פשוט - יוגה ובריאות טבעית

05/04/2023

26/09/2021

לאור המצב בעולם בשנה וחצי האחרונות, רק רוצה לשתף שאני אמנם מוחה בשקט, אני לא צועקת, לא מתלהמת, ואני כנראה גם לא מנהיגה דגולה. אבל זו המחאה שלי.
מוזמנים להפיץ אור ואהבה וקצת מידע פותח עיניים 🙏❤️

18/07/2021

כל תנוחת יוגה נתונה לפרשנות.

כל אחד מגיע לתרגול עם גוף שונה, עם מיינד שונה, עם התנסויות שונות שעיצבו אותו, יום שונה שעבר עליו.

זה נכון שיש דרך "מדויקת" לעשות כל אסאנה.
אבל בעיניי הדיוק הרב ביותר מתרחש כשאנחנו עוצרים את מה שאנחנו "יודעים" ומקשיבים למה שהגוף אומר ומבקש ומה שהלב אומר ומבקש.

מה שמוביל לכל תנוחה להיראות מעט שונה. ובעיקר להרגיש מעט שונה.

"איפה אני אמורה להרגיש את המתיחה" היא שאלה שאני מקבלת הרבה. ולרוב התשובה שלי היא שזה תלוי בגוף שלך.

וזה היופי של תרגול היוגה. שאפשר להביא את עצמנו בדיוק כמו שאנחנו.

30/05/2021

לכווץ את הבטן. לכווץ את הרגליים.

אני לא אוהבת לכווץ. לא את הבטן ולא את הרגליים ולא שום חלק בגוף. משהו במילה לכווץ שהשתרשה בעולם הספורט והיוגה גם, מכווץ אותי מבפנים.
כיווץ מרגיש לי אגרסיבי ושלילי, כמו משהו כוחני שצריך לעשות.

אני אוהבת לאסוף. לאסוף את שרירי הבטן, לאסוף את שרירי הרגליים. או להחזיק.
ואני משתדלת להנחות כך גם את התלמידים שלי.
מרגיש לי שלאסוף זה עדין ורך יותר. מאפשר יותר חקירה ודיוק באיסוף השרירים.

למילים יש כוח.
נסו בפעם הבאה במקום לכווץ משהו - לאסוף אותו 🙏🏻

28/05/2021

תזכורת לאהוב את מה שיש עכשיו.
הרגע הזה שכאן לא יחזור על עצמו. הוא מיוחד.

מה אתם אוהבים ברגע הזה עכשיו?

27/05/2021

הלוואי ש...

מכירים את הביטוי "מחשבה יוצרת מציאות"?
רוב חיי הייתה לי התנגדות מאוד גדולה לביטוי הזה. פשוט כי לא. לא הגיוני. אם אחשוב על לגור בארמון אני לא באמת אגור פתאום בארמון.
במהלך לימודי היוגה שלי, מצאתי את הכוונה האמיתית של הביטוי (לפחות עבורי).
מחשבה יוצרת מציאות היא בעצם התכווננות, נכונות, תפישה וגישה.
נכון שאם אחשוב על ארמון לא יופיע לפני ארמון ברגע אחד. אבל אם אני מאוד רוצה לגור בארמון אני יכולה להתכוונן במחשבות לכך. לפעול לכך. ולאט לאט, בהדרגה, צעד אחר צעד, לייצר את המציאות שאני רוצה עבורי.

אחד הדברים החשובים שלמדתי, זה כשאני רוצה משהו מאוד, לא להגיד או לחשוב "הלוואי ש..."

אלא, במקום זאת:

"אני יודעת ש..."
נכון זה לא תמיד יקרה, כי לא תמיד אני מאמינה ולא תמיד אני מכוונת לזה. אבל דברים נפלאים מתרחשים כשאני יודעת שאני יכולה ליצור אותם, ולא רק מקווה שהם יקרו.

לרוב לא מדובר בבקשות מיידיות או חומריות, אלא יותר בתהליכי אורך. אבל הפתעות קורות לפעמים 😁
אחת הדוגמאות האהובות עליי היא שאני יודעת תמיד שתהיה לי חניה במקום שאני נוסעת אליו. תמיד. אז ב-99% מהמקרים גם במקומות הכי עמוסים ובעייתיים עם חניה אני מוצאת חניה הכי נוחה שיש!

שינוי קטן במחשבה שלכם, תתחילו לדעת ולהאמין שמה שאתם מתכווננים אליו יקרה, ואתם כבר צעד אחד קדימה להגשמה. ❤️

20/05/2021

כשנראה שהעולם התהפך על עצמו.

תתהפכו גם, שנו נקודת מבט, קחו כמה נשימות, חפשו את האהבה.

אום שנטי אום 🙏🏻❤️

12/05/2021

לאסוף לעומת להרפות.

לא כל הדברים הולכים בכוח. דווקא לשחרר ולאפשר לדברים להגיע בעצמם לפעמים עובד טוב יותר מאשר להתאמץ להשיג משהו.

תנוחות היוגה יכולות ללמד אותי לאסוף את השרירים הנכונים ולשחרר את השרירים הנכונים, ולפעמים להרפות הכל. מתוך ההרפייה קורה תהליך של התגמשות והתחזקות.

כך בדיוק בחיים.

אום שלום אהובים ❤️
תודה על התמונה לצלמת המוכשרת שזכיתי בה כאחות.

04/05/2021

הנשימה שלנו היא פעולה רפלקטיבית, כזו שמופעלת באופן אוטומטי מבלי שנצטרך להקדיש לה תשומת לב. אנחנו נושמים מהרגע שנולדנו. עם השנים למדנו לשלוט בנשימה במידה מסוימת, אנחנו יכולים לעצור את הנשימה מתחת למים, אנחנו יכולים לנשום נשימות עמוקות, לנשום לאט/מהר יותר...

ועדיין הנשימה שלנו נשארה פעולה רפלקטיבית - לא נוכל לעצור את הנשימה זמן ממושך, הגוף יאותת לנו לחזור לנשום די במהרה.

וההפך - בזמן מצוקה, לחץ, חרדה, מאמץ... אנחנו נוטים לעצור את הנשימה שלנו מבלי שנשים לב לכך.

מעניין אם שמתם לב לזה?
הרמתם פעם משקולות והנשימה נעצרה בשיא המאמץ?
נבהלתם פעם והנשימה נעצרה בשיא הבהלה?
ניסיתים פעם להתרכז מאוד מאוד במשהו והנשימה נעצרה?

לפני שהתחלתי לתרגל יוגה לא הייתי מודעת לדפוס הזה. כשהתחלתי לתרגל ולהיות בתשומת לב גדולה מאוד לנשימות שלי, אז התחלתי להבחין מתי הן לא סדירות, מתי הנשימה נעצרת, מתי הנשימה מגבירה את הקצב...

את השיעורים שלי אני משתדלת להנחות לפי הנשימה ולא לפי התנועה. קודם כל שאיפה, ורק אז מה הגוף עושה. קודם כל נשיפה ורק אז מה הגוף עושה.
אני משתדלת להזכיר לנשום כמה שיותר פעמים במהלך השיעור.
משתדלת להזכיר שגם אם אנחנו מתאמצים לתת לנשימה לזרום, גם אם אנחנו מנסים להישאר בשיווי משקל לתת לנשימה לזרום...
(למרות התחושה הפנימית הזאת שהנשימות יזיזו אותי ואני אאבד שיווי משקל).

נסו לשים לב.
אם נשים לב בזמן התרגול נוכל להעביר את תשומת הלב לנשימה גם לחיי היומיום.
נשימה איטית, מבוקרת ועמוקה יכולה לשדר לגוף שלנו רוגע ושלווה גם במצב מצוקה. במצב של רוגע נוכל לתפקד טוב יותר, הן מבחינה שכלית ורגשית, והן מבחינה פיזית (הפחתת הסיכון למחלות כלי דם ולב).

קחו נשימה עמוקה ושיהיה שבוע נפלא ✨

02/05/2021

ככל שאני שמה לב יותר - אני שומעת יותר את השיעורים שיש ליקום ללמד אותי 🌈

לאחרונה הבנתי שהקשיים שחוויתי ושאני חווה מלמדים אותי כל-כך הרבה, ומכוונים אותי לראות את האור שבי, את הניצוץ הייחודי שלי. מלמדים אותי להעריך את מי שאני, להיות סבלנית וסלחנית לאחרים ולעצמי. ובעיקר להפחית את הביקורתיות שלי כלפי העולם ועצמי.

פשוט רוצה להגיד תודה על הדרך 🙏🏻

29/04/2021

לשנות דפוסים.

המוח שלנו עובד בתבניתיות - כבר בשנה הראשונה לחיים אנחנו לומדים תבניות של התנהגות, תבניות של חשיבה, תבניות של הבנה ופרשנות...

בשלוש השנים הראשונות האישיות שלנו מעוצבת (זה לא אומר שאי אפשר לשנות אותה, תמיד אפשר לעשות שינוי!) ואנחנו ממשיכים לחיות עם אותם דפוסים שהוטבעו בנו בשנים הראשונות לחיינו.

יש לנו תבניות ל-איך להגיב כשפוגשים אדם חדש, איך להגיב כשמשהו לא מצליח לנו, איך להגיב כשאנחנו לומדים משהו, איך להתנהג כשמישהו מרגיז אותנו...

ואנחנו מסתובבים בעולם, מגיבים באוטומטיות לפי דפוסים לא מודעים שטבועים בנו.

חלק מהאנשים ימשיכו לחיות חיים שלמים עם אותם הדפוסים, וחלק מהאנשים יבינו שמשהו בתגובות האוטומטיות האלה מצריך שינוי או כיוון חדש.

תרגול היוגה על המזרון מעמיד אותנו מול סיטואציות חדשות, במיוחד כשמתחילים! פתאום היציבה הרגילה שלנו עומדת לאתגר חדש, פתאום יש דרישה לשנות את התנועה הרגילה שלנו.

מתוך השינויים האלה, הפיזיים, הקטנים, שאנחנו עושים על המזרון, מושפעים דפוסי ההתנהגות והחשיבה שלנו.
יש ניסוי נחמד שבו נאמר לאנשים להחזיק עפרון או עט בין השיניים, בצורה כזו שמאלצת אותם לחייך. בודקים את התגובות של המוח והגוף לזה ואפשר לראות שכשאנחנו מחייכים גם אם זה מאולץ ולא מתוך שמחה פנימית, זה משפיע גם על מצב הרוח שלנו ולרוב חיוך ממושך יגרום לנו גם להרגיש שמחים יותר.

המצב הנפשי שלנו משפיע על המצב הפיזי וגם המצב הפיזי משפיע על המצב הנפשי.
אז חזרה לדפוסי התנהגות ומחשבה - כשאנחנו מאתגרים את דפוסי התנועה והיציבה שלנו, כשאנחנו עושים שינוי פיזי כלשהו, הוא משפיע גם פנימה על הנפש שלנו, על אופן החשיבה שלנו.

תנסו: לחייך במשך 2-3 דקות (גם אם זה חיוך מאולץ) ולבחון איך אתם מרגישים אחרי זה.

תנסו #2: לתרגל יוגה ולבחון איזה דפוסים עולים, איזה דפוסים מבקשים שינוי, איזה דפוסים משרתים אתכם ואיזה כבר לא.

ניסיתם? שתפו 🙏🏻