11/07/2022
לפני כמה זמן באתי לספר לערן על איזו התלבטות שהיתה לי. הוא לא היה 100% איתי, יכולתי להרגיש את המחשבות שלו גם במקום אחר. אבל היה לי חשוב לדבר את הנושא איתו ולא רק לנהל על זה שיח פנימי עם עצמי. באיזשהו שלב, ערן אמר שהדבר נראה לו מטופש. ״מטופש״. זו המילה המדויקת שבה בחר. ידעתי שהוא אמר את זה מתוך חוויה אישית בהקשר של הדבר, אבל לא היה לזה שום קשר אלי ולהתלבטות שלי. המשכתי לדבר איתו כאילו כלום, מתוך החלטה מודעת לא התייחסתי למילה הזו שנזרקה לאוויר, התחשק לי להמשיך את השיחה ולא להיכנס לבירור על המילה הזאת או על מה שהיא עושה לי. אבל הגוף לא המשיך כאילו כלום. בתוך הגוף היה כיווץ, חוסר שקט ונשימה שהפכה לשטחית יותר. בתוך הגוף נוצרה תגובה לחוויה שלא ראו אותי, לזרע של עלבון שנזרע בתוכי. ״מה פתאום הוא אומר שמשהו שכל כך חשוב לי מטופש?״ הרגשתי שאם אני ממשיכה להתעלם ממה שקרה, החוויה בגוף תשאר ותייצר מרחק ביני לבין ערן. מאוד לא רציתי את זה. לא יכולתי להתעלם מהתחושה ולכן החלטתי לשתף אותו באופן כנה ופשוט, שומרת את חוויית העלבון מקומית בגוף בלי לתת לה לנהל את השיח: ״אתה יודע, אני ממש מתאמצת לא להיעלב מהמילה ״מטופש״. זה כאב לי שאמרת את זה על משהו שהוא כל כך חשוב לי.״ תוך רגע הרגשתי איך כל הנוכחות של ערן מתייצבת מולי וכבר אין שום ריחוק ביננו וכל המחשבות שלו מכוונות רק אלי. הוא מיד
אמר: ״את צודקת! סליחה. אני מקשיב לך עכשיו״.
,יכולתי לשים לב ברגע אמת למה שקורה לי בגוף
למרות שבמיינד ניסיתי לא להתייחס למתרחש. החלטתי להקשיב לגוף ולתת מקום לחוויה שלו בתוך השיח. בזכות זה שהכרתי בחוויה של הגוף ונתתי לה מקום מכובד, היא לא השתלטה עלי ולא הפכתי כולי לחוויה של עלבון מול ערן, מה שכמובן היה הופך את כל הדבר לריב. אז בזכות כל אלה, יכולתי לנהל שיח כנה וזה רק קירב ביני לבין ערן והיתה לנו שיחה ממש ממש טובה בסוף!
חיבור והקשבה לגוף הם כלים סופר חשובים ששווה ללטש ולהכניס לשימוש יומיומי. זה פשוט עושה קסמים!
קליניקה מבחינתי היא בועה בטוחה ונעימה, בה אפשר להתאמן על הקשבה לגוף, לחזק את החיבור, למצוא את השפה האישית שעובדת לך עם הגוף שלך. זה מסע מרתק ואשמח מאוד להיות חלק ממנו!
מטפלת בזן שיאצו, מלווה נשים רגישות.
