שפת האכילה- איילת קלטר

19/08/2025

הררים של שוקולד ושלושה ילדים –
סדנת קיץ להכנת פרלינים.
המשחק פשוט -
קצת מכינים, קצת הרבה מלקקים ובסוף יוצרים -
מגש פרלינים צבעוני וטעים.
ומעבר לחוויה
מעניין היה לראות מה עושים ילדים
עם הררי שוקולד בלי הגבלות, בלי איסורים ובלי הגדרות
של אחד ביום.
בהתחלה הם משתאים
בהמשך עם האצבעות והלשון טועמים בכל פה,
ובסוף מאבדים עניין.
כן כן
באמת מאבדים עניין.
השפע, המתיקות, הצבעים הכל כובש את החייך
אבל גם את זה ממצים.
יצאנו עם 150 פרלינים,
וגם כעבור כמה ימים הם עדין שוכנים בבטחה במקרר.
מבטיחה לכם שבסוף נזרוק חלק לפח.
#שפתהאכילהביןהוריםלידלים
#שפתהאכילה
#ממתקים

18/08/2025

הקרב על תרופת הפלא להשמנה בעיצומו.
הקרב על תרופות הפלא להשמנה עולה מדרגה.
ועכשיו כדורים במקום זריקות.
אמנם אחוזי הירידה נמוכים יותר ויש עדין תופעות לוואי
אבל זה הכיוון.
האם זה טוב לנו הצרכנים ואם לאו - הזמן יגיד
אבל הכיוון ברור - כדורים כטיפול כרוני.
#שפתהאכילה

בימים האחרונים הוצגו תוצאות ניסוי קליני טובות בתרופה החדשה אורפורגליפרון, כדור יומי מבית אלי לילי לטיפול בהשמנת יתר. התרופה, ממשפחת GLP-1, הובילה לירידה של 12.4% ממשקל הג...

17/08/2025

14/08/2025

רעב בילדים
מזון, שתיה ושינה הם הצרכים הכי בסיסיים של הילדים.
המזון הוא גם הקשר הכי בסיסי בין הילד לאימו.
אין לו חלופה.
ילד רעב הוא ילד, שנלקחה ממנו האפשרות להתפתחות רגשית.
הוא גדל ללא אהבה, בטחון ומראשית חייו הוא עסוק בהישרדות.
ילד מורעב יפגר בגדילה, ירד במשקל גופו, תהיה לו בצקת.
בלוטת התריס שלו תהיה נפוחה והעור יהיה דבוק לעצמותיו.
הדופק שלו יהיה איטי ולחץ הדם נמוך.
בארץ חיים היום הרבה ילדים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי.
בעזה מספרם גדול אלף מונים.
הסיכוי של ילדים אלה לגדול בריאים לתוך גופם ונפשם הוא אפסי.
רעב הוא אחד האויבים הכי גדולים, גם צמא.
חיבוק זה כבר מותרות.
בעזה יש הרבה ילדים רעבים.
ילדים, שכמו גזרנו עליהם גזר דין מוות.
הם לא אשמים במצבם.
הרעב הורג אותם!
הוא עושה זאת בהדרגה אבל בעקביות.
ילדים בכל מקום הם ילדים וחובתנו לדאוג להם,
להזין, לחבק, להשקות
ואיפה אנחנו?
איפה האנושיות שלנו מולם? מידת החמלה?
האם משנה ילדים של מי הם?
או די בעצם זה שהם ילדים?
רעב הוא אויב קשוח.
#שפתהאכילה

12/08/2025

יש לי פחד גבהים
והוא כבר בן 7 שנים.
ביום יום השגור אני לא פוגשת בו
אבל כל אימת שאני מטיילת ומטפסת לגבהים
כשהשביל צר במיוחד ולצידי מורד תלול וחשוף
הוא ממהר להופיע.
זיעה קרה בכפות הידיים,
מועקה ברום הבטן,
לפעמים דפיקות לב,
ובעיקר לחץ ושיתוק שלא נותן לי להמשיך ללכת.
כל פעם הוא מפתיע אותי מחדש
וכל פעם אני פוגשת באמצעותו את השדים שלי.
שממהרים לשפשף ידיים בהנאה ולהתקיל אותי.
אני לא אוהבת אותו את פחד הגבהים הזה.
אני מנסה להתיידד אתו אבל זה ממש קשה לי.
קשה לי לראות את "חולשתי",
קשה לי לראות את כולם חולפים על פני מטפסים בקלילות
ואני נטועה וממוסמרת מתקשה להניע את עצמי.
אני יודעת שהוא פה
אני יודעת שלא הזמנתי אותו
יודעת שהוא טורח להופיע מבלי לבקש רשות
ויודעת בעיקר שאני חייבת לקבלו כי הוא ממילא כאן.
ועם כל זאת זה קשה.
הפעם בטיול הוא הופיע שלוש פעמים.
פעם אחת הוא ניהל אותי ופעמיים אני אותו.
בכל הפעמים ההתנהגות שלי לא נמדדה בהצלחה או כישלון
אלא פשוט ביכולת שלי להרשות לו להיות כפי שהוא
באותו רגע שהוא הפציע.
פחד הגבהים הזה הוא משל
לאין ספור תחושות ורגשות שאנחנו פוגשים בנו
שאנחנו מפחדים מהם, מתביישים, מבוהלים, אשמים.
זה יכול להיות בשמנופוביה שמשתלטת עלינו
מול הילדים שלנו או מול עצמנו
וגורמת לנו להעיר להם על האוכל או על הגוף שלהם
זה יכול להיות בשיח עם האוכל ובפחד מהשמנה
שלנו מול עצמנו.
וזה יכול לפגוש אותנו בעוד הרבה רגעים אחרים בחיים.
מה עושים?
לא הרבה
נמצאים בקושי
מרשים לו להיות - הוא ממילא נמצא.
לומדים אותו.
וכל פעם בהקשר בו מתקיים האירוע המתרחש
בוחרים מחדש איך להתנהג
באופן שמיטיב איתי.
זה קשה ולא פשוט
כי מי רוצה להודות שיש לו פחד גבהים
או שהוא מנוהל על ידי שמנופוביה מול הילדים שלו?
עצם ההודאה וההכרה יש בהם את יכולת ההכלה
ומתוך כך לפעמים ננוהל מתוך הפחד אבל לפעמים גם לו.
אבל היות ובכל מצב שלא יהיה זאת תהא בחירה
נצליח בזכות זה לשחרר את עצמנו מהאשם והבושה
שדי בהם כדי להכאיב לנו.
שבוע שקט
איילת
#שפתהאכילה

10/08/2025

אם תשאלו אותי איך היה הטיול בדולומיטים
הרי שבאוטומט ארצה להגיש מושלם.
אבל אז יצוצו בי קולות מאיימים שיתחילו לחפש את התקלות
שיכולות להעיב על הטיול.
אזכר בגשם הזלעפות שירד
אזכר במלון המפוספס ואת העמידה בשבע בערב
באזור בו אין כבר מוקמות לינה בעונה זו של השנה בחיפוש
מלחיץ אחר מקום לינה חלופי.
אזכר בפחד הגבהים שאיים לשבש לי את הטיול
ואם אתאמץ בטוח אמצא עוד ועוד
סיבות שיחרבו לי את היכולת להיות מאושרת
ולהגיד שבאמת היה מושלם.
רק במאמץ רב אצליח להיזכר,
שלמדנו לטייל בגשם זלעפות וליהנות,
שבסוף מצאנו מלון פאר של "הביוקר" אמנם
אבל הוא היה מעולה,
ושלמרות פחד הגבהים שלי טפסנו הרים גבוהים
ואתגרנו את עצמנו שוב ושוב.
ואז גם אוכל להעלות לנגד עיני את כל היופי שנפרס לפני.
למה הדבר דומה?
למשל תדמיינו שהילדים מבקשים להכין לכם ארוחת ערב בהפתעה
ואתם בשמחה מאפשרים את היוזמה היפה.
ואז אחרי כמה שעות של שקט במטבח הם קוראים לכם גאים
שתבואו לשולחן.
ואתם מגיעים.
ומה אתם רואות עינכם באוטומט?
את הכיור העמוס כלים מלוכלכים,
את ארונות המטבח מרוחים שמן וקרם,
ואת הרצפה מלאת כתמים דבקים.
והנה אתם כבר כמעט צועקים,
ואז נמלכים בדעתכם ומצליחים לראות,
שהילדים עשו עבודת צוות מרגשת
שעל השולחן יש חביתות, סלט קצוץ ולחם פרוס
ואפילו פנקייק...
ואז מה עם הכל טובל בשמן?
ופרוסת הלחם יצאו עבות במיוחד?
ואז במקום השאגה שמאיימת לברוח לנו מהגרון
אולי יצאו מילים כמו
ואההההה כמה מרגש לראות את העשייה היפה שלכם
איזה כיף ששחררתם אותנו מהתפקיד...
ואז לקינוח להגיד
"בואו נשב לאכול ואחרי זה ננקה ביחד את המטבח.. מתאים".
כי הרי לא באמת נצפה שטיול תמיד יהיה מושלם בלי תקלות אמיתיות
או מומצאות.
או שכשילדים מבשלים במטבח
יהיו הרבה כלים והרצפה תהיה מלוכלכת...
כלומר אם נכיר במציאות ובאפשרויות שהיא מצגיה בפנינו
נוכל לפגוש אותה
ולהתנרמל איתה.
כמה פשוט
כמה מאפשר
כמה ממלא באנרגיות טובות ומתגמלות.
#שפתהאכילהביןהוריםלילדים
#שפתהאכילה

07/08/2025

האיטלקים אוהבים ללכת
מגיל רך בשנים עד זקנה.
משפחות שלמות עם הכלבים,
עם הילדים ועם הסבים והסבתות.
ולא אין הכוונה למסלול בפארק הירקון
הם מטפסים לגובה, הולכים קילומטרים,
מסלולים מאתגרים.
האיטלקים אוהבים ללכת
מסלולים קלים כקשים.
כשמטיילים באלפים בכלל ובדולומיטים בפרט,
הגבהים מרחיבים את הנפש
מעוררים בה אמוציות.
היופי מותיר אותך חסר מילים
מוצף רגש סוער.
והם, האיטלקים-הולכים.
מקלות הליכה, תרמיל על הגב
מצוידים בשמיכת פיקניק משובצת.
זה מה שנקרא חיים פעילים.
לא מודדים צעדים, גם לא מודדים קילומטרים
הם חווים חוויה, איחוד משפחתי
אחווה.
ההליכה היא אמצעי להגשמת הערכים
וזה מה שכל כך יפה בה.
שבת שלום
איילת
#שפתהאכילה
#חייםפעילים

17/07/2025

ואיך נדע אם אנחנו הורים שמנופוביים? נתבונן על עצמנו ונשים לב אם אנחנו:
❤עסוקים בביקורת אינסופית על הגוף שלנו
❤מנסים כל דרך לרדת במשקל – זריקות, ניתוחים, דיאטות בתחפושת
❤מדברים על הגוף שלנו בביקורת ואשמה
❤מדברים באופן דומה גם על הגוף של השכן/ה
❤מסתכלים על החברים דרך פריזמת המשקל
❤מפחדים מהמשקל כאילו הוא מגדיר את ההורות שלנו
❤מפחדים מהמשקל כאילו הוא קובע את חייו של הילד /ה שלנו
❤מסתכלים על הילד שלנו בעיניים ביקורתיות
❤"עוקבים" אחרי האוכל שהילד/ה שלנו אוכל/ת
❤מנסים כל פטנט לשריפת הקלוריות שלו/ה
❤בנחמדות מזמינים אותו/ה לצעוד בשכונה
❤שואלים "מה אכלת היום" כאילו זה הדבר הכי חשוב
❤מתביישים בגוף שלו/ה
❤נמנעים מלחבק אותו/ה
❤קונים לו/ה בגדים שיסתירו
❤מתערבים באכילה שלו
❤סופרים לו/ה
❤מעירים הערות על איך כמה ולמה
❤רואים שהילד/ה שלנו מתחיל/ה להסתיר אוכל
❤רואים שהילד/ה מתחיל/ה להתבייש בגוף שלו/ה
❤מעירים הערות לו/ה בנחמדות על "אם" "אילו" "כש..."
❤משווים אותו/ה לילדים אחרים
---
אם יש לכם רעיונות נוספים אתם מוזמנים להוסיף....
שבת שלווה אם אפשר בכלל לאחל דבר כזה
איילת
#שפתהאכילה

15/07/2025

אמא שלי הייתה שמנופובית, גם אני הייתי כזאת.
החרדה שלה שאהיה שמנה כמו בנות הדודה שלי, הילכה עליה איימים
הפחד הזה עבר אלי בירושה.
גם אני פחדתי שאהיה שמנה, שהילדים שלי יהיו שמנים
גם אני דיברתי בשפה השיפוטית הזו.
ולא רק אני
כולנו דוברים בשפה הזו מבלי דעת,
מבלי כוונת זדון,
אלא פשוט מתוך פחד עמוק מהשמנה.
זהו פחד דמוני שמשתלט על החיים של כולנו.
מישהו עשה כאן עבודה טובה בלהחדיר את החרדה הזו לנימי נפשנו
והיא רובצת שם מלאת ביטחון עצמי
ומתעללת בנו ואלו הקרובים לנו.
היא כוחנית וככזו אנחנו לא מצליחים למרוד בה.
היא לא מבחינה בין בני האדם
היא לא פוסחת על אף משקל גוף
והיא רודה בנו בכל הזדמנות.
בארוחה, בקניות, במיטה, לבד, בין חברים, בחברה
היא תמיד שם
נוכחת במלוא כוחה
ומתעמרת בנו.
והאבסורד, שאנחנו מאפשרים לה.
מפחדים שאם נרפה ממנה נהיה שמנים
אנחנו לא שמים לב שדווקא נוכחותה מעצימה את ההשמנה.
דווקא נוכחותה פוגעת בנפש שלנו ובהתנהגויות האכילה שלנו.
השמנופוביה מופיעה תמיד כרצון טוב להציל אותנו מעצמנו
היא חדה כתער ונדמית משכנעת
אבל אל תלכו שולל
היא לא בעדנו.
#שפתהאכילה #שמנופוביה

נב. בתמונה אני, הילדה שדברו אליה בשפה שמנופובית כדי שרק לא אהיה שמנה

13/07/2025

פעם קראו לה דיאטה
עם השנים כשהבינו את שברה
השתנה שמה
וקראו לה שינוי אורח חיים
בהמשך גם הגדרה זו קרסה לתוך מציאות הכישלון
וקמו לה גרסאות מתקדמות כשמרביתן רוצות לעזור לנו לרדת במשקל.
השמות הלכו והתרבו, מספר התכניות צמח
אבל המציאות לא השתנתה.
ירדנו ועלינו ירדנו ועלינו.
איש לא העז להתייצב מול האמת המאיימת
זה כמעט בלתי אפשרי לרדת במשקל ולשמור עליו לאורך שנים.
אח"כ הדיאטה קבלה פני מדיקליות יותר והגיע עידן הניתוחים.
עידן שהיו בו הצלחות אבל לא פחות מכך הרבה אכזבות.
גם כאן האדם לא הצליח לנצח את הגוף
שעשה מה שהוא יודע לעשות - לשמור על נקודת שווי המשקל שלו.
שלא לדבר על סיבוכים נלווים, כאבים מיותרים.
עכשיו אנחנו בעידן הזריקות
אבל גם הן כמו קודמיהם פתייניות בעיקרן
וכגודל הציפיות מהן גודל האכזבות.
כי בסופו של דבר כמו הדיאטה על כל תחפושותיה, כמו הניתוחים,
כך גם הזריקות - הם אינן פתרונות כפי שהיינו רוצים שתהיינה...
אבל, את הפתרון האמיתי אנחנו לא רוצים לאמץ.
הוא מפחיד ומאיים והבשורה שהוא מביא נדמית מאכזבת.
כי מי רוצה שיגידו לו להפסיק להילחם בגוף ושאולי הוא לעולם לא יהיה רזה כפי שהוא כל כך רוצה?
אבל המלחמה גובה מחירים כבדים ומעייפים
ועיקרה עוד השמנה ועוד השמנה.
והמלחמה הזו כמו כל מלחמה
משעבדת אותנו, גונבת לנו את השקט והחופש ומותירה אותנו חבוטים.
נדמה לנו שלא די באלו
נדמה לנו שאין כאן בשורה
אבל אתם הרי כבר יודעים את מחיר המלחמה
אולי תנסו את מחיר השלום?
והשלום הזה אומר:
לזרוק את כל הבגדים הרזים ולהפסיק להישקל
לחיות חיים פעילים למען הגוף ולא למען המשקל
לאכול בהנאה, מתוך חופש בחירה ולא מתוך פחד
להפסיק לחכות ליום שאחרי
ולחיות הכי שאפשר את הרגע.
כפי שהוא
גם אם הוא לא בדיוק כפי שקיוויתם שיהיה.
שבוע שקט לכם
איילת
#שפתהאכילה

נב. אני לא מקדמת השמנה כפי שאולי נדמה
אני לא פוסלת שום דרך אם בדקתם והיא אכן טובה לכם זה בסדר כי זו הבחירה שלכם

01/07/2025

שפת האכילה בין הורים לילדים

קטע מתוך כתבה שנעשתה בערוץ 10 על שפת האכילה - מה כן אפשר וכדי לעשות בשביל לעזור לילדים שלנו.

30/06/2025

תגידו לי שאני טועה
תגידו לי שלא ראיתי שוב את הפרסומת לזריקות חוזרת למסכי הטלוויזיה.
הפרסומת שהורדה לאחר קמפיין חברתי גדול.
פרסומת מלאת אשם והפחדה
עטופה בסטיגמה נגד שמנים
ומכריזה ששמנים הם לא בריאים.
איזה אווילות
איזה קמפיין פוגעני.
אז
תגידו לי שאני טועה והעיתוי לעליית הקמפיין
אינו צועד יד ביד עם ירידה במחירי הזריקות להרזיה
שעליה הודיעו קופות החולים
תגידו לי שאני מדמיינת
והרפואה לא פשטה את הרגל
ולא התכסתה בקידום מכירות ויחסי ציבור.
זה מפחיד אותי!
כאילו מדובר במסחר בעגבניות או תפוחים.
כאילו אנחנו בשוק.
בפועל מדובר בזריקות.
מדובר בבריאות שלנו
שכל פעם מחדש מונחת על מאזני הכסף.
הריקות הפתייניות שנדמה שטובות לכול מי שרק חפץ לרדת במשקל
והמעות שרויות בכיסו.
הזריקות האלה גם אם הן זולות ונגישות לכל החפץ
כאילו היו קפליות אקמול
הן בסופו של יום תרופה,
על כל ההיבטים וההשלכות שלה.
תרופה שבמובנים רבים היא דיאטה בתחפושת
ועלולה לגרום בסופו של דבר
לעליית משקל וקושי אמיתי לרדת אותו בעתיד לבוא.
#שפתהאכילה
#זריקותלהרזיה
#התנהגויותאכילה

ירידת מחירים משמעותית בזריקת ההרזיה מונג'רו בביטוחים המשלימים של קופות החולים מכבי ומאוחדת. בלאומית המחיר נותר כשהיה ואילו כללית לא משווקת בהנחה את מונג'רו. מנגד מו....