08/07/2021
סיפור ריפוי עצמי מדהים של הדס,
המלמד על איך כלי פשוט ועוצמתי כמו תשומת לב יכול להעלות אותנו על הנתיב לבריאות
תשומת לב ~ קרן אור שבוראת ויוצרת מציאות
זהו סיפור על ריפוי.
לפני שנתיים הייתי חולה בוירוס שגרם לסחרחורות סיבוביות. הוא נמשך מספר ימים נוראיים שחלפו, אך חזר שוב אחרי שבוע, ומאז הלך וחזר שוב כל כמה ימים עד שהתקבע לסחרחורות קבועות ואיומות, מסוג "שיוט" (dizziness), שנמשכו 24/7 (כן גם בלילה, כן גם בשכיבה ופשוט בכל מצב), וקיבלו לבסוף את האבחנה של הפרעה וסטיבולרית כרונית. 7 חודשים של גיהנום עלי אדמות, איבוד הרבה מיכולות התפקוד, סבל נוראי נוראי, פיזי ונפשי, חרדה שלא אצא מזה לעולם ואבל על החיים שלי שאבדו. לא האמנתי שאצליח להירפא מזה, הרפואה התייחסה לזה בסופו של דבר כפגיעה ויראלית בעצב שיווי המשקל, שאצטרך ללמוד לחיות איתה. יש שכינו את זה, פיברומיאלגיה וסטיבולרית. ניסיתי אז הכל, תרגול יומיומי אינטנסיבי של פיזיותרפיה וסטיבולרית יעודית למצבי, שינוי תזונתי לפרוטוקול אוטואימיוני קשוח, מלא אומגה 3, צמחים ופטריות מרפא, טיפולים רגשיים עמוקים, הומיאופתיה/פרחי באך, טיפולי מגע, טיפולים אנרגטיים, וכמובן ביקור אצל הפרופסור המומחה, ובדיקות שונות ומשונות.... ועוד.... עשרות אלפי שקלים בחצי שנה, בנסיונות נואשים להציל את חיי, כך הרגשתי. כן, אחרי 7 חודשים הרגשתי שאני לא יודעת אם אוכל להמשיך לחיות ברמות כאלה של סבל פיזי.
ביקשתי ריפוי בכל מאודי ולא ידעתי אם הוא יגיע ואיך הוא יגיע.
אבל אז, הוא הגיע. כלומר הגיעה דרך. סופסוף דרך שבאמת הביאה לתוצאות . בחיפושיי ברשת אחרי ריפוי, מצאתי מומחית וסטיבולרית אוסטרלית, שמסייעת לאנשים להשתקם מפגיעות וסטיבולריות מורכבות (סחרחורות וטינטון) באמצעות נוירופלסטיסיות. מרגע שנחשפתי אליה אונליין, תוך 3-4 חודשים של תרגול, כל הסיפור הזה היה מאחוריי. תוך שבועות בודדים היה שיפור מאוד משמעותי שרק הלך והתרחב. הצלחתי לרפא את עצמי וחזרתי לשגרה מלאה. מה בעצם קרה שם? ואיך זה קשור לתשומת לב?
בעצם, בזכות מה שלמדתי ממנה, התחלתי להקדיש את התרגול שלי להבאת תשומת הלב שלי למקומות היציבים בגופי. בהתחלה, לא היו כאלה בכלל. זה היה נורא. לא היה מקום אחד בגוף שלי שלא התנדנד על סירה (כך זה הרגיש). בכל הכוחות שהיו לי, שגירדתי ממתחת לאדמה בערך, מיקדתי את תשומת הלב שלי בעור, בקווי המתאר של הגוף. גם העור לא היה יציב אבל הוא היה הכי פחות מתנדנד, ומשם התחלתי. במאמצי על, עברתי עם תשומת הלב שלי מנקודה לנקודה בגופי, משתמשת בכל כוח המיקוד שלי, לא "להיסחף" אחרי תחושת הנדנוד החזקה שכבשה כל חלקה, אלא להישאר ממוקדת בתחושת היציבות, המועטה, הרעועה כל כך, של פני העור שלי. הייתי כל כך ספקנית אז, לא האמנתי שיש ריפוי בשבילי. בעצם זה היה החלק הכי הכי קשה. להאמין, שניתן לרפא הפרעה כרונית. להאמין, שאני בעצמי יכולה לעשות את זה. אבל היו הרבה סרטוני עדויות מאוד מבטיחים באתר שלה, והחלטתי לנסות ולגייס את האמונה שלי ולצאת לדרך, בתקווה שהפעם היא כן תעזור לי באמת. בזכות אימוני מיקוד תשומת הלב בעור, 3 פעמים ביום, תוך הרפיות, או בתנועה, עוברת לאט לאט על כל חלקי גופי, אחרי מספר שבועות, חזרתי להרגיש מעט מהיציבות של הגוף שלי. המשכתי לתרגל, עשיתי גם את התרגילים ה"מטרגרים סחרחורת" של הפיזיותרפיה הרגילה, אך הפעם בשינוי סופר משמעותי... במקום סתם לעשות את התרגיל, בעצם תוך כדי תנועה שגורמת לסחרחורות הייתי ממקדת את תשומת הלב שלי במקומות היציבים שהלכו והתרבו בגוף שלי. זוכרת ממש רגע מסוים, בו לראשונה הרגשתי, את כוח הכבידה שוב. את זה שאני על האדמה בעצם, והייתי על האדמה כל הזמן. איזה נס. איזה נס להרגיש יציבה.
מיקוד תשומת הלב שלי בחלקים היציבים לאורך זמן, לימד את המוח שלי לחוש יציבות על ידי כך שנתן למעשה הוראה למוח שלי לשים לב רק ליציבות שלי ולא לנידנוד (שגם הוא קיים). לאחר זמן מה, ממש באופן מיידי בעצם, המוח התחיל לעשות את זה "לבד", באופן אוטומטי, גם ללא תשומת הלב והריכוז שלי. המוח עבר לשים לב ליציבות, בעוד שהמדנוד הלך ונדחק לשולי תשומת הלב עד שנעלם. החלקים היציבים הלכו והתרבו עד שכל הגוף התייצב והתעגן בתוך כוח הכבידה המבורך. למדתי על בשרי, על גופי ונשמתי, כיצד תשומת הלב שלנו, יכולה להציל חיים, יכולה לעזור לנו לשקם פגיעות נוירולוגיות קשות (במקרה שלי באוזן הפנימית, שזה חלק מהמוח מסתבר), יכולה ליצור מציאות הלכה למעשה.
היום כבר מעל שנה שחיי חזרו לחלוטין למסלולם הטוב, והסחרחורות מופיעות רק כשאני חולה, או חרדה ממשהו. וזה באמת מדהים להבין, שכשהמוח שלנו במצב חרדתי (כי מבחינת המוח שלי ראיתי עכשיו אריה, הוא לא מבחין שהחרדה היא מאיזו מחשבה לא נעימה או מלחיצה) הוא לא פנוי לתהליכי ריפוי. הפחתת חרדה היא תנאי ליצירת מעברים חשמליים חדשים. וכשאנחנו חולים באיזה וירוס, זה מצב דומה, המשאבים שלנו הולכים למערכת החיסון ולהחלמה, ולכן יש נסיגה של הפעילות המוחית למעברים חשמליים ישנים יותר, והסחרחורות יופיעו שוב (אם כי ברור שהרבה יותר חלש ומעומעם מבעבר, בזכות התרגול הרב שכבר נעשה).
עבורי, הנסיון הזה, היה נקודת מפנה עצומה בחיים. באופן עמוק, ממש בתאים שלי, הבנתי וחוויתי כמה עוצמה יש לי לרפא את עצמי, כמה עוצמה יש בכולנו לרפא את עצמנו, וכמה הכלי הזה של תשומת לב הוא חזק, הוא אדיר, והוא פשוט כאן, בחינם וניתן לכולנו. נוירופלסטיסיות זה דבר מופלא. המוח שלנו, כמו התודעה, הוא למעשה כמו קנבס חלק, שניתן באמצעות תשומת הלב שלנו לצייר עליו עולם, להאיר בו חיים. זה אפשרי וככל שמעמיקים לתוך הידע הזה, הקסם הזה רק הולך ונהיה ברור יותר ונפלא לאין שיעור. המוח שלנו יכול להירפא מטראומות פיזיות ונפשיות, המוח שלנו גמיש, המציאות שלנו גמישה, החיים, גם אם לא נראים כך, הם לא מוצקים אלא כל כך גמישים, עשויים מחומר שאיננו = ריק, שניתן לעיצוב ויצירה, מתוך כוונות ליבנו. מיקוד תשומת הלב, הוא המכחול שבעזרתו נוכל להפיח חיים באנרגיה ריקה ולהקים אותה לתחייה, להגשים איתה חומר. זהו לא רק ידע רוחני גבוה אלא ממש אבני בניין שמהן ניתן ליצור מציאות לכל אחד מאיתנו, כאן ועכשיו. לפעמים זה יהיה מורכב יותר ונצטרך לנקות הרבה עשבים שוטים לפני שנצליח לנטוע צמחים חדשים ובריאים באדמה הזו, ולפעמים זה דווקא יהיה הרבה יותר פשוט ממה ששיערנו. בכל מקרה, זה אפשרי! והלוואי ובפוסט הזה הענקתי, ולו מעט, תקווה לריפוי ושינוי למי שזקוק לכך ❤️
**צירפתי קישור לאתר של המטפלת האוסטרלית באחת התגובות.
