שרה לוריא טיפול רגשי באמצעות מוזיקה ופסיכותרפיה

20/12/2024

🎧בפודקאסט "ניגון פתוח", היתה לי הזכות להתארח בשיחה אישית אצל אפרת בבקוף היקרה❤️
🎤בפרק שעלה אתמול, אני מספרת על שילוב בין תחומים של יצירת שירים טיפוליים, טיפול זוגי ומשפחתי וגישה נרטיבית. שילוב שחקרתי בעבודת הדוקטורט שלי 🎶

האזנה נעימה!
סופשבוע רגוע ובתקווה לבשורות טובות🌈

ניגון פתוח - לדבר טיפול במוסיקה · Episode

21/04/2024

צפיתי בסרט המצויין "אנטומיה של נפילה". כמטפלת במוזיקה שעובדת עם משפחות וזוגות, נדהמתי מהיכולת של היוצרים להעביר דרך הפסקול, דקויות סביב קשר ותקשורת בין בני המשפחה, למשל: העוצמה הרועשת של המוזיקה שמשמיע האב, רומזת על הקשר שלו עם אשתו; התבנית המוזיקלית שמנגן הבן, מהדהדת את העיסוק שלו בשאלות אינסופיות אודות הוריו; והנגינה המשותפת של האם ובנה, משקפת את מערכת היחסים המיוחדת ביניהם... מעניין מה תאמר מטפלת בבעלי חיים, על תפקידו של כלב המשפחה בסרט?

15/01/2021

אז גם אותי הקורונה תפסה לא מוכנה ונכנסתי לבידוד...
אחרי קצת תחושת מרמור ובאסה, לקחתי על עצמי פרוייקט חדש!

במשך שבוע, כל היום ועד אמצע הלילה, שייפתי, ניסרתי, צבעתי, תיקנתי והוצאתי את האנרגיות התקועות על שיפוץ כלי הנגינה הישנים שחיכו לזמן הנכון שסופסוף הגיע!

שניה לפני שפינת ישיבה חדשה הגיעה הביתה, הפכתי את קומת הגלריה, מדרך מעבר בין קומות לפינת מרגוע ומשחק משפחתית.

בסופו של שבוע, ניתן לומר שהבידוד היה יעיל, מספק ומהנה!
נתן לי חשק להמשיך לשחק וליצור עוד ועוד...
וכמובן תודה לחיים על הסבלנות והעזרה במהלך העבודה.

בתמונות:
✨פסנתר hoffman מבית הוריי, שנראה עכשיו דנדש וחתיך.
✨גיטרת הודו, מירח הדבש של בתי, שהשתדרגה לקישוט קיר.
✨אקורדיון hohner, שקיבלתי כמתנה ראשונה מבן זוגי, וזכתה לטיפול עמוק ואינטנסיבי, "אנדרטה" לפנטזיות ההרס והלידה מחדש, שעלו בי באימוני הנגינה האינסופיים..

06/01/2021

"תני לנו טיפים איך להתמודד עם התנהגות הילד", "אפשר להביא רק את הילד לטיפול ואנחנו נגיע מידי פעם להדרכת הורים?"

משפטים כאלה ואחרים אני שומעת מהורים שמגיעים אליי לטיפול. אני עונה להם, שאם זה היה קל כל כך, אני בטוחה שהיו מצליחים לעשות זאת כבר מזמן, ומזמינה אותם, עם או בלי ילדיהם, לעשות חשיבה מה עומד מאחורי ההתנהגות, ולנסות יחד למצוא דרכים המתאימות להם ליצירת שינוי.

התפישה של הורים, שהמטפל הוא ה"כל יכול" ולו יש את היכולת לקרוא את הילד שלהם ולתת את המענה הנכון - מורה על חוסר הבנה של עוצמת ההשפעה של ההורה על ילדו. במציאות של ימינו, רבים מהמטפלים שעובדים עם ילדים פוגשים אותם באופן פרטני, ופעם בכמה שבועות נפגשים עם ההורים להדרכת הורים. אפילו במערכת החינוך, מטפלים באומנויות מורשים להיפגש עם הורים של מטופליהם רק עד 3 פעמים בשנה.

ולא שאני מפחיתה בערך הטיפול הפרטני בילד. יש מטפלים רבים שעושים עבודה נהדרת וגם מצליחים להגיע לתוצאות טובות, אך לא תמיד זה מספיק. גם אני פעלתי כך שנים רבות ועם הניסיון, הבשלות ורכישת הידע, גיבשתי תפישה מערכתית יותר של הילד ומשפחתו.

ההכשרה שלי כמטפלת משפחתית וזוגית השפיעה עליי רבות בעיצוב התפישה, ובין הגישות הרבות שלמדתי יש לי זיקה מיוחדת לגישה הנרטיבית שעוסקת בטיפול בבעיה, אך חשוב מכך גם בהרחבת הסיפור המועדף על האדם דרך חיפוש משמעויות וזהויות שלו ואת המקומות בהם הוא פועל באופן שתואם לאותם ערכים.

כך, שכשהורים פונים אליי לטיפול בעקבות בעיה שרואים אצל הילד או בעיה בקשר שלהם אתו, אני מגייסת אותם להיות שותפים בדרך ומציעה מפגשי הורים וילדים ו/או מפגשי הורים, מתוך הכרה ואמונה בהם לקידום התהליך.

22/12/2020

רוצים לדעת מה זה תרפיה במוזיקה?

ממליצה על האזנה באפליקציית הפודקאסטים (המעולה!) של אוניברסיטת בר אילן, "בר דעת", לריאיון עם פרופ' אבי גלבוע, בו מספק הצצה חוויתית לחדר הטיפול במוזיקה עם הסבר מתומצת ומרתק על התחום.

חפשו 'טיפול באמצעות מוזיקה - פרופ' אבי גלבוע', תחת הקטגוריה "גוף ונפש", באפליקצייה שאפשר להוריד כאן >> https://www.bardaat-biu.co.il/mobile.php

אוניברסיטת בר-אילן | Avi Gilboa

האזינו לידע ולהשראה של אוניברסיטת בר-אילן

07/12/2020

דמיינו רגע את המשפחה שלכם כתזמורת. איזה קול או כלי אתם הייתם?

כלי עץ או מתכת? כלי הקשה או מיתר?

מה מנעד הצלילים שלכם? איזו עוצמה יש לכם?

תפקיד סולו בתזמורת? מול איזה צלילים אתם משתתקים? עם מי אתם מנהלים דואט?

כשאני פוגשת משפחה בטיפול, התפיסה שלי היא מערכתית. המשפחה, כ"מערכת" ראשונה בחיי האדם, יכולה להשפיע עליו בתחומים שונים, לטוב ולרע. תחום משמעותי במיוחד הוא התקשורת הבין אישית.

בתהליך הטיפול, אני עושה שימוש בשיח מילולי ובשיח מוזיקלי כדי לשפר תחום זה.

בשיח המילולי, אני מעודדת תרבות של הקשבה, שבה קולו של כל פרט ראוי להישמע, גם קולו של ילד קטן וגם קול שקשה להקשיב לו, בגלל התוכן או בגלל המוזיקה שלו, למשל: קול עוצמתי, צורם, קול דממה.

השיח המוזיקלי מאפשר לעקוף התנגדויות, להרחיב אפשרויות ולהוביל לשינוי מתוך הנאה והישענות על כוחות.

הנה דוגמא מהקליניקה שתמחיש את הדברים:

משפחה פנתה אליי לטיפול בעקבות תחושת חוסר אונים של ההורים בהתמודדות עם קונפליקטים בינם לבין הילדים ובעיקר עם בנם המתבגר.

באחד המפגשים הצעתי להם לנגן אלתור מוזיקלי משותף שישקף את בני המשפחה והדינמיקה האופיינית ביניהם. ההתנסות הזאת דייקה את אחד ממעגלי התקשורת הדומיננטית במשפחה: קולות שולטים וקולות מושתקים.
דרך ניצוח שלי או של אחד מבני המשפחה ניתנה אפשרות להרחיב תפקידים אופיניים ומקובעים ולהתנסות באפשרויות שונות של שיח, דרך גיוון במרכיבים המוזיקליים וכן להרחיב נקודת מבט המייצרת אמפטיה, דרך החלפת תפקידים בהרכב המוזיקלי.

בשיח המשפחתי בלט הקושי של ההורים להקשיב לבן המתבגר מבלי להגיב בתוקפנות או בריחוק. דרך יישום טכניקה מוזיקלית של הפרדה בין תוכן המילים לבין המוזיקה המתריסה של הדיבור, דרך עשיית mute (השתקה), התאפשר להורים להקשיב והבן מצידו למד לדבר, כך שיקשיבו לו.

הטיפול הסתיים כשהמשפחה הצליחה לטפח תקשורת מכבדת בהתאם לערכים ואמונות מועדפים על ידם ולשנות דפוסים והרגלים בעיתיים.

צילום: אביטל הירש צלמת Avital Hirsch Photography

22/11/2020

התקשיתי להסתיר את התרגשותי כשיניב (שם בדוי), נער שובה לב בן 12 המאובחן על הרצף האוטיסטי, ביקש לחזור אליי לטיפול אחרי שש שנים.
אימו שיתפה אותי כי במעבר לחטיבה, חלה רגרסיה והחרדות חזרו להציף אותו, יחד עם התנהגויות וריטואלים שכבר חלה בהן הטבה. בבית ספר הוא התאמץ להסתיר זאת, כשהבין שזה מפריע לו להשתלב בחברה וניסה רוב הזמן לרצות את הסובבים אותו.

במשך חודשיים ביססנו מחדש את האמון, ונראה שהחדר היווה עבורו מקום בטוח המאפשר לו לבטא את עצמו בדרך הייחודית שלו, מבלי לחוש זר או מוזר. הכנו יחד מזרקת מים, חקרנו את סודות הצילום, חזרנו על שירי רכבות שחיבר בעבר וצחקנו הרבה...

ואז במפגש אחד משהו השתנה.

חוסר התאמה בנגינה המשותפת שלנו תסכל אותו וגרם לו לבכי. שאלתי אם החוויה של "אין התאמה" מוכרת לו והוא ענה בעצב "אין לי חברים בבית הספר". שיקפתי את התחושה הקשה והצעתי לו לבטא זאת דרך משחק בחול קינטי. הוא חתך, דפק, זרק ולבסוף יצר מהחול שני כדורים ואחז אותם בידיו, כשהוא מדבר בשמם: "אני עצוב. רוצה להיות חבר שלי?" .

תמה של "אין התאמה" הפכה להיות מדוברת בטיפול והביאה איתה עוצמות רגש שלמד להדחיק. למשל, פעם אחת יניב בכה כשהבחין שהשעונים שלנו לא מתואמים בדיוק זה לזה ופעם אחרת כעס כששיתף שחבר שלו לא מוצא עניין בדברים שהוא אוהב ודורש ממנו להיות מותאם אליו.

השירים שעודדתי אותו לחבר, על בסיס לחן מוכר, היוו כלי לעיבוד תכנים משמעותיים. תבנית בסיסית ופשוטה של יצירת שירים, שגיבשתי וחקרתי במהלך השנים כמטפלת ומדריכה, הוכיחה את יעילותה גם בטיפול הנוכחי. בין השירים שיניב חיבר ונוגעים בנושא החברתי, היו "שיר החפירות" שנגע בהתנהגות אופיינית של רוטינת שאילת שאלות, המקשה על ההקשבה של האחר, ושיר "מה שאני רוצה" שעסק בקושי לבטא את רצונותיו וצרכיו מול האחר באופן מיטיב.

הנגיעה ברגש דרך המוזיקה יחד עם התכנים שעלו, בתוך מסגרת שיר מאורגנת, קירבו את יניב לעצמו, לכוחות שבו וגם לרגשות שלמד להדחיק כדי להיות מותאם לאחרים, וכשהשמיע אותם להוריו, זה איפשר להם לגלות רבדים נוספים בעולמו ולחזק את הקשר ביניהם.


שנה זאת מעמתת את כולנו עם הקושי החברתי שכופה עלינו הקורונה. כהורים, היא מצריכה מאתנו להיות קשובים ופתוחים לסיטואציות החברתיות שנסגרות או/ו נפתחות בפני ילדינו. נדרשת לעתים עבודה עמוקה ומערכתית, אך גם כלים שיהיו זמינים לנו בחיי היום יום בבית.

שירים יכולים לשרת אותנו באופנים שונים עם מטרות שונות, למשל: לשקף עולם פנימי וחיצוני של האדם או לגלות מקומות בתוכו שיאפשרו שינוי והרחבה, בהתאם לצרכיו ורצונותיו ולסיפור המועדף של חייו.

💡הסיפורים בהשראת תהליכים שנעשו בקליניקה ואין בהם חשיפה של המטופלים עצמם.

המצולמים הם בני משפחה ואינם מטופלים.
📷 צילום: אביטל הירש צלמת Avital Hirsch Photography

06/09/2020

באחד מימי ששי, הפתיע אותי אישי היקר בסדנא זוגית של בניית תוף קחון. בתוך מבנה עתיק בסמטאות יפו פגש אותנו תומר, אומן ויוצר עם נשמה גדולה וכשרון ענק. תוך כדי שקדחנו, שייפנו וחתכנו את העץ, הרהרתי כיצד הממשי מקבל משמעות עבורי. הקידוח בעץ התחבר אצלי לאנרגיות שעליי להשקיע במצבים שדורשים ממני להיות אסרטיבית בעמידה מול האחר. שיתוף הפעולה הזוגי בעבודת הנגרות, שיקפה עבורי את האתגר הקיים לעתים בוויתור על שליטה בקשר. המחשבות, הרגשות והמטפורות שהתחברו לפעולות הקונקרטיות, אפשרו לחוויה להיות עשירה ורחבה יותר באופן מקורי, משחקי ויצירתי.

דונלד וויניקוט, פסיכואנליטיקאי שפיתח את הטיפול הפסיכולוגי באמצעות טיפול במשחק, טבע את המונח "מרחב הביניים" לאזורי משחק שבהם יש תנועה בין האני לאחר, בין הלבד ליחד, בין פנים לחוץ ובין הקונקרטי למופשט. משחק זה חיוני שיתקיים בילדות בין האם והתינוק ובבגרות הוא קיים במקומות שיש בהם יצירתיות ותרבות. בטיפול במוזיקה, המשחק הוא כלי משמעותי מאד ומופיע למשל ביצירת אלתור משפחתי או חיבור שיר משותף, ובמילותיו של וויניקוט: ''פסיכותרפיה מתבצעת בחפיפה בין שני אזורי המשחק, זה של המטפל וזה של המטופל. אם המטפל איננו מסוגל לשחק אז הוא לא מתאים לעבודה הטיפולית. אם המטופל אינו מסוגל לשחק, אז נדרש משהו אשר יאפשר למטופל להיות מסוגל לשחק, ואשר לאחר מכן, ניתן להתחיל בפסיכותרפיה."

*תמונה: בסדנא עם Baldiga