27/05/2014
מאמר מס' 3 מאת: ארי שור
בשורות הבאות אני מבקש לשפוך אור על המקורות המדעיים של המוזיקה. כיצד היא נולדה ופרצה לחיינו וזאת על מנת להוכיח את חשיבותה של העטיפה המוזיקלית כשמדובר במוזיקה בכלל ובמוזיקה טיפולית (mental music) בפרט.
לשאלת מה הם המקורות האבסולוטיים של המוזיקה, אין תשובה חד משמעית, אך מדענים שעסקו בשאלה העלו מספר אפשרויות מעניינות ולהלן כמה מהן:
אחת האפשרויות המרכזיות מדברת על התקופות הפרהיסטוריות בהן צלילי הטבע בתרבויות פרימיטביות קדמוניות, היו הסאונד הכמעט יחיד אותו ניתן היה לשמוע, היות ובני האדם תקשרו בשפת סימנים ולא בדיבור קולי. ישנן הוכחות לכך, שאותן תרבויות קדמוניות פתחו לעצמן כלים מוזיקליים, בעיקר כלי קצב.
למתוח עור של חיה על משטח חלול ולהכות בו, הינו רעיון קדמוני, שמהווה על פי מדענים רבים את המקור להתפתחות הצליל והמוזיקה. לצלילי התיפוף האקראי והפרימיטיבי, רקדו ומאוחר יותר גם שרו שבטים קדמוניים רבים ויצרו לעצמם תרבות פנאי ייחודית, שהביאה אותם לאכסטזה חיובית, לשמחה ולשלווה.
יתכן מאוד ששבטים אלה קשורים בהתפתחותה של המוזיקה והם אלה שקידמו אותה צליל אחר צליל, צעד אחר צעד למקום בו היא נמצאת כיום.
נוסחת הפיתוח של שבטים אלה היתה מבוססת על שיכפול צלילים באמצעים פרימיטיביים.
ציוץ הציפורים הוא סאונד שאי אפשר להתעלם ממנו ויש בו גם דבר מרגיע והוא זה שגרם לאדם הקדמון לנסות ולשרוק והשריקה היוותה שיכפול מוזיקלי לציוץ הציפורים בטבע. את משבי הרוח השונים שיכפלו באמצעות קנה סוף חלול וכך הלאה.
אפשרות נוספת למקור התפתחותה של המוזיקה נמצאת בדו שיח הצלילי, הראשוני ונטול השפה, שהתפתח גם הוא בתקופה הפרהיסטורית, בין האם החדשה והרך הנולד. תינוקות משמיעים לא מעט צלילים, חלקם בלתי רצוניים וחלקם בכוונה מלאה, זו דרכם להביע את הרגשתם בכל רגע ורגע וכן לנסות ולתקשר עם האם.
לאדם הקדמון שהאזין מהצד לצלילים אלה, נשמעו הדברים מסעירים, חדשניים, נעימים ומרגשים והם אלה שהיפרו את מחשבתו, כיצד לשכפל צלילים אלה באמצעים אחרים ונגישים.
האפשרות השלישית והאחרונה שאזכיר בכתבה זו עוסקת ברעיון שהמוזיקה התפתחה לצידה של התפתחות שפת התקשורת בין בני האדם הקדמוניים. השפה הצלילית והפרימיטיבית שהמציאו הקדמונים, היוותה את הבסיס להתפתחותה של המוזיקה. בני האדם שמו לב לאינטונציות השונות בדיבור וכיצד הן משתנות מדובר לדובר. הם שמו לב, שניתן לדבר לצד הלמות התופים והפכו את קולם לכלי המוזיקלי הראשון לצידם של כלי הנקישה ומשם הדרך לפיתוח המשפט המוזיקלי היתה טבעית ומובנת יותר.
כאמור, אין הסכמה מלאה בין החוקרים לגבי האפשרות הנכונה, המדוייקת והמבוססת ביותר מבין האפשרויות שהזכרתי ולכן, גם אתם יכולים להחליט לעצמכם מה נשמע לכם יותר הגיוני ולאיזה הסבר אתם מתחברים.
המוזיקה עברה מאז התקופה הפרהיסטורית שינויים רבים והיא ממשיכה להתפתח מידי יום באולפני הקלטה נידחים, בקרב מוזיקאים צעירים ואנונימיים. הם אלה, שעל פי רוב מייצרים את השינויים במוזיקה ומפתחים אותה לכיוונים חדשים.
כמי שגדל בין השאר על מוזיקה של יוצרים כגון: ואנגליס, ז'אן מישל ז'אר ואניו מריקונה, החלטתי שאת העטיפה המוזיקלית לתדרים הטיפוליים אצור באמצעות תבניות מוזיקליות שלמדתי דרכם, אך כמובן שאני מנסה לבצע שינויים בתבניות אלה על מנת שהעטיפה המוזיקלית תהיה מזוהה עימי ולא עם יוצרים אחרים וכבודם במקומם מונח.
במדינת ישראל של סוף אלפיים ושלוש עשרה ישנם מטפלי תדרים שונים וגם משונים. חלקם הגדול מטפלים בתדרים רוטטים וחלקם האחר מטפלים בתדרים מוזיקליים ועושים זאת בדרך פרימיטיבית, שגובלת בחוסר נעימות של ממש בקרב המטופלים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהם מבצעים את הטיפול בצורה הבאה: המטופל מתיישב על כורסא נוחה, מקבל עיסוי נעים מהכורסא, אבל אז אבוי, הוא מקבל זוג אוזניות שמפרות את שלוותו בצפצופי תדרים לא נעימים ואף כואבים. נכון, תדרים אלה יודעים להשפיע על המוח ולייצר עלינו השפעה חיובית, אך מדוע הטיפול צריך להיות כואב ולא נעים כשאפשר גם אחרת.
מי שאינו מוזיקאי ואיש סאונד אינו מסוגל לייצר דרך טיפולית שונה בתדרים. מי שכן מוזיקאי ואיש סאונד ומכיר את מתודולוגיית התדרים, יכול גם יכול.
תדר מוזיקלי (שמיעתי) הוא צפצוף חד או עמום ונמוך ולא נעים על פי רוב. לכן, יצרתי את העטיפה המוזיקלית המעודנת והמעודכנת, בתוכה משולב התדר הטיפולי ובכך ייצרתי טיפול נעים ויעיל, ללא סבל, ללא כורסא וללא עיסוי. רק האזנה נעימה ומרגיעה למוזיקה נעימה ומרגיעה, שמכניסה את המאזין כבר בצלילים הראשונים לאווירה הנכונה לטיפול ומגבירה במקביל גם את האפקטיביות של הטיפול. מדובר בהפקה מוזיקלית של ממש הכוללת עבודה מדוייקת על כל צליל וצליל וכן עריכה אולפנית מוקפדת.
המשך יבוא. . . ועד הפעם הבאה תמשיכו להתמכר לצלילים.
