22/04/2024
לא הספקתי לנקות ולסדר את הבית לכבוד חג הפסח. באמת שרציתי, כתבתי לי תוכנית שלמה מפורטת למאה סעיפים מתי אני מנקה כל ארון ומגירה בבית. אבל בסוף זה לא קרה, כי לא הספקתי, כי ״דחפתי״ יותר טיפולים לשבוע האחרון כדי לתת מענה לכל מי שרצה לבוא לפני פסח והחופש של הילדים, וכי הילדים היו בחופש לא מתוכנן! כי האיראנים החליטו לזרוק טילים והיומיים הראשונים של הקייטנות התבטלו. וכי הייתי עייפה יותר מהרגיל, וקצת מוסחת, וגם כשניגשתי למשימה לא הצלחתי להתרכז כמו שרציתי והתחלתי ולא סיימתי.
וזה די ביאס אותי הבוקר כשהבנתי שהנה ליל הסדר הגיע והבית לא ״מוכן״.
אבל אז אמרתי לעצמי מיכל, את כל השנה הזאת עשית ניקיון פסח. ולאט לאט נבנתה לי בראש רשימה של כל הדברים ש״ניקיתי״ בעצמי, מהחיים שלי, מהסדר יום, מהמחשבות, מההתנהלות הכללית שלי, מהאנשים שמקיפים אותי.
✅ עברנו לבית שאנחנו כל כך אוהבים וניקיתי מהחיים שלי דירה שכבר לא שירתה אותנו בשום צורה
✅ פתחתי קליניקה חדשה ועיצבתי אותה בדרך שעושה לי ולגם למטופלים ממש נעים והפידבקים לא מפסיקים לזרום
✅אחרי שנים של מאבקים בלנסות לנהל במקביל את חיי הבית ואת חיי המקצוע עשיתי סדר אמיתי בבלאגן ובניתי לו״ז עבודה חדש שבו אני לא עובדת אחר הצהריים. בכלל. הפעם הראשונה שאמרתי למטופל חדש ״אני מקבלת בקליניקה רק בשעות הבוקר״ היתה כזאת מבהילה וחשבתי לעצמי מי הקהל שיגיע רק בשעות הבוקר?? אנשים עובדים בבוקר! וברגע שהחלטתי סופית וניקיתי את כל השעות שלא באמת התאים לי לעבוד בהן- הקליניקה פשוט התמלאה! והילדים שלי איתי כל יום אחר הצהריים.
✅ ניקיתי כמויות אדירות של מסמכים שצברנו במשך עשרים שנה. הקדשתי לזה שבוע של ״עבודה״. מיינתי, זרקתי, תייקתי בתוך קלסרים מאורגנים ואין יותר טופסולוגיה שמתחבאת בתוך כל מגירה בבית.
✅ נפרדתי מחברות שלא היו מדויקות לי. זה הצריך אומץ, אבל ברגע ששחררתי הבנתי איזה עול זה היה לתחזק חברות שהיא סבבה והכל אבל מדי פעם גם עוקצנית ומשאירה אותך מכווצת. המון אנשים מחזיקים קשרים כאלה מכל מני סיבות, אני גאה בעצמי שצמצמתי את זה לאפס.
✅ עשיתי סדר במשחקים של הילדים והוצאתי מהבית כמויות אדירות של משחקי קופסא שאף אחד לא משחק בהם!! בחיי שאני לא מבינה איפה כל זה התחבא??
✅ נפרדתי (זמנית) מהטייטל של הנטורופתית והחלטתי להציג את עצמי כרפלקסולוגית בלבד. תהליך שלקח לי כמה שנים להבשיל אליו כי מאוד אהבתי (אוהבת עדיין!) לעסוק בתזונה וצמחים, אבל תמיד הרגשתי שהעולם של הרוח, הרפלקסולוגיה והארומתרפיה מושך אותי טיפה יותר, עד שבתחילת המלחמה הרגשתי שזהו. אני חייבת פסק זמן מלדבר עם אנשים על מה הם אוכלים. פשוט לא היה לי ראש לזה. וכשחלפו כמה שבועות אחרי שהעולם נדם ב7.10 (וגם הקליניקה) כתבתי הודעה קולקטיבית לכל המטופלים שאני חוזרת לטפל אבל ברפלקסולוגיה בלבד. וזה עבד כמו קסם. הרפלקסולוגיה היתה כמו חיבוק אוהב בתוך ים של כאוס וטרור, אני תמכתי ונתמכתי, וזה חידד לי שזהו. לנטורופתיה יהיה עוד זמן, בעתיד. אני במגע עכשיו, כי זה מה ש*אני* רוצה וצריכה. עדיין יש לי כמה מטופלי נטורופתיה שאני מלווה באהבה אבל אתמול ציינתי עם עצמי עוד שיא קטן בדרך, כשהפניתי מטופלת חדשה לקולגה כי ״בגדול אני נטורופתית אבל אני לא עוסקת בזה יותר״. ובערב ישבתי וכתבתי מחירון חדש, שיש בו רק טיפולי רפלקסולוגיה. אני מודה שזה אחד ה״ניקיונות״ הכי קשים שהיו לי. בכל זאת למדתי ארבע שנים והתמקצעתי בתחום הזה יותר מעשור.
✅ כחלק מהפרידה מהטייטל ומהצורך להיות נטורופתית למופת שחררתי, אכלתי מלא דברים שאני לא אוכלת בדרך כלל והרשיתי לעצמי להשמין בחודשים האחרונים! רק איזה שלוש קילו אבל זה מורגש כי כל המכנסיים שלי כבר די לוחצים עליי 🙂 אז עכשיו אני ארד את זה, כי תכלס אני ממש אוהבת את המידות הרגילות שלי אבל היה נחמד להתנסות בלשחרר את הצורך להיות מושלמת כל הזמן.
✅ניקיתי מעצמי תכונה שסבלתי ממנה כל ימי חיי- הדחיינות שלי. קורס ״ניהול זמן״ שקפץ לי בפיד במהלך המלחמה קרץ לי וקניתי אותו. מה שמצחיק הוא, שמעולם לא הקשבתי לקורס 😂 אבל ביום שקניתי אותו כאילו אמרתי לעצמי שדי. ובבוקר אחרי כבר הפכתי כמעט בבת אחת מבנאדם שרק מתכנן ומתכנן לבנאדם שפשוט עושה. אני עדיין מתכננת להקשיב לקורס (נו, לא אמרתי שנרפאתי מהדחיינות במאה אחוז…) כי בטוח שאקבל כלים טובים ממנו להתנהלות יותר נכונה אבל עברתי שינוי עצום באיך שאני מארגנת לעצמי את הזמן והמשימות וזה עשה לי כל כך טוב לשחרר מעצמי תכונה כל כך מעכבת. הספקתי בחודשים האחרונים יותר ממה שהספקתי בעשור שלם.
✅ עשיתי סדר בעניינים רפואיים. קבעתי תור לאולטרסאונד שד שדחיתי כי עברנו דירה, התחלתי טיפולי פזיותרפיה כדי לטפל באגן שלי שסבל מאז הלידה האחרונה. ביקשתי מהרופאה שלי הפניה לטיפול פסיכולוגי, כי המלחמה הזאת שרטה אותי כמו את כולם. לקחתי את הבת הצמחונית שלי לבדיקות דם מקיפות ולקחתי את הבן המצחיקול שלי שהולך רק על קצות האצבעות לאורתופד מומחה שיבדוק שהכל אצלו בסדר. עשיתי סדר ועכשיו אני יודעת שכולם בריאים ברוך השם חמסה. נחמד לדעת את זה.
✅ עשיתי קצת סדר בחלומות שלי. חזרתי לשיר (בקטנה), הנחתי בבית פסנתר בסלון- ואני מתכננת ללמוד לנגן מתישהו. עשיתי רשימה של כמה דברים שאני רוצה להגשים עד גיל ארבעים (יש לי כמעט שנתיים 🙂).
✅ שחררתי את האוטו האהוב שלי ולקחתי אוטו אחר… היה לי קשה לשחרר כי אהבתי אותו ממש אבל הוא היה כבר כל כך מקולקל שכל נסיעה איתו לא ידעתי איך היא תסתיים. ותמיד היתה חרדה שמשהו ישתבש בדרך, וכבר התחלתי להמנע במודע מנסיעות ארוכות איתו, ואז לפני כמה שבועות איש מקצוע אמר שעדיף בכלל לא לעלות איתו על הכביש. אז ביי ביי טראקסי 😕 (ואל תקנו בחיים שלכם שברולט טראקס, כמות הכסף ששפכתי על התחזוקה של הרכב הזה לא הגיונית בעליל).
הרשימה עוד ארוכה… יכולתי להשאיר אותה בראש שלי אבל בחרתי לשתף, לטובת כל מי שקם הבוקר והתבאס כמוני שהוא לא הספיק לסדר ולנקות לפסח. הניקיון והסדר הם קודם כל בתוכנו, והחיים מזמנים לנו המון הזדמנויות ״לנקות״, לא צריך לחכות לפסח או אירוע מיוחד אחר.
אני רוצה לכתוב חג שמח, אבל החג הזה לא יהיה שמח באמת, כי המלחמה נמשכת, כי החטופים שלנו עוד שם, כי האחים שלנו נלחמים, כי יש תינוק ג׳ינג׳י שאף אחד לא יודע מה עלה בגורלו, כי יש כל כך הרבה משפחות שכולות חדשות.
נעשה לעצמנו ניקיון משלנו, נשתדל להיות טובים ונחמדים לעצמנו ולאחרים, ננסה בכל זאת לשמוח, זה מה שנשאר וזה הרבה מאוד.
🩷
