יותם ינאי - פיזיותרפיה וטיפול בכאב כרוני

יותם ינאי - פיזיותרפיה וטיפול בכאב כרוני Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from יותם ינאי - פיזיותרפיה וטיפול בכאב כרוני, Physical therapist, Kibbutz Maagan Michael, Maagan Michael.

טיפול נוירופלסטי לכאב כרוני וסימפטומים נוספים (כאבי גב/צוואר וגפיים, כאבי ראש, פיברומיאלגיה, CRPS, כאב נוירופתי, סחרחורת/עייפות כרונית ועוד).

שיקום נוירולוגי ואורתופדי, ורטיגו/סחרחורת ובעיות שיווי-משקל, פגיעות שלד-שריר ועוד.

יחס אישי, הדרכה, ליווי ויעוץ

🌺 יש דיבייט גדול בעולם הפיזיותרפיה לגבי השימוש במגוון רחב של טכניקות החוסות תחת המונח "טיפול מנואלי" (טכניקות עיסוי שונו...
01/05/2026

🌺 יש דיבייט גדול בעולם הפיזיותרפיה לגבי השימוש במגוון רחב של טכניקות החוסות תחת המונח "טיפול מנואלי" (טכניקות עיסוי שונות, מניפולציות למפרקים, טיפולים לרקמת הפאסיה ועוד. מטרתן המקורית של טכניקות אלה היא לעשות איזשהו שינוי ברקמה עליה הן מבוצעות - "תיקון מנח", "שחרור הדבקויות", "ריווח מפרקי", "החזרת הדיסק למקום" ועוד. השינוי בפיזיקלי הזה אמור לגרום לשיפור במצב המטופל - שיפור בכאב, בטווחים, בתנועה וכו'.

נשמע נחמד, ואכן מחקרים מראים שלטיפולים אלה באמת משפיעים לטובה, אם כי לרוב לטווח קצר ולא כטכניקה בודדת.

הבעיה מתחילה בכך שמחקרים באופן עקבי לא מצליחים לאשש את ההסבר הפיזיקלי לשאלה "למה טיפול מנואלי עובד". כלומר, אין באמת "ריווח מפרקי", אין "שחרור הדבקויות" (האם בכלל יש הדבקויות?), אין מנח לא נכון שצריך לתקן (וגם אם היה הוא ממצא נורמלי שלא מסביר כאב מתמשך, והטיפול לא מתקן אותו), וכו' וכו'.
בנוסף, מחקרים איכותיים על טיפול מנואלי מראים שאין הבדל בין סוגים שונים של טכניקות - עיסויים ספציפיים או כלליים, מניפולציות ("קנאקים" בגב) , "שחרור פאסיה". זה נראה כאילו מספיקה העובדה שידי המטפל נוגעות במטופל בצורה חומלת כדי להביא לשיפור.

ואכן, ייתכן שזה בדיוק מה שקורה... סקירה חדשה (ומקיפה ביותר) שפורסמה לאחרונה בז'ורנל Plose One מסכמת מידע מחקרי רב על המנגנונים הגופניים עליהם טיפול מנואלי משפיע, כלומר- מה בתאכלס קורה בגוף המטופל בתגובה לטיפול.

והמסקנות לא פחות ממדהימות - העדויות החזקות ביותר מראות שטיפול מנואלי לא משפיע דרך שינוי פיזיקלי ברקמה עליה הוא מבוצע (כמו ההנחה המקורית). במקום זה, נראה שהוא משפיע על מערכת העצבים באופן ישיר - דרך שינויים בקליפת המוח, ויסות רמות סטרס, הפרשה של נוירוטרנסמיטורים שתורמים שהרגעה, ירידה בסף העצבי של כאב ועוד.

בעולם הפיזיותרפיה אפשר הרבה פעמים לראות פיצול משמעותי. מצד אחד- מטפלים שמבצעים טיפול מנואלי תוך מתן הסברים לא מבוססים מדעית למטופלים שלהם, וסיפורים על שינוי רקמתי שלא באמת קורה.
מצד שני- מטפלים שזנחו לגמרי את הטיפול המנואלי, מתוך ראיה שלו כ"פסאודו מדע" וכטיפול פלסבו ש"עובד" על המטופל, גם אם עוזר לו. כלומר - בעיה אתית.

האם יש דרך אמצע? נראה שהמדע המחקר במקרה הזה מספקים לנו אותה בצורה הטובה ביותר. ישנה השפעה פיזיולוגית אמיתית לטיפול מנואלי! אנחנו פשוט צריכים לשנות את ההסבר שלנו ללמה זה עובד. להפסיק לספר סיפורי אלף לילה למטופלים על מה הידיים שלנו עושות (כאילו אנחנו יוצרים בחימר או בונים בלגו) ולהתחיל לדבר על מערכת העצבים (על המוח), שהיא המערכת שמעבירה כאב, היא שולטת על מתח שרירים, על טווחי תנועה (עד רמה מסויימת), על שליטה בתנועה.

לדעתי, יש לנו כיום הסבר טוב ומבוסס מדעית לטיפול מנואלי, והסוגיה האתית יורדת מהפרק (כלומר, זה תלוי בעיקר בהסבר שאנחנו נותנים למה שאנחנו עושים, ולאו דווקא לטיפול עצמו).

זה לא אומר שטיפול מנואלי הוא הטיפול הנכון בכל המקרים, וכמובן ששימוש בטכניקה כזאת או אחרת חשוב שיעשה תוך הבנה של המטפל את הבעיה של המטופל ופיתוח אסטרטגיה קלינית לשפרה.

Why does manual therapy work?

It’s a question most of us have been asked — by patients, by students, sometimes by ourselves mid-treatment.

A 2025 living review in PLOS ONE (Keter et al.) pulled together 62 systematic, narrative, and scoping reviews to map the current evidence.

Manual therapy doesn’t act on one system. It produces measurable responses across the following:

- Neurological
- Neurovascular
- Neurotransmitter,
- Neuroimmune
- Neuromuscular
- Neuroendocrine
- Biomechanical

The strongest, most consistent signals are central, not local: increased pressure pain thresholds at sites distant from treatment and enhanced descending pain modulation.

The biomechanical “joint-out-of-place” model? It's not supported by the evidence. The treatments purporting to do this may help, but for the reasons above, not because the joint has been popped back in.

What this means in practice: our hands are interacting with the central nervous system at least as much as the tissue beneath them and the language we use with patients should reflect that.

The full one-page clinical summary is below 👇

📖 Source: Keter et al. (2025), PLOS ONE. doi:10.1371/journal.pone.0319586

18.5 בשעה 20:00 - הרצאה לצוותים רפואיים על גישה חדשה בשיקום CRPS. ללא עלות. מוזמנים לבוא, ולהפיץ הלאה בקבוצות מקצועיות☀️...
28/04/2026

18.5 בשעה 20:00 - הרצאה לצוותים רפואיים על גישה חדשה בשיקום CRPS. ללא עלות.

מוזמנים לבוא, ולהפיץ הלאה בקבוצות מקצועיות☀️

👇🏼קישור בתגובה הראשונה

היתה לי הזכות להרצות היום בזום לצוותים של מכוני כאב בביה״ח שיבא, איכילוב, הדסה ורמב״ם על שיקום CRPS בגישה חדשה.גישת ״חשי...
19/04/2026

היתה לי הזכות להרצות היום בזום לצוותים של מכוני כאב בביה״ח שיבא, איכילוב, הדסה ורמב״ם על שיקום CRPS בגישה חדשה.

גישת ״חשיפה וויסות דינמיים״ (Dynamic Exposure and Regulation או בקיצור - DEAR) מהווה התאמה של גישות טיפול נוירופלסטי (Neuroplastic Recovery Therapies) לשיקום והחלמה מתסמונת CRPS, מהמורכבות והקשות שבהפרעות הכאב.

הגישה , שפותחה בשיתוף עם ד״ר גדי ברטור מביה״ח ״רעות״ תל אביב, שואבת השראה ממודלי טיפול מבוססי גוף בפוסט-טראומה, ממודל הפחד-הימנעות (מעגל הכאב), מטיפולים נוירופלסטים להחלמה מכאב ומניסיון רב שנים בשיקום וטיפול בCRPS.

🔥עוד זה מדבר וזה בא🔥 פרסום חדש בז׳ורנל Headache של 3 תיאורי מקרה של טיפול PRT באנשים עם מיגרנות כרוניות שלא מגיבים לתרופ...
13/04/2026

🔥עוד זה מדבר וזה בא🔥

פרסום חדש בז׳ורנל Headache של 3 תיאורי מקרה של טיפול PRT באנשים עם מיגרנות כרוניות שלא מגיבים לתרופות.

לאחר מספר קטן של טיפולים שנמשכו על פני חודשים אחדים, 3 המטופלים חוו ירידה דרמטית של כ 80-90% בתדירות המיגרנות (מ25-30 ימים בחודש ל3-5 ימים לאחר הטיפול). בנוסף, המטופלים הפחיתו שימוש בתרופות , שיפרו תפקוד וחוו הטבה גם בכאבים גופניים אחרים.

זה אומנם רק תיאורי מקרה ולא מחקר של ממש, אבל הוא מראה את הפוטנציאל חסר התקדים של טיפולים נוירופלסטיים למיגרנות.

בקרוב ארשום פוסט מסודר הסוקר את העדויות המחקריות המרכזיות בתחום של טיפולים נוירופלסטיים (Neuroplastic Recovery Therapies), שהולכות ונערמות להן.

קישור למחקר-

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40859715/

Fishbein JN, Schuster NM, Anders A, Portera AM, Herbert MS. Pain Reprocessing Therapy for migraine: A case series. Headache. 2025 Oct;65(9):1660-1665. doi: 10.1111/head.15043.

😵‍💫 טיפול נוירופלסטי מראה יעילות גבוהה בטיפול במיגרנות – ממצאים ראשוניים ומעוררי תקווה 😵‍💫

🏔️ קצת רקע - מיגרנות הם סוג מסוים ומאד נפוץ של כאבי ראש, המאופיינים בהתקפים של כאב חזק, לרוב על פני חצי מהראש או הפנים, הנמשכים בין שעות לכמה ימים ומלווים בעייפות, רגישות לאורות ורעשים והרגשה ככלית רעה.

🧑🏻‍⚕️ הטיפול המקובל כיום במיגרנות כולל בעיקר תרופות, כאשר טיפולים פסיכולוגיים או התנהגותיים לא הוכחו עד כה כיעילים במיוחד בשיפור הכאב.

💡אבל! במחקר חדש וראשוני שפורסם לאחרונה בז'ורנל Pain Medicine, נבדקו 30 אנשים הסובלים ממיגרנות ממושכות. הם חולקו אקראית ל2 קבוצות, קבוצה אחת קיבלה 8 מפגשים של טיפול EAET (הסבר בהמשך הפוסט), והקבוצה השניה לא קיבלה אף טיפול. לאחר חודשיים הושוו 2 הקבוצות באשר לתדירות המיגרנות ומדדים נוספים, ונמצא שבקבוצת ה-EAET היתה הפחתה משמעותית וגדולה בתדירות המיגרנות בהשוואה לאנשים שלא קיבלו טיפול. להמחשה – חודש לאחר טיפול EAET מטופלים חוו בממוצע 7 ימי מיגרנה פחות לעומת לפני הטיפול.

❓מה זה EAET ❓

🧠 טיפול בהבעה וביטוי רגשי (Emotional Awareness and Expression Therapy או בקיצור EAET) הינו סוג מסוים של טיפול נוירופלסטי לכאב (Neuroplastic Recovery Therapies – ראו פוסט מורחב בנושא -https://www.facebook.com/share/p/1BLKBs2sqY ). זהו טיפול מבוסס ראיות שבבסיסו ההבנה שכאב מתמשך בגוף קשור ברגישות יתר של מערכת הסכנה במוח, המושפעת מטראומות וגורמי לחץ לאורך החיים.

🚨 טיפול EAET מאמן את המוח לזיהוי והבעה של רגשות לא מעובדים מאירועי חיים מלחיצים, וכך מפחית את רגישות מנגנון הסכנה המוחי ואיתו גורם להפחתת כאב (ראו פוסט מורחב בנושא - https://www.facebook.com/share/p/1XbvbH426w/).


📈 טיפול זה נמצא יעיל במספר גדול של מחקרים בהפחתה משמעותית וארוכת טווח ברמות כאב במגוון מצבי כאב כרוני כולל כאבי שלד-שריר כרוניים (גב, צוואר וכו'), פיברומיאלגיה, תסמונת מעי-רגיז ועוד [2-4].

😵 עד כה לא EAET לא נבדק אצל אנשים הסובלים ממיגרנות.

🤯 במחקר הראשוני הזה, לאחר 8 פגישות בלבד של טיפול קבוצתי בזום (!) אצל 80% מהמטופלים היתה הפחתה של מעל 30% בתדירות המיגרנות, ואצל 40% מהמטופלים היתה הפחתה של מעל 50% בתדירות המיגרנות. בנוסף, נצפה שיפור משמעותי וגדול לאחר הטיפול בחרדה, דיכאון ואיכות חיים. חשוב להגיד – שיפור כזה נחשב משמעותי מאד וכמעט חסר תקדים במגירנות, ובמיוחד כשמדובר בטיפול לא תרופתי.

♦️אמנם מדובר במחקר קטן, אשר לא ביצע מעקב ארוך אחר תוצאות הטיפול, ואשר לא השווה את טיפול EAET לטיפול אחר, אבל עם כל זאת, אלה תוצאות ראשוניות מרשימות מאד.

📃 חשוב גם להגיד, שמחקר זה מצטרף למספר לא קטן של מחקרי RCT על EAET שהראו כולם תוצאות דומות – הפחתה משמעותית וגדולה בכאב לאחר טיפול קצר טווח (8 פגישות), לכן זה מחזק את ההשערה שתוצאותיו אמיתיות.

🏋🏻‍♂️ שנית, אנשים הסובלים שנים ממיגרנות לרוב לא משתפרים מעצמם, וטיפולים פסיכולוגיים או התנהגותיים אחרים נמצאו עד כה עם אפקט קטן לכל היותר. בנוסף, במחקר הזה קבוצת הביקורת אשר המתינה בהתחלה קיבלה טיפול EAET לאחר מכן, ובעצם משמשת ביקורת לעצמה מה שמחזק את התוקף של המחקר.

🌄 במסעי הארוך בהכשרה בשיטות טיפול נוירופלסטי לכאב ובעבודה עם אנשים עם כאבים כרוניים, למדתי גם את גישת EAET. לאחרונה, היתה לי הזכות להשתתף במחקר פיילוט שבוצע בבית החולים השיקומי "רעות" תל-אביב, אשר בדק את יעילות טיפול EAET קבוצתי במטופלים עם כאבים כרוניים הצורכים קנביס רפואי. במסגרת המחקר, שמובילה הדוקטורנטית פנינה מרום, אני וקולגות תרגמנו והתאמנו את טיפול EAET לשפה העברית, ולאחר מכן העברנו קבוצת טיפול ראשונית ל-5 מטופלים. תוצאות הטיפול הדהימו אותי והיו חיוביות ומשמעותיות מאד, ואני מקווה שמחקר זה יוכל להתפרסם כמאמר בקרוב (כרגע הוא בתהליך כתיבה).

🍁 כשזה יקרה זה כמובן ידרוש פוסט נוסף. אבל עד כאן לבינתיים...

🌻 מאחל לכולם פסח שמח. שנזכה לחירות ממלחמות והרס, ולשחרור מכבלים פנימיים וחיצוניים המחזיקים אותנו למטה כ"כ הרבה זמן.

מכירים מישהו/י שמידע זה עשוי לעזור להם? מוזמנים לשתף, לצלם, לסרוק, להעתיק ולהפיץ❤️

למידע נוסף:
- הרצאה של ד"ר דן קאופמן על EAET לטיפול במיגרנות - https://youtu.be/UGcFvLZw2-M?si=gOxcbw5leRBnSLcf

מקורות:
1. Kaufmann et al (2026), Pain Medicine, https://doi.org/10.1093/pm/pnag034
2. Lumley et al (2017), Pain, https://doi.org/10.1097/j.pain.0000000000001036
3. Yarns et al (2024), JAMA network open, https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2024.15842
4. Thakur et al (2017), Neurogastroenterology and motility, https://doi.org/10.1111/nmo.13143

😵‍💫 טיפול נוירופלסטי מראה יעילות גבוהה בטיפול במיגרנות – ממצאים ראשוניים ומעוררי תקווה 😵‍💫🏔️ קצת רקע - מיגרנות הם סוג מס...
03/04/2026

😵‍💫 טיפול נוירופלסטי מראה יעילות גבוהה בטיפול במיגרנות – ממצאים ראשוניים ומעוררי תקווה 😵‍💫

🏔️ קצת רקע - מיגרנות הם סוג מסוים ומאד נפוץ של כאבי ראש, המאופיינים בהתקפים של כאב חזק, לרוב על פני חצי מהראש או הפנים, הנמשכים בין שעות לכמה ימים ומלווים בעייפות, רגישות לאורות ורעשים והרגשה ככלית רעה.

🧑🏻‍⚕️ הטיפול המקובל כיום במיגרנות כולל בעיקר תרופות, כאשר טיפולים פסיכולוגיים או התנהגותיים לא הוכחו עד כה כיעילים במיוחד בשיפור הכאב.

💡אבל! במחקר חדש וראשוני שפורסם לאחרונה בז'ורנל Pain Medicine, נבדקו 30 אנשים הסובלים ממיגרנות ממושכות. הם חולקו אקראית ל2 קבוצות, קבוצה אחת קיבלה 8 מפגשים של טיפול EAET (הסבר בהמשך הפוסט), והקבוצה השניה לא קיבלה אף טיפול. לאחר חודשיים הושוו 2 הקבוצות באשר לתדירות המיגרנות ומדדים נוספים, ונמצא שבקבוצת ה-EAET היתה הפחתה משמעותית וגדולה בתדירות המיגרנות בהשוואה לאנשים שלא קיבלו טיפול. להמחשה – חודש לאחר טיפול EAET מטופלים חוו בממוצע 7 ימי מיגרנה פחות לעומת לפני הטיפול.

❓מה זה EAET ❓

🧠 טיפול בהבעה וביטוי רגשי (Emotional Awareness and Expression Therapy או בקיצור EAET) הינו סוג מסוים של טיפול נוירופלסטי לכאב (Neuroplastic Recovery Therapies – ראו פוסט מורחב בנושא -https://www.facebook.com/share/p/1BLKBs2sqY ). זהו טיפול מבוסס ראיות שבבסיסו ההבנה שכאב מתמשך בגוף קשור ברגישות יתר של מערכת הסכנה במוח, המושפעת מטראומות וגורמי לחץ לאורך החיים.

🚨 טיפול EAET מאמן את המוח לזיהוי והבעה של רגשות לא מעובדים מאירועי חיים מלחיצים, וכך מפחית את רגישות מנגנון הסכנה המוחי ואיתו גורם להפחתת כאב (ראו פוסט מורחב בנושא - https://www.facebook.com/share/p/1XbvbH426w/).


📈 טיפול זה נמצא יעיל במספר גדול של מחקרים בהפחתה משמעותית וארוכת טווח ברמות כאב במגוון מצבי כאב כרוני כולל כאבי שלד-שריר כרוניים (גב, צוואר וכו'), פיברומיאלגיה, תסמונת מעי-רגיז ועוד [2-4].

😵 עד כה לא EAET לא נבדק אצל אנשים הסובלים ממיגרנות.

🤯 במחקר הראשוני הזה, לאחר 8 פגישות בלבד של טיפול קבוצתי בזום (!) אצל 80% מהמטופלים היתה הפחתה של מעל 30% בתדירות המיגרנות, ואצל 40% מהמטופלים היתה הפחתה של מעל 50% בתדירות המיגרנות. בנוסף, נצפה שיפור משמעותי וגדול לאחר הטיפול בחרדה, דיכאון ואיכות חיים. חשוב להגיד – שיפור כזה נחשב משמעותי מאד וכמעט חסר תקדים במגירנות, ובמיוחד כשמדובר בטיפול לא תרופתי.

♦️אמנם מדובר במחקר קטן, אשר לא ביצע מעקב ארוך אחר תוצאות הטיפול, ואשר לא השווה את טיפול EAET לטיפול אחר, אבל עם כל זאת, אלה תוצאות ראשוניות מרשימות מאד.

📃 חשוב גם להגיד, שמחקר זה מצטרף למספר לא קטן של מחקרי RCT על EAET שהראו כולם תוצאות דומות – הפחתה משמעותית וגדולה בכאב לאחר טיפול קצר טווח (8 פגישות), לכן זה מחזק את ההשערה שתוצאותיו אמיתיות.

🏋🏻‍♂️ שנית, אנשים הסובלים שנים ממיגרנות לרוב לא משתפרים מעצמם, וטיפולים פסיכולוגיים או התנהגותיים אחרים נמצאו עד כה עם אפקט קטן לכל היותר. בנוסף, במחקר הזה קבוצת הביקורת אשר המתינה בהתחלה קיבלה טיפול EAET לאחר מכן, ובעצם משמשת ביקורת לעצמה מה שמחזק את התוקף של המחקר.

🌄 במסעי הארוך בהכשרה בשיטות טיפול נוירופלסטי לכאב ובעבודה עם אנשים עם כאבים כרוניים, למדתי גם את גישת EAET. לאחרונה, היתה לי הזכות להשתתף במחקר פיילוט שבוצע בבית החולים השיקומי "רעות" תל-אביב, אשר בדק את יעילות טיפול EAET קבוצתי במטופלים עם כאבים כרוניים הצורכים קנביס רפואי. במסגרת המחקר, שמובילה הדוקטורנטית פנינה מרום, אני וקולגות תרגמנו והתאמנו את טיפול EAET לשפה העברית, ולאחר מכן העברנו קבוצת טיפול ראשונית ל-5 מטופלים. תוצאות הטיפול הדהימו אותי והיו חיוביות ומשמעותיות מאד, ואני מקווה שמחקר זה יוכל להתפרסם כמאמר בקרוב (כרגע הוא בתהליך כתיבה).

🍁 כשזה יקרה זה כמובן ידרוש פוסט נוסף. אבל עד כאן לבינתיים...

🌻 מאחל לכולם פסח שמח. שנזכה לחירות ממלחמות והרס, ולשחרור מכבלים פנימיים וחיצוניים המחזיקים אותנו למטה כ"כ הרבה זמן.

מכירים מישהו/י שמידע זה עשוי לעזור להם? מוזמנים לשתף, לצלם, לסרוק, להעתיק ולהפיץ❤️

למידע נוסף:
- הרצאה של ד"ר דן קאופמן על EAET לטיפול במיגרנות - https://youtu.be/UGcFvLZw2-M?si=gOxcbw5leRBnSLcf

מקורות:
1. Kaufmann et al (2026), Pain Medicine, https://doi.org/10.1093/pm/pnag034
2. Lumley et al (2017), Pain, https://doi.org/10.1097/j.pain.0000000000001036
3. Yarns et al (2024), JAMA network open, https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2024.15842
4. Thakur et al (2017), Neurogastroenterology and motility, https://doi.org/10.1111/nmo.13143

🪷 ליהי מסכמת נהדר נושא חשוב מאד בתחום הכאב שהרבה פעמים לא קל לדבר עליו, והוא כאב באיבר המין וביחסי מין אצל נשים. גם בתחו...
23/03/2026

🪷 ליהי מסכמת נהדר נושא חשוב מאד בתחום הכאב שהרבה פעמים לא קל לדבר עליו, והוא כאב באיבר המין וביחסי מין אצל נשים. גם בתחום זה מתחזקות העדויות לשיעור משמעותי של כאבים במנגנון נוירופלסטי, כלומר - כאבים שנגרמים ומונעים ע"י תהליכי למידה הפיכים במערכת העצבים, שלא קשורים לפגיעה או נזק לגוף.

👩‍🦳טיפול בכאב נוירופלסטי מתבסס על מחקר ומדע.

📈מחקרים חדשים מצביעים בצורה מפורשת על שינוי הפרדיגמה בהבנה של כאבים נשיים.

הם קוראים לנו להפסיק להסתכל על כאבים כמו וולוודיניה, כאב ביחסי מין וכאבי אגן כרוניים רק דרך מודל שמחפש נזק לרקמה —
כי במקרים רבים לא נמצא כזה.
אין דלקת פעילה, אין מחלה, ואין נזק עצבי —
ובכל זאת הכאב אמיתי לחלוטין.

במקרים האלה, כדי להבין ולטפל בכאב, צריך להסתכל עליו דרך מודל אחר:
מודל שמתמקד במנגנון הנוירופלסטי —🧠 רגישות גבוהה של מערכת העצבים, שגורמת למוח להפעיל את רשת הכאב שוב ושוב.

במובן הזה, רבים מהכאבים הנשיים שלא מגיבים לתרופות, זריקות או ניתוחים
נובעים מאותו מנגנון שמייצר מצבי כאב כרוניים אחרים —
כמו פיברומיאלגיה, מיגרנות ותסמינים במערכת העיכול (IBS).

📢וזו דווקא בשורה טובה ומעודדת-
כי כאב נוירופלסטי הוא לא מסוכן — והוא גם הפיך.
והיום קיימות גישות טיפול מבוססות מחקר שמכוונות להפחית ולשחרר אותו.

הצעד הראשון : אבחון נכון, אצל גניקולוגית שמכירה את הספרות המדעית החדשה בתחום.

הצעד השני:
היכנסי לאתר שלי, וקראי על כאב נוירופלסטי ועל גישות הטיפול החדשות והפורצות דרך שמכוונות להפחית ולשחרר אותו.

🤰🏼"כאב הגב שלך הוא בגלל ההיריון!" האמנם?👶🏽💡 מחקר חדש של חוקרים במחלקה לפיזיותרפיה באוניברסיטת תל-אביב בדק שכיחות של כאבי...
20/03/2026

🤰🏼"כאב הגב שלך הוא בגלל ההיריון!" האמנם?👶🏽

💡 מחקר חדש של חוקרים במחלקה לפיזיותרפיה באוניברסיטת תל-אביב בדק שכיחות של כאבי גב בקרב נשים בהיריון בהשוואה לנשים לא הריוניות (Mahjne et al, 2026), ומצא כמה דברים מעניינים מאד:

♦️ בהתחלה, נמצא כי אחוז הנשים ההריוניות שסבלו מכאב גב היו מעט גבוה יותר מנשים לא הריוניות (74% לעומת 65% בכאבי גב תחתון). לא בהרבה, אבל כן הבדל בעל מובהקות סטטיסטית.

♦️ לאחר מכן, החוקרים ביצעו "שליטה" על משתנים מתערבים כמו תמיכה חברתית, הרגלי חיים ותפיסה עצמית של בריאות. "שליטה" זו היא דרך סטטיסטית לבטל השפעה של גורמים אחרים המשפיעים על כאב הגב ובכך לזקק האם קיים קשר בין הכאב להריון עצמו.

❗ לאחר שנוטרלו אותם משתנים, הקשר בין הימצאות הריון לכאב הגב הפך ללא מובהק!

🫃🏽 במילים אחרות: לא ההיריון מסביר את כאב הגב (כאמור יש כאב גב גם לנשים שאינן בהריון), אלא ישנם משתנים אחרים המשפיעים על הכאב, ובמחקר הזה נמצא שבין אם אישה היתה בהיריון או לא - הרגלי חיים כמו עישון ובריאות פיזית ירודה (הקשורה בין היתר במשקל ובמיעוט פעילות גופנית) היו המנבאים הכי חזקים להימצאות כאב.

🏋🏻‍♂️ על אף שנוצר רושם שכאב קשור לשינוי הפיזי הקורה בגוף במהלך ההיריון, יש ספק רב אם זה הגורם העיקרי. למשל, סקירה שיטתית ומטא-אנליזה גדולה שהראתה ששיעור התלונות על כאב לא משתנה בין השליש השני של ההיריון לשליש האחרון (מה שהיינו מצפים אם העומס הפיזיקלי היה הגורם העיקרי לכאב). (Shanshan et al, 2024).

👩🏾‍⚕️ למידע זה יש השלכות משמעותיות, ובראשן שכאב גב בהיריון הוא לא גזרה משמיים, ושאפשר (וצריך) להתייחס לתלונות של נשים ולאפשר להן גישה למידע וטיפול מתאים.

🌹 חשוב להגיד - היריון הוא לא מחלה. אמנם הרבה נשים מציינות עליה עודפת במשקל בתקופת ההיריון, יחד עם הפחתה בפעילות גופנית, אבל ירידה ברמת הבריאות הפיזית היא משהו בר שינוי! תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה, שמירה על שגרה פעילה ומעגלים חברתיים, ואפילו התייחסות לבריאות רגשית וניהול סטרס - לכל אלה עשויה להיות השפעה על ה-Well being הכללי, ואיתו גם על כאבים גופניים בהיריון.

כמובן חשוב לסייג ולהגיד שכאב בהיריון הוא תופעה מורכבת. על כן כדאי לבצע הערכה כוללת של הכאב, כל מקרה לגופו, ולהציע תכנית טיפול מתאימה.

🦢 אם מכירים מישהי שמידע זה עשוי לעניין אותה, מוזמנים לשתף♥️

לבינתיים - 👶☮️ Make Love (and babies?), Not War

מקורות:

Mhajne et al, (2026). Is pregnancy a major risk factor for musculoskeletal pain? A cross-sectional study. Musculoskeletal science & practice, 81, 103482. https://doi.org/10.1016/j.msksp.2025.103482

Shanshan et al, (2024). Prevalence of lumbopelvic pain during pregnancy: A systematic review and meta-analysis of cross-sectional studies. Acta obstetricia et gynecologica Scandinavica, https://doi.org/10.1111/aogs.14714

08/03/2026

המלחמה כעת, גורמת להצפה ולנסיגה דרמטית במצבם של חלק מהחיילים והחיילות הסובלים מפוסט טראומה.
המטופלים שלנו חווים החמרה בתסמינים הפוסט טראומטים, כאשר אנחנו רואים הבדל ניכר בין המטופלים הוותיקים לחדשים. הוותיקים יודעים להשתמש כבר טוב יותר בכלים שרכשו בטיפול ובמשאבים פנימיים שלמדו כמו גם להיעזר בצוות הטיפולי.
המטופלים החדשים חיים כרגע את העבר, עד כדי כמעט ניתוק מהמציאות. מבחינתם הם צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש, מה שמותיר אותם דרוכים ומתוחים כאילו ה-7.10 ואירועי הלחימה, חוזרים עלעצמם, על אף היותם בעורף.
התגובות הן עוצמתיות: הם סגורים בחדר, צמודים לחדשות, יש מי שלא התקלחו כמה ימים כי הם פוחדים שייקרה משהו בזמן המקלחת, לא ישנים, חלקם עם קשיי אכילה וחוסר תיאבון קיצוני, בעוד אחרים מקיאים. יש שימוש מוגבר בתרופות הרגעה, קנאביס ואלכוהול, בניסיון לסבול פחות. זהו מצב של חוסר תפקוד מוחלט.
האנשים האלו, שעברו חוויות קצה, פוגשים כעת אירועים דומים והנטייה הטבעית היא לנסות לברוח ולא להרגיש. אבל, זו גם הזדמנות "לנקות" את מה שעולה ולטפל בו.
אנחנו בקשר אינטנסיבי עם החיילים והחיילות, עוטפים אותם ברמה יום יומית. הם יודעים שאנחנו כתובת זמינה עבורם, גם באמצע הלילה, כדי לפגוש את מה שצף, קשה ככל שיהיה.
אנחנו מציעים להם טכניקות להרגעה שלמדו אצלנו, מעודדים אותם להיות פעילים, להפחית חשיפה לתקשורת למינימום ההכרחי לצד הרחבת פעילות שמטיבה איתם כמו מוסיקה, פעילות גופנית, בעלי חיים, כתיבה. אנחנו מעודדים אותם גם להיעזר בסביבה תומכת.
אם מישהו מבני המשפחה שלכם או החברים שלכם מתמודד עם פוסט טראומה, חשוב מאוד להיות קשובים אליהם, להציע עזרה, לשתף גם בחוויות והקושי שאתם פוגשים. חשוב להזמין לעשייה משותפת, להציע בילוי משותף. התקשורת צריכה להיות חומלת ומטיבה. הרבה הורים וקרובים, חשים חוסר אונים והדבר עלול לגרום להתפרצויות של כעס. חשוב להימנע מהאשמה, מביקורת, להימנע מיצירת חווית בושה או השפלה.
והכי חשוב: להאמין בהם שהם יכולים לצאת מהמצב הזה. אנחנו מאמינים בהם. דווקא המפגש עם הדברים שצפים, תוך מתן מענה מקצועי ומותאם על ידי הצוות הטיפולי, פותח פתח להקלה ובהמשך, לבנייה מחודשת של חיים חדשים".

ד"ר מירי כפיר, מנהלת מרכז שערים לשיקום טראומה בבית החולים והצוות הטיפולי

🤯ממצאים "אב-נורמליים" ב-MRI בכתף קיימים אצל (כמעט) כל האנשים מעל גיל 40🤯🔥מחקר חדש שפורסם ב-JAMA Internal Medicine בדק 60...
02/03/2026

🤯ממצאים "אב-נורמליים" ב-MRI בכתף קיימים אצל (כמעט) כל האנשים מעל גיל 40🤯

🔥מחקר חדש שפורסם ב-JAMA Internal Medicine בדק 602 מבוגרים עם וללא כאבים בכתף, וגילה נתון מדהים:

• מעל גיל 40, כמעט לכל הנבדקים (99%) היו ממצאים "לא תקינים" ב-MRI.
• ספציפית לגבי גידי הכתף (Rotator cuff), כ-96% מהאנשים שלא סובלים מכאב נמצאו עם ממצאים "לא תקינים" בהם.
• אפילו קרעים מלאים בגידים נמצאו רק עם קשר חלש לכאב, והיו נוכחים גם אצל 78% מהאנשים שלא סובלים מכאב בכלל.

ונשאלת השאלה: למה אנחנו עדיין קוראים להם "ממצאים לא נורמליים"⁉️

🩻כל זה מצטרף לעדויות נוספות רבות ממחקרים, שמסקנתן פשוטה: ממצאים "לא תקינים" שרואים ב-MRI כמו קרעים בגידים, קרעים בלאברום, שינויים ניווניים, היצרויות ועוד, הינם נורמליים לחלוטין ואינם קשורים בהימצאות כאב.

👴🏼ממש כמו קמטים על העור או שיער אפור, השכיחות שלהם פשוט עולה עם הגיל.

🤕כמובן שחבלה משמעותית לכתף יכולה לגרום לפגיעה ברקמות ולגרום לכאב. במצב כזה אמור לקרות אחד מ-2 דברים: (1) לאורך זמן הרקמות יתאכו ויחלימו והכאב ירד. (2) הרקמות לא יתאכו במלואן אבל רמת הרגישות באזור תרד ואיתה גם הכאב, תוך שהגוף יצור חיבורים אחרים כך שהתפקוד לאיבר שנפגע ישתקם.

🧠כאבי כתף שמופיעים ללא פציעה, או שנמשכים זמן רב לאחר שהפציעה קרתה, לא נובעים משינויים ברקמות הכתף (שכאמור קיימים כמעט אצל כל האנשים מגיל מסויים). כאב כזה נקרא "נוזיפלסטי" והוא קשור בעלייה ברגישות המערכת העצבית באזור הכתף, תהליך שמונע ע"י "מנגנון הסכנה" המוחי (⚡לעוד מידע ראו קישור לפוסט בנושא https://www.facebook.com/share/p/1ZjpfgrEQu).

👍🏼טיפול פיזיותרפיה הוא הקו הראשון לטיפול ב-2 סוגי הכאב האלה:

• בכאב לאחר פציעה - טיפול פיזיותרפי מעודד החלמה טובה יותר של רקמות ומאפשר לגוף ליצור את החיבורים וההתאמות הטובים ביותר שיאפשרו חזרה מלאה לתנועה והיעלמות כאב. רוב מוחלט מהאנשים לאחר פציעה ישתקמו באופן מלא ולא יצטרכו ניתוח.

• גם בכאב "נוזיפלסטי", טיפול פיזיותרפיה שמאפשר חזרה מדורגת לתנועה בכתף ע"י תרגילים מותאמים אישית בשילוב עם טכניקות מנואליות להפחתת רגישות - יעזור "ללמד את המוח" שכבר אין סכנה בכתף, מה שיתבטא בהפחתת הרגישות והכאב.

🧘🏻‍♀️במקרים בהם הכאב מתמשך ועקשן, ופיזיותרפיה לא הניבה את התוצאה הרצויה - אפשר וכדאי להתקדם לטיפול בגישות Neuroplastic Recovery Therapy הכוללות חיווט מחדש של מנגנון הסכנה המוחי, מה שיאפשר הפחתה והחלמה מהכאב (⚡לעוד מידע ראו קישור לפוסט בנושא https://www.facebook.com/share/p/1BLKBs2sqY).

🔉לסיכום (ובפרפרזה על משפט של מאיר אריאל):

🌸אם עשיתם MRI לכתף ולא מצאו בו כלום – אתם כנראה לא נורמליים...

🌸אם מצאו משהו - רוב הסיכויים שזה לא קשור לכאב שלכם. אם כואב לכם - פנו לפיזיותרפיה.

🌸אם הכאב כרוני ולא עובר - פנו לטיפול "נוירופלסטי" אצל מטפל המוסמך לכך.

☀️המשך שבוע שקט ובטוח, ושיהיו בשורות טובות☀️

קישור למאמר (Ibounig et al, 2026):
https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/2844659?guestAccessKey=1976392f-4805-496e-b1f0-a88f1f243970&utm_source=fbpage&utm_medium=social_jamaim&utm_term=19573710463&utm_campaign=article_alert&linkId=907207846&fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTAAYnJpZBExdjNwWEN0ZjZUeVg3Smh6OHNydGMGYXBwX2lkEDIyMjAzOTE3ODgyMDA4OTIAAR7khhUxoAuY2GqNleLXIFjg04a1EYmfgeujjVMY9tyf5lxuyUn_2-NCWYIfUA_aem_crYpBJWItPjK-iESiNwBcw

היתה לי הזכות להשתתף ולהעביר סדנא מקצועית  אתמול בכנס השנתי ה-3 לכאב נוזיפלסטי באוניברסיטת חיפה - University of Haifa זכ...
20/02/2026

היתה לי הזכות להשתתף ולהעביר סדנא מקצועית אתמול בכנס השנתי ה-3 לכאב נוזיפלסטי באוניברסיטת חיפה - University of Haifa

זכות גדולה אפילו יותר היתה לקבל תעודת הוקרה ממארגני הכנס, ביחד עם ד״ר גדי ברטור מרעות תל אביב בית חולים שיקומי על קידום תחום השיקום מכאב כרוני בבית החולים ובמערכת הציבורית.

מלבד זה, היה תענוג לשמוע את ההרצאות המרתקות ממומחים בחקר המח והכאב:
- מפרופ׳ אסיה רולס הנהדרת שדיברה הקשר בין המח למחלות גופניות.
- ד״ר יוני אשחר מארה״ב על תוצאות חדשות ממחקר על טיפול בגישת PRT שהראה (שוב) אפקט גדול בהפחתת כאבי גב כרוניים.
- ג׳ורג׳י אולדפילד מאנגליה שדיברה על סימפטומים נוירופלסטיים בתסמונת אהרלס-דאנלוס.
- פרופ׳ רועי טרסטר על אפקט הפלסבו והכוח של ציפיות לשנות פיזיולוגיה וכאב.
- ועוד שכנראה שכחתי.

כיף לראות קהילה הולכת וגדלה של מטפלים וחוקרים שמבינים שאפשר לעשות יותר מרק ״לנהל״ כאב כרוני. אפשר להפחית אותו, להחלים, לצמוח.
תודה למארגנים- לפאבל ומעבדת Ipain, ולד״ר ניר ברוש.

שבת שלום☀️

מתקשים בטיפול ב-CRPS? מרגישים שאין לכם כלים לעזור למטופלים שלכם? לאנשי מקצועות הבריאות, בריאות הנפש והרפואה - בכנס השנתי...
13/01/2026

מתקשים בטיפול ב-CRPS? מרגישים שאין לכם כלים לעזור למטופלים שלכם?

לאנשי מקצועות הבריאות, בריאות הנפש והרפואה - בכנס השנתי לכאב נוזיפלסטי הבא עלינו לטובה אעביר סדנא על טיפול ושיקום CRPS לפי גישה חדשה, שפותחה בהשראת טיפולי "החלמה מכאב" (Pain Reprocessing Therapy), מסגרות טיפול מבוסס-גוף לפוסט-טראומה (Somatic Experiencing, Polyvagal Theory, Interpersonal Neurobiology) וניסיון רב שנים בטיפול במתמודדי CRPS וכאב כרוני על כל סוגיו.

בסדנא -
1) נלמד מודל תיאורטי מבוסס מחקר המסביר למה שיטות שיקום מסורתיות מתקשות לעזור במצבי כאב-כרוני המתאפיינים ברגישות גבוהה, ומה ניתן לשנות על מנת להגיע לתוצאות טובות יותר.
2) נלמד ונתרגל כלים טיפוליים מבוססי גוף לחשיפה נשלטת ולויסות המתאימים בעבודה עם CRPS.
3) נכיר פרוטוקול טיפולי קוהרנטי ופשוט, העוזר לנהל ולהנחות את שיקום המטופל תוך מתן מענה גמיש ודינמי לאתגרים שבדרך.

וכל זאת בשילוב תיאורי מקרה מהקליניקה.

מוזמנים להירשם לכנס ולסדנא -
https://pain.haifa.ac.il/conference-18-19-2-26/

נתראה!

Address

Kibbutz Maagan Michael
Maagan Michael

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when יותם ינאי - פיזיותרפיה וטיפול בכאב כרוני posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to יותם ינאי - פיזיותרפיה וטיפול בכאב כרוני:

Share