28/07/2024
אני מאוד טובה ב"גם וגם" - רוצה גם את זה אבל גם את ההוא, וגם את ההיא וגם ….
לפעמים מרגישה ממש כמו ילדה קטנה שלא מוותרת על כלום, רוצה את הכל (ורצוי שיהיה עכשיו 😀).
בעולם שבו ההיצע בלתי מוגבל, יש מלא דברים שאנחנו רוצים לעשות, לקנות, להתנסות
רוצים להספיק הרבה יותר ממה שבאמת אפשרי והבחירה הרבה פעמים קשה.
יש את אלה שמיד יודעים ובנחרצות מקבלים החלטה, בוחרים
ויש את אלו שמתלבטים, מתפתלים, מתבלבלים, עדיין מתלבטים והרבה פעמים 'מחליטים' לא להחליט.
יש לזה כמה גורמים:
1. F.O.M.O) Fear Of Missing Out) הפחד להפסיד את מה שלא בחרתי. הפחד שאולי שם היה יכול להיות לי יותר טוב, יותר מתאים, יותר מספק, פורה, מהנה וכו'.
2. חשיבה שהיא רק רציונאלית, במיינד, ולא מחוברת ללב. לעיתים השכל מסביר למה אני צריכה משהו אבל הלב מרגיש אחרת. אם אני לא קשובה ללב, לרצון הפנימי העמוק, נוצרת סתירה פנימית בתוכי, גם כשאני לא מודעת אליה ומקשה / לא מאפשרת לקבל החלטה.
3. הפחד לטעות. טעויות כידוע לא היו כ"כ פופולריות בעולם המערבי, ובמקומות רבים עדיין אינן מקבלות רייטינג גבוה. השמצה מובהקת של טעויות גורמת לשיתוק ולפחד לצאת לפעולה/לבחור כיוון, שמא אטעה, ואז אוי ואבוי לאותה בושה.
כאמור, אני רגילה לחוות רצונות שמתנגשים בתוכי.
פעם הייתי מתלבטת כמעט על כל דבר. זה ממש קשה ומבזבז מלא אנרגיה.
עדיין קורה לי לפעמים שאני 'נתקעת' ואז אני מיד שולחת הודעה לא. חברתי היקרה: "יש לך דקה? צריכה עזרה רגע להחליט". והיא תמיד יודעת לשאול אותי 2-3 שאלות מדוייקות שעוזרות לי לראות בבהירות את מה שכבר ידעתי קודם - מה אני מעדיפה ורוצה.
בימים אלה ה"גם וגם" עולה לי בהקשר של מקום מגורים.
אחרי שנתיים נדודים, בארץ ומחוץ לה, כביכול 'התיישבתי'
שכרתי חדר בבית עם שותפה, קניתי אוטו, הבאתי שטיחים, ספרים, צבעים, התחלתי לשתול צמחים בעציצים.
למרות שבתוך תוכי ידעתי מהרגע הראשון שזה לא באמת הבית שלי, שזה רק לרגע מעבר, לנסות להבין מה הדבר הבא, מה אני רוצה.
בחודשים האחרונים עולה בי הרצון למצוא בית, קבוע, כזה שאשאר בו כמה שנים, בית קטן, מאוורר, מואר, עם חצר חמודה, פתוח לנוף, שבו צמחים רבים שאגדל באהבה.
ובו זמנית, חיידק הנדודים ממשיך לנכוח בתוכי, אקוודור (שהייתי בדרך אליה) עדיין מחכה לי וכך עוד מלא מקומות שחולמת להגיע אליהם.
אז - אני שוב בתזוזה באווירת נוודות. לא מצאתי עדיין את בית חלומותי, אפילו לא בטוחה שיודעת איפה אני רוצה אותו. עוברת לסאבלט בעמיקם, מתכוננת נפשית שאולי יקח לי כמה חודשים למצוא את הבית שאני רוצה, כי הביקוש גבוה מן ההיצע, מוכנה לאפשרות שאמשיך לנדוד.
בשבוע שעבר כבר פיזרתי את הרכוש העודף שצברתי, מה שיכנס לאוטו הקטן שלי יבוא איתי, ומה שלא - לא צריכה. מצאתי בית זמני לעציצים שלי, שזה ממש הרגיע את נפשי. מסתבר שאני נקשרת לצמחים שלי. (כשנוודתי זה היה הדבר שהיה הכי חסר לי וחלמתי על קרוואן רק בשביל שיהיה לי עציץ פטרוזיליה 🙂)
בית קבע עם שורשים או נוודות?
סתירה ברורה.
כרגע בוחרת בדרך אחת,
הדרך השנייה חיה וקיימת בליבי.
יום אחד אחזור להסתובב בעולם.
האם אתם אנשי "גם וגם"
או שאתם מ"מיושבי הדעת" האלה שתמיד נראים לי שיודעים בדיוק מה הם רוצים, אף פעם לא מתבלבלים ולא מתלבטים?
מוזמנים לכתוב לי כאן או בפרטי.
