19/05/2026
אני צריכה להגיש את הקבלות לרואה חשבון, וגם להגיש ערעור על דו"ח בזמן ששמנו פנגו. אני צריכה לחדש את הדרכון האמריקאי שלי ולהוציא קבלות בחשבונית ירוקה (חשבות לעבור אצל מי אתן?)
אבל במקום זה אני כותבת
כי פרץ של כתיבה כזו לא בא לי ממזמן. מאז הסטוריס שלקחו לי את הפוסטים הארוכים.
פעם שיתפתי כאן. זה היה המקום בו התחלתי לכתוב. ידעתן שלא הייתי כותבת פעם?
כאילו ליומן וכו כן.
אבל לא באו לי מילים לפומבי.
רק מאז שהייתי צריכה ליצור תוכן לעמוד הרפקלסולוגיה שלי - התחילו לזרום בי מילים.
היה מיכל ולתוכו זרם נהר.
המחשבות האלו באות מהלב שלי, ומהחופש שלי. ויש בהן איזה טעם מתוק שאין בו בקשה וביקורת.
איזו תנועה מתוקה של מעיין זורם מתוק שוקולדי.
מאיפה בא מעיין היצירה שלך? מה עוזר או עזר לו? ובאיזה אופן הוא בא?
אלו שאלות שאני שואלת את עצמי עכשיו ותאכלס כל הזמן.
מזמינה אותך לשאול את עצמך.
מאיפה בא מעיים היצירה שלך?
מה עוזר או עזר לו בעבר לנבוע?
ובאיזה אופן / אופנים הוא בא?
האם כבר אםשר לדבר על יצירה אני שואלת?
עבורי יצירה מגיעה עם נחת ומערכת עצבים מווסתת.
גם הכתיבה על הקשה מגיעה כשיש רגע של נשימה.
אבל תאכלס זה לא תמיד ככה -
יצירה מגיעה והגיעה אצל אנשים רבים גם מהמקומות הכי מורכבים וקשים.
איך זה אצלך?
תןדה שאתן כאן קוראות אותי
זה נותן מקום ליוצרת שאני ❤️🙏🏼
בתמונה
צמחי תה מהמדבר מאישה יקרה