13/01/2026
למה כדאי לשכוח מהמטרות שלכם (כדי להשיג אותן באמת)
סליחה. אני עדיין מתאבססת על לדייק את הצעדים והמטרות ל 2026.
בדרכי ללמד שיעור יוגה בסטודיו של איילה רביב באבן יהודה, נזכרתי באחד השיעורים הכי חשובים של מורי הגדול ב.ק.ס איינגאר.
זה שיעור שכל מנהל, יזם או אדם עם שאיפות חייב להכיר.
איינגאר אמר:
”You must have a goal, but once the goal is fixed, you should forget the goal and concentrate on the means”
זה נשמע הפוך ממה שמלמדים אותנו בעולם העבודה, נכון? אנחנו רגילים לחיות בתוך ה-KPIs, להסתכל רק על ה"שורה התחתונה" ועל יעדים ותוצאות בסוף הרבעון.
אבל איינגאר מלמד אותנו שמיקוד יתר בתוצאה הוא המכשול הכי גדול בדרך אליה. כשאנחנו מסתכלים רק על הפסגה, אנחנו מועדים על האבנים הקטנות בדרך. בעולם הניהול והאימון, זה מתבטא ב"מאמץ יתר" (Strain).
אם אתם מרגישים שאתם נלחמים, מותשים או בלחץ תמידי - סימן שדילגתם על צעדים קטנים ופשוטים.
איינגאר הסביר את זה בצורה מופלאה:
”Right effort is never strained... Effortlessness is the result of perfect balance and integration”
מה זה אומר תכלס בניהול ובחיים?
1. בחירת האמצעים (The Means): במקום לשאול "איך אני מגיע.ה ל...?" - השאלה צריכה להיות "מהו הצעד הכי קטן והכי מדויק שאני יכול.ה לעשות עכשיו?"
האמצעים הם המשאבים שיש לנו ברגע זה (יכולות, זמן, כסף, אנשים).
2. דיוק במקום כוח: מאמץ גדול מדי מעיד על חוסר דיוק. כשאנחנו מפרקים מטרה גדולה לשלבים קטנים ואפשריים, המאמץ הופך ל"אי-מאמץ". במצב של Flow כל פעולה מזינה את הבאה אחריה.
3. נוכחות בהווה: המטרה שייכת לעתיד, אבל הביצוע שייך להווה. מה שמולי ברגע זה הופך היחיד שחשוב.
כי כשהאמצעים נכונים, הדרך נכונה, המטרה כבר לא צריכה שירדפו אחריה. היא פשוט קורית. נשאר רק "להנות מהדרך".
אני עוזרת למנהלות ומנהלים בתפקיד חדש לפצח את הדרך הנכונה ולזהות את האמצעים האפשריים עבורם - כך שהמאמץ מפנה את מקומו לאי-מאמץ.
בשבועות האחרונים עשיתי 20 שיחות שיצרו בהירות יוצאת דופן עבור מנהלות ומנהלים בצמתים קריטיים.
אם שיחת פיצוח כזאת יכולה לעזור לך – אני מזמינה אותך לדבר איתי.
