21/06/2024
סיימנו. ביומכניקה מחזור #4.
אני לא מאמינה!
בכל הימים שקדמו לשיעור היו מוצפת בתזמורת ייחודית של רגשות:
שמחה על הזכות להוביל אתכן דרך, הוקרת תודה שהיתה זו דרך משמעותית עבור כל אחת מאיתנו. התפעלות מהתהליך האישי שכל אחת עברה, גאווה בנו, גאווה גדולה בי. עצב שהסתיים, סקרנות גדולה לאן זה יוביל.. והבנה עמוקה שזה לא נגמר. זה רק הסוף..
ואיזו זכות.
כל אחת ואחת מכן,
מייצגת עולם ומלואו, וכולנו את ישראל. מצאנו חיבור, אמת, כנות ופשטות, גם בתוכנו.
הגעתן מהצפון הרחוק, מחברון, מאשדוד, מקרוב קרוב מראשלצ-) ועדיין תמיד הן איחרו), מהשומרון, מתל אביב, מהוד השרון, מהקיבוץ, מגוש עציון, הגעתן באוטובוסים ממודיעין עילית ומבית שמש, הגעתן בנסיעות ארוכות ארוכות מצפת הרחוקה.. הגעתן עם תינוקות! הגעתן בהריון! הגעתן לפני לידה, במהלך לידה, אחרי לידה ולילה בלי שינה...
חלקנו יחד את הסטרס הנוראי של מה יקרה אם תהיה לידה בשלישי בלילה...
החזקנו את התקווה אחת לשניה. עודדנו כשהיה צריך. הזכרנו מה אפשר לעשות שחברה היתה מותשת מלחשוב..
גילינו יחד את הפלא המופלא הזה שנקרא הביומכניקה,של הלידה שלאט לאט התחיל להתגלות מולנו תוך כדי לידה.
(גילינו שגם נולדים תסכולים חדשים.. כי לכל מתנה יש עמלה... והקשיים בלידה השתנו.. אבל הם עדיין קשים(..
עשינו זאת ביחד. כל אחת עם התהליך שלה, ושל כולנו ביחד.
וכל זה קרה תוך כדי השנה הקשה הזו.
כמה זה היה רחוק מהציפיות שלי ומהמחשבות שלי שבועות בודדים לפני תחילת הקורס....
לטירוף הזה אי אפשר היה לצפות.
כל הקלפים נטרפו, כל התוכניות השתנו, כל הרגשות בערו.
ולמרות זאת ואף על פי.. אני יוצאת בגאווה גדולה ובהכרת תודה גדולה.
היה לי חשוב להעניק לנו פעילות סיום משמעותית , כזו המסכמת את כל התהליך שעברנו יחד עם התינוק שחצה את כל תחנות האגן...והיה לי חשוב שנצא כולנו עם מזכרת משמעותית וצידה לדרך... זה לקח שבועיים, וכלל עזרה של כל בני הבית שלי, ועוד עוזרים בלתי צפויים ואהובים ... ואני ממש שמחה בתוצאה.. (הלוואי והיו לנו עוד איזה 2-3 שעות בשיעור האחרון..)..
ואיזו יופי של מזכרת יצאה לנו!
תודה על המילים שכתבתן לי, אני עדיין מעכלת את כל זה בתוכי.
תודה על המתנות, ריגשתן שימחתן והצחקתן= שילוב מושלם של כל מה שחשוב…
תודה על זה.
ותודה בכלל.
אוהבת מאד.