01/04/2026
ישב מולי עורב שחור על אבני המדבר, והצל שלי לשמאלו, משקיף אל מרחבי הנגב שנפרשים עד האופק, כמו שומר זיכרון ישן.
מעל אחוזת הקבר של בן־גוריון, המקום שבו חלם על הפרחת השממה, נדמה שהוא עדיין לוחש לרוח: חזון יכול להפוך למציאות.
והיום, ליל הסדר.
לילה של חירות, של תקווה עתיקה שנולדת מחדש בכל שנה.
אך השנה, הלב כבד יותר, הצללים ארוכים יותר.
ובכל זאת, כמו המדבר שממתין לגשם
גם אנחנו מחכים לאור, לשלום, לגאולה קטנה משלנו.
שיבוא עלינו חג אביב של חירות ותקווה,
שיביא עמו ימים של אור, שלווה ולב פתוח ובטוח.
שנדע לצאת מן החושך אל האור,
ולמצוא בתוך הסערה רגעים של אמונה והתחדשות.
אמן🙏
העורב ואני ישבנו יחד די הרבה זמן, וכחיית טוטם הוא מסמל חכמה וראייה מעבר לנראה.
העורב נחשב לציפור אינטליגנטית מאוד, ולכן מסמל הבנה עמוקה, אינטואיציה ויכולת לראות “מאחורי הקלעים” של המציאות.
כמו מחזורי הטבע, העורב קשור למעברים.
סיום של שלב אחד ותחילתו של אחר.
לעיתים הוא מופיע בזמנים של שינוי משמעותי בחיים.
בגלל צבעו השחור וקשרו ללילה, הוא מסמל את הלא־מודע, החלומות, והדברים שאינם גלויים לעין.
בתרבויות רבות רואים בו שליח בין עולמות בין חיים למוות, בין חומר לרוח. הוא לא בהכרח מבשר רע, אלא מזכיר עומק ומשמעות.🐦⬛
