14/04/2025
הטיפ הכי פחות מוצלח שקיבלתי בתור ילד כשפגעו בי בבית הספר היה: "תתעלם".
אני ממש מבין הורים שאומרים את זה לילדים שלהם. מבוגרים רבים, הורים ואנשי חינוך, מרגישים ברגע הזה חוסר אונים מטורף, מלראות את הכאב של הילד ולא לדעת מה לעשות עם זה. אולי גם כשאנחנו היינו ילדים אמרו לנו עצמנו משהו דומה.
לא כדאי להאשים את עצמנו, כי כולנו עושות ועושים הכי טוב שיש לנו תמיד, אבל הבעיה עם העצה הזאת היא המסר שעומד מאחוריה- כי כדי להתעלם כשאנחנו נפגעים- אנחנו בעצם צריכים להתנתק במידה מסויימת ממה שאנחנו מרגישים, מאיך אנחנו מפרשים את מה שקורה, והאמת היא שזה טבעי ואפילו בריא להיפגע כשפוגעים בך.
אבל מה כן עושים? איך מחזקים את הילד ששוב בא מבית ספר עם עיניים עצובות ולנו מתהפכת מזה הבטן?
אני עמית, אני מטפל אינטגרטיבי, מאמן ומנחה. בשנים האחרונות הנחיתי ב"אקדמיית מצמיחים" אלפי תלמידות ותלמידים, חדרי מורים ומנהלים במטרה להפחית תוקפנות ולהגביר תחושת שייכות. בקליניקה שלי שנמצאת כאן בפרדס חנה ובזום, אני פוגש נוער ומבוגרים שנפגעו או נפגעים כרגע בזירה החברתית, במטרה לתמוך, לחזק ולתת כלים מעשיים מגוונים שעוזרים לצלוח את הקשיים. בעבודה שלי אני נעזר בכלים של משחק, יצירה, דמיון, תנועה, כתיבה, מיינפולנס, הקשבה סומאטית- גופנית ועוד)
אני עצמי עברתי התעללות מתמשכת בתור ילד והייתי זקוק למבוגר שיראה אותי ואת הקושי שלי ויעזור לי לסבול פחות, והיום אני מבין שכנראה שגדלתי להיות המבוגר הזה :)
אם נראה לכם שאני יכול להיות האיש הזה עבור הילדים/נערים שלכם, או עבורכם שכמוני עברתם דברים חברתיים בילדות שעוד הולכים איתכם-
מוזמנים לעשות צעד ולפנות כאן או בטלפון ונבדוק יחד אם ואיך אוכל להיות עבורכם
לכולנו מגיע להרגיש כאן יותר שייכות וביטחון ופחות תוקפנות וסבל 3>
אשמח שתשתפו כדי שכל מי שזקוקים לתמיכה הזאת ידעו עליה
