29/12/2025
עו"ד ליכט היקר,
אני סופד לך היום לא כמי שהיה היועץ המשפטי של העמותה במשך שנים, אלא קודם כל – כחבר.
חבר אמת, חבר לדרך ואדם שהיה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי.
בשנת 2003 קיבלת אותי לסטאז' – ילד בן 22 בתחילת דרכו – עבדתי איתך במשך 14 שנה.
מאותו רגע לא היית רק המאמן שלי – היית מורה, דמות, ואבן דרך.
ליוויתי אותך לכל מקום: לבתי המשפט, לפגישות, ולשמחות.
אכלנו יחד, צחקנו יחד, חלקנו רגעים של יומיום ורגעים של חיים שלמים.
תמיד קראת לי "הילד", ואני הרגשתי שיש לי גב, דרך ומצפן.
ממך למדתי מהי עריכת דין אמיתית:
לא לוותר על עקרונות,
לא לפחד להלחם אם אתה יודע שאתה צודק
ולעמוד זקוף – גם כשהדרך לא פשוטה.
עד כדי כך היה הקשר בינינו, שבאולמות בתי המשפט כבר קראו לי "מוראד ליכט".
השם שלי נקשר בשמך, ואני נשאתי זאת בגאווה גדולה – לא רק כשם, אלא כדרך חיים.
ואיך אפשר שלא להזכיר את החתונה שלי.
איך רקדתי שם ואתה לצידי – שותף מלא לשמחה.
לא רק אורח, אלא מי שליווה את כל ההכנות:
סגרת איתי את תאריך החתונה, ישבת איתי על קביעת האולם, דאגת, ייעצת, והיית שם – כמו בן משפחה.
אני נזכר גם בטיולים שלנו יחד, בכל יום שישי – לחוף שלך, במפגשים עם חברים, בשיחות הארוכות,
ובשקט של הים, ברגעים הפשוטים שהפכו לזיכרונות יקרים שאין להם תחליף.
עו"ד ליכט היקר,
השארת בי חותם עמוק – כאדם, כעורך דין וכחבר.
הדרך שהנחלת לי תמשיך ללוות אותי בכל צעד,
במקצוע ובחיים.
זכרך יישאר חי בלב שלי ובכל מקום שבו אלחם על האמת, על הצדק ועל העקרונות שלימדת אותי.
יהי זכרך ברוך.
