חיתולים למבוגרים ,עד הבית ובכל הארץ 052 - 7300427

  • Home
  • חיתולים למבוגרים ,עד הבית ובכל הארץ 052 - 7300427

חיתולים למבוגרים ,עד הבית ובכל הארץ 052 - 7300427 אספקת חיתולים למבוגרים ומוצרי ספיגה לבעלי צרכים מיוחד?

שלומות ותודה על הביקור בפרופיל העסקי שלי
נחשפתי לעולם הסיעודי ולמורכבותו בעקבות בני משפחה סיעודיים
אימי הפכה לסיעודית ו נפטרה מסרטן ראות לאחר 6 שנות מאבק
ואבי סבל ממחלות האלצהיימר והפרקינסון האיומות

אנו מתמחים ב -
אספקת מוצרי ספיגה למבוגרים ולאנשים בעלי צרכים מיוחדים
סדיניות,חיתולים,פדים,תחתוניות ועוד.. עד הבית ובכל הארץ ובמחירים זולים משמעותית
המוטו שלנו הוא מהיציאה הראשונה ועד הנשימה האחרונה ,

אצלנו עד שהמוות יפריד ביננו אינה סיסמה ריקה מתוכן , המשפחות מסימות את התקשרותן הישירה איתנו כאשר בורא עולם מחליט על כך
אנו רואים באדם ומשפחתו את המרכז

Wow
20/05/2025

Wow

She Couldn’t Hear the Crowd — But She’ll Never Forget What Peyton Manning Did

It happened after a preseason game.
The crowd was thinning.
Players were heading to the tunnel.
Autographs flying. Flashbulbs flashing.

Peyton Manning was making his usual rounds — polite, focused, never rushing but never lingering too long either.

That’s when he saw her.

A little girl. Maybe 8 or 9.
She was holding a sign. But not shouting.
Not reaching over the rails like the others.

Just standing quietly.

The sign said:

“My name is Lily. I can’t hear, but I can see you. Thank you for being my hero.”

Peyton stopped.
Walked over.
Knelt down beside her.

The crowd quieted.

And then…
He began to sign back.

Not perfectly.
Not quickly.
But clearly — deliberately — the words:

“Thank you, Lily. You are brave.”

Lily’s eyes widened.
She looked up at her mom in disbelief.
Then she began to cry — silently, shaking, hands covering her mouth.

Peyton pulled a Sharpie from his pocket, signed her poster, and placed something in her hand:
his wristband from the game.

Before leaving, he signed one more phrase with his fingers:
“Never stop smiling.”

The moment lasted less than two minutes.
No press.
No headlines.

But someone recorded it quietly on their phone.
And when it reached the internet… it went viral.

Not because Peyton played football that day.
But because he saw someone who often goes unseen — and met her where she was.

16/06/2023
09/06/2023

*שום דבר עלינו בלעדינו*

היום התקיים ״כנס לקהילה האוטיסטית ובני משפחתם בנושא: תכניות התערבות ומתן שירותים״, מטעם המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות. על אף שארגוני הקהילה האוטיסטית לא הוזמנו לדבר בכנס, מארגני הכנס הזמינו את הארגונים להקים דוכן ביריד העמותות בהפסקת הצהריים. הבאנו איתנו שפע של חומרים על הקהילה והידע הנצבר בה אודות טיפולים ושירותים שאמורים לכאורה להיטיב איתנו ולפעול לטובתנו.

להלן עמדתנו הנחרצת נגד ה״טיפול״ הנפוץ ניתוח התנהגות יישומי והנזקים הקשים שלהם הוא גורם:

- אנו, כמו גם ארגוני סנגור עצמי של אוטיסטים מכל העולם, מתנגדים נמרצות לשיטת ההתערבות המכונה "ניתוח התנהגות יישומי" (ABA).

- אוטיסטים רבים שחוו התערבויות התנהגותיות מעידים על פגיעות נפשיות קשות שנגרמו להם כתוצאה מהתערבות שמטרתה להסוות ולמסך ביטויים ותקשורת אוטיסטית בעזרת מניפולציות התנהגותיות.

- מחקרים קושרים בין מיסוך והסוואה של תכונות אוטיסטיות לבין אובדנות.

- שימוש בשיטות התערבות התנהגותיות מפר באופן שיטתי את עקרונות היסוד של ביו-אתיקה, מפר את עקרונות הצדק ואי-הפגיעה, ופוגע באופן קריטי ביותר באוטונומיה של ילדים.

- שימוש בשיטות התנהגותיות בחינוך הוכח לא פעם כמייצר מוטיבציה חיצונית בלבד ולמידה שלא משתמרת לאורך זמן, ועלול להוביל לחרדה, לפגיעה בתפקוד החברתי והרגשי, לתחרותיות ולהתנהגות אלימה. בנוסף, נמצאה קורלציה בין ההתערבויות האלה לתופעות של חרדה, דיכאון ופוסט-טראומה.

- מספר הולך וגדל של מאמרי סקירה מצביעים על כשלים מתודולוגיים וניגודי אינטרסים בתחום וטוענים כי אין הוכחה מספקת כלל ליעילות השיטה.

- ארגוני הקהילה האוטיסטית לא מתנגדים לטיפולים באשר הם – להפך, אנו תומכים בזכותם של אוטיסטים לקבל טיפול שייתן מענה לצרכיהם ולמצוקותיהם – טיפול המכיר במאפיינים האוטיסטיים שלהם ושמסייע להם להכיר ולהבין את עצמם, לרכוש כישורים בהתאמה לסגנון הפעולה שלהם ולחוות קשרים משמעותיים שאינם מבוססים על התניה ועל כפייה.

אס"י - פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל

11/05/2023

דמנציה - מחלה איומה ונוראה.
הדמנציה היא האובדן הכי עמוק, מכוער, אכזר ובוטה של המשמעות הקיומית והכבוד האנושי של מי אשר היית פעם והפיכתך ל"צל" חולף של קיומך עלי אדמות.
מישהו אמר פעם, שכשאתה אוהב מישהו עם דמנציה - תאבד אותו פעמיים, פעם אחת כשהם מאובחנים ואז כשהם מתים 😢 לזה קוראים "הפסד דו משמעי."
'המוח מתכווץ במהירות' ככה הרופאים תיארו את זה. לא הייתי מאחלת דמנציה לאף אחד. כשהמוח מת לאט לאט, הם משתנים פיזית ובסופו של דבר שוכחים מי יקיריהם. המטופלים יכולים בסופו של דבר להיות מרותקים, לא מסוגלים לזוז ולא מסוגלים לאכול או לשתות.

יהיו אנשים שידפדפו בהודעה זו כי הדימנציה לא נגעה בהם. אולי הם לא יודעים איך זה שיש אהוב שנלחם או נלחם במאבק נגד דמנציה.

במאמץ להעלות את המודעות למחלה האכזרית הזו, אשמח אם החברים שלי יוכלו להעתיק את זה בדף שלהם להיום.
החזיקו את האצבע בכל מקום בהודעה כדי להעתיק ולהדביק בציר הזמן שלכם.
תודה רבה 💕💕💕💕

לכל אלה שהיו להם חברים או בני משפחה שסבלו 😞

04/02/2023

בגדול, הסיכויים היו נגדנו.

הגענו זה לזה בתקופה הכי לא מתאימה -
אני הייתי מרוסק אחרי פרידה.
אתה היית קצין קרבי שבדיוק יצא מהארון, ועבר לתפקיד תובעני בבסיס סגור ברמת הגולן.
היה ברור שאף אחד מאיתנו לא בשל למערכת יחסים רצינית.
באחת השבתות שסגרת, נסעתי שלוש שעות כדי לבקר אותך, וכששיתפתי אותך בחששות שלי, ענית לי:
״מה אתה דואג? אני סומך עלינו.״

תוך חודש כבר עברנו לגור ביחד,
ואתה חיית על קו תל-אביב-רמת-הגולן.
החברים סביבי הרימו גבה, ״איזה טמטום!״ הם מיהרו לשפוט.
יום אחד התקשרתי אליך מאוחר, ודיקלמתי לך שזה מוקדם מדי.
שתקת על הקו, ולבסוף רק מילמלת:
״מה אתה דואג? אני סומך עלינו.״

ואז הגיע ריב ענק.
פיצוץ שלא היה כמותו.
הבטן שלי אותתה לי שזה הסוף.
הלב המתורגל שלי כבר התחיל להיפרד ממך.
״מה עכשיו?״ שאלתי אותך, כי פחדתי לענות בעצמי.
חיכית שהעשן יתפזר, ואז חיבקת אותי ולחשת לי באוזן:
״מה אתה דואג? אני סומך עלינו.״

אחרי ארבע שנים התחלנו לעבוד ביחד.
״זה יגמור לכם את הקשר, לא מערבבים אהבה ועסקים!״,
כולם סביבי הדליקו נורות אזהרה מהבהבות.
ושוב ה״מה אתה דואג? אני סומך עלינו״ המפורסם שלך
פילס את דרכו והרגיע את מפלצת הדאגות שלי.

ואז טסנו לטיול גדול.
חצי שנה תקועים אחד בתחת של השני, בלי רגע של לבד.
כל כך הרבה מלכודות פוזרו לרגלינו במסע הזה.
״איך נשרוד את זה?״ שאלתי אותך במטוס.
ואתה בשלך: ״מה אתה דואג? אני סומך עלינו.״

מדהים לחזור אחורה בזמן, ולגלות שהאמנת בנו לאורך כל הדרך.
ואני... לא שלא האמנתי, פשוט חטפתי כל כך הרבה כאפות שפחדתי להיפגע.
היו לנו אינספור תחנות יציאה במהלך הקשר הזה.
יכולנו לוותר.
להרים ידיים.
להצטרף לסטטיסטיקה.
אבל אתה, בהתמסרות של ילד שמתאהב בפעם הראשונה, הצלחת להדביק אותי בהתלהבות הנאיבית שלך, ובאמונה שאהבה ועבודה קשה מנצחות הכול.

לפני כמה ימים התחלנו לדבר על ילדים.
ישבנו בסלון, לקחת שלוק מהנס וסיננת לי:
״בואנה, ילדים... זה יהיה קשוח. מכל הבחינות... איך נעשה את זה?״
ליטפתי לך את היד, הסתכלתי לך בעיניים, ועניתי לך בשקט: ״מה אתה דואג? אני סומך עלינו.״

כי למדתי לא להיבהל כשקצת קשה.
לסמוך על הדרך גם כשהיא חשוכה.
להאמין גם כשהסיכויים נגדנו.
למדתי מהטוב ביותר, אהוב שלי.
למדתי ממך.

(מתוך הספר 'שמש בצנצנת')

07/09/2022

❤ The power of water. The most beautiful photo you'll see today ❤️,.

20/08/2022

אני בחורה נכה על כסא גלגלים משותקת בחצי גוף ואת היום שישי הזה אני לא אשכח בחיים 😱
הגעתי עם קבוצת בנות לצפון ותכננו לעשות קיאקים ראיתי מראש שהבנות כבר מתכננות להשאיר אותי מאחורה😢 האמת שקצת התרגלתי למצב הזה.. הגענו לקייאקים ובתדרוך תכננתי כבר לצאת ואז ישר לפני הירידה בחור שעובד במקום רץ אליי ואמר לי "את ראשונה לרדת לקייאקים" אמרתי לו שאין לי עם מי והוא פשוט הרים אותי לטרקטור שלו הוריד לי סירה מיוחדת וירד גם איתי לשייט ומילא לי את הקייאק בארטיקים וחטיפים. הייתי בהלם לראות איזה לב טוב ואכפתיות יש באנשים. שאלתי אותו למה הןא עושה את זה והוא ענה לי "זה לא פעם ראשונה, תמיד שאני רואה מישהו נכה או שזקוק לעזרה אני מרגיש זכות לעזור לו" קוראים למלאך הזה יוסוף והוא בחור דרוזי שעשה לי את היום ופעם ראשונה שהצלחתי באמת להנות מטיול. צילמתי אותו רגע לפני השייט שכולם יפרגנו למלאך צדיק ❤️

ראפטינג נהר הירדן

01/07/2022
21/02/2022

בשורה לאפוטרופסים

בהתאם לחוק, אדם מתמנה כאפוטרופוס לאדם בגיר שאינו כשיר משפטית. ההגדרה ללא בגיר משפטית: בגיר מעל גיל 18, שאינו מסוגל לנהל את ענייניו הן מבחינה גופנית-בריאותית והן מבחינה כלכלית.

עד היום החוק דרש מהאפוטרופוס להגיש בכל שנה דיווח מדויק ומפורט של כל רכוש החסוי ושל כל ההוצאות שהוציא האפוטרופוס עבור החסוי. דבר זה גרם ללא מעט כאב ראש לאפוטרופוסים. חובה זו חלה גם לגבי אפוטרופוס לאדם שאין לו כמעט כסף או רכוש.

לפני כשבועים פרסם משרד המשפטים מסמך שנקרא: נוהל פיקוח דיפרנציאלי. בהתאם לנוהל זה, לאחר דיווח ראשוני, יינתן פטור מחובת דיווח לאפוטרופוסים במקרים שונים, בהם:

- האפוטרופוס הוא קרוב משפחה של החסוי, כגון הורים, ילדים, בני זוג וכו'.
- הכנסות של החסוי ממקורות רשמיים (קצבאות למינהן) בגובה סכומים שונים, בהתאם למהות מקור ההכנסה
- לחסוי רכוש מועט
- הסכמת כל בני המשפחה

נוהל הפיקוח הדיפרנציאלי, שפורסם באינטרנט, מקל על אפוטרופסים ומנוסח בצורה מובנת. אני ממליצה לכל אפוטרופוס לקרוא את הנוהל.

כמובן, כפי שאמרתי לא אחת, במקרים רבים של הידרדרות קוגנטיבית בגיל מבוגר (בין היתר בשל מחלה או דמנציה), ניתן למנוע מיקירנו את הטרדה הכרוכה באפוטרופסות. זאת באם נדאג מבעוד מועד לערוך ולחתום על ייפוי כח מתמשך.

רק בריאות,

עו"ד דפנה זאק
טלפון: 08-8534696
נייד: 052-3274704

23/12/2021

במידה ואדם סיעודי מאושפז בבית חולים - העו"ז עובר לעבודה על פי שעות.

במהלך היום - עד 8 שעות.
במהלך הלילה - עד 7 שעות.

אפשר לפצל את שעות העבודה, אך הפיצול חייב להיות בשעות היום או הלילה ללא ערבוב ביניהם.

אז מה עושים לאחר השעות האלו?

ניתן לסכם עם העו"ז שישאר לעבוד, אך צריך לשלם בהתאם.

עבור השעתיים הנוספות הראשונות - תשלום של 125%.
עבור השעה השלישית והרביעית - תשלום של 150%.

ומה הן האפשרויות לזמן בו העו"ז לא בבית החולים?

1. לסיעודים במצב קל - הסתמכות על האחות בבית החולים אמורה להספיק. כדאי להדריך אותה כיצד לפעול ולעזור למאושפז.

2. למי שזקוק לעזרה מסביב לשעון - ניתן להעסיק מטפל.ת ישראלי.ת.
לרוב העסקת סטודנטים לסיעוד תהיה האופציה הזולה ביותר.

מטפל ישראלי בכיר בדרך כלל ידרוש 60-90 ש"ח לשעה, תלוי בשעות וברמת הסיעוד.

3. למשפחות המסוגלות לעמוד בכך - משמרות בין הילדים זו האפשרות טובה מבחינה כלכלית, אם כי היא מאתגרת מאוד עבור הילדים, במיוחד באשפוז ארוך טווח.

שימו לב!
לאחר 30 ימי אשפוז - גמלת הסיעוד מתבטלת. הערכו בהתאם.

למידע נוסף כנסו לאתר, קישור בתגובה הראשונה.
רק בריאות לכולם,
ליאת.

#אשפוז #עובדיםזרים #סיעוד

24/11/2021

מיכאל פרנקל (44) מקרית ביאליק, הסובל משיתוק מוחין ועוסק במיתוג ועיצוב גרפי: "המחלה מקשה עלי לייצר לקוחות חדשים. יש לי רצון גדול גם למצוא עבודה במשרד לפחות פעם בשבוע, אני...

22/11/2021

שבת, 8.32 בבוקר, אני נכנס עם יעלי ל"אלונית" בתחנת דלק ליד נתניה. המוכר מסתכל עלי, מרים גבה. זו הפעם השניה שלי פה הבוקר. הקודמת היתה לפני שעה וחצי. עזבו למה, כל הורה לילד עם צרכים מיוחדים יודע למה. אני מצליח להושיב אותה על כסא ירוק ליד שולחן ירוק, סמוך למשפחה שבה כולם לובשים טייץ צמוד של רוכבי אופניים. על הרצפה קסדות פלסטיק צבעוניות. אחר כך אני אוסף מאחד המדפים מנה חמה. בקופה יש תור ארוך של רוכבי אופניים דלי קלוריות ואשה אחת אמיצה בג'ינס שבשנת 2018 עדיין קונה בקול רם מרלבורו אדום.
"סליחה", אני אומר, "יש לי פה ילדה...." אני אפילו לא מסיים את המשפט. כולם זזים, מפנים לי את התור, "אין בעיה," אומרת אשת המרלבורו, "הכל טוב." המוכר ממלא את המנה חמה במים חמים ומנסה להחליט אם להגיד לי משהו. בסוף הוא לא אומר כלום, אבל אני יודע בדיוק. גם לו יש מישהו במשפחה. אחיין, בת דודה, מישהו.

אני חוזר ליעלי, יש לפניה כוס מיץ תפוזים. אין לי מושג מי נתן לה אותה. כשאני מניח מולה את המנה חמה היא מחייכת פתאום. אלה הנצחונות הכי גדולים שלנו, כשאנחנו מבינים מה היא ניסתה להגיד בשתי נסיעות רצופות לנתניה. היא אוכלת את המנה חמה. לא מדובר בנימוסי השולחן של הדוכסית קייט, אבל המשפחה בטייץ בשולחן השני מקסימה אליה.

אני יודע שמכירים אותי, אבל לא בגלל זה כל האנשים ב"אלונית" אחת ליד נתניה, בשבת בבוקר, מתנהגים ככה. זו לא רק החוויה שלי. בקהילה שלנו, של ההורים, זו החוויה הבסיסית. של רצון טוב, של התחשבות, של נסיון לעזור. לרבים מאתנו נשארה תקועה בראש האשה היחידה שאמרה משהו מגעיל, או המלצר שיום אחד יגיע לגיהנום השמור למי שעושה פרצופים כדי שכל המסעדה תבין, אבל הם המיעוט. בבחירה של החיים, אני מעדיף לזכור את הרוב.
במשך יותר מעשרים שנה רוב מוחלט של הישראלים שפגשנו עשו כל מאמץ לעזור ולהיות נחמדים. בלי סוף גברים ונשים שחייכו ואמרו שזה בסדר, שפינו את התור, שצחקו ואמרו "אין בעיה, אני אזמין עוד". אני כולל בסטטיסטיקה הפרטית הזו את האשה ההמומה שיעלי גנבה לה גם את השניצל וגם את הצ'יפס ואת הזוג שהיא שפכה עליו קערה של מים מעורבים בסבון וקרם ידיים. על כל מטומטם (היתה לי מילה אחרת אבל אני מתאפק) שמתיז מים מצינור על צעירים אוטיסטים בהוסטל בכפר יונה, פגשתי עשרות צעירים מופלאים עם קעקועים ופירסינג שהחליטו שמשימתם בחיים היא לטפל בבעלי צרכים מיוחדים.

אין פואנטה לפוסט הזה. רק רציתי להגיד תודה לכל מי שהיה הבוקר ב"אלונית" ליד נתניה, ולהגיד שאם יש מדינה בעולם שבה אני מעדיף לגדל ילדה עם צרכים מיוחדים זו ישראל. לא בגלל התנאים - האל יודע שבנושא הזה יש לנו עוד הרבה לאן ללכת - בגלל הישראלים.

Address


Telephone

052-7300427

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when חיתולים למבוגרים ,עד הבית ובכל הארץ 052 - 7300427 posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Practice

Send a message to חיתולים למבוגרים ,עד הבית ובכל הארץ 052 - 7300427:

Shortcuts

  • Address
  • Telephone
  • Alerts
  • Contact The Practice
  • Claim ownership or report listing
  • Want your practice to be the top-listed Clinic?

Share