פרופ' עוז גוטרמן - אנשי המחר

  • Home
  • פרופ' עוז גוטרמן - אנשי המחר

פרופ' עוז גוטרמן - אנשי המחר Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from פרופ' עוז גוטרמן - אנשי המחר, Psychologist, .

פרופ' לפסיכולוגיה. מרצה לתארים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן וראש החטיבה למשאבי אנוש באקדמית גליל מערבי. עמד בראש צוות ההיגוי של בית הספר לפיקוד ומנהיגות של חיל האוויר. ייסד את קבוצת לדעת ואת אנשי המחר. כתב 8 ספרים,כולל רבי מכר. אב לחמישה www.ozguterman.com

שפה של הצלחות - איך תקשורת חיובית יכולה להציל חיי אדם?כמיליון וחצי איש מתים כל שנה כתוצאה מזיהומים בבתי חולים, לפי דוח ש...
23/07/2025

שפה של הצלחות - איך תקשורת חיובית יכולה להציל חיי אדם?
כמיליון וחצי איש מתים כל שנה כתוצאה מזיהומים בבתי חולים, לפי דוח של ארגון הבריאות העולמי. אלו מקרי מוות מיותרים לחלוטין, שניתן היה למנוע חלק גדול מהם פשוט בעזרת הקפדה על היגיינה. אבל איך גורמים לצוותים להקפיד יותר על שטיפת ידיים, לבישת כפפות והתנהגויות אחרות שיכולות להציל חיי אדם?
באחד המחקרים שנעשו בבית חולים החוקרים ניסו שיטות שונות: הם ניסו איומים, הסברים לצוות, שילוט שמזהיר מסכנות חוסר ההקפדה על היגיינה ועוד, אבל השיטות האלה בקושי הועילו.
השיטה המועילה ביותר הייתה צג שהקרין את אחוז שטיפת הידיים של הצוות ובכל פעם שאיש צוות שטף ידיים הוקרנו חיזוקים ומחמאות: "כל הכבוד לכם! הצוות העלה ב-20% את שטיפת הידיים!", "הנתונים משתפרים ואתם מצליחים ביחד להפחית את הסיכון למטופלים!" ועוד.
האם אנשי צוות רפואה, אנשים בוגרים ומשכילים, צריכים את המחמאות האלה? כן! שוב ושוב אנחנו לומדים את העוצמה של תקשורת חיובית ככלי לשינוי התנהגות, כאשר היא מופעלת בצורה נכונה – בבית, בעבודה ואפילו במצבי משבר מנהיגותיים.
מוזמנים לפרק עם ד"ר מיכל הרשמן, מומחית בתקשורת חיובית ואפקטיביות, בפודקאסט העתידנות "עולם חדש מופלא".
https://www.ozguterman.com/podcast/episode/2280c7e5/85-

רגשות הם לא "אמת" פרסמתי פוסט והכי הרבה לייקים בפוסט שפרסמתי היו על תגובה שתקפה את הפוסט שלי. הפוסט עסק בניהול רגשות ונק...
22/07/2025

רגשות הם לא "אמת"
פרסמתי פוסט והכי הרבה לייקים בפוסט שפרסמתי היו על תגובה שתקפה את הפוסט שלי. הפוסט עסק בניהול רגשות ונקרא "להגיד לא לאומללות". אבל רוב האנשים הסכימו עם מגיבה שכתבה בין היתר: "לא לפרוק כלום – מוביל להדחקה, גם זה ממש לא משרת אף אחד בוודאות, בד"כ מוביל לפיצוץ בשלב כלשהו...".

אני מבין למה התגובה הזו קיבלה כל כך הרבה לייקים. היחס לרגשות מוטמע היטב במסרים החברתיים שעליהם גדלנו ורוב האנשים פשוט מניחים שזה ברור מאליו. המסר הוא "רגשות הם ביטוי של האמת הפנימית שלנו. אם לא מבטאים אותם הם מצטברים ובסוף זה מתפרץ דרך נזקים לגוף ולנפש".

זה קונספט מרתק ויש לו רק שתי בעיות: א. הוא לא נכון. ב. הוא מזיק.

למה הוא לא נכון? כי רגשות אכן מגיעים "מבפנים", אבל הם זמניים מאוד. בהרבה מקרים רגש נמשך כמה שניות עד כמה עשרות שניות. נסו לחשוב בכמה מקרים במשך היום אתם נבהלים כי שכחתם משהו ואז ממשיכים לעניין אחר או כועסים על מישהו ברחוב ואז פשוט ממשיכים הלאה לנושא אחר. כמו מחשבות, ברוב המקרים מדובר בתגובה מקומית למצב נתון.

מתי רגשות נמשכים לאורך זמן? כשאנחנו מתחזקים אותם. אז הרגשות יכולים להמשך שנים, כי יש יש מעגל של רגש שמעלה מחשבות שיוצרות רגש וחוזר חלילה היופי הוא שזה בדיוק גם המפתח לניהול רגשות, אבל זה נושא לפוסט אחר.

למה אנשים חושבים שרגשות יכולים "להצטבר"? אולי כי זו הייתה אמונה של פסיכולוגית בשנות השלושים, לפני שהיה מחקר בתחום והאמינו שרגשות פועלים כמו אנרגיה חשמלית. אולי כי הנזק הבריאותי והנפשי של כעס או עצב אכן מצטבר לאורך זמן.

אני לא יודע בוודאות מה יצר את המיתוס הזה, אבל אני יודע שהוא מזיק. הוא מונע מאנשים לבדוק מתי העצב והכעס משרתים אותם (כל הרגשות חשובים ומועילים במצבים מסוימים. לפעמים ניהול הרגשות הכי חשוב הוא לקבל אותם באהבה) ומתי הרגשות מזיקים וניתן לבחור איך לשנות אותם.

למעשה ללמד ילדים ניהול רגשות ממש חשוב להתפתחות המוח שלהם. הצבת גבולות היא סוג של ניהול רגשות ולא במקרה ילדים שלא מציבים להם גבולות מתקשים בניהול עצמי ובקלות מוצפים בכעס ותסכול. זה נכון גם למבוגרים.

ניהול רגשות הוא לא הדחקה. גם הכרת תודה היא ניהול רגשות וגם מיידפולנס וגם סביבה חברתית בריאה. אבל הבנה של רגשות היא הבסיס ליכולת לנהל. זאת הסיבה שהמיתוס הזה לא רק שגוי – הוא גם מזיק. הוא מונע מאיתנו לתת לנו ולאנשים סביבנו את הכלים לנהל רגשות, כשאנחנו זקוקים להם.

18/07/2025

אילת - בירת הדופמין של ישראל
אילת, בואו נדבר דוגרי – היא לא רק עיר, אלא בעיקר מתקפת דופמין. הכול כלול, שופינג בלי מע"מ, חנויות אין סופיות של כל חברה אפשרית ואנשים שמתרוצצים בין חנויות בחיפוש אחר מבצעים, ארוחות עצומות וחיפוש אחר מתמיד אחר בילויים. הגעתי להרצות לכמה ארגונים שיצאו ביחד לאילת והם דאגו לי גם לחדר באחד המלונות. בכל ארוחה במלון רמת השפע והמגוון קצת מביכים אותי. אנשים מימין ומשמאל עוקפים אותי בחיפוש אחר עוד מנה שפוספסה ומערימים צלחות בגבהים שלא היו מביישים את הפירמידה של גיזה.
גן עדן? לא בטוח.

למה? כי הדופמין עולה מהר וגם יורד מהר ורק מגביר את הצורך בעוד מנה של דופמין. אתם מבינים? השפע האין סופי רק מגביר את הרעב. במחקר אחד (מתוך רבים) מצאו Rick, Pereira & Burson שקניה אכן שיפרה רגש – אבל באופן רגעי וקצר מאוד ובמקרים רבים גם פגעה בתחושת הסיפוק.

יצאתי מהביקור מהורהר. אני מאוד אוהב את המדבר והים של אילת. אני פחות אוהב את מתקפת הדופמין שאני מרגיש בזמן ביקור במתחם הטיילת המתוייר.

אני מתייחס לסיבות העומק בספר שכתבתי ואני מפיץ כשירות לציבור אונליין בחינם: "למה יש משפחות שמתעשרות בזמן שאחרות נשארות מאחור" – חפשו את זה בגוגל ומיד תמצאו).

מה קורה כשאנשים לא יודעים "למה"? - הם הופכים לעדר כשהייתי בכנס עתידנות ביפן אחד הדברים העצובים היה המפגש עם חלק גדול מהת...
11/07/2025

מה קורה כשאנשים לא יודעים "למה"? - הם הופכים לעדר

כשהייתי בכנס עתידנות ביפן אחד הדברים העצובים היה המפגש עם חלק גדול מהתיירים הישראלים. כמעט כולם הלכו לאותם המקומות התיירותיים, שבהם לא באמת מכירים את המקום. כל כך הרבה אנשים אמרו לי "ביפן נקי, האוכל טרי והיפנים מאוד מנומסים". השטחיות של האמירות האלו תמיד העציבה אותי. כמה אנשים בחרו להמשיך ולשאול: אבל למה הם מנומסים? זה אותו הנימוס של האמריקאים? האם הם מנומסים באופן שונה ליפנים? כמעט אף פעם השאלות האלה לא נשאלות.

זה סימפטום. זה סימפטום לחברה שבה לא מלמדים אנשים לשאלות "למה?". לפעמים אני פוגש אנשים כל כך חכמים. אתה פוגש אותם באקדמיה, בהיי-טק ובכל מקום אחר. ולפעמים יש פער גדול בין היכולות השכליות לבין הקושי ליצר שיח מעמיק, כזה שחורג מרמת הקלישאות והסיסמאות.

זו לא תופעה שולית. כשאני שואל אנשים "למה?" על הבחירות הכי משמעותיות בחיים שלהם, ברוב המקרים התשובה היא הפתעה או אמירה פופולארית שטוחה. למה להתחתן? אולי פשוט תחיו ביחד בלי חתונה? למה להביא ילדים? הם דורשים המון זמן וכסף – לא עדיף בלי? אני לא שואל כדי לעודד אנשים לא להביא ילדים לעולם – לי עצמי יש חמישה ילדים. אני שואל כדי להציף את השאלה.

כשאין מיומנות של לחשוב לעומק על "למה?" ללכת אחרי העדר זו פשוט האופציה היחידה.

לפני כמה שנים התפרסם סקר של משרד החינוך. בסקר נשאלו תלמידים בי"ב מה הם רוצים להיות. התשובה הנפוצה ביותר? "לא יודע". והשנייה? "עשירה". והשלישית? "מפורסם". בעצם המשמעות של כל התשובות האלו היא: לא יודע. במילים אחרות, מדובר במגפה.

מתי קיבלתם כסף ממדינת ישראל כדי ללמוד מה שאתם רוצים?ממשלת סינגפור יצאה בהודעה לתקשורת על מלגת לימודים לכל אזרח מעל גיל 4...
09/07/2025

מתי קיבלתם כסף ממדינת ישראל כדי ללמוד מה שאתם רוצים?

ממשלת סינגפור יצאה בהודעה לתקשורת על מלגת לימודים לכל אזרח מעל גיל 40. לא הסבה מקצועית לא הכשרה ב AI, אלא מלגת לימודים לכל מטרה. זו הפעולה הממשלתית הראשונה בעולם שבאמת מפנימה את קצב השינוי שבו אנחנו חיים.

אם זה נראה לכם כמו בזבוז ענק של כסף, אז כדי להבין שבעצם לא מדובר במענק – מדובר בהשקעה. בעולם שבו כל יום יוצאים כלים חדשים ושיטות חדשות, היכולת ללמוד, להתפתח ולהישאר מעודכן היא הבסיס לכך שעובדים ומנהלים יישארו רלוונטיים. זה ממש לא משנה אם מהנדסות יעשו הכשרה במכונאות או רופאים יעשו הכשרה בסידור פרחים. לפעמים דווקא ידע החיצוני הוא הדבר הכי רלוונטי כדי לרענן ולקדם אותנו. זה עצם הלמידה. עצם העובדה שהאדם רוכש כלים חדשים מתקדם ומתפתח היא העניין המרכזי בסיפור הזה.

אני מציע לכם לא לחכות שהממשלה שלנו תבין שהמציאות השתנתה. קחו את האחריות (ויותר נכון את ההזדמנות) אליכם לידיים: מתי בפעם האחרונה יצאתם להכשרה? זה יכול להיות כל דבר: קורס גישור, קורס מנטורינג או מאמנים, הכשרה במערכות מידע מחשוב או AI, או אפילו קורס מורים ליוגה.

זה גם מה שאני עושה בפועל. לאורך השנים עשיתי קורסים בגישור, באימון, ובעוד מגוון גדול של תחומים. השנה אני והילדים שלי משתתפים בקורס שנתי של הסמכה למדריכי ליקוט ובשנה הבאה אנחנו מתכוונים להירשם לקורס שנתי בגששות. התוכן הוא לא העיקר אלא עצם הלמידה.

אם כל שנתיים שלוש תצאו לעוד הכשרה יקרו שני דברים:
א' – האושר שלכם יעלה. המחקר בפסיכולוגיה החיובית מלמד שלהתפתח ולבנות את עצמנו לא רק מעיף אותנו קדימה מקצועית, אלא גם תורם לשמחה ולאנרגטיות שלנו.
ב' – הילדים שלכם יתפתחו. זאת הדוגמה המושלמת למה שהילדים שלכם צריכים – זו הדרך הכי טובה להקנות להם את ההבנה שלמידה היא כיף והיא ממש ממש לא מה שהם מכירים בבית ספר.

מוזמנים לפרק על התנהלות בעולם כאוטי בפודקאסט העתידנות עולם חדש מופלא. קישור בתגובה הראשונה.

07/07/2025

הטכנולוגיות החדשות שנכנסות לא מפסיקות להפתיע – חליפות רחף בשימוש פרמדיקים:

שאלת ה"נס" - כלי עוצמתי ליצירת שינוי רונית וליאור (שם בדוי) יושבים בטיפול זוגי. הם מרגישים שהזוגיות שלהם ממש על סף קריסה...
04/07/2025

שאלת ה"נס" - כלי עוצמתי ליצירת שינוי

רונית וליאור (שם בדוי) יושבים בטיפול זוגי. הם מרגישים שהזוגיות שלהם ממש על סף קריסה. המטפל שואל "נניח שהיה מתרחש במהלך הלילה נס, בזמן שישנתם, וכל הבעיות שלכם בזוגיות היו נפתרות. אילו התנהגויות היו ביום שאחרי שקרה נס? מה בפועל היה משתנה? אני מתכוון לא בתחושה, אלא בהתנהגות בפועל". רונית וליאור רושמים בנפרד את התשובות ואחרי זמן שקט כל אחד מהם מקריא את מה שכתב.

ליאור מקריא בקול רם: הייתי חוזר הביתה ורונית הייתה מרימה את המבט מהספר שלה ומחייכת אלי. היינו יושבים בערב ומתכננים את הניהול של הבית ביחד, היינו מפנים זמן לפעילות משותפת... (הוא ממשיך)

רונית מקריאה בקול רם: היינו שוב הולכים ביחד לרקוד, יכול להיות שהיינו רואים באותו הערב סרט, מחובקים, כמו בשנה הראשונה כשעברנו לגור ביחד... (היא ממשיכה)

המטפל רושם את כל ההתנהגויות שהם רשמו ועובר עליהן. מה אפשרי בפועל כבר היום? מה מהדברים יהיה קל לעשות השבוע? מה יהיה כיף? ליאור אומר שהוא לא ידע שרונית תשמח לחזור לרקוד ביחד. לרונית אומרת שלהרים את המבט ולחייך אל ליאור כשהוא נכנס הביתה נראה כמו משהו קטן ונחמד שהיא תשמח לעשות. לפעמים התנהגויות קטנות הן המפתח לשינויים גדולים מאוד.

את "שאלת הנס" אפשר ליישם כמעט בכל תחום: אם בדרך נס היינו הופכים לצוות חדשני, אילו התנהגויות היינו רואים ביום שאחרי? אם היינו עושים חופשות הרבה יותר פעילות וחווייתיות, איך זה היה נראה? השאלה הזו מאפשרת להפוך שינוי גדול להתנהגויות קונקרטיות ומאפשרת להתמקד ביישום של ההתנהגויות האלה כבר בהווה. היא מאפשרת למקד אותנו בפעולות ספציפיות במקום במחשבות כלליות על "מה היינו רוצים".

אז מי יכול בפועל להיעזר בכלי הזה? מנהלות, מורים, הורים ובעצם כל מי שרוצה כלים מעשיים לניהול שינויים.

להגיד לא לאומללותחזרתי עם הילדים מקורס מדריכי ליקוט. אחרי שבוע עמוס וסופ"ש גדוש כולם באוטו עייפים ומרוטי עצבים. אביתר של...
02/07/2025

להגיד לא לאומללות

חזרתי עם הילדים מקורס מדריכי ליקוט. אחרי שבוע עמוס וסופ"ש גדוש כולם באוטו עייפים ומרוטי עצבים. אביתר שלנו כועס על הכלבה ואז כועס על יעל ואז רוטן בקול רם ואז אומר "נמאס לי, די עם זה". זה נמשך כמעט 10 דקות.
גם ממני העייפות נשפכת. אני מרגיש מוצף. אני לא מסתובב אליו. לכן, אני רק מנסה להנמיך את הטון שלי כך שהדברים שאומר יהיו בטון חם ולא כועס. "אהוב, שים לב שלמרות הסיטואציה אתה יכול לבחור. אפשר לבחור באומללות. לפעמים זו בחירה הגיונית, אבל תשאל את עצמך אם זה מועיל לך עכשיו. אני יודע שאתה יכול לנהל את זה". הוא שותק ולא מגיב, ואני מרגיש את המאמץ שלו. אנחנו שומעים שיר וכולם שותקים. ניצן לוקחת בעדינות את הכלבה אליה. אחרי 15 דקות השיחה מתחדשת באוטו ואביתר חוזר להגיב ולחייך. משהו בבחירה שלו השתנה.
יום אחרי, שעות הערב. אני עדיין עייף מאתמול. חזרנו מאוחר ולקח לנו המון זמן לפרוק את הציוד. אני מרגיש שניהלתי פגישה היום לא-נכון. גם לא הספקתי לעשות ספורט הבוקר ואני תקוע בפקק. תחושה של עצבנות ועייפות מציפה אותי.
אני נזכר בשיחה עם אביתר. התחושות והרגשות שלנו הן לא המציאות. הן בסך הכל השתקפות של מה שאנחנו בוחרים להתמקד בו. המיקוד הזה קובע את הרגשות והתחושות שלנו. זה חשוב, כי אנחנו יכולים לבחור אחרת.
"זה משרת אותך?", שאלתי את עצמי ממש כמו ששאלתי את אביתר. "לא." עניתי לעצמי בקול רם ברכב. (אל תחששו לדבר לעצמכם בקול רם ברכב. אחרים פשוט חושבים שיש לכם דיבורית). "ומה ניתן לעשות?" שאלתי את עצמי. בהמשך בחרתי שירים לשמוע, עשיתי הפסקה לפני השיחות הבאות. וקצת חשבתי על כל הדברים שאני מודה עליהם.
לפעמים מועיל להיות עצובים או כועסים. אבל חשוב לזכור שזה בידיים שלנו. ברוב המצבים, אם אנחנו מבינים שזה בחירה שלנו, יש לנו את האפשרות להגיד לא לאומללות.

Address


Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when פרופ' עוז גוטרמן - אנשי המחר posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

  • Address
  • Alerts
  • Claim ownership or report listing

  • Want your practice to be the top-listed Clinic?

Share