ליזי אדרי - מקום של טיפולים

09/05/2026

לבד בעולם/ ליזי אדרי

סמוקת לחיים,
מרגישה את חמימותן עליי.
אודם ורדרד ועדין
נישא מעל פניי,
עוטף אותי,
מלפף ברכות.

עיניי נוצצות, זוהרות,
שפתיי מחייכות קלות -
לא חושפות שיניים,
ובטח לא משתפות
את שעל ליבי…

שמור בסוד נצחי,
אהבה של פעם בחיים.

אני ואתה -
לבד בעולם,
וכל השאר לא קיים.

( בקרוב רומן סוחף…)

07/05/2026

29/04/2026

יום שכזה…
אני צריכה מפניך מחסה,
הולכת לי על הקצה.
מרגישה את הבדידות,
את חוסר הוודאות,
הולכת לי לאיבוד.

היכן אתה, אהובי?
אני צריכה אותך
כאן, לידי.

גם אם לא אמרתי זאת במילים,
אני משדרת לך בשפת הסימנים…
סימנים של אוהבים,
מתמגנטים גם ממרחקים.
❤️

ליזי אדרי/ מטפלת

18/04/2026

הוא ראה אותה בפעם הראשונה-
אבל זו הייתה גם הפעם האחרונה.

מה קורה ברגע הזה,
שבו סקרנות הופכת לריחוק?
שבו ניצוץ ראשוני אינו מצליח להפוך לאש?

לעיתים, זהו מפגש בין ציפיות למציאות-
התמונה הפנימית שכל אחד נושא,
פוגשת אדם אמיתי, מורכב, אנושי.

לפעמים זו תמימות שמתפוגגת מהר מדי,
ולפעמים-זהו דווקא פחד:
להיחשף, להתקרב, להרגיש באמת.

יש מקרים שבהם אין התאמה,
ויש כאלה שבהם יש פוטנציאל-
אך חסרה הסבלנות להישאר ולגלות.

בעולם שמציע שפע אפשרויות,
קל לוותר מוקדם מדי,
לפני שהלב באמת נפתח.

ואולי השאלה אינה
למה לא שורדים יותר מדייט אחד-
אלא
כמה אנחנו מוכנים להישאר,
גם אחרי שהקסם הראשוני מתחלף במציאות.

אולי כדאי לתת עוד מפגש אחד-כדי לאפשר ללב להכיר, לא רק להתרשם.
ולזכור: לא כל חיבור נולד ברגע, יש כאלה שפורחים דווקא לאט.
❤️
ליזי אדרי- יועצת אישית/זוגית

18/04/2026

אני נותנת לך את ידי,
ואתה-אינך לוקח אותי.

נשארת לבד,
ואני-עם הפחד.

היכן אתה, אהובי?
מתי תגיע אל פתח ביתי-

שם אני מאכסנת
את ליבי, שומרת בקפידה.

לך אני מחכה.

❤️❤️❤️
אהבה ותמימות- שתי תחושות השזורות זו בזו, לעיתים כשלם אחד, ולעיתים כניגודים עדינים.

אהבה היא רגש עמוק ורב־שכבתי;
היא נבנית עם הזמן, מתוך היכרות עם המורכבות,
ונושאת עמה חיבור, מחויבות, צמיחה-ולעתים גם כאב.
היא מבקשת בגרות, מודעות וקבלה שלמה.

תמימות, מנגד, היא מבט ראשוני ופשוט;
ראייה נקייה מספקות ונטולת חשדנות,
כזו המאפשרת להרגיש את העולם-ואת האחר-בישירות רכה.

בתחילתה של אהבה, התמימות נוכחת כקסם:
תחושה ש”הכול נכון”, שהזרימה טבעית ושלמה.
אך עם הזמן, כאשר המציאות מתגלה במלוא מורכבותה,
התמימות עשויה להתעדן-ואף להיעלם.

וכאן טמון האתגר-
לשמר ניצוץ של תמימות בתוך אהבה בוגרת;
לא מתוך עיוורון, אלא מתוך בחירה מודעת לראות אור גם בלב המורכבות.

כך נוצר שילוב הרמוני:
אהבה שיש בה עומק ויציבות,
ולצדה קלילות, שמחה ורוך.

לחיי אהבות תמימות-שאינן מתכחשות לאמת, אלא מאירות אותה. 🤍
ליזי אדרי- יועצת אישית/ זוגית

10/04/2026

מלודיה / ליזי אדרי

אני לא צריכה פרחים,
תן לי רגע
לצד המלודיה -
בלי הבטחות מיותרות.

תשיר איתי את המילים,
שארגיש בבית.
תרקוד איתי לצד הצלילים,
תרגיש נוח לצידי -
אל תהיה ביישן,
גם אם הצעדים לא מושלמים.

נרקוד עד אור הבוקר,
כל עוד המנגינה ממשיכה -
אני מרגישה בטוחה,
ולא בודדה.

תן לי יד,
ואחוז את ידיי.
האמת בקול נשמעת
מבעד למלודיה -
ואתה מאשר אותה בעינייך.

מבט אחד עמוק
חודר לתוכי,
מגיע לנשמתי.

אני רוקדת כל הלילה,
לא מפסיקה -
כאילו אין מחר…

אני אוהבת.

שיר לי שיר,
רקוד איתי ריקוד,
למלודיה שלי ושלך -
קצב אחר,
לא דומה לאף אחת,
קצב משלה.

10/04/2026

תשובה / ליזי אדרי

בזמן שאני מתקדמת אליך,
צועדת את הצעדים האחרונים
אחרי מסע ארוך ומפותל -

רגליי כואבות, פצועות מהליכה מרובה,
מהאתגרים שעברתי, מהמכשולים שפגשתי.
פלסטרים לא עוזרים -
הם קטנים מדי על הפצע הגדול,
על שטח שכבר חרוש בכאב.

מסע כומתה. מסע אלונקה.
דומה כל־כך למה שהיה.
קושי אינסופי -
כי לא עצרתי.
לא נשברתי.
לא לרגע עלתה בי מחשבה להפסיק.

לא עצרתי לנוח -
לא על אבן, לא בצל עץ.
רק המשכתי לצעוד,
עוד צעד ועוד אחד.

גם כשנפלתי -
קמתי.
שוב ושוב.
בלי לחשב מסלול,
בלי לנשום רגע מנוחה.

והנה, פתאום -
קולך.
רחוק אך ברור,
מגיע עד אליי,
חותך את הדרך, את המסע שלי.

קול שאמר:
“תעצרי.
אני צועד לכיוון השני.
אל תתעייפי לשווא.”

תלויה. תלושה. כאובה.
עצובה ובוכה.
אבל גם זו - תשובה.
התשובה שהייתי צריכה,
כדי לדעת מתי לעצור.

הגעתי חזקה,
פשוט עומדת -
חזקה מהרוח.

ואתה -
אתה פתאום כאן,
מצטער על הכול,
מבקש סליחה.

אופס…
המשכתי בחיי.

✍️לפעמים הסימן הוא לא מי שקורא לנו לעצור,
אלא ההבנה שהדרך ממשיכה - גם בלעדיו.

07/04/2026

טביעת אהבה - חותם/ ליזי אדרי

לכל אצבע טביעה משלה,
לכל לב - דפיקה משלו.

כל חותם
נשוא על זהות יחידה,
חתום בעצמו.

ורק לי…
טביעת אהבה טבעה -
ובין אהבתך לים סוער איבדתי את הטבעת.