06/05/2020
זמן קורונה:
יש בינינו כאלו שהקצב החיצוני בעולם פתאום היה מותאם לקצב הפנימי של הנפש. אפשר היה לחשוב, לשמוע את הקולות שבראש, להרגיש, לחוש, להרהר. הכל היה מותאם, ללא פער בין הפנים לחוץ. לא היה צורך להתאים את העצמי לסביבה, אלא פשוט לבחור להיות.
הפאוזה פתאום באמצע החיים אפשרה להרהורים ולמחשבות על הקיום לצוף על פני השטח ולקבל מקום.
אני מאותם כאלו, מנסה לאפשר לתנועה המרחיבה שהתאפשרה לי, להמשיך ולשהות בתודעה שלי.