27/05/2025
הערב הלב שלי כואב והעיניים דומעות.
איבדתי את הטווסית המהממת שלי ששמרתי עליה עטופה ומטופלת במשך שנה שלמה.
זאת לאחר שחיכיתי לה המון זמן - היא בקעה מהביצה של אמא יסמין בדיוק לפני שנה. קראנו לה לילה. טווסית מהממת במופע פייד, מיוחדת מאוד.
והערב היא נמצאה מתה בפינת החי ללא סיבה שנראית לעין. לא פצועה, לא תפוסה בגדר, ללא סימני נשיכה, ללא דם.... משהו מסתורי.
הייתי בשוק כשהטלפון צלצל ובקו השני מספרים לי שמשהו מוזר עם הטווסים....
טסתי לפינת החי מתפללת כל הדרך שזאת קריאת שווא.
אך, לצערי זו לא היתה קריאת שווא.
לילה כבר לא איתנו.
מאוד מורכב לנהל פינת חי טיפולית, המון טיפוח, טיפול, דאגות, שמירה מתמדת על רווחת ובריאות בעלי החיים.
אך המצב הופך מורכב עוד יותר כאשר בבוקר יגיעו הילדים לפינת החי ואצטרך לבשר להם שלילה איננה בקול חנוק ועיניים אדומות.
באופן אירוני החיים כוללים בתוכם גם מוות. צריך להסביר, לשקף את המצב, להקפיד שאף ילד/ה מאשימים את עצמם במוות של בעל חיים אהוב.
אין לי ספק שמחר יהיה יום טעון רגשית ואצטרך לנשום ולהיות מקצועית למען הילדים המודאגים.
ובכל סיום יש גם התחלה והנה ליסמין בקעו עוד שני אפרוחים חדשים (טפו טפו טפו שום בצל).
בכל פינת חי טיפולית או חווה נוצרות לנו סיטואציות שדורשות מאיתנו התייחסות.
אוהבת את העבודה שלי על כל גווניה 💞🙏
