דור ההורים. לכן, כאשר יש לבני הזוג תחושה שההורים מאחד הצדדים, או שני'הם, מתקשים "לחתוך את חבל הטבור", תהא הסיבה אשר תהא, וגורמים להם להיכנס למערבולת של קונפליקטים עקב כך, כדאי ש"יטכסו עצה" בינם לבין עצמם, איך להעלות את הדברים על השולחן המשפחתי בצורה עדינה אבל ברורה.
חשוב שבני הזוג יגדירו קודם כל בינם לבין עצמם את גבולות הגזרה. במה וכמה הם מוכנים לשתף את המעגל המשפחתי הרחב יותר ואיפה נמצאים הקווים האדומים שלהם, ואז להבהיר ולשרטט את מפת הגבולות הזאת בפני ההורים, בשפה מכבדת ועדינה אבל חד משמעית.
בני'ית יסודות ברורים, יציבים ועמוקים תאפשר להמשיך, לבנות ולהצמיח בית יציב ונאמן בישראל.
נעמי קירש
יועצת זוגית במשפחה
יעוץ בבחירת בן זוג ואישות בקדושה Naomi.kirsh@gmail.com
