01/03/2026
חזרה לורנאסי
26 שנה לקח לי לשוב לכאן.
26 שנה של זיכרון מחוויה של עיר ״קשה״ שאני לא רואה את עצמי שבה אליה לעולם.
יצאתי מכאן אחרי שבוע בלי להסתכל לאחור.
מכרו לנו כרטיסים לרכבת ״מהירה״ לגואה שבמקום 24 שעות לקח לנו 48 שעות של נסיעה ברכבת מלאה בשפע תרבותי על כל המשתמע מכך 😉
ככל הנראה היה לזה קשר לעובדה, שבזמנו הגעתי אליה אחרי שהייה של 7 חודשים בצפון הודו במקום עם קסם אחר.
מקום של אוויר הרים מושלגים משולב קסם של טיבטים ואנרגיה עדינה של בודהיזם עתיק.
וראנאסי נותרה בזכרוני כמקום קשוח, מלוכלך, צפוף ורועש עם ריח חזק של ביוב ברחובות.
קול הצעקות על גגות העיר של מאלף היונים עם הצלפות השוט על גבי רצפת הגג ומשק הכנפיים של היונים שעפות הנה והנה כמו גל בלתי פוסק, בקצב אחיד של ריקוד מופלא עם כירוגרפיה מדויקת.
אז זה מה שנשאר בזיכרוני כולל הנסיעה המאתגרת ברכבת צפופה ועמוסה לעייפה.
בכל זאת עברתי חיים שלמים מאז.
כנראה שהזמן עושה את שלו.
שתינו השתנינו, התבגרנו, גדלנו ועברנו לא מעט חוויות ודיוקים עם השנים של קורונה וילדים.
עכשיו גיליתי שם קסם חדש.
תפילה של בוקר מלאה במוסיקה חיה וטקס אש מלא אנשים מרחבי הודו ומלא מקדשים בכל פינה אפשרית.
ככל הנראה התגעגעתי, התגעגעתי לפשטות של האנשים
לחיוכים והעיניים הטובות.
לאפשרות לדבר בשפה של הלב גם בלי להבין בהכרח את המילים שיוצאות מהפה.
נהג ריקשה בן צעיר שרק מחכה לעזור,
וצורף מוכשר עם לב גדול.
ואנשים שמחייכים עם העיניים.
מרגישה שהתאהבתי מחדש במקום הקסום הזה 💛
ועולות בי כבר דמעות של געגוע והתרגשות.
ומחשבה שתוהה, מעניין מתי אחזור לשם שוב??
אז אני רוצה להודות לך הודו
שקיבלת אותי, שוב, בזרועות פתוחות ועזרת לי לחזור ולהתאהב בך מחדש ולעשות תיקון וסגירת מעגל עם וראנאסי, אחרי 26 שנה.
מודה על מסע רוחני, יחד עם קבוצה מדהימה של אנשים ההולכים יחד בדרך של תרגול והעמקה בעולם הראג׳ה והבריגהו יוגה
חשוב לי להוסיף שאת המילים האלו כתבתי בדרכי חזרה ארצה במטוס.
הספקתי לחזור יום לפני פרוץ המלחמה החדשה
שאגת הארי, או איך שלא קוראים לה עכשיו.
התמזל מזלי להספיק לחזור למשפחתי וליבי עם הקבוצה שנתקעה בהודו. מחזיקה להם אצבעות שישובו ליקיריהם במהרה 🙏🏼
