
09/11/2023
אז אחרי שאישה עצרה אותי במרכז קניות ושאלה אותי למה הוספתי שם הבנתי שאני צריכה להוציא את הפוסט הזה לאוויר העולם...
השם האמיתי שלי הוא מרים.
כן גם אפרת אל תדאגו
אבל שנקראתי בשם נתנו לי הורי את השם מרים ראשון והשם השני אפרת והחליטו להשתמש בשמי השני.
מעניין שבכל הלידות אני חוזרת להיות מרים על מלא ( כי זה השם הראשון בת.ז...) וזה משמח אותי ומחבר אותי למהות משמעותית בתוכי שהיא החיבור העמוק לדמותה של סבתי מרים ומרים הנביאה שנקראה גם בשם אפרת.
מאז שאני זוכרת את עצמי ובעיקר לאחר דרשת בת המצווה שלי מרים היא דמות נערצת בשבילי
דמות מסקרנת.
דמות נסתרת ופלאית וגדולה. סמל הריפוי , הצמיחה וההולדה וההמשכיות בעולם.
דמות כזאת שהיתי רוצה ללמוד ולקבל קמצוץ מאשיותה.
היא דמות שאני מרגישה שמלווה אותי בחיי ונותנת לי כוחות ותעצומות נפש גם ברגעים קשים ומורכבים אישית ולאומית..
יום אחד עוד אשתף בעוד סיפורים על החיבורים שיש לי איתה והדש"ים הקטנים שאני זוכה לראות בחיי ממנה
כעת בחרתי לשתף קצת בסיפור ילדותה של מרים שכל פעם שאני לומדת אותו הוא מפעים ומרגש אותי ועוזר לי לנשום ובעיקר להאמין , להאמין בטוב ולחכות לו בכל יום שיבוא
בתחילה היא מרים הקטנה ( יש אומרים שהיתה אז בת 3 !!!)
עומדת כנגד אביה שגירש את אימה כי גם ככה הורגים את כל הזכרים ואין לנו סיכוי לשרוד בגלל זה
ואומרת לו בכל הבטחון שהגזרה שלו קשה משל פרעה שהרי פרעה גזר רק על הזכרים והוא אביה היקר גוזר גם על הנקבות במעשה זה
והוא אביה מחזיר את אשתו ומהאיחוד החדש נולד משה
מרים עומדת מרחוק לדעת מה יקרה לו בזמן שהוא בתיבה ביאור – בדמיון וגם בציורים זה נשמע שיא הפסטורליה
תיבה שטה לה מצד לצד בין קני הסוף אך האמת היא שזה ממש לא היה כך
משה היה שם בתוך מים גועשים ושוצפים , תנינים ושאר חיות המים המפחידות ביותר
סיכוי לחיות לא היה לו בדרך הטבע!!
כולנו יודעים שבשניה התיבה הזו יכלה להתהפך ואם זה לא אז להיות טרף לאיזה תנין..
והיא אחותו הגדולה של משה ( שאומרים שהייתה אז בת 5 בלבד!!)
עומדת לראות מה יעשה לו
תדמיינו אותה רואה את אחיה בכל שניה נתון לפגע מפחיד אחר והיא פשוט עומדת
מרים היא נביאה היא יודעת בוודאות גמורה שהישועה תגיע
שלילד חסר הסיכויים הזה יש יעוד ושליחות מופלאה
ולכן היא עומדת , מחכה לראות באיזה צורה הישועה תופיע
לא האם אלא כיצד
ויותר מזה מכוח האמונה העצומה הזאת היא מצליחה להיות אופטימית ולחכות לשעה בה היא תצטרך לעשות מעשה
להיות שותפה. והרגע הזה מגיע כשבת פרעה מושיטה את ידיה ומוציאה את משה מהמים
והוא בוכה , רוצה לאכול
וכאן מרים בתושייה מפעימה נכנסת לתמונה ומציעה את שרותיה ואת עזרתה
ומביאה אותו לאימה שתאכיל אותו עד שמסיים לינוק
בהמשך , כשיוצאים ממצרים מרים היא זו שלוקחת איתה ובעקבותיה כל הנשים תופים כדי שיהיה להן עם מה לשיר ולרקוד
בשעה בה הישועה הגדולה של עם ישראל תתרחש
היא לוקחת תוף שהכל עדיין חשוך , שהגאולה לא נראית אפילו באופק
שאנחנו עדיין עם של עבדים , נמוכי קומה ונרצעים
כי היא יודעת – היא יודעת שהטוב יגיע ובכך מדביקה גם את כל הנשים שצועדות בעקבותיה
המבט הזה של מרים מאפשר לה לתפוס את הרגע ולהיות מושיעה
מושיעה של אחיה ושל כל עמה
בכל אחת מאיתנו
כן כן גם בך
יש את הכוח הזה להיות מושיעה
כוח של אמונה ואופטימיות שנמצא שם גם כשממש קשה
גם כשאין שום סיכוי
גם כשחשבת לוותר , להיכנע כי כל מה שנראה לעניים הוא שבר
גם כשבעניים ראליסטיות הכל נראה אבוד
מרים הלוחמת הקטנה מלמדת אותך ואותי שמכל רגע ובעיקר מהזמנים הכי הכי שבורים וקשים
דווקא משם הריפוי והישועה מגיעה
ושהתפקיד שלנו הוא לעיתים שאין לנו יכולת לעשות משהוא ממשי הוא פשוט לעמוד בעניים מאמינות וטובות ופשוט לחכות לשעה שבה נוכל לפעול
שבה הכדור יהיה בידיים שלנו ונוכל ואף נהיה מוכרחות לפעול.
ואז רק אז מכוח ההמתנה והראיה המאמינה והטובה נוכל לעשות פעולות טובות ולהביא את הגאולה לה אנו כה מייחלות.
ומי שרוצה שאשלח לה דמיון מודרך של העצמת המבט הזה של מרים בתוכך מכוחה שאני עושה לנשים בקליניקה מקלפים של נשות התנך ( קרדיט ליהודית יונגמן סעדון שיצרה את הקלפים המדהימים)
מוזמנת לשלוח אני ומס בתגובות למטה.
בתמונה – אני אמא ורעותי אחותי עם התוף מרים שסוף סוף הכנו בסדנה המדהימה של תתופי עדן אורה