18/09/2025
לא הופתעתי לאחר השביעי לאוקטובר כאשר כמות הילדים שהגיעו לטיפול בעקבות הפרעות חרדה גדלה בצורה משמעותית. היה לי גם חשש שההשפעות החברתיות של דור הקורנה יתנו אות אותותיהם. אך לא ציפיתי לכזו הצפה של פניות עקב קשיים חברתיים. מתוך הקליניקה עושה רושם שכמעט כל ילד שלישי סובל מבריונות או חרדה חברתית. אין לי ספק שלקרע בחברה מאז האסון הלאומי הגדול ביותר של מידנת ישראל, ישנן השלכות על המרקם החברתי. החשיפה הרבה שיש לילדים לתקשורת באמצעות המסכים וכן תהליכי הצפייה והחיקוי של הוריהם, הם הגורמים המשפיעים ביותר על מצבם החברתי בבית הספר. מנחם בגין ז״ל דיבר על חשיבות האחדות שלנו כיהודים ללא קשר למוצא או מגזר. היום השיח הפך להיות אלים וקיצוני עם שנאה ברורה ויוקדת בין המחנות. החברה עוברת תמורות והשפעת המלחמה ניכרת בכל מקום. על הכביש, בין אדם לחברו. כל יציאה מהבית נדמית למלחמת הישרדות אישית. חוסר סובלנות ואלימות חדרו לכל שכבות האוכלוסיה, תכניות הטלויזיה מרימות ומעודדות שיח אלים ואלו הופכים להיות גיבורי התרבות של הילדים שלנו. משרד החינוך שנאבק עם מחסור במורים, בוחר לפגוע בתכניות מופת ומצד שני אינו משקיע בלמידה אמיתית של מקצוע האזרחות וההשלכות העתידיות עלינו כאומה. האלימות, האנוכיות וחוסר הסבלנות זולגים גם אליהם וההתנהגות בהתאם. מדוע ילד צריך להרגיש מנוכר או יוצא דופן מחבריו? היכן האמפתיה כלפי אלו שמתקשים חברתית והיכולת להכיל ולחבק אותם לתוך הקבוצות החברתיות? אני שומע ורואה מדי יום הודעות שילדים מקבלים באפליקציות השונות ונחרד. כמות השנאה והרוע היא בלתי נסבלת ולא מטופלת כראוי בייחוד על ידי ההורים שלהם אחריות ישירה לחינוך והכוונה של ילדיהם. חברה אינה חייבת לקרוס באירוע קיצוני, הקריסה שלה מחלחלת כמו מים שלאט מפוררת את היסודות עד שלא נשאר דבר. אני זוכר כשקראתי את ספריו של אדריאן ריין הפסיכולוג והחוקר הבריטי בעל שם עולמי בתחום הסוציופתיה והפסיכופתיה ונדהמתי לגלות שאחד מכל שבעה ילדים מציג מאפיינים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית והמספרים הולכים ומתרבים. אם אנו לא מודאגים מהנתונים הללו בל לנו לצפות לאסון חברתי. הפתרון מתחיל אצל כל הורה. מעורבות ונוכחות בחיי הילד, חשיפה לקשריו החברתיים, הכרה בבעיות וההתנהגויות שלו אשר פוגעות באחרים והשקעה בחינוך לאמפתיה. דווקא במדינה שעוברת כזה צונאמי מדיני ותדמיתי, יש להשקיע את כל מה שניתן בחוסן החברתי שלנו.