28/09/2021
תגידי אמא מה זה הספר הזה ? את צריכה ספר הדרכה על איך לאהוב אותי ?
לא הכל קשור אלייך מאמי שלי אמרתי לה .
ולא אנחנו לא לומדות איך לאהוב את בנותינו בעקבות הספר כי אי אפשר ללמד אהבה .
אפשר לטפל בדיכאון ואז אולי תתאפשר אהבה שלא תתנהג כמו שנאה
סיימתי מזמן את הספר ובאמת שהסקירה על הספר מתבשלת לי בראש לאט. מאוד לאט כי מדובר בספר מורכב.
יש לי חברות שאמרו שהן בלעו אותו בלילה אחד.
אני לא הצלחתי לבלוע אותו מהר למרות שהוא כתוב נהדר וחף מקלישאות .
הספר מתאר דיכאון בלי לקרוא לו בשם וממחיש את המחיקה הנפשית של האם בעובדה שכמעט לא מורגשת ששמה של הבת מוזכר שוב ושוב ואילו שם האם כמעט לא ידוע .
זה לא ספר שמח ולא ספר אופטימי אבל זה ספר עמוק וחכם .
המלצתי עליו לנשות טיפול כספר מקצועי .
אני זוכרת שבתחילת הכשרתי כמטפלת ביקש מאיתנו אחד המורים לפסיכותרפיה להקשיב למשפט הראשון איתו נכנס המטופל לחדר
בתוך המשפט הראשון מתגלמת כל הדרמה .
" בפעם הראשונה שראיתי את נכדותי עמדתי מעבר לרחוב, לא העזתי להתקרב.
בשכונת הפרוורים של חרונינגן החלונות גדולים ונמוכים, התביישתי בקלות שבה השגתי את מבוקשי, נבהלתי מהיותן שלל זמין למבטי, אבל גם אני הייתי חסרת הגנה, אילו הסבו מעט את פניהן הן היו רואת אותי שם"
בתמונה הזו מתוארת בעיני כל הדרמה הנפשית .
הסבתא המנוכרת, שלא ידעה שיש לה נכדות ומצאה אותן בעבודת בילוש לאחר שבתה ברחה ממנה והסתירה ממנה את החיים החדשים שבנתה בהולנד. עומדת בחושך מחוץ לחלון המואר ומלא החיים.
כל חייה נמצאים מעבר לחלון.
היא מתארת את נכדותיה כשלל זמין למבטיה ובאותו הזמן מרגישה חסרת הגנה .
במשפט אחד קצר מתוארים היחסים של האם והבת ואת התפיסה של האם את עצמה .
הבנות הן שלל ציד לציידת שלא מסוגלת לכבד את הריחוק שבתה כפתה עליה כדי שתוכל לבנות חיים נורמליים ללא האחיזה שיש לאמה בתוך נפשה .
ויחד עם זה מי שנראית לנו כתוקפנית ואובססיבית חשה שהיא חסרת הגנה.
באחד הטיפולים בקליניקה שוחחתי עם הורים לנערה על ההבדל בין יחסים סימביוטיים לבין יחסי טפילות .
כמו בטבע ביחסים סימביוטיים זה לא יכול לחיות ללא זה לעומת יחסים טפיליים שבהם האחד מרוויח על חשבון האחר שיכול לחיות בלעדיו .
מעבר לדיון הביולוגי המרתק שהתרחש בקליניקה הרי שכאשר עוסקים ביחסים נפשיים ומשפחתיים האבחנה לא תמיד ברורה וגם אם לעיתים אנו חושבים שברור לנו מי הגדול החזק מי הקורבן ומי המקרבן הרי שלפעמים אנחנו מגלים שלא הבנו כלום והצורך לאבחן במהירות מי אשם ומי נאשם מפספס את המורכבות .
" אני מסבירה לד"ר שונפלר שהמחלה מקרבת אליה את החולה והיא פועלת יחד איתו, זו שותפות "
כך מסבירה האם בספר לפסיכיאטר שלה .
זה בעיני אחד ההסברים הטובים והממצים ביותר של דיכאון .
לסיכום : מדובר בספר מורכב חכם ומלא בשכבות פסיכולוגיות וספרותיות