מולי רוזן - פסיכותרפיסט מומחה בהתמכרויות וטראומה

24/05/2026

יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מחפשים שינוי גדול.
להרגיש אחרת.
לחשוב אחרת.
לחיות אחרת.

אבל לפעמים, כל שינוי מתחיל דווקא בדבר הכי קטן ושקט.
במחשבה אחת.

מחשבה הופכת למילה.
מילה הופכת למעשה.
מעשה שחוזר על עצמו הופך להרגל.
והרגלים, לאט לאט,
בונים את האדם שאנחנו הופכים להיות.

הרבה אנשים שמגיעים אלינו מרגישים לפעמים אבודים בתוך דפוסים שכבר נהיו אוטומטיים.
חרדה.
הסתגרות.
התמכרות.
ביקורת עצמית.
בריחה.
כעס.
חוסר אמונה בעצמם.

אבל בתוך כל זה, עדיין קיימת האפשרות לעצור לרגע.
להקשיב פנימה.
ולבחור מחדש.

לא מתוך כוחנות.
לא מתוך מלחמה בעצמך.
אלא מתוך מודעות, חמלה ועבודה יומיומית קטנה ואמיתית.

כי בסופו של דבר, הגורל שלנו לא נבנה ברגע אחד דרמטי.
הוא נבנה מהמחשבות שאנחנו מסכימים להאמין להן בכל יום מחדש.

״שים לב למחשבותיך, הן הופכות למילים שלך…״
לאו דזה.
🩵
הוויה - בחזרה לחיים

21/05/2026

🌾 חג שבועות שמח 🌾

שבועות הוא חג של צמיחה, התחדשות וחיבור לשורשים.
חג שמזכיר לנו שגם אחרי תקופות של כאב, בלבול או נפילה, תמיד אפשר להתחיל מחדש 🙏

ב הוויה - בחזרה לחיים אנחנו פוגשים בכל יום אנשים שבוחרים לחזור לעצמם, למשפחה שלהם ולחיים שלהם.
לאט, בכנות, עם הרבה אומץ ותקווה.

מאחלים לכולם חג של שקט פנימי, אהבה, חיבורים אמיתיים וצמיחה חדשה 🌿
הוויה בחזרה לחיים 🩵

20/05/2026

היום הייתי ביום צילומים לטלוויזיה ודיברתי על נושא שאני מאמין שחייב לקבל הרבה יותר מקום ושיח – אשפוז ביתי וליווי נפשי בקהילה עבור אנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה ומשברים נפשיים

לא כל אדם צריך עוד קירות לבנים ומחלקה סגורה
לפעמים הוא צריך בית, טבע, קשר אנושי, והחזקה אמיתית בתוך החיים עצמם 🩵

מצרף טעימה קטנה מהיום 🎥

18/05/2026

לפני שבוע הייתה לי הזכות להתארח בפודקאסט @10 קילו אמת של Tendler ו־ yitzhaky

זו הייתה שיחה אמיתית, פתוחה ולא מתייפייפת, על הדרך האישית שלי, על המשברים שעברתי, ועל איך מתוך המקומות הכי חשוכים נולדה הוויה - בחזרה לחיים, המקום שבו אנחנו מנסים להחזיר אנשים בחזרה לחיים, בקצב שלהם ובגובה העיניים

תודה לכם על מרחב עם עומק, רגישות ואומץ לדבר אמת בלי מסכות, לא מובן מאליו בכלל 🙏

מוזמנים להאזין לפרק 🎙️
10 קילו אמת – הפרק המלא

https://open.spotify.com/episode/3SrOAPBEHSSRBXfnAyP1Od?si=myaABBXvTuSGgazW7gXoIA

#הוויה

#פודקאסט

#התמכרויות
#טראומה

Listen to this episode from עשר קילו אמת on Spotify. עשר קילו אמת חוזרים לעונה 3 בפרק פתיחה מיוחד עם מולי רוזןמטפל, מכור נקי, אבא, ואיש שבמשך כמעט 18 שנה פוגש אנשים בדיוק איפה שהם נמצאיםל...

18/05/2026

כל בוקר לפני שהיום מתחיל באמת,
אני משתדל לעצור לרגע,
להודות על הזכות לעשייה,
על האנשים שאני פוגש בדרך,
על האפשרות להיות חלק מתהליכים של ריפוי,
חיבור ותקווה 🙏

זאת אחת התפילות שאני נושא איתי בבוקר:

> ריבונו של עולם,
הריני מקדיש מעשי אלו לשם שמים, לתיקון הנפשות, לריפוי הלבבות, ולהשכנת שלום ואהבה בעולם,
יהי רצון מלפניך שתשלח ברכה, הצלחה, נועם וחן בעיני כל רואי דרכי,
תברך את מעשה ידי, תקיים ותבסס את שורשי הוויה באור של אמת, חמלה, ושפע טוב,
ותוליך אותי בדרכך הישרה מתוך ענווה, שמחה, וברכת שמיים,
ותשמרני מעין הרע, מקטרוגים ומכשולים,
ותזכני להיות שליח נאמן של אורך בעולמך,
אמן 🩵

17/05/2026

לפעמים הדבר הכי כואב הוא לא מה שאדם עובר,
אלא הרגע שבו מפסיקים לראות אותו כאדם ומתחילים לראות רק את האבחנה שלו 🫟

בשנות ה־70 ערך הפסיכולוג David Rosenhan ניסוי שטלטל את עולם בריאות הנפש.
הוא שלח אנשים בריאים לחלוטין לבתי חולים פסיכיאטריים, עם הנחיה אחת בלבד, לדווח שהם שומעים קולות בודדים שאומרים מילים כמו “ריק” או “חבטה”

מאותו רגע הכול השתנה.
הם קיבלו אבחנות פסיכיאטריות קשות, וכל פעולה שלהם התחילה להתפרש דרך אותה תווית.
גם כשהתנהגו באופן רגיל לחלוטין, המערכת כבר התקשתה לראות את האדם שמאחורי ההגדרה 🤴🏼

הניסוי הזה חשף אמת לא פשוטה:
כשאנחנו נאחזים רק באבחון, אנחנו עלולים לאבד קשר עם הסיפור האנושי עצמו

בהוויה אנחנו משתדלים לעצור רגע לפני ההגדרה,
לפני ה"תיק", לפני ה"כותרת", לפני ה"בעיה"

אנחנו מנסים לפגוש את האדם.
להבין מה הוא עבר, מה הוא מרגיש, מה הוא מנסה לומר דרך ההתנהגות שלו, ואיפה עדיין קיימת בו תקווה לחיים אחרים 🙏

כי גם אדם שמתמודד עם משבר נפשי, התמכרות, חרדה או פסיכוזה ,הוא לא רק האבחנה שלו,
הוא בן אדם עם עולם פנימי, רצונות, פחדים, כוחות, וחלקים שעוד מבקשים לחזור לחיים 🌱

https://havaya.co.il



#פסיכותרפיה
#סטיגמה

14/05/2026

יש אנשים שממשיכים להתמודד בשקט...
ממשיכים לעבוד, לחייך, לתפקד…
אבל בפנים משהו כבר מתפרק וצועק לעזרה...

והאמת?
הרבה פעמים הם לא פונים לטיפול לא כי לא קשה להם,
אלא כי הם מפחדים.
מפחדים שישפטו אותם.
שיכנסו להם לחיים.
שיאבדו שליטה.
או שאולי…
גם הפעם אף אחד לא באמת יבין אותם

הוויה - בחזרה לחיים

⬇️

07/05/2026

יש רגעים שבהם הכאב שלנו בכלל לא מתחיל בכעס
הוא מתחיל בציפייה.

ציפינו שיבינו אותנו
שיראו אותנו
שיענו אחרת
שיאהבו אותנו בדיוק בדרך שהיינו צריכים באותו רגע.

וכשהמציאות לא עומדת מול הציפייה
נולדת אכזבה.
ומהאכזבה מגיע הכעס.
ולפעמים גם ריחוק, שתיקה, מלחמה פנימית.

אבל הרבה פעמים מתחת לכעס מסתתרת תלות.
תלות בזה שמישהו אחר יתנהג בצורה שתיתן לנו שקט.

ובהוויה אנחנו לומדים משהו אחר.
לא איך להפסיק להרגיש,
אלא איך להחזיק את הרגש בלי להפוך לעבדים שלו.

אנחנו לומדים לפתח חמלה.

חמלה לא אומרת להסכים עם הכול.
לא אומרת לוותר על עצמך.
וחמלה גם לא מוחקת גבולות.

חמלה היא היכולת לזכור שגם האדם שמולך נושא כאב, פחדים, חסרונות, עייפות ופצעים משלו.

כשאדם מצליח לראות את אמא שלו לא רק דרך האכזבות שלו
אלא גם דרך הסיפור שלה
נפתח משהו.

כשאדם מצליח לראות את אשתו לא רק דרך מה שלא נתנה לו
אלא גם דרך המאבקים שהיא עצמה סוחבת
הלב מתרכך.

ופתאום הכעס כבר לא מנהל הכול.

כי חמלה היא האנטי־תזה לתלות רגשית.
היא מאפשרת לאהוב בלי להיאחז.
להיפגע בלי להרוס.
ולהישאר פתוח גם כשהלב מאוכזב.

🌛🩵🌜

06/05/2026

יש עייפות שלא רואים מבחוץ
לא עייפות של שינה, אלא עייפות של החזקה
של להיות זה שתמיד מגיע, תמיד מתפקד, תמיד מחזיק את כולם

יש אנשים שקמים בבוקר וכבר נושאים עליהם יום שלם
של החלטות, של אחריות, של מחשבות
של “אני בסדר” גם כשזה רחוק מלהיות נכון

והעולם רואה חיוך
רואה תפקוד
רואה יציבות
אבל לא תמיד רואה את המשקל

בהוויה אנחנו פוגשים את המקום הזה
המקום השקט שבו כבר אין כוח להסביר
המקום שבו לא צריך להוכיח כלום
לא להיות חזק, לא להיות בסדר, לא להיות שום דבר אחר ממה שאתה עכשיו

יש רגעים שבהם ריפוי מתחיל דווקא כשעוצרים
כשמרשים לעצמנו להניח רגע את מה שאנחנו מחזיקים
ולגלות שלא הכל קורס כשאנחנו מרפים קצת

כוח אמיתי הוא לא להחזיק הכל לבד
כוח אמיתי הוא לדעת מתי לשים משהו בצד
ולתת לעצמך רגע לנשום

אם אתה שם עכשיו
אם אתה עייף
אם אתה מרגיש שאתה מחזיק יותר מדי זמן

אתה לא לבד 💙

הוויה - בחזרה לחיים

#הוויה




#ריפוי
#תהליך
#נשימה
#תמיכה

04/05/2026

יש משהו כמעט לא נתפס בלראות גשם בל״ג בעומר

גדלנו על לילות אחרים
על חום שנדבק לעור
על ריצה עם כפכפים
על עשן שמטפס לשמיים חמים
על חול ים, על חברים, על אש שנדלקת מתוך קיץ

ל״ג בעומר היה תמיד ריח של חופש
של סוף יום ארוך
של גוף עייף אבל חי

ופתאום
גשם

קור שנכנס בין הענפים
אדמה רטובה במקום אבק
אש שמנסה להידלק בתוך מים

והלב שואל
מה קורה פה

אבל אולי זה בדיוק העניין

כי גם אנחנו
כבר לא אותם ילדים שרצים יחפים
גם אנחנו משתנים
העונות זזות בתוכנו

ולפעמים האש כבר לא מגיעה מחום טבעי
אלא מבקשה
ממאמץ
מהסכמה להדליק אותה גם כשהתנאים לא מושלמים

זה ל״ג בעומר אחר
לא של מדורה שמדליקים
אלא של אש שמחפשים

ובהוויה אנחנו פוגשים את זה כל הזמן
אנשים שמגיעים עם זיכרון של איך החיים “אמורים להיות”
ומגלים מציאות אחרת
קרה יותר
מורכבת יותר

אבל דווקא שם
כשהאש לא מובנת מאליה
כשהיא לא באה לבד

שם נולדת בחירה

להתקרב
להישאר
להדליק

גם בגשם

#לגבעומר
#הוויה
#התפתחותאישית
#ריפוי
#אשפנימית
#שינויעונות
#מודעות
#טיפולרגשי

02/05/2026

יש רגעים בחיים שאתה מחזיק חזק מדי.
מנסה להבין, לשלוט, לסדר מראש, רק כדי לא להרגיש את הבלבול או הכאב

ואז מגיע רגע שקט כזה
שבו משהו בפנים לוחש
"הדרך חכמה מהולכיה"

אנחנו פוגשים את זה שוב ושוב
אנשים שמגיעים עם רצון עמוק לתקן, לייצב, לשלוט בחיים

אבל לאט לאט קורה משהו אחר

לא ויתור על אחריות, אלא שינוי בעמדה הפנימית
פחות מאבק, יותר הקשבה
פחות ניסיון לכפות, יותר הסכמה לפגוש

כי יש דרך
והיא לא תמיד ברורה
לפעמים היא מבלבלת, לפעמים כואבת, לפעמים מרגישה כמו ללכת לאיבוד

אבל דווקא שם
במקומות הלא ברורים
מתרחש הדיוק

כשאדם מסכים לעצור רגע
להרגיש
להיות בתוך מה שיש
ולא רק לרוץ אל מה שהוא חושב שצריך להיות

שם מתחיל להיווצר חיבור
חיבור לעצמו, לגוף, לרגש, לאחרים, ולמשהו גדול יותר

התמסרות לדרך היא לא פסיביות
היא תנועה עדינה של אמון

אמון בכך שלא הכל צריך להיפתר עכשיו
ושגם מה שלא מובן כרגע, הוא חלק ממשהו עמוק יותר

כמו בטיול שבו אתה לא יודע מה יש מעבר לפנייה
ובדיוק שם מגלה את הנופים הכי יפים

כך גם במסע הפנימי

הדרך יודעת

וכשאתה מפסיק רק להוביל
ומתחיל גם ללכת איתה

משהו בתוכך נרגע
ומתחיל לנוע בדיוק למקום שהוא צריך להגיע אליו

הוויה - בחזרה לחיים

#הוויה