23/04/2025
הבוקר, רגע לפני ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה.
זכיתי לפגוש את מנהיגי המחר . כך אני רואה אותם.
היה חשוב לי לשמוע את הסיפורים שלהם לשואה. אחת סיפרה על סבתא בת 90 שהייתה בת 4 בשואה .
השני סיפר על סבא רבא שהוברח כתינוק. וכך נמשך.
מרבית הסיפורים על סבא וסבתא שחוו כתינוקות או ילדים ,את השואה .
דור השואה הולך ונעלם.
ויש לנו כמחנכים וכהורים את האחריות לזכור ולהזכיר את הגבורה וגם את התהליכים שהובילו לשואה .
תפקידנו ,לחבר את דור העתיד בדרכים שונות וחוויתיות לעבר .
שיכירו בהווה
שישמש כעמוד אש לפניהם בעתיד.
ובכל שנה ,ביום השואה
אני מעלה את הסיפור שמכווץ את הלב
ומפעיל את כל המנגנונים שנרדמו.
בכדי להיות על המשמר
בכל רגע ורגע.
והשנה על אחת כמה וכמה.
מנהל בית ספר כתב לכל מורה שהתקבל לעבודה:
"מורה יקר!
אני ניצול שואה וראיתי במו עיניי מה שאף בן אדם לא צריך לראות בחייו:
איך מהנדסים מלומדים בונים תאי גזים
איך רופאים מרעילים ילדים
איך אחיות מוסמכות רוצחות תינוקות
איך בעלי השכלה גבוהה ויוצאי אוניברסיטאות הטובות באירופה יורים ושורפים ילדים ונשים...
משום כך, אני לא סומך על השכלה.
אני מבקש ממך: תעזור לילדים לגדול כבני אדם. ההשקעה שלך צריכה למנוע התהוות בהמות מלומדות, פסיכים מאומנים ואייכמנים חדשים.
קריאה, כתיבה, חשבון חשובים רק בתנאי אחד, אם הם תומכים בילדים שלנו להיות בני אדם בעלי לב טוב!
