14/12/2025
זו הזדמנות שאפשר לפספס – אבל ממש לא כדאי.
אתמול ישבתי לערוך את המצגת לסדנה למטפלות שאני מעבירה בשלישי הקרוב.
כל כך נהניתי, שבלי לשים לב נסחפתי עד השעות הקטנות של הלילה.
באיזשהו רגע עצרתי וחשבתי לעצמי -
אני כבר בקושי זוכרת איזו מטפלת הייתי לפני שידעתי את כל מה שאני יודעת היום.
זיכרונות ילדות מוקדמים, בגישה האדלריאנית, הם עבורי אוצר.
לא “סיפור מהעבר”, אלא מפתח להבנת הכאן ועכשיו:
איך אדם תופס את עצמו, איך הוא פועל בקשר, ואיזה מסקנות הוא נושא איתו - לפעמים בלי לדעת.
והאפשרות להבנות מחדש זיכרון ילדות -
לא למחוק אותו, לא לייפות אותו -
אלא לשנות את האופן שבו הוא חי בנפש,
להגמיש את ההגיון הפרטי, להרחיב תנאים לערך, להגדיל אינטרס חברתי, לבחור באופן מודע יותר מתוך דרגות חופש שלא היו בחשבון לפני כן,
כל אלו שופכים אור חדש, עדין ומדויק, גם על המטופלים שלי
וגם עלי כמטפלת.
חג אורים שמח ✨
חג של אור שנכנס למקומות הנכונים.
נותרו שני מקומות אחרונים
למי שמבינה כמה אור כזה יכול להיכנס לחדר הטיפולים שלה.
הקישור – בתגובה הראשונה
