19/05/2026
בזמן האחרון
המילה “תסכול”
מופיעה הרבה בקליניקה.
הבוגרים יותר כבר אומרים אותה לבד.
אבל גם הצעירים.
וכן, תתפלאו-
גם הם מבינים בדיוק מה זה.
פשוט פעם זה יצא בבכי, בכעס או ב״לא בא לי״.
וזה גרם לי לחשוב גם עליי.
כשילדיי היו קטנים,
היה לי קשה לראות אותם מתוסכלים.
רציתי מיד להרגיע,
לפתור,
להקל.
והיום אני מבינה משהו אחר.
תסכול הוא לא אויב.
הוא חלק מהחיים.
לא להצליח מיד,
לחכות,
להתאכזב,
לגלות שלא תמיד הכול מסתדר כמו שרצינו.
והתפקיד שלנו כהורים
הוא לא להעלים כל תסכול.
אלא להיות לידו.
לעזור לילדים ללמוד
שהם יכולים להרגיש מתוסכלים
ולא להתפרק מזה.
ושדווקא שם,
לאט לאט,
נבנים חוסן וגמישות.
שירית – איתך בשבילך 🌷
