13/11/2024
סובל/ת מקשיים בהתרוקנות שלפוחית השתן?
יש כמה פתרונות פשוטים ולא שגרתיים, שיכולים לשפר משמעותית את המצב (– ועוד טריק מיוחד עבור גברים! אבל על זה בהמשך...).
אחד מהם - זה טכניקת 'הריקון הכפול', שמבחינתי הוא העיקרי שבהם.
וחשוב לי להקדיש את הפוסט בעיקר בו.
לכן אלו מכם שנתקלים בבעיות שקשורות למערכת השתן - תנסו את זה בבית כבר החל מהיום!
(במאמר עצמו שבאתר שלי , שאצרף בתגובות, אני כבר מביא עוד כמה דגשים ותובנות לגבי ניהול אצירת שתן, וגם פירוט על עוד דברים שחשוב שתדעו ותיקחו בחשבון והיכרות גם עם הבדיקות הרפואיות שלעיתים צריך לבצע בכדי להמשיך בירור).
אוקי, אז... מה זה בדיוק טכניקת ה"ריקון הכפול"?
לגבי המושג ''ריקון כפול'' , בעצם מדובר בפעולה שכרוכה במתן שתן פעמיים ברצף, *באותו ביקור* בשירותים. הריקון הראשון מרוקן חלקית את השלפוחית, ולאחר *הפסקה* קצרה, הריקון השני משחרר עוד שתן שנותר. ככה מתאפשרת הוצאה מירבית של השתן בכל פעם.
ככה פשוט. (או שלא... ממש תכף אני מסביר איך בדיוק אמורים לעשות את זה 😉)
אבל עוד לפני כן -
1. למה שלא כל השתן יצא החוצה כבר בנאגלה הראשונה?
2. ולמה בכלל שריקון כפול יפתור חלק מהבעיה הזו?
אז לגבי השאלה הראשונה - יש מלא סיבות,
עם חלקם אני נפגש, כמו בעיות כלייתיות, תופעת לוואי תרופתית (בד''כ תרופות פסיכאטריות), בעיות פרוסטטה/ערמונית מוגדלת, סטרס, הרגלי שיתון לקויים, שתייה בעייתית. ולפעמים... גם 'ללא סיבה' גלויה לעין. כך שצריך לחפור טיפה יותר עד שמוצאים.
בכל מקרה, לגבי השאלה השנייה *מה המנגנון* דרכו ה'ריקון הכפול' עובד:
בחלק מהפעמים לחץ השתן שנותר לאחר הריקון הראשוני לא מספיק כדי להפעיל את הרפלקס להתרוקנות מלאה. אבל לאחר הפסקה קצרה, השלפוחית מספיקה להירגע ושרירי האגן להתרפות, וכשאנחנו מנסים שוב, הריקון הנוסף מתאפשר (ואם לא ננסה לתת עוד צ'אנס ולהטיל אותם *כעת*, לפחות לאלו שיש להם בעיות בתחום - נפגשו את השירותים שוב ממש בקרוב. או לחילופין במקרים מסוימים בהם 'תחושת פעמון' לקויה, נוציא את השלפוחית מאיזון ונזיק לה לטווח הארוך).
ולמה חשוב לנסות לפתור את הבעיה ולנסות גם את ה'ריקון הכפול'?
חשוב לזכור שריקון חלקי של השלפוחית לאורך זמן יכול להוביל למגוון בעיות בהווה ובעיקר בעתיד. גם אצל נשים וגם אצל גברים.
(אצל גברים אגב, בעיות של הגדלת הפרוסטטה - הערמונית יוצרות עוד סיבוך נוסף שייחודי דווקא להם ואני לא ארחיב כאן, בכל אופן מדובר בבלוטה שממוקמת מתחת לשלפוחית השתן, והיא מקיפה את חלקו העליון של השופכה Urethra שהוא הצינור שדרכו עובר השתן מהשלפוחית החוצה).
למשל אם יש שארית-שתן גם לאחר שיתון (הרבה פעמים לא מודעים לזה!), זה אומר שלא כל פסולת יצאה מן הגוף. והשתן שנשאר שם כל הזמן נהיה עכור. מה שמסביר הרבה פעמים נטייה לפתח זיהומים חוזרים בדרכי השתן בעקבות ריקון חלקי, במיוחד בגילאים מתקדמים.
גם פגיעה בשינה עקב צורך בקימה מרובה להשתנה בלילה (תחשבו על זה - אם התרוקנתם רק חצי , לפני ההליכה לישון, אתם תפגשו את השירותים מוקדם מהרגיל, כשסף הפעמון של התמלאות השלפוחית תמלא בחצי מהזמן שדרוש להתמלאות מליאה מ 0).
אבל העיקר הוא גם המניעה לעתיד.
ריקון חלקי של השלפוחית לאורך זמן יכול לגרום להתרחבות יתר של השלפוחית ולהיחלשות שרירי הדופן שלה. מצב שנקרא "שלפוחית עצלה" Lazy bladder syndrome. במצב הזה, גם הבקרה העצבית על השלפוחית יכולה להיפגע, דבר שפוגע ביכולת לחוש במילוי השלפוחית ובצורך לרוקן אותה. מה שמוביל לבעיות בשליטה על השתן וגם *לפגיעה בפעולת הכליות* בטווח הארוך.
ועוד דבר שצריך להוסיף: גם בלי לדבר על כל הרשימה הזו -
ריקון חלקי פשוט יגרום לנו לפגוש את השירותים בשביל לשתן - לעיתים תכופות מן הרגיל (כמו ההסבר בנוגע לצורך בשיתון הלילי).
מה שלבדו כבר מאוד פוגע באיכות חיים (!) ומתסכל מאוד.
בכלל, משהו שאני מדגיש לאנשים אותם אני פוגש - כמו הרבה איברים ותפקודים בגוף (מערכת העיכול, מערכת הורמונלית של מחזור חודשי לנשים, מחזור העירות-שינה והמיקצב הציקרדי בכל מה שקשור לאנשים שמתמודדים עם בעיות שינה כן על זה הדרך ),
יש מקצב לכל דבר ודבר.
וחשוב לנו לשמר את המיקצב והאיתותים הטבעיים של הגוף. ואם משהו לא עובד - אז לתת אליו התייחסות כבר כעת. בשביל לא להתרגל ל'מקצב משובש' שיהפוך להיות ה'נורמלי החדש'. ויתחיל לשבש את הגוף לאורך זמן כמו כדור שלג. וגם פה, לעניין השלפוחית, מבחינת הבעיות שעלולות להיווצר, לאורך זמן, ריקון חלקי עלול לפגוע ביכולת המתיחה של השלפוחית, וגם בתפקוד העצבי שאחראי על תחושת הצורך להתרוקן. כלומר, ה'פעמון' הפנימי שמתריע שהגיע הזמן ללכת לשירותים יכול להיפגע וזה ענין רציני. חמור מכך, הבעיה נוטה להחמיר עם השנים אם לא מתייחסים אליה. עד לשלב שצריך לעיתים קטטר (צנתר) לשתן.
לכן, שימוש בטכניקת הריקון הכפול הוא כלי חשוב כל כך בשמירה על בריאות השלפוחית ושיפור איכות החיים. גם במבט לעתיד, מניעתי.
אוקי, אז איך מיישמים את אותו הריקון הכפול?
הנה כמה אופציות:
(נסו ותראו איזה אחד עובד *עבורכם* טוב יותר או *שאתם* מרגישים איתו יותר בנוחות. מימה שאני נפגש איתו אצל מטופלים שמגיעים אלי בשביל בעיות אחרות במסגרת טיפול נטורופתי - האופציה האחרונה היא הטובה ביותר. אבל לא תמיד. לכן כל אחד מיכם שימצא את מה שטוב יותר עבורו) :
✅אחרי הריקון הראשוני פשוט תמתינו קצת ונסו שוב.
✅תנסו לרכון מעט קדימה לאחר הריקון הראשון, להרפיה ועידוד ריקון נוסף (רלוונטי כמובן עבור אלו שיושבים... אבל חכו! יש לי תכף המלצה לגברים בקשר לזה).
✅נענעו בעדינות את האגן מצד לצד בישיבה.
✅קומו/צעדו להפסקה קצרה והליכה מספר צעדים בחדר השירותים.
✅תפתחו ברז ותאזינו לקול של מים זורמים או לחילופין תעבירו את היד תחת הזרם לעידוד שיתון (מי שניסה את הטריק הזה על חברים בילדות במחנה קיץ כשהם ישנים, בשביל שישתינו בשק''ש - זה לא יפה😉).
✅תלחצו או טפחו *בעדינות* עם האצבעות על אזור השלפוחית מתחת לטבור, שיטה מועדפת שעובדת על רבים! (המיקום הוא בערך באמצע הדרך בין הטבור למפשעה).
וכעת ל'פטנט' המיוחד לגברים - 🥁🥁🥁
ישיבה בזמן הטלת שתן!
אמנם לרוב גברים מעדיפים להשתין בעמידה (מי מאיתנו מוכן לוותר על הפריבילגיה מיוזמתו?),
אבל מה לעשות, ישיבה על האסלה, תוך הרפיה על כל המושב וגב זקוף, יכולה מאד לשפר את יכולת הריקון.
במיוחד! עבור גברים עם בעיות ערמונית, ידועה או נסתרת (זה קשור למבנה האנטומי, ולמצב שהערמונית במצב בו היא לא עלינו מוגדלת, לוחצת יותר על צינור השופכה בחלקו העליון שקרוב יותר לגוף, כאשר השופכה היא אותו 'צינור' שמגיע מן השלפוחית אל הפין ומנקזת אליה גם את נוזלי השתן מן השלפוחית והחוצה, ובהמשכה גם את נוזלי הזרע שמתנקזים אליה מן האשכים בזמן קיום יחסית. הערמונית כאשר מוגדלת ,חוסמת אותו באופן חלקי או מלא - גם בכאלו נתקלתי. הישיבה משנה את המנח האנטומי של הערמונית ביחס לחסימה ואת הדחיסות, ולעיתים אותה חסימה מכאנית - מוקלת והשתן זורם טוב יותר).
תראו מופתעים, כן אבל, ולמרות שזה נשמע אולי מוזר,
סקרים ממחקר שבוצע בנושא הראו שאחוז לא מבוטל של גברים בעולם *כבר* משתינים בישיבה. גם ללא בעיה שמצדיקה זאת. סתם העדפה אישית.
עכשיו, אני לא חושב שכל הגברים צריכים כעת לנסות את הטרנד החדש (נראה לי בגרמניה היה האחוז הגבוה ביותר. אני כבר לא זוכר את המספרים במחקר),
אבל אם אתם מרגישים קושי כלשהו בהתרוקנות, במיוחד על רקע ערמונית מוגדלת - אל תתביישו לנסות! מה יש להפסיד?
(חוצמיזה - תסתכלו על הצד החיובי, זה יחסוך *לדיירות* הבית את הצורך להוריד אחריכם שוב את מושב האסלה בתסכול. כן, תראו גם כאן מופתעים אבל, יש כאלו שזה ממש משגע אותן. ובעצם, הן קצת צודקות. ככל שמדובר בשירותים, לפעמים הצורך כ''כ דחוף, שכל שנייה שמתעכבים בה - יכול לקרות 'אסון'. מה שנקרא 'בעיה בדחיפות שתן/צואה'. אבל זה כבר לפוסט אחר)
מה הלאה?
אז אל תהססו ליישם את הטכניקות האלו. תנסו למצוא את השילוב שעובד לכם.
זה חיוני לכל אותם אלו שסובלים מאצירת שתן.
וגם עבור אחרים שמרגישים שהם סובלים משתן הססני או מתחושה שלא כל השתן יוצא,
או לאלו שמבקרים לעיתים תכופות בשירותים.
"יש לי סיכוי להינצל, אני יודע" (שם, שם)
כן, יש מצב שעם קצת מאמץ בשינוי ההרגלים הקבועים, והקפדה בשבוע הראשון, תופתעו מהשיפור המשמעותי באיכות חייכם!
וגם אם חלקכם ישיגו רק שיפור חלקי - גם הוא מאוד חשוב. זה שומר על הגוף והמערכת. ואפשר להוסיף דברים אחרים.
תמיד יש לאן לקחת את זה הלאה.
בתגובה למטה אני שם גם את המאמר המלא, יש שם תובנות נוספות ועוד דגשים שלא הספקתי לכתוב כאן בפוסט (גם ככה יצא ארוך יותר מימה שתכננתי).
בכל אופן,
אל תסבלו בשקט, יש מוצא!
גם אם לפעמים לוקח המון זמן למצוא אותו.
שלכם,
יעקב
יעקב קרנץ נטורופתיה ועיסוי - קליניקה לעיכול איזון הורמונלי ואורתופדיה
