30/12/2022
לפני כ- 14 שנה עשינו תהליך של חזרה בתשובה, כל אחד בדרכו.ה.
אני לא מגדירה את עצמי, אני מאמינה מאוד ומעבר לזה שאר ההגדרות פחות רלוונטיות עבורי.
אני עובדת במקום שמזוהה עם השמאל, הבן שלי חרדי, בן זוגי דתי לאומי, הורי ומשפחתי חילוניים.
אתמול הייתי בהצגה מטלטלת של תאטרון הבימה- מיניין נשים.
סיפורה של רחל שפירא זכרה לברכה, אשה חרדית שעברה התעללות על ידי בעלה, ברחה ועברה חרם. היא לא זכתה לגדל את שניים עשר ילדיה ונפטרה בודדה ומנודה.
מתרגשת ודומעת קמתי למחוא כפיים לקסט.
מתוך הקהל צעד אלי אדם מבוגר ושאל:"את מוחא כפיים?"
מה? , שאלתי.
"לכי החוצה , בן גביר מחכה לך..."
הייתי המומה, מהשנאה, מהקטלוג , מעומק השסע.
אני אוהבת את המדינה, את אנשיה על כל גווניה .
קמתי בבוקר עם הרגשה חדשה וחזקה, אני חייבת לעשות מעשה.
לא רק לשבת בבית ולכאוב.
העצב מעצב...
לקום ולעשות למען כולנו.
הנחיית קבוצות היא אחת האהבות המקצועית שלי,
רוצה להקים קבוצות שיח של כל גווני האוכלוסיה, ימנייםות, שמאלנייםות, דתייםות, חילונייםות, ערביםות ויהודיםות.
מי מצטרפ.ת?
מחפשת מקום באזור השרון שיארח קבוצות שיח כאלו, נתחיל מאחת.
אני אאסוף ואפרסם וגם אעשה את ההנחיה.
יאללה, כיתבו אם אתםן איתי.
