טלי אמון. טרילותרפיה, גישור זוגי-משפחתי

  • Home
  • Israel
  • Modi`in
  • טלי אמון. טרילותרפיה, גישור זוגי-משפחתי

טלי אמון. טרילותרפיה, גישור זוגי-משפחתי במרחב הגישור הטיפולי אני נותנת מקום לראש ולרגש של שני הצדדים ויוצרת נוכחות הורית גבוהה כדי להגיע להסכם יציב למענם ולמען ילדיהם.

חידת האהבה והתשוקה בזוגיות אהבה בטוחה ותשוקה הינם שני כוחות חיוניים ובסיסים בחוויה האנושית. כל אחד מאיתנו ובמיוחד בתקופת...
29/12/2020

חידת האהבה והתשוקה בזוגיות

אהבה בטוחה ותשוקה הינם שני כוחות חיוניים ובסיסים בחוויה האנושית. כל אחד מאיתנו ובמיוחד בתקופת הקורונה זקוק ליחסים שנותנים ביטחון ויחד עם זאת רובנו כמהים גם לחיים עם תשוקה. נאמר כבר על תשוקה שהיא האש שמבעירה בנו את הדחף לחיות את מי שאנחנו באמת. לשני הכוחות מטרות שונות בנפש האדם: באהבה בטוחה אנחנו מכוונים אל המוכר, מחפשים אישור והגנה למי שאנחנו. בתשוקה אנחנו מחפשים אחרי החלקים הלא מוכרים של עצמנו, שנמצאים מעבר לגבולות ההכרה.

בעצם אהבה בטוחה ותשוקה פועלים על מנועים שונים, אפילו במוח אלו שתי מערכות שונות. התכנות של המוח להתחברות רגשית, כל מה שנוגע לחיפוש ביטחון ויציבות, אינו מחובר לתכנות של המוח למשיכה, השתוקקות והתרגשות.
אז איך אפשר לפתור את החידה הזאת ולקיים מערכת יחסים זוגית יציבה ומלאת התרגשות ותשוקה?

הדרך לפתרון החידה תהיה מלווה בהכרת החלקים מהם אנו מורכבים, לזהות האם החלק הזקוק ליותר היצמדות וביטחון הוא הדומיננטי בנו או החלק המחפש את המרחב והחופש. מובן שהמסע ייקח אותנו למחוזות ילדותנו ולחווית הביטחון שהכרנו אז, לדפוסי ההקשרות, העצמאות והנפרדות.
כדאי לפתור את החידה אישית-זוגית שלנו, למצוא את הוויסות בין הביטחון והתשוקה, להרגיש את החיבור בין היציבות באהבה בטוחה עם בני הזוג שלנו לבין חיות וארוטיקה בתשוקה.
אז נוכל להרגיש שלמים במרחב הזוגי
כמו יין ויאנג.

שמחה לשתף מאמר נוסף שלי המאפשר הסתכלות שונה על התקפי חרדהבראי החוכמה הבודהיסטית.ושיבואו ימים טובים ורגועים..
14/10/2020

שמחה לשתף מאמר נוסף שלי המאפשר הסתכלות שונה על התקפי חרדה
בראי החוכמה הבודהיסטית.
ושיבואו ימים טובים ורגועים..

המיתולוגיה היוונית מספרת על האל פאן, אל הרועים, דמות שחצייה תיש וחציה אדם. פאן אהב לישון בצידי הדרכים ואסור היה להעירו, שאם כן הוא היה מתעורר בבהלה ומשמיע צעקה מקפיאת ...

אנחנו אולי מרגישים שיש בנו רק טיפת אומץ או שאין לנו אומץ כלל, אבל הבודהה אמר: "הבלים, לכל אדם יש בודהיצ'יטה".בודהיצ'יטה ...
27/09/2020

אנחנו אולי מרגישים שיש בנו רק טיפת אומץ או שאין לנו אומץ כלל, אבל הבודהה אמר: "הבלים, לכל אדם יש בודהיצ'יטה".

בודהיצ'יטה היא התעוררות הלב, התשוקה לחיים, היא האומץ לפגוש את הדברים כהוויתם, את הפרחים וגם את הקוצים שיש בחיים. בודהיצ'יטה פירושה לגדל לב אמיץ.

בימים אלו העולם צריך אנשים אמיצים, אנשים שמסכימים לפתוח את הלב שלהם, ללכת בנתיב הלוחם, אנשים שיתנו לעצמם להרגיש את הסבל והכאב, להרגיש אותו כמשהו שירכך ויטהר אותם ויעשה אותם הרבה יותר אוהבים ונדיבים.

טונגלן היא מדיטציה הידועה בתור "התרגול לאמיצים", זוהי אחת המדיטציות הטיבטיות המתקדמות ביותר. התרגול מחבר אותנו לסבל שלנו ולזה שנמצא בכל מקום סביבנו, זוהי שיטה להתגבר על הפחד מסבל, להפיג את הכיווץ שבליבנו, לפתוח את הלב ולעורר את החמלה שמצויה בכולנו.

המהות של תרגול הטונלגן היא שעם כל שאיפת אוויר פנימה, אנו מוכנים להרגיש כאב. בכל שאיפה אנו נושמים פנימה דברים כואבים, סכסוכים לא פתורים, בלבול וסבל ובכל נשיפה שולחים שמחה, בריאות, אושר.

טונלגן הופך את ההיגיון הרגיל של הימנעות מסבל וחיפוש אחר הנאה, והופך אותנו למשוחררים מכלא עתיק מאוד של אנוכיות, אנחנו מתחילים להרגיש אהבה לעצמנו ולאחרים, אנו מתחילים לטפל בעצמנו ובאחרים ומתמלאים באושר גדול. יש המוסיפים כי תודעה זו מטהרת את כל הרישומים הקארמטיים השליליים שאדם צבר.

בתקופה זו בואו ננשוף פנימה עבור כולנו וננשוף החוצה עבור כולנו.

"זוהי השמש הגדולה
אשר מסלקת לבסוף
את ערפילי הבערות מן העולם"
-שאנטידווה.

מה הקטע שלנו עם דכאון? המאמר הרביעי שלי עוסק בהסתכלות חדשנית על תופעת הדיכאון, הקשר לדלקות ודרכי טיפול חדשות.
18/08/2020

מה הקטע שלנו עם דכאון?

המאמר הרביעי שלי עוסק בהסתכלות חדשנית על תופעת הדיכאון, הקשר לדלקות ודרכי טיפול חדשות.

עדר זברות רועה בשלווה בעמק, לפתע משתנה הרוח ונושאת עמה ניחוח סכנה. הזברות מיד נדרכות, הן מרחרחות, מביטות ומקשיבות בזהירות במשך כמה רגעים. הנמר האורב קופץ ממקום מסתורו...

מאמר שלישי שכתבתי כחלק מסדרת מאמרים העוסקים בשילוב ההיבט התרופתי-פיזיולוגי וההיבט הטרילותרפי.
22/04/2020

מאמר שלישי שכתבתי כחלק מסדרת מאמרים העוסקים בשילוב ההיבט התרופתי-פיזיולוגי וההיבט הטרילותרפי.

כמה מוחות יש לך? אם תאמר אחד, יש כאלו שיגידו שאתה טועה. מדענים רבים מתייחסים בשנים האחרונות למערכת העצבים המעית כאל ה"מוח השני" שלנו. אף על פי שהמערכת המעית הרבה פחות ס....

בזמן קורנה זה, לצד היופי שהוא מביא, ישנה העלאה ברמת החרדה והלחץ. אנשים שואלים אותי מה דעתי על שימוש בתרופות הרגעה בתקופה...
23/03/2020

בזמן קורנה זה, לצד היופי שהוא מביא, ישנה העלאה ברמת החרדה והלחץ. אנשים שואלים אותי מה דעתי על שימוש בתרופות הרגעה בתקופה זו, אספר לכם קצת על מנגנון תרופות ההרגעה ממשפחת הבנזודיאפינים הנמכרות תחת השמות המסחריים: קסנקס, וואליום, קלונקס ועוד. הבנזודיאפינים מיועדים לרוב לטיפול קצר טווח לאור הפוטנציאל הממכר שלהם, תרופות אלו משפיעות בתוך מספר דקות ומשך הפעולה שלהן הוא עד מספר שעות. הבנזודיאפינים מאיצים את הפעולה של הכימיקל המוחי הנקרא GABA, המסר שהוא מעביר הוא מסר המדכא פעילות, בהפעלתו נגרמת התמתנות השדרים המוחיים. ישנה האפשרות לקבל מרשם מרופא המשפחה ולהשתמש בכדורים אלו תחת פיקוח רפואי.

אתאר לכם את זה אחרת:
אדם ישן על מזרן שבמרכזו נעוצה סיכה קטנה, הישן אינו מצליח לראות את הסיכה ולכן הוא סובל מכאבי דקירה עוצמתיים בגבו, שמדירים שינה מעיניו לילה אחר לילה. המנסה לישון משתוקק לתרופה כדי לא להרגיש את הכאב ולהצליח לישון. הוא מוצא תרופה מיוחדת- משכך כאבים רב עוצמה והכאב חולף. האם כשהתרופה פועלת והכאב בגבו של האדם נרגע, הוא יוכל לזהות את מקור הכאב? סביר להניח שלא. סביר להניח שכאשר תתפוגג השפעתו של משכך הכאבים, יחזור הכאב והאדם יאלץ לקחת כדור נוסף על מנת להרגיע את הכאב ולחזור לישון. אחרי זמן מה הוא יתרגל לכדורים והכאב יחזור להטריד ולהכאיב, ואז עולה האפשרות שהאדם יתמכר לכדור ולא יוכל לתפקד בלעדיו או שישתמש בכדורים חזקים יותר. הגב ימשיך לצעוק: "תקועה לי סיכה בחוליה השלישית מלמטה" אבל אף אחד לא שומע מכיוון שישנו משכך כאבים. האדם עם הסיכה בגב ומשכך הכאבים עלול לחשוב שאין צורך עבורו לדעת מה מקורו של הכאב, העיקר שלא כואב לו עכשיו.

אז מה עושים? איך מפסיקים את הכאב? איך מגלים את הסיכה שבגב? מה עושים עם ההתמכרות לתרופות?

הבודהיזם מציע הסתכלות אחרת, הוא אומר די למשככי הכאבים ולתרופות ההרגעה, די להסטת תשומת הלב ממקור הכאב, די לבזבוז הזמן והאנרגיה על פתרונות ביניים זמניים ולא ממצים. הפתרון שמציע הבודהה הוא פתרון יסודי, בסיסי וחסר פשרות. הבודהה ניגש היישר אל שורשי הסבל: אל ההשתוקקות עצמה, הרצון העז, התשוקה, השליטה, הרעב שאין לו שובע. הבודהיזם אומר, תפסיקו להיות מנוהלים על ידי ההשתוקקות, קחו שליטה , תהיו אחראים. אם אין פער בין מה שיש כאן ועכשיו לבין מה שהייתי רוצה שיהיה, אפשר לראות מה יש באמת כאן, עכשיו. אם אני לא משתוקק לפתור את הכאב רק באופן זמני, אני יכול לראות את מקורו ולפתור אותו בצורה עמוקה יותר.

הוראותיו של הבודהה פשוטות, באמת הנאצלה הרביעית הוא מפרט על שמונת הנתיבים לשחרור מהסבל: השקפה נכונה, נחישות נכונה, דיבור נכון, עשיה נכונה, אורך חיים נכון, מודעות נכונה וריכוז נכון. בנוסף כל העשייה הזו צריכה להיות מבוטאת בשלושה מישורים בו זמנית: מחשבה, דיבור ומעשה.

זוהי "מטריצת האחריות" על פי התפיסה הבודהיסטית.
נחזור לתרופות ההרגעה בימים אלו, אפשר לקחת, אך לקחת מתוך אחריות אחרת ואז יש אפשרות שאי הנחת תשכך, תרגע. כשנראה נכוחה, יכול להתחיל תהליך שחרור מהסבל.

זמינה לשיחות ממוקדות בטלפון או און ליין.

בהמשך לפוסט שהעלתי לפני יומיים על עיבוד שונה לחרדה מפני הקורונה, פנו אלי מספר אנשים בניהם נערות ונערים וביקשו ללמוד כיצד...
17/03/2020

בהמשך לפוסט שהעלתי לפני יומיים על עיבוד שונה לחרדה מפני הקורונה, פנו אלי מספר אנשים בניהם נערות ונערים וביקשו ללמוד כיצד ליצור חיווטים אלו במוח. הצעירים, רובם שמיניסטים, סיפרו על עצב ופחד כי כך תסתיים שנת הלימודים האחרונה בבית הספר, על בחינות הבגרות, מסיבת פורים שלא עלתה כמתוכנן, לרובם הנסיעה לפולין התבטלה והם עדיין לא הספיקו לעבד זאת. החשש על מסיבת הסיום, ההכנות לצבא, חלקם מדברים על הדאגה להורים מבחינה כלכלית ובריאותית, הם נושאים הרבה על הכתפיים לעיתים מבלי שנבחין בכך.

הגדולים מדברים על הזדמנות לעשות שינוי. שינוי בזוגיות, במבנה המשפחתי, תעסוקה, מקום מגורים, תזונה, משקל. שינוי שהינו מדויק וחיובי, שינוי שבמרבית המקרים אינו הופך עולמות אלא בונה אותם אחרת. מספרים על הרגשה של חלון הזדמנויות חיובי שמאפשר שחרור עומס מיותר ודיוק דברים אחרים.

לאור מציאות קורונה זו, שאולי נתגעגע אליה, כי היא דורשת שנעשה מעשה, אני מציעה שלוש אפשרויות:

1. מפגשים קצרים בקליניקה המאווררת שלי תוך הקפדה על הנחיות השני מטר למען מציאת החיווטים הנכונים לכל אחד. נרשום ביחד מרשם ייחודי עבור כל אחד כדי להפוך תקופה זו לנעימה ופרודוקטיבית.
2. מפגשים עבור אלו שמעזים עכשיו לעשות את השינוי: נדייק את הרצון לשינוי, נסמן את היעד ונמצא את המסלול הנכון ביותר שיכול להביא את השינוי הראוי.
3. מפגשים זוגיים, עבור אלו שרוצים בימים אלו לפתח זוגיות ומשפחתיות בעלות אינטליגנציה רגשית טובה. עבור אלו שרוצים להגדיל את מפת האהבה הזוגית, שרוצים ליצור שפה משותפת ואף חזון זוגי-משפחתי חדש.

הצעה לעבד באופן שונה את החרדה מהקורונה/ טלי אמון, רוקחת בכירה B.Sc Pharmמרכז עיבוד תגובת החרדה והלחץ, נמצא בחלק הקדום של...
15/03/2020

הצעה לעבד באופן שונה את החרדה מהקורונה/ טלי אמון, רוקחת בכירה B.Sc Pharm

מרכז עיבוד תגובת החרדה והלחץ, נמצא בחלק הקדום של המוח, הוא נקרא המערכת הלימבית ופועל כמערכת האזעקה של הגוף השומרת עלינו בעת סכנה. שניים מחלקי המערכת הפועלים בזמן לחץ הם התלמוס והאמיגדלה. התלמוס פועל כתחנת ממסר הקולטת מידע מכל החושים ומעבירה אותו לאזורים שונים, כולל לאמיגדלה. המידע שעובר מהתלמוס לאמיגדלה מגיע במהירות גבוהה, אך ברמת עיבוד נמוכה, כך שאינו כולל פרטים רבים לגביי הגירוי. מידע חושי זה מועבר מהתלמוס גם לאזורים גבוהים ומפותחים יותר במוח הנמצאים בקליפת המוח. באזורים אלו נעשית בחינה זהירה ויסודית של הגורם שהפעיל את תגובת הלחץ, שם פעולתם איטית יותר, כך שקודם כל מתעוררת תחושת חרדה ורק אחר כך אפשר לחשוב אם היא תואמת למצב או לא.

חוקרי המוח במהלך שני העשורים האחרונים זיהו כי המוח משתנה כל הזמן כתגובה ובהתאמה לגירויים סביבתיים שונים הנקלטים בו, שינויים אלו מכונים הפלסטיות העצבית של המוח. פרופ' רז ממכון וויצמן זיהה כי באנשים הסובלים מחרדה, החוויה הרגשית מעוררת תגובתיות במעגלים עצביים במוח אשר נמשכת לאחר תום ההתנסות עצמה, וכן מפעילה מעגלים נוספים, הוא תירגם זאת לפלסטיות של המוח, וטען כי לעיתים נוצרת חוסר יכולת תפיסתית להבחין בין הגירויים אשר מעוררים חרדה לבין גירויים אינרטיים. אומר רז כי הפלסטיות במוח שמובילה להתפתחות החרדה אינה דבר רע כשלעצמו ותכונות חרדתיות יכולות להיות נורמליות לחלוטין. אך כאשר אירוע רגשי חרדתי יכול לעורר שינויים והפעלת מעגלים רבים במוח, זה עלול להוביל לחרדה ואף לדיכאון.

הקורונה יצרה מציאות של גרף הסלמה, הסלמת חרדה, בתחילה זה היה רחוק מאיתנו ותוך זמן קצר זה הגיע לפתחנו ושינה את כל מערך חיינו המוכר, כמעט ואין בית או אדם בישראל שחייו לא השתנו בימים האחרונים.

בפוסט זה אני מציעה לנו להנות מיכולותיו של המוח הגמיש שלנו ומהיכולות הפלסטיות שלו כדי לעבד באופן שונה את גרף החרדה מהקורונה והשלכותיו, אסביר:

החשיפה לוירוס הקורונה כפי שציינתי נעשתה באופן מדורג והאינפורמציה אשר הגיעה למוח עברה עיבודים שונים, האמיגדלה תפסה את איום הקורנה בתחילה כאיום ברמת סיכון מסוימת אך לא הפעילה ברוב המקרים צעדים אקוטיים ואפשרה למידע שהגיע למוח לעבור עיבוד איטי יותר ולהגיע למקומות גבוהים בקליפת המוח, שם נעשתה בחינה יסודית של האינפורמציה שהגיעה שאפשרה לראות תמונה רחבה בעלת פרספקטיבה עמוקה. אם נדמה את האמיגדלה למצלמה פנימית הקולטת מצבי לחץ נקודתיים, נוכל גם לתאר את קליפת המוח כמצלמת על בעלת יכולת ראיה וצילום פנורמי הקולטת פרטים ממערכות נוספות בגוף.

במרחב הזה בין שני סוגי המצלמות, יש לנו היכולת להשתמש במודעות על גמישות ופלסטיות המוח. מודעות זו מאפשרת הגדלת החוסן הפנימי והחיצוני שלנו ובידינו ובאחריותנו ליצור חיווטים חדשים במוח אשר מביאים ליצירתיות, חברתיות, בטחון, שמחה, תקווה.

זמן קורונה זה מאפשר לנו לחזור פנימה, למוחנו, לתודעה שלנו וליצור שם מסלולים חדשים חיוביים עבורנו, עבור הילדים שלנו ועבור הקהילה שלנו. המדע בשנים האחרונות אומר לנו כי לעסוק בפעילות מוחית תגביר את הרווחה הנפשית שלנו, ועכשיו יותר מתמיד אנו זקוקים לה ויכולים לטפח אותה. אני מציעה בזמן קורונה זה להפנים כי אנו אחראים לשיפור היכולות שלנו, הכישורים שלנו, האושר שלנו. אנו מוזמנים ליצור חיווטים חדשים במוחנו על ידי מדיטציות, נשימות, שינון מנטרות חיוביות, חיוכים, הפגנת חיבה ואיחולי ברכה לאנשים שסביבנו.

המוח שלנו יחווט זאת ברצון.

מאמר שני שכתבתי כחלק מסדרת מאמרים המופיעים באתר הטרילותרפיה ועוסקים בשילוב ההיבט הבריאותי תרופתי. והפעם-טרילותרפיה ולחץ ...
08/03/2020

מאמר שני שכתבתי כחלק מסדרת מאמרים המופיעים באתר הטרילותרפיה ועוסקים בשילוב ההיבט הבריאותי תרופתי. והפעם-
טרילותרפיה ולחץ דם גבוה.

לחץ דם הוא הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם על ידי הדם הזורם בתוכם. לחץ זה מבוטא בעזרת שני ערכים: לחץ דם סיסטואלי שמבטא את הלחץ על דפנות כלי הדם בעת התכווצות שריר הלב, ולחץ דם דיאסטולי שהינו הערך הנמוך במדידה המבטא את הלחץ המופעל על כלי הדם כאשר הלב רפוי. לחץ דם תקין מוגדר בטווח של 80\120 מילימטר כספית ויתר לחץ דם הוא המצב בו הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם מצוי בטווח בו עשוי להגרם נזק לכלי הדם.

יתר לחץ דם הינה אחת מהמחלות השכיחות ביותר בארצות המערב ובכלל זה ישראל, ומהווה גורם מרכזי בהגברת הסיכון לאירוע מוחי, התקף לב, אי ספיקת לב וכליות ולתמותה בארץ ובעולם. בנוסף יתר לחץ דם עלול לגרום לבעיות בראיה, פגיעות קוגניטיביות ואי תפקוד מיני. יתר לחץ דם מכונה "הרוצח השקט" כי לעיתים קרובות הסובלים מיתר לחץ דם אינם מודעים לכך, מפאת חוסר בסימנים גופניים בולטים.

למרות המחקר המפותח כבר שנים רבות למציאת גורמי המחלה והטיפול האולטימטיבי, אין תשובה ברורה וחד משמעית מהם הגורמים ללחץ דם גבוה. ההנחה היא כי מעורבים גורמים תורשתיים, סביבתיים, נפשיים והתנהגותיים כגון משקל יתר, סכרת, עישון, חוסר פעילות גופנית ואכילה לא בריאה. לצד זאת יתר לחץ דם נחשבת כמחלה בעלת מרחב פסיכוסומטי, כלומר בעיה אורגנית הנגרמת מגורמים פסיכולוגיים. בחמישים שנים האחרונות נעשו מחקרים רבים במאמץ להבין את המקום הרגשי-נפשי ביתר לחץ דם כדי לשפר את הטיפול במחלה, ומוסכם כי רצוי לבחון את הקשר בין יתר לחץ דם ומערכת העצבים האוטונומית.

מערכת העצבים האוטונומית היא חלק ממערכת העצבים ההיקפית והיא אחראית על וויסות פעולות שאינן מכוונות באופן מודע, כלומר פעולות שאינן נתונות לשליטת התודעה, כמו למשל: פעימות סדירות של הלב, נשימה, הפרשת זיעה והפרשת רוק ועוד. מערכת העצבים האוטונומית מתמודדת עם שני צרכים הישרדותיים של האורגניזם: תחזוקת הגוף והתמודדות עם איום חיצוני.

מערכת זו מורכבת משתי תתי מערכות: מערכת העצבים הסימפתטית היא זו שפועלת לתגובות מיידיות באדם במצבי לחץ, חירום ומתח ומכינה את הגוף למאבק, נסיגה או קפיאה בהתאם לתגובת הילחם או ברח. כאשר האדם נמצא במצב של סכנה או לחץ, המערכת מגבירה את קצב הלב ואת אספקת הדם לשרירים ומעלה את לחץ הדם. משימתה של המערכת היא להבטיח את יכולת ההישרדות, היא אינה מתחשבת בטווח הארוך אלא פועלת באופן הישרדותי ומיידי ואת פקודותיה מבצעים הורמוני הסטרס: נוראפינפרין, קורטיזול ואדרנלין. השנייה היא מערכת העצבים הפרא-סימפתטית המופעלת בעיקר במצבי מנוחה ורגיעה ואחראית על מצבי שיגרה. שתי המערכות האלו מנוגדות ומאזנות אחת את השנייה, כאשר אחת פעילה השנייה מעוכבת.

מחקרים רבים ועדכניים מלמדים על מקומה המכריע של מערכת העצבים האוטונומית בהשראת יתר לחץ דם. בשלב הראשון, לחץ או פחד מפעילים את מערכת העצבים הסימפתטית וישנה הפרשה של הורמוני הסטרס הגורמים ללחץ דם גבוה וקצב לב מוגבר. בשלב השני, מתחיל תהליך גיוס אנרגיות כללי במטרה לשנע את האנרגיה אל מערכות ואל האיברים החיוניים לצורך התמודדות עם האיום. בשלב השלישי, המערכת הסימפתטית גורמת לעליה מהירה בזמינות האנרגיה לאיברים חיוניים בגוף: הגברת ייצור אנרגיה ואצירת נתרן כדי לשמור על לחץ דם גבוה, ישנה עליה בריכוז הסוכר בדם, עליה ברמת השומנים בדם וירידה בתפקוד מערכת החיסון. לאחר שהסכנה חלפה, המערכת נכנסת לשלב הרביעי-ההרפיה שבו מתקיים תהליך תיקון נזקים ומילוי מחדש של מאגרי האנרגיה שהתרוקנו. המערכת החיסונית נכנסת לפעולה במטרה לתקן נזקים אפשריים כתוצאה מהתכווצות יתר ברקמות או מנזק ישיר של הגורם המאיים, מערכת הלחץ נרגעת ומערכת הרוגע נכנסת לפעולה.

יתר לחץ דם וטרילותרפיה.
בשפת הטרילותרפיה נוכל להבין כי הראש מחזיק כאן את המערכת במצב עוררות תמידי. הראש מזהה את החיים כמקום מאיים ולא בטוח ומפנה את הלחץ שלו לכיוון הרגש. הוא מחזיק את מערכת העצבים הסימפטית בעוררות תמידית רציפה ואין הגעה לשלב הרביעי -שלב ההרפיה. מערכת כלי הדם לפי הרפואה הסינית קשורה לאיברי היאנג- לאיברי הראש, סמל היין והיאנג מספר על איזון, איזון בין המערכת הסימפטית לפרא-סימפטית, ובאיזון כזה יש לצפות כי לחץ הדם יהיה בטווח המומלץ.

במצבים בהם הראש מתגייס לתהליך הריפוי:
תפקידנו כמדריכים הוא לשקף לראש כמה המצב מסכן את הבריאות, לתאר לו את הנטייה שלו להלחיץ את הרגש אשר גורמת לדריכות יתרה במערכת העצבים, נתאר לו מעגל תגובה אשר הולך ומסלים וגורם ליתר לחץ דם. הראש שקיבל את האבחנה מהרופא מבין שיש לחץ רב במערכת ומבין כי יש לו חלק במצב. הראש יסכים לשתף פעולה הוא מאוד עייף ובודד מהחזקת הדאגות בחיים ומסכים לנסות אופציות אחרות. במקום להאשים את הרגש ולהלחיץ אותה הוא מבין כי כדאי לתת לה לנשום, לרקוד ולצחוק ולאפשר לחיים להפוך למקום בטוח וטוב שאפשר לגדול ולצמוח בו. בסיטואציה כזאת הראש ישתף פעולה עם המדריך, יספר על הבדידות שהוא חש כבר הרבה מאוד שנים, יחשוף כי החיים בשבילו הם אתגר לעיתים קשה מנשוא, יסכים לעבור מסע כדי להבין מדוע החיים עבורו הם כאלו, ויהיה מוכן לשחרר את הפחד התמידי שלו. המדריך ינחה אותו לתהליך בירור הטבעות, אהבה בילדות, שיפור מערכת היחסים עם החיים-אקסיסטנס, יבדוק עימו האם היה אירוע בחייו אשר גרם לו לא לבטוח בחיים, יעזור לו לשחרר את הפחד ולהוציא החוצה את האמצע שנוכחותו קריטית ביותר.

במקרים בהם הראש לא משתף פעולה:
נזהה כאוס פנימי, אין נוכחות של אמצע ושני הילדים הפנימיים מרגישים בודדים ועייפים. במציאות כזו הראש אוחז בדפוסי הישרדות ילדותיים ולא יתגייס להבראת המערכת ושחרור הפחד, ואז נפגוש מודרכים אשר יאמרו כי הם ייטלו תרופות על מנת להוריד את לחץ הדם אך לא ישנו את אורח חייהם. האמירה היא: "אני לוקח תרופות ולחץ הדם שלי מיוצב ולכן אני בשליטה על המצב". מודרכים כאלו יגיעו אל דרגת סיכון גבוהה יותר לקבלת התקף לב או שבץ מוחי, אשר שניהם אגב שייכים לרגש.

תפקידנו כמדריכים במצבים כאלו הוא אקוטי, עלינו לעורר את האמצע ולספר לו שהמצב בבית הפנימי מעורר דאגה ושהוא חייב באופן מידי לקחת פיקוד. ישנם חולים אשר נוטלים ארבע עד חמש תרופות כל יום על מנת לייצב את מצבם. בחולים כאלו נראה כי תופעות הלוואי של התרופות גורמות להיענות נמוכה לטיפול, ואין שינוי באורח החיים. התפקיד של המדריך יהיה להעביר את המודרך תהליך קתרזיס, לשחרר את האוויר מהבלון הפנימי המנופח עד להתפקע, לבנות חוזה חדש בין הראש והרגש, להשיב את האמצע במקומו כדי שישמור על הילדים הפנימיים שלו ויאפשר את תהליך ההחלמה, אז נראה בדרך כלל שינוי לטובה במדדים.

הטרילותרפיה מאפשרת להגיע לנקודת איפוס בה מתעדכן החוזה שבין הראש והרגש. שינוי ההבנה כי רק החזקה בדפוסים הישרדותיים של מאבק תאפשר לאדם לחיות. ההבנה שהתרופות עוזרות לטפל רק בסימפטומים של עוררות המערכת, כאשר רק לעיתים רחוקות ישנה הצלחה לאורך זמן ולעיתים קרובות יותר נפגוש הצלחות זמניות בלבד.
תופעות הלוואי של התרופות כוללות שינויים בקצב דופק הלב, גלי חום, בצקות ברגליים, החמרה בעמידות לאינסולין ואימפוטנציה.

סיכום:
לראש יש פחד אותו הוא מעביר לרגש. הרגש נכנסת ללחץ והמערכת הגופנית יוצאת מאיזון. בתהליך הטרילותרפי נעיר את האמצע ונאמר לו כי הוא חייב לקחת פיקוד על ספינת חייו המיטלטלת.

שני דגשים חשובים:
1. ישנם אספקטים נוספים לבירור מחלת יתר לחץ הדם, במקרה זה התמקדתי בהיבטים הפסיכוסומטיים של מחלה זו.
2. חשוב לציין כי כל שינוי תרופתי מחויב בפיקוח רפואי צמוד, אין לשנות מינונים או תרופות ללא ידיעת הרופא.
ההדרכה הטרילותרפית מיועדת לאלו שכבר נוטלים תרופות למען הפחתת תופעות הלוואי, שימור איזון לחץ הדם, מניעת נזקים עתידיים וטיפול בנזקים הקיימים ובהחלט לאלו המחפשים דרכים אחרות לאזן את לחץ הדם ולטפל במקור הבעיה עם אישורו ופיקוחו של הרופא המטפל.

בנגיעה אישית:
דודתי סבלה מיתר לחץ דם לא מאוזן שנים רבות, היא נטלה תרופות רבות לאיזונו ועלתה המחשבה על פרוצדורה פולשנית. רגע לפני היא לקתה בשבץ מוחי אשר הותיר אותה מתפקדת באופן חלקי. המעקב אחרי לחץ הדם שלה הפתיע את המטפלים בה, כמעט באופן מידי לחץ הדם הפך לתקין לאורך שש שנות חייה הנוספות. בשפת הטרילותרפיה הראש הפסיק ללחוץ על כפתור החירום ויותר מכך, הראש לא זיהה את החיים כמקור איום, הוא נרגע, המערכת האוטונומית חזרה לאיזונה כמו בסמל היין והיאנג.
כיום כאשר אני פוגשת מודרכים חדשים אני מבררת איתם מה מצבם הגופני, האם הם נוטלים תרופות ואיזה וממתי נוטלים אותן. מימד זה מאפשר לנו כמדריכים להוסיף רובד חשוב בהכרת מצבם של הראש והרגש ולמקד את המסע לבריאותם הפנימית והחיצונית ולעוררות נוכחות האמצע.

אני שמחה להזמין אתכם צעירים וצעירות בכל גיל, להרצאה שלי על איך נראה ערוץ החיים הטובים. נדבר על חכמת המזרח, מה זה טרילותר...
26/12/2019

אני שמחה להזמין אתכם צעירים וצעירות בכל גיל, להרצאה שלי על איך נראה ערוץ החיים הטובים.
נדבר על חכמת המזרח, מה זה טרילותרפיה ונתרגל מעט מדיטציה.
יום חמישי, ה-9.1 ב'יודה' במודיעין, הכניסה חופשית, הרשמו בקישור.
חג מואר ושמח

אתם לקראת התקופה היפה בחיים, זה הזמן לגלות את היופי שלכם, לחזק את הביטחון העצמי ולהבין שהעתיד שלכם הוא מה שתעשו ממנו. אפשר להפוך את החיים למאושרים יותר. הגישה החדשה מש...

13/12/2019

טרילותרפיה וטיפול תרופתי נוגד דיכאון

מאת: טלי אמון, מדריכת טרילותרפיה ורוקחת B.Sc Pharm

דיכאון הוא אחד הקשיים הרגשיים הנפוצים בחברה המודרנית ובהתאם, מהווה סיבה מרכזית לפנייתם של רבים לקבלת עזרה באמצעות טיפול תרופתי. אחת השאלות המעסיקות מדריכי טרילותרפיה הנתקלים במודרכים הנוטלים תרופות נגד דיכאון היא מהי ההשפעה של תרופות אלה על הראש, הרגש ועל נוכחות האמצע.
במטרה לדייק את ההדרכה, אציג כאן את הקשר בין תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI וליווי טרילותרפי.
דיכאון לפי הספרות המקצועית-רפואית מוגדר כמצב רגשי המאופיין במצב רוח ירוד, ירידה בעניין בתחומי חיים שונים, פגיעה בערך העצמי, שינויים בדפוסי השינה והאכילה ולעיתים אף תחושות ייאוש ומחשבות על מוות. במרבית המקרים דיכאון יופיע על רקע שילוב בין גורמים גנטיים מולדים לבין גורמים אישיותיים ונסיבתיים. ישנם אנשים המצויים בסיכון מוגבר להיעדר איזון נוירו-כימי במערכת האחראית על ויסות מצב הרוח. כאשר למצב זה נלוות נסיבות חיים מלחיצות או טראומטיות, היעדר מערכת תמיכה, חוויות עבר של אובדן וקשיים בין אישיים, כל אלה מגדילים את הסיכון להתפתחותו של דיכאון.
תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה-SSRI הן הנמכרות ביותר בעולם (ציפרלקס), והן פועלות על הנוירוטרנסמיטור סרוטונין השייך לקבוצת מוליכים עצביים האחראים על מגוון רחב של תפקודים, שבין השאר משפיעים על תחושות הקשורות למצב הרוח, תיאבון, הנאה מינית וויסות הטמפרטורה בגוף. מנגנון הפעולה של תרופות אלו גורם לעיכוב ספיגת הסרוטונין באופן סלקטיבי לתא המקור. הסרוטונין מופרש מתא עצב למרווח שבין התאים הנקרא סינפסה, ומפעיל את תא העצב הבא. כחלק ממנגנון הפעולה, הנוירוטרנסמיטורים צריכים לפנות את מקומם למחזור הבא, חלקם מתפרקים באמצעות אנזימים וחלקם מוחזרים לתא המקור. תרופות מקבוצת ה SSRI-מעכבות באופן סלקטיבי את תהליך הקליטה מחדש של הסרוטונין כך שריכוזו עולה בסינפסות והשפעתו עולה במסלולים העצביים במוח. תרופות ממשפחה זו הינן בטוחות יחסית ואינן ממכרות, תופעות הלוואי הינן מתונות יחסית לשאר תרופות נוגדות הדיכאון והנפוצות הן: הפרעות שינה הכוללות נדודי שינה וסיוטי לילה, הפרעות במערכת העיכול המתבטאות בהרגשת בחילה, דיכוי תיאבון או הגברתו, מחשבות אובדניות, פגיעה בתפקוד המיני וביכולת להגיע לאורגזמה, כאבי ראש והזעת יתר. עד כאן בשפת הרפואה המערבית.

וכעת בשפת הטרילותרפיה:
כאשר מתקבלת החלטה על לקיחת תרופה הראש מרוצה ממנה. הוא מרגיש בשליטה, יש לו רשת בטחון, הוא ייחל לרגע זה, הוא חקר את מנגנון הפעולה של התרופה, חיבר הודעה לרגש שיש חוסר איזון כימי במוח והוא מתייחס אל לקיחת הכדור כאל פרוצדורה רפואית לכל דבר. האמת היא שהוא כבר עייף, במשך שנים הוא שמר וגונן על הרגש, ניהל את החיים, אך כעת הוא מותש מחוסר היכולת לשפר את מצב הרוח הכבוי של הרגש, והוא שמח על המנוחה שלקיחת הכדורים תאפשר לו. הוא מקווה שבזמן שיתפנה לו הוא יוכל להתפנות אל דברים שהוא אוהב, להספיק לעשות דברים שהתעכבו בגלל העדר שיתוף פעולה מצד הרגש. זהו ראש מסוקרן שאוהב ללמוד ולהתפתח, הוא אופטימי וממליץ לכולם לקחת את "כמוסת האושר".

תסריט טוב:
הרגש משתפת פעולה עם ההחלטה על לקיחת הכדור, הראש נרגע וכבר לא נבהל מהרגש. הרגש גם היא תתחיל לנשום עמוק יותר, הסוהר שלה רגוע, היא תתמלא בצבעים שהיא אוהבת, תצא החוצה, תכיר חברות, תצחק יותר. כאשר מגיעים אלינו מודרכים במצב חיובי כזה, נוכל לפנות לאמצע ולשקף את המצב, לחזק את כל השלושה ולגרום להובלה של הנוכחות הפנימית הזאת למקום יציב ומאושר. בדרך כלל אנשים אחרי שנה וחצי לערך יחלו לדבר על הרצון להפסיק את לקיחת הכדור. יש צורך בבדיקה מעמיקה ומסודרת של נוכחות אמצע יציב וחזק, אשר יוכל להכיל את תסמיני הגמילה, ולהתחיל את הגמילה ההדרגתית, כמובן תוך ליווי של רופא.

תסריט פחות טוב:
הראש שמח לאיד, יש לו חותמת רשמית שהרגש משוגעת, והוא מטיח בה את האבחנה הרפואית ואת ההמלצה על לקיחת התרופה האנטי דיכאונית. אומר לה כי הכל בגללה, היא המשוגעת, היא בדיכאון, היא האשמה, ומוסיף: עכשיו כולם ידעו שאנחנו משוגעים ונוטלים תרופות, זה יפגע בנו. הוא מרוצה כיון שהנרטיב שלו הפך למציאות, הרי שנים הוא מדבר ומספר על כך שהרגש לא בסדר וכרגע יש לו לגיטימציה על התנהלותו המקטינה לאורך השנים. זהו ראש שימשיך להאשים, להקטין ולרדות ברגש. במקרים כאלו נראה כי בתוך חצי שנה מינון התרופה יעלה ואף תהיה המלצה על הוספת תרופות נוספות. במציאות פנימית כזאת, לא תהיה צמיחה אצל אף אחד מהשניים ולא תהיה נוכחות של אמצע. כאשר מגיעים אלינו מודרכים כאלו, המצב הוא אקוטי ותפקידנו הוא להעיר את האמצע ולהעמיק את הטיפול הטרילותרפי בהוצאת הרגש מהמרתף.

שינויים במצבה של הרגש בזמן לקיחת תרופות ממשפחת ה-SSRI:
תופעות הלוואי של תרופות אלו נוגעות ישירות בעולמה של הרגש ומשבשות טעמים, סקס, שינה, נראות, וויטאליות. על פניו החוזה החדש הפנימי בין הראש והרגש אינו לטובתה. לכדורים אלה תהיה השפעה מאלחשת - מדי פעם יהיו כאב ראש, היא אוהבת סקס ופתאום היא לא מצליחה להגיע לאורגזמה, האוכל קיבל טעם אחר, הגוף לעיתים משמין, השינה לא תמיד מרעננת, לא מומלץ לשתות אלכוהול. כהות חושים יורדת, קשה לבכות או להתרגש מדברים שפעם היו מרגשים, והצד שלה בחוזה הופך את החיים למשעממים, אך מצד שני הראש נרגע ומניח לה.
כמדריכים נוכל לעזור לה להתרגל למרחב החדש שנוצר עבורה בו יש אפשרות לגדול ולהתפתח. כעת כשהראש רגוע והרגש גדלה, נוכל להוביל אל עדכון חוזים שוויוני עבור שניהם.
במצבי רגש סוערת שיכולה לפגוע בעצמה או באחרים, לקיחת התרופה יכולה לאפשר מסגרת מרגיעה, ותפקידנו כמדריכים יהיה להראות לרגש כי אפשר להוציא, לכאוב, לנשום, למצוא את מקומה כרגש שיכולה לנהל שיח פנימי עם הראש, לקיים גישור ולצאת לדרך מפוארת חדשה ביחד עם הראש.
כשמלווים אנשים הנוטלים תרופות אנטי דיכאוניות, נרצה להימנע ממצב בו המודרך יזלוג אל מציאות של ראש רגוע ואפרורי ורגש מנומנמת. אפשר להעביר את החיים בשקט שמתארים אותו כ"ריק" ו"אין כלום", אך אנו נרצה לאפשר למודרכים שלנו חיים צבעוניים, יצירתיים, שמחים. התפקיד שלנו יהיה לזהות שקט אפור כזה ולהעיר אותו אל חיים ועשייה.

שתי נקודות שחשוב לציין:
* מנגנון תרופות אלו אינו ברור לגמרי לחוקרים, וישנן שאלות רבות פתוחות. ישנם מצבים בהם ישנו ריכוז עודף של סרוטונין הנקרא "סינדרום סרוטונין" והוא יכול להיות מסוכן ודורש טיפול.
* יש משפחה חדשה של תרופות אנטי-דיפרסנטיות הנגזרות מסם הקטמין, התגלה במחקרים האחרונים כי תרופה זו עובדת על הנוירוטרנסמיטור-גלוטמט ואינה קשורה לסרוטונין. בשימוש בתרופה זו ישנה הטבה משמעותית ומיידית כמעט ללא תופעות לוואי על דכאון ומחשבות אובדניות וכן הפחתת קשיים גופניים אחרים.

ובנגיעה אישית:
בשנה האחרונה הגיעה אליי מודרכת צעירה עם מרשם לתרופה אנטי דיכאונית בתיק, רגע לפניי מימושו. בהסכמת הוריה והפסיכיאטר סוכם על דחיית הטיפול התרופתי כדי לבדוק אם אפשר להתקדם בעזרת הטרילותרפיה. נוכחות המרשם היוותה זרז להתקדמות מהירה, זיהינו את נתינת המרשם כ- wake up call, האמצע ניער את קורי השינה, התמתח והתיישב במקומו הטבעי כמוביל הדרך. לאחר התהליך, אמה תארה את התהליך כנס.

Address

חיים בר לב 6
Modi`in
71100

Telephone

0528605551

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when טלי אמון. טרילותרפיה, גישור זוגי-משפחתי posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share