23/12/2024
אני חווה שפע לאחרונה
שמגיע לאחר תקופה ממש חשוכה
אני כותבת את הפוסט הזה לשם תזכורת לעצמי וגם למי שנמצא כרגע בעלטה
מוגש בעבורכם במיוחד, עם מלא אהבה ❤️
בטקסט הארוך שלפנייך אני משתפת את סיפורי האישי שממחיש בענק, לפחות עבורי כמה חכמה יש במשפט הבא:
''לפני עלות השחר חשוך מתמיד''
לפעמים קשה לראות את האור ממקום החשכה ואז אני מזכירה לעצמי, שהכוח שמניע את גלגל השינוי גורם להרס של המוכר והישן לשם פילוס הדרך ובניית משהו חדש.
גלגל השינוי ניזון מכאב על ''מוות קטן'' ואובדן
למה הכוונה?
בכל שינוי, ישנו גם סוף של המוכר עד כה והקיים.
וגם אם אינו היה נעים וטוב, עדיין ,כל סוף מלווה בפרידה של משהו או מישהו.
על כן, לפני ההתחלה של דרך חדשה, קיים רגע חיוני בו אין תנועה, רגע של השהיה ואף נסיגה לאחור לשם עיבוד מחדש ופרידה מהמוכר.
ברגע זה עברתי דרך תחנות השכול האופיינים לאובדן ממשי כזחל בתוך גולם, בעיקר בשכיבה ודמעות שזולגות מעיניי ללא כל שליטה.
ולפני חודש אני מרגישה שבקעתי כפרפר, עם זווית ראיה מעט שונה, שמאפשרת לי לראות בבהירות את הפרחים בשדה ולהנות מיופיים. כנראה שאיכשהו הצלחתי לעבור את האתגר.
----האם זה הכרחי שטוב צומח מאתגר? ----
שאלתי את עצמי רבות, ''למה טוב צומח מרע?!''
הגעתי למסקנה, שאנו לא נזיז את ה*** עד
שלא יקרה משהו, שיזעזע אותנו מספיק, בשביל לנוע. שכן, אנו מחפשים בכל עת, דרך להנות ולנוח וכמה שיותר מכך.
לכן החיפוש אחר אנרגיה ללא מאמץ הינו נחלת רובינו, בלשון המעטה והמודרנזיציה הינה התוצר הישיר לכך, יצרנו מכונות שיעשו את העבודה עבורינו ויחסכו לנו באנרגיה וזמן.
---------מה עזר לי לצאת מכך?----------
האובדן האחרון שחוויתי, שבר אותי לרסיסים והכניס אותי לתוך עצמי. פגשתי שם את המחשכים בתוך נבכי נפשי וצללתי למעמקים.
התאבלתי על השותף לדרך, התאבלתי על התמימות, התאבלתי על החטופים החיילים משפחות האבלים, החברים הנותרים, על הצל של היקום ובעיקר, התאבלתי על עצמי.
ובאותו הזמן גם התרגשתי מהאומץ שקיים בי לגעת במקומות שבעבר לא העזתי, אשכרה התרגשתי מההסכמה העצמית שלי לכאוב, ללא הקטנה או ביטול או הבנה של האחר, פשוט לכאוב❗
ויצאתי מכך עם שחרור והרפייה לקיים.
אם כל כך קשה והעתיד לא ברור כל שנותר הוא להנות ממה שיש כרגע בחיי.
התמקדתי תחילה בדברים הקבועים שחוזרים על עצמם בצורה יציבה יחסית ובטוחה תחילה, שלא תלויה כלל בהתערבות אדם:
השמש עדיין זורחת, האדמה מניבה את יבולה, עליי השלכת מנגנים על צלילי הרוח, כקונפטי מרהיב על כר הדשא הרך, היום למשל צפיתי בזריחה ומהנתי מצבעי הורדרדות על רקע כחול-תכלכל.
ולאחר מכן הודיה על גופי - בריאותי, יכולתי לראות ולשמוע, לטעום בהנאה פרי עסיסי ואז להטיל את צרכיי ללא כל מחסום.
ואז על תנאי מחייתי- יש לי מיטה חמה, קורת גג, מים בברז, אוויר טוב יחסית לנשימה, מקרר 🙃 מרפסת מדהימה, חצר עוד יותר וכן הלאה.
משם למשפחתי וחבריי הקרובים, החל מילדיי, על בריאותם ועל כך שהם בחיי ועוד...
חבריי הרחוקים אוהביי וגם כלל הבריות והאנשים, עד לכדור עצמו והחלל.
איך זה השפיע עליי?
הסכמתי לאבד שליטה וכשזה החל להפחיד אותי בחרתי במעשה אמיץ מאוד עבורי, הסכמתי להעזר ולהיתמך בפעם הראשונה במלוא ההתמסרות וההרפייה.
הרמתי טלפון לחברים שמכירים את התופעה והפעם אני זו שביקשתי עזרה❗
חבריי וחברותיי התגייסו בשמחה ויזמו נתינה ואהבה ללא תנאי ומסירות שהשקו את האדמה הסדוקה שבטוחי בחמימות נעימה שאיחתה את אדמתי בחזרה.
הופתעתי לגלות כמה בקשת העזרה מצידי העצימה את חבריי
לא יאומן כמה שזה מעצים לתת. אז בעצם, יכול להיות שדפוס הריצוי שניהל אותי בעבר לקח לעצמו את זכות הנתינה בקשר על חשבון האחר בעצם⁉️
מממ
וזה היה לי ממש נעים לקבל חום ואהבה ואכפתיות שכזו. מרגישה שעברתי מבחן שבודק האם אני עדיין פועלת מאיכות המושיעה או לא, מרגישה שעברתי אותו בהצלחה
וזכיתי בזכותו בהרפיה ושיחרור שמאפשרים לי היום לתת, כמו לקבל בחזרה.
מאחלת לכם איזון והרמוניה בחייכם
ולא להבהל מתקופה קשה שעוברת עליכם, חבקו את הכאב ופתחו את הלב.
מסתבר שזה ממש נעים להרפות מהשליטה ולשחרר...
ההסכמה להרפות ולשחרר פתחה בפניי ערוץ של שפע או גל שנכנס לחיי.
בשביל לקבל, יש להסכים גם להתרוקן, הרי לא ניתן למלא בשפע כד שכבר מלא.
בחודש וחצי האחרונים הקליניקה שלי התמלאה, הייתי ב-4 ריטריטים שונים כתומכת ריגשית ומעבירת תוכן ברובם ופגשתי בתוכי איכויות חדשות שעזרו לי לצלוח את הדרך בהנאה וללא מאמץ רב.
בריטריט האחרון, שהופק בעבור ניצולי נובה, נתתי להם לבחור את שתי הסדנאות שמדוייקות לצורך שלהם מתוך 16, בבטחה וידיעה בכך שאני יכולה למרות שלא התכוננתי לכך בצורה סכמתית ושיש לי לעשות התאמות לפי גיל, צורך ומגבלת הזמן.
וזה היה נפלא❤️
מודה על כל רגע וגם על הרגע הבא
להתראות לבינתיים, עד לעונג הבא 😁
בתמונות המצורפת - ארבעת מפתחות הבחירה מתוך המפה + צילומים מתוך סדנה לקריאת כף יד והקשר למערכות יחסים ואלמנטים שבוצעה במגבלת זמן היסטרית בצורה הטובה ביותר ללא כל מאמץ.
אפשר לחיות טוב יותר, מצחיק שמהרפיה ושיחרור ושקיפות של כאביי בפניי ''האחרים'' ובקשת העזרה ריפאו את פצעיי בסופו של דבר, ונתנו לי יד לצאת מהבור שנפלתי לתוכו.
בעברי, חשבתי שאני יכולה בכוחות עצמי, לעבור הכל... גיבורת העל...חחח
תמימות חמודה
נעים יותר להיות בתודעת גם וגם, תודעת האחד
💃⚖️🎯☯️
