07/02/2024
רועי חזר הביתה מהמילואים.
הבית והלב התמלאו וגדלו לממדים שלא הכרתי.
ובימים האלו, שאנחנו מסתגלים יחד כמשפחה וכפרטים בתוך שגרה חדשה, רועי ואני מנסים יחד להשלים פערים וגם מנסים לסכם את מה שהיה.
הדבר שהיה הכי משמעותי עבורי ב4 חודשים האלו, היא התמיכה המשמעותית של אמא שלי.
הנוכחות שלה בחיים שלי, בחיים שלנו, ואיך מתוך המקום הזה יצא לי לחשוב כל כך הרבה על ההקשרים התרבותיים מהם אנחנו באים ומתפתחים.
אמא שלי, שבאה מתרבות שבה לאמהות יש מקום משמעותי ביותר בחיים. שהורות היא התפקיד הכי מרכזי ושתמיכה והתמסרות לילדים, למשפחה ולבית הם מקומות של עוצמה, של רכות ושל הרבה מאוד אהבה.
אמא שלי, שיודעת להביע אהבה באוכל, בטיפול, בנוכחות ופחות במילים. שיודעת לצלול לתוך עולם המשחק עם הילדים, שעדיין מרדימה בידיים גם כשהם לכאורה גדולים, בשירים, בחיבוק. אמא שלי שיודעת לקבל אותם ואותי בחיוך ותמיד תראה את הלב הטהור והטוב של הילדים בכל התנהגות שלהם.
כשאני מתבוננת על עצמי ועל האמהות שלי, אני מבינה כמה זכיתי שזה מה שהכרתי מהבית. בעוד שהתרבות הזו נתפסת בעולם המערבי כתרבות מסורתית ושל "פעם" ובעוד שהקולות בסביבה שלנו מדברים יותר את שפת המבוגרים ופחות את שפת הילדים, אני מבינה את מה שלא הצלחתי להבין כשהייתי צעירה יותר וכשהייתי אמא בשנים הראשונות.
בעוד שהיו לנו לא מעט אי הסכמות ותקופה ארוכה כנערה וכאמא צעירה רציתי להיות שונה ממנה, אני מתבוננת על עצמי ממרום 11 שנות אמהות ומלאת הודיה שאני בהרבה מובנים מאוד מאוד דומה לה.
לפני שבוע בדיוק הרצתי בקורס של
סיימתי את ההרצאה עם הנושא של האכלה ואכילה בראי תרבותי. זה התחבר לי כל כך לתובנות שלי מהתקופה הזו של המלחמה והשהות יחד עם אמא שלי.
התפיסה המערבית שבה יש רק דרך אחת שהיא נכונה בהורות ומתוך זה רק דרך אחת שהיא נכונה להזין ילדים, בעוד שהתבוננות רב תרבותית מלמדת אותנו על דרכים רבות ומגוונת שבה קשרי ההזנה מתעצבים ועל המשמעות המאוד גדולה של הזנה להבעת רגש ויצירת קשרים משמעותיים.
תרבויות בהן הקשר עם ילדים נוצר מתוך הטיפול עצמו, מתוך ההאכלה, מתוך המקום שהילד תופס במשפחה ומתוך הדאגה לצרכים הבסיסיים שלו.
ולפעמים כנשים מודרניות ומערביות, הרבה מאוד התנהגויות אכילה של הילדים שלנו, בעיקר כשהם רכים, נתפסות אצלנו כלא תקינות או כלא מעודדות עצמאות או כלא מותאמות, כשהתבוננות בפרספקטיבה רחבה יותר יכולה ללמד אותנו אחרת לגמרי.
והינה, רועי חזר, וכדי לאפשר לנו להתסגל בהדרגה ובנחת, הדבר הראשון שאמא שלי עשתה עבורנו זה למלא את המקרר והמזווה באוכל וכדי להביע את הגעגוע שלה לרועי ואת השמחה שחזר, במקום שבו היא מתקשה במילים, היא פשוט הכינה עבורו את כל אותם מאכלים שהיא יודעת שהוא אוהב.
והינה אני גם כמה ימים לקראת ההרצאה על בייבלד והתחלת מוצקים, ובעוד בייבילד מתחבר אולי לתפיסות מודרניות ומערביות, אחד הדברים שחשוב לי להביא לסדנה הייחודית הזו, זה גם את הראייה הרב תרבותית בכל הקשור להזנה של תינוקות וילדים.
אז מכל המחזורים, הכי מתרגשת מהמחזור הזה.
ואני שמחה כל כך לפגוש את כל מי שנרשמה.
ומי שעוד מעוניינת, ממש מוזמנת להצטרף. בעי י זו מתנה עצומה לעצמכן, לקטנטנים שלכן ולקשרי ההזנה שלכם.
מוזמנות לכתוב לי לפרטים נוספים.
