13/10/2024
קופצים לי סטורי בזכרונות מלפני שנה, התגייסות של הסטודיו אונליין שהכיל כל כך הרבה מורים ליוגה שתרמו מזמנם בקהילה,
ברגע אחד הרמתי קובץ ותהליך ועשרות מורים שהתנדבו ללמד אונליין.
מכל הסוגים
כולל פעילויות שונות ומרובות
של יוגה, מדיטציה, ציור מנדלות, מה לא
למבוגרים, לילדים, לנוער, על מזרן, על כסא
על ערסל, על שטיח,
כי אין באמת מקום וזמן שצריך וכדאי דווקא בו לתרגל
איפה שנמצאים עכשיו זה בדיוק מתאים
ויש תנאים אידאילים כן, של נופי בראשית מפלי מים וענני נוצה מלטפים עם קרן שמש שיוצאת בדיוק בסיום השוואסנה ללטף את פנינו
אבל עד שכל התנאים והכוכבים יסתדרו בשמים לטובת העניין
אפשר וכדאי איפה שאת עכשיו, איפה שאתה, עכשיו בדיוק
לקחת נשימה עמוקה, רגע
לעצום עיניים, אפשר גם עם עיניים פקוחות, זה בסדר, שתוכלו להמשיך לקרוא ;)
לנשום נשימה טובה לשחרר את האוויר מהאף או מהפה, לא משנה עכשיו,
רק להיות עם זה.
מה שכן משנה זה רגע אחד לעצור
לתת תשומת לב מלאה לרגע הזה
למה שנוכח בו
למה שחי בו ובנו
לצלילים, לתחושות, לטעמים, לרגשות
לתת לכל זה מקום
וזהו
עוד רגע כזה ועוד אחד, ואתם כאן ועכשיו.
משם הכל מתחיל ושם הכל מסתיים. פחות או יותר.
תשומת לב
הרגע הזה
איך הוא מרגיש?
ותניחו לקולות שעולים,
שצריך להרגיש כך
וזה לא בסדר כך
רק תראו אותם, הם הכי מוכרים בעולם
הם לא צריכים להפריע לכם לתרגל
הם פשוט אוטומטים באים והולכים
מה שיש עכשיו זה מה יש
וזה עכשיו
אז זה חי כאן ומגיע לו תשומת לב
הוא לא ילך לשום מקום, הרגש הקשה
גם אם נשתה או נעשן או נברח לאיזה סדרה מטופשת בנטפליקס
אולי לרגע הוא יתכהה.
ואז יחזור אלינו שוב בעוצמה יותר גדולה, אז מה עשינו?
אולי לרגע נרגיש רחוק מהכאב
אבל המרחק, אוי המרחק
המרחק שיווצר בינינו לבין מקור הרגש ילך ויגדל,
אז, קחו לכם מנות מדודות של אסקפיזם זה לגיטמי ונחוץ אפילו
אבל גם - רגע לעצור, לנשום למדוט לנוע לצרוך תוכן שמיטיב עם התודעה
כמה שיותר רגעים שכאלה.
אני עובדת בימים אלו להנגיש את תכנית הליווי שהיתה לי של לימוד ותרגול מדיטציה בדיגיטל.
כך שכל אחד מכל מקום יוכל ללחוץ פליי ולעבור מסע קטן
של נוכחות, והתרגשות וחיבור לעצמו ולעולם.
של חמלה, סליחה, אהבה עצמית.
זה לא מחייב בשום דבר מלבד לצעוד צעד קטן קטן לעבר עצמנו
להסכים להרגיש, גם רגש כואב
להסכים להיות כי כבר הבנו שהסבל והכאב כאן
אפשר להפחית אותם אבל התנגדות לא עושה את זה (אלא ההפך)
בשנה האחרונה קיבלנו מנות פסיכיות של סבל וכאב ואובדן ושכול וטראומות, הספיק לנו. לגמרי.
אבל הסבל היה כאן תמיד, אובדן, וחולי, מחסור, כאב. זה משהו שקיים ונוכח
זו האמת הראשונה של הבודהה - הסבל כאן.
עכשיו מה עושים איתו? נלחמים? מתנגדים? מתחפרים? מעשנים?
מה עושים?
ההצעה של הבודהה - לתרגל נוכחות
ויש מתכון ממש מסודר לזה, איך לתרגל ומה לעשות ואני כאן בשביל לעזור למי שרוצה להכניס מזה עוד לחיים שלו - בקצב שמתאים לו, בזמן שמתאים לו.
יש הרבה דרכים ואפשרויות
ויש הרבה מורים ושיטות ודרכים לתרגל ולהגיע לזה, לנוכחות להוויה לעכשיו.
ויש מלא אפליקציות ויוטיובים באמת אינסוף.
אז, אם זה משהו שמעניין אתכם, תמשיכו להיות כאן
תנו אות כדי שהאלגורית יאהב גם ויתן כתף
ואני גם אשתף עוד מהידע הנסיון והתרגולים שאני מכירה שעוזרים לי ולעוד מיליוני מתרגלים בעולם.
