London Therapy In Hebrew טיפול בעברית בלונדון

London Therapy In Hebrew טיפול בעברית בלונדון טיפול פסיכולוגי לדוברי עברית בלונדון
Hebrew Speaking Counselling and Moving to a new country can result in various difficulties.

מעבר למדינה חדשה, אם באופן זמני בעקבות רילוקיישן או לימודים, או עקב הגירה, יכול לגרום להתרגשות ולשמחה, אך לפעמים גורר אתו גם קשיים מסוגים שונים כמו קשיי הסתגלות לתרבות חדשה, לשפה, תחושת בידוד וריחוק מהסביבה המוכרת והתומכת, שינוי במעמד החברתי והמקצועי ועוד.
ישראלים רבים מרגישים צורך ללכת לטיפול מסיבות אלו, או מסיבות שאינן קשורות ישירות למעבר, אך נמנעים מלעשות זאת כיוון שהם חווים מחסום הקשור לשפה ולתרבות. לעתים קיים קושי לדבר על נושאים אישיים בשפה שהיא לא שפת אם, ואף יותר קשה לעשות זאת עם מטפל שלא מכיר, או מבין, את התרבות ממנה אנו מגיעים.



מי אנחנו?
אנחנו קבוצה של מטפלים/ות ישראלים/יות מוסמכים/ות ומנוסים/ות, המציעים/ות מגוון סוגים של טיפולים פסיכולוגיים. אנו ממוקמים כמעט בכל רחבי לונדון (צפון, מרכז, מערב ודרום).

אנחנו מטפלים/ות בעברית ובאנגלית, במבוגרים וילדים, זוגות ומשפחות, בנושאים שונים כמו: דיכאון, חרדות, מערכות יחסים, אובדן ואבל, שליטה בכעסים, מגדר וזהות מינית, בעיות פוריות, התמכרויות ועוד. בנוסף אנו מציעים/ות טיפול קבוצתי והדרכה למטפלים.

עלות

מחיר פגישה טיפולית נע בדרך כלל בין 50 ל-90 פאונדים, תלוי בסוג הטיפול ובמטפל. (יש אפשרות למחירים מוזלים למי שזקוק לכך, אך זה יקבע ישירות עם המטפל).

יצירת קשר

לאחר שיחה קצרה בטלפון (07538212192) או במייל (therapyinhebrew@gmail.com) נוכל לעזור לכם להחליט איזה סוג של טיפול יהיה טוב ביותר עבורכם, ונפנה אתכם למטפל המתאים. Adjusting to a new culture, community and language, as well as dealing with feelings of loss and isolation, can have many implications and can impact on one’s personal life, family and relationships. Reasons for seeking therapy may vary, and may not necessarily be linked to the transition to a new country, but having therapy in one’s own language, and a therapist who is familiar with one’s background, may be beneficial and a preferred choice. Who are we:

We are a growing body of qualified and experienced Israeli therapists, offering a wide range of therapeutic interventions. How can we help:

We offer therapy in Hebrew and English, and work with issues such as depression, anxiety, anger, relationships, loss and bereavement, gender and identity, family and children, couples, infertility and addictions. We also offer group therapy and clinical supervision. Where do we work:

We work in different parts of London, covering almost all areas in London- North, South, West and Centre. How to contact us:

Once you contact us via phone 07538 212192 or email therapyinhebrew@gmail.com, we will help you to think what type of therapy may be most beneficial to you, and we will try to suit you to an appropriate therapist

08/09/2025

Both are stressful, but the effects of one are longer-lasting.

27/05/2025

How can we use the drama triangle method to better understand relationship dynamics? 💡 https://ow.ly/BAou50Tt8E4

04/05/2025

Explore how attachment styles influence decision-making in relationships and careers, and find ways to make healthier choices through therapy

https://www.zman.co.il/582237/
29/04/2025

https://www.zman.co.il/582237/

בינה מלאכותית מסייעת כיום למערך בריאות הנפש באבחון מטופלים ובהדרכה, אך פסיכולוגים מזהירים מפני ניסיונות להשתמש בצ'אטבוטים כמטפלים * לדבריהם, ה־AI שואף לרצות את המשתמ...

22/04/2025

Life transitions can feel disorienting, even in positive change, but they can also offer space for growth and renewal. Neelam Zahid explores how we can navigate periods of change 💭 http://ow.ly/G8ck10657QC

08/03/2025
08/03/2025

Practised effortlessly for just 20 minutes twice a day, transcendental meditation (TM) has wide-ranging benefits including relief from anxiety,...

09/01/2025

אחת הטענות החשובות והראויות לדיון, שמופנות כיום (אמנם באופן גולמי ולא רגיש בעליל) כלפי הנפגעות של אייל גולן, היא "למה הן חזרו לשם? האחריות היא עליהן".

אני אצטט פה מסרטון שנהיה ויראלי, שמדברת בו מישהי שאני לא יודעת את שמה: "טאיסיה, מה את רוצה מאייל גולן? למה נשארת? למה חזרת? למה בילית איתו כל כך הרבה לילות? את רוצה לנקום? יש לי הרבה מה להגיד לך, בואי נתחיל מהתחלה: מה היה לך לחפש עם גבר בן 40? מה היה לך לשקר לו על הגיל שלך? מה היה לך לחזור שוב ושוב ושוב ולהיפגש איתו ולשכב איתו? מה חיפשת? מה רצית? מה חשבת שיקרה?"

השאלה הזו "למה הו חזרו שוב ושוב", היא שאלה טובה, והאמת שהתשובה היא פשוטה:

יש דבר כזה שנקרא "התנהגות סיכונית". התנהגות סיכונית פירושה- להכניס את עצמך למצבים שמסוכנים לך. למצבים שבהם אתה יכול להיפגע.

התנהגות סיכונית מאפיינת למשל נערות בסיכון. נערות בסיכון לאו דווקא מגיעות מבתים הרוסים. זו יכולה להיות כל אחת, גם ילדה מבית מעולה, שעברה פגיעה מינית, או מתמודדת עם פוסט טראומה מכל סיבה אחרת.

נערות בסיכון מסוגלות להכניס את עצמן לתוך סיטואציה שמסוכנת להן, אפילו שהן יכולות לדעת שהיא מסוכנת. הן עושות זאת מתוך מחשבה ש"יהיה בסדר", או לחלופין "אני אפס, מגיע לי להיפגע", או לחלופין "הפעם, בניגוד למה שקרה לי בגיל 14, אני לא אפגע. אני אצליח להתגבר על כל גבר שינסה לנצל אותי, וזו תהיה חוויה מתקנת שתחזיר לי את הערך העצמי שלי".

נערות בסיכון שהמערכת מצליחה לאתר אותן ולסייע להן, לומדות בעזרת אנשי מקצוע, לזהות את הנטייה שלהן להעמיד את עצמן במצבי סיכון. הן מנסות להבין מאיפה זה מגיע, על איזה צורך-פגוע בנפש שלהן ההתנהגות הזו באה לענות, והן לומדות איך לנסות להימנע מזה ככל האפשר.

במובן הזה, כל נערה אחראית שלא להתנהג התנהגות סיכונית. נכון, לכל אחד ואחת יש אחריות שלא לפגוע בעצמו.

אבל אם השארת את דלת הבית לא נעולה, זה לא הופך אותך לאשם בכך שמישהו גנב לך את הארנק מהבית.

האשמה היא תמיד על הגנב, אבל זה לא אומר שאני אפסיק לחנך את הילדים שלי לנעול את הדלת.

ואם יש לך, לצורך העניין, בעיה נפשית, נניח "קלסטרופוביה", שגורמת לך להיות חייב לשאיר את דלת הבית לא נעולה, אתה עוד יותר לא אשם בכך שמישהו גנב לך את הארנק מהבית.

עכשיו דמיינו לעצמיכם שיש בשכונה שלכם גנב, שלא סתם גונב מבתים. הגנב הזה הוא מתוחכם. הוא מחפש דווקא את הבתים שבהם מתגוררים אנשים עם בעיה נפשית מסויימת, שגורמת להם "להסכים" למסור את הארנק שלהם לכל אדם חשוב שדופק להם על הדלת ודורש את זה מהם. הוא מחפש דווקא את האנשים עם המצוקה הזו, ודווקא על הדלת שלהם הוא דופק, דורש את הארנק, וכשהם לא מסוגלים לסרב, הוא פשוט לוקח אותו.

מה אנחנו אמורים לחשוב על אדם כזה?
איך אפשר "להלבין" את המעשה שלו?
איך אפשר לעבור בשתיקה על סוג כזה של ניצול מצוקה של אחרים?

כמו שיש "התנהגות סיכונית" שגורמת לאנשים להכניס את עצמם למצבי סיכון, כך יש "אנשים מסוכנים".

ה"אנשים המסוכנים" הם אלו שהופכים את הסיטואציה שהם נמצאים בה, ל"מסוכנת". לכזו שאם נערה נכנסת אליה מתוך בחירה, אז ההתנהגות שלה מוגדרת "התנהגות סיכונית".

אנשים מסוכנים הם אנשים שכשהם רואים מצוקה של אחרים, הם מסוגלים לנצל אותה.

לא תמיד. לפעמים הם יהיו מקסימים, ולפעמים הם יתרמו הרבה צדקה, ולפעמים הם יעלו לבמה אנשים עם מוגבלות חברתית וישירו איתם ויתמכו בהם.

אבל לפעמים, מדי פעם, הם יחליטו שעכשיו בא להם, ומתאים להם, ומתאפשר להם, לנצל מצוקה של מישהי. ולרמוס אותה.

כשמדובר בנערות מפרשת אייל גולן, לא צריך להיות עם תואר בעבודה סוציאלית כדי לזהות שהן נערות בסיכון. מספיק לראות איך הן קופאות ומשתפות פעולה גם כשממש נראה שלא נעים להן, כדי להבין שזו התנהגות סיכונית.

אייל גולן ניצל נערות בסיכון. וזה ממש לא משנה אם הן היו בנות 17 או 18.

אייל גולן הוא ה"אנשים המסוכנים", שעליהם מדברים בסדנאות למניעת התנהגות סיכונית.

אייל גולן לא עשה תשובה, לא לקח אחריות, לא פיצה את הנפגעות, וזה מראה רק דבר אחד:

לא מדובר בגבר רגיל. מדובר באדם מסוכן.

ואם האדם המסוכן הזה, הוא האדם הנערץ והמתוגמל ביותר בישראל, אז כולנו נערים ונערות בסיכון.

[אני מזכירה לכם שכל מי שרוצים לכתוב תגובות מחזקות לטאיסיה ו-נ', שיודפסו בספר שאנחנו נשלח להן, מוזמנים להצטרף לקבוצת הווטסאפ השקטה שלי, שם אני אשלח את הטופס למילוי התגובות. בואו באהבה, קישור בתגובה הראשונה]

Address

London
WC1X9JH

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when London Therapy In Hebrew טיפול בעברית בלונדון posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share

Share on Facebook Share on Twitter Share on LinkedIn
Share on Pinterest Share on Reddit Share via Email
Share on WhatsApp Share on Instagram Share on Telegram