15/07/2024
מילים יפות ורלוונטיות להיום של איילין קאדי:
לקחתי נשימה עמוקה והבטתי על ים הפרצופים מולי. ארבעת אלפים אנשים. כולם מביטים בי בציפייה דרוכה, מחכים שאדבר על שלום. הרגשתי את הפרפרים בבטן, ועלה בי זיכרון מוזר על חבר שאמר, שזה בסדר שיש לך פרפרים כל עוד הם עפים בצורה מסודרת! לרגע עמדתי חסרת תנועה. "בבקשה, אלוהים, עזור לי," לחשתי בשקט, "אמרתי שאוכל לעשות זאת רק בעזרתך." זה פעל. התחלתי לראות את כל אלפי האנשים כבני משפחתי ולא פחדתי עוד. חשתי גל גדול של אהבה לכל אדם באולם, וידעתי שכל שעלי לעשות הוא לחלוק איתם את מה שבליבי.
"כמה זה קל," התחלתי,
"לכל אחד מאתנו לומר: 'כמובן שאני רוצה שלום עולמי, אבל אין שום דבר שאני יכול לעשות בקשר לזה. אני בסך הכול אדם יחיד. אשאיר את העניין לפוליטיקאים.' אז מה אנחנו עושים? מתחבאים בקונכיות הקטנות שלנו, ומאפשרים לשאלת השלום העולמי להתפוגג ברקע, מכיוון שאנו מרגישים חסרי אונים.
מה אני, כאדם יחיד, יכולה לעשות בנוגע לזה? היכן נמצאת האחריות שלי? אני יכולה לדבר על שלום עולמי, אבל זה לא מקרב אותו. אני יכולה לכתוב על זה, לשלוח עלונים ולהצטרף למצעדי מחאה, אבל זה לא יוצר שלום. אנחנו אפילו יכולים לארגן כנסים בינלאומיים בנוגע לשלום, אבל הם אינם מביאים אותו.
כולנו כמהים לשלום, ועדיין אנו פועלים למענו בדרך מוטעית. במקום להתחיל בפסגה, עלינו להתחיל ביסודות. כפי שאנו חושבים, כך אנחנו. כפי שאומה חושבת, כך היא. אם תפיסותיה הן של אלימות, או של התגוננות, היא בוודאות תיצור מלחמה. כאשר יש בלב האומה קנאה, תאוות בצע ושנאה, שום דיבורים על שלום לא יביאו אותו. שנו את צורת החשיבה, את התודעה של אומה, ותראו כיצד מדיניות החוץ שלה משתנה בהתאם. העולם יכול להציל את עצמו מהרס עצמי רק על ידי שינוי התודעה. זה לא יוכל לקרות אם נטיף לאנשים, או נעביר ביקורת על ממשלות. אלה לא אנשים אחרים שצריכים להשתנות, אלא אנו עצמנו.
שלום עולמי מתחיל אצל כל אחד מאתנו. הוא מתחיל אצלי ואצלך. הוא כמו אבן שנזרקת לתוך המים. האדוות מתפשטות הלאה והלאה, אבל הן התחילו במרכז.
אנחנו יכולים לעשות משהו לגבי זה ממש עכשיו. בואו ונתבונן אל תוך ליבנו. מה קורה בחיינו שלנו? במשפחה? עם האנשים שאיתם אנו עובדים? מה יקרה כתוצאה מהריב הכעוס שהיה לי אתמול עם בן הזוג שלי? מה לגבי האישה שפגשת בשבוע שעבר, ושנשבעת שלא תדברי איתה יותר, כי היא סירבה לראות את נקודת מבטך? זה המקום שבו השלום נשבר, כך מתחילות מלחמות. עד שנוכל להביא הרמוניה אל תוך חיי היום יום שלנו, ונלמד לאהוב את האנשים סביבנו, איך נוכל לקוות להביא שלום לעולם? אהבה, הבנה וסובלנות הן אלו שמביאות שלום.
כל אחד מאיתנו יכול להפוך להיות חלק מהמחלה או חלק מהתרופה. זה תלוי בנו. יש כל כך הרבה שליליות בעולם. כל מה שצריך לעשות זה לקרוא עיתון או לפתוח מהדורת חדשות ולהיות מופצץ במחשבות שליליות והרסניות. התגובה שלך חשובה במיוחד. אפשר לשאוף אותן פנימה ולאפשר להן להכביד עליך עד שתהפוך לחלק מהשליליות שסביבך, או שביכולתך למלא את הסיטואציה באהבתך ולסייע לשנות אותה.
שליליות היא כמו ענן קודר שיכול לעטוף אותך, אלא אם האור שבתוכך מספיק חזק כדי לפזר אותו. תן לאור שבך לזרוח החוצה בכל עת. ככול שרבים מאתנו יעשו זאת, ויבינו את חשיבות המעשה, כך, באותה מהירות, שליליות וחשכה ייעלמו, והשלום ישכון על פני האדמה. לו יהי אור, ועוד אור, בתוך כל אחד מאתנו.
אדם של שלום אינו מתנגד למלחמה אלא מתאמן בשלום. אם אנו לוקחים צד, אנו מתאמנים בהתקפה. תגובה מתוך הגנה יוצרת מלחמה, מכיוון שאנו נמצאים במלחמה בתודעתנו. אי אפשר להילחם למען השלום. איננו יכולים להכיר את טבעו של השלום, עד שלא הגענו לשלום בתוך ליבנו. והדרך להגיע לשם היא בתפילה בלתי נפסקת. לזה אני קוראת 'עבודה פנימית', שכולנו צריכים לעשות. לא רק עכשיו, ושוב מחר, אלא באופן בלתי פוסק. זה מה שמביא את השלום.
כדי להבין מה המשמעות האמיתית של שלום, התרחקו מתופעות חיצוניות, עצמו את עיניכם והיו בדממה. השקיטו את חושיכם, נשמו עמוק. הרשו למחשבות של שלום למלא את תודעתכם. הרשו לליבכם להיות מלא באהבה ובהכרת תודה. מִזגו את אהבתכם אל עולמכם, ודמיינו אותו שלם, מלא שמחה ושלווה. הבה ונתאמן בשלום על ידי שנתחיל את היום בהלך נפש של שלום, מתעוררים עם מחשבות של שלום שאותן נישא אל תוך חיי היום יום שלנו.
אין אחדות ללא אהבה. אהבה היא המפתח שפותח את כל הדלתות. אהבה היא השיקוי שמרפא את כל הפצעים. אהבה היא האור שמאיר את החושך. אהבה מצרפת יחד, הופכת לשלם, יוצרת אחדות. אהבה גורמת לנו לרצות לתת ולתת – את כישרונותינו, את השירות שלנו, את חיינו. אהבה הופכת את החיים לראויים לחיותם.
במקום שבו נמצאת אהבה נמצא שלום. כשנאהב זה את זה לא נעמוד מנגד ונעביר ביקורת על דרך חייהם של אנשים אחרים, על דתם, מנהגיהם, אמונותיהם ומסורותיהם. כאשר אנו בשלום עם עצמנו לא ננסה עוד לשנות אחרים, ולא נפחד עוד מההבדלים שבינינו.
כשאנו נרגעים ומאפשרים לשלום למלא את ליבנו ואת תודעתנו, אנו חשים את האחדות שבכול, אנו הולכים מעבר לחיצוני, אל תוך הלב עצמו, שבו אין נפרדות כלל. וכשאנו נשתנה כך בעצמנו, נגלה ששינוי קרה גם אצל אלה שסביבנו.
כשאנו מצויים בשלווה מוחלטת בתוכנו, כל העימותים ייעלמו, ואנו נראה את האנושות דרך עיניים אוהבות. אנו נדע שאנו אכן כולנו אחד בעיני האלוהים. כי אלוהים הוא אהבה. הבה ונזכור כי כפי שאנו חושבים, כך אנחנו; כפי שאנו חושבים, כך אנו יוצרים. אכן, אנחנו שותפיו של האלוהים ביצירה."
מתוך:
מאמרים וכתבות על אנתרופוסופיה, חינוך וולדורף / חינוך אנתרופוסופי, הורות, רוחניות ועוד.
