05/02/2017
מזה הקללה הזו סטרס כרוני? ואיך להתמודד איתה תזונתית?
בואו נבין רגע מזה סטרס, סטרס במובן המקורי שלו הייתה תגובה למצב מסוכן, למשל אריה בטבע. הגוף היה מעלה דופק, לחץ דם ונשימות. מצב שהגוף הפעיל את המערכת הסימפטטית של fight or flight. היום הסטרס הוא ברובו כרוני.
נדירים הם המקרים שהלחץ הוא סכנה ממשית. סטרס מעומס בעבודה, קשיים במערכות יחסים, דאגות, קשיים כלכליים, פחד מכישלון שלא נעמוד במשימה. אנחנו לרוב פוחדים מהפחד. פוחדים לבקש משהו כי לא נעים לנו- סטרס, פוחדים שיפטרו אותנו- סטרס, פוחדים להשמין- סטרס, פוחדים לאחר לפגישה- סטרס, חוששים ממבחן גדול – סטרס, חוששים שלא נמצא זוגיות, ממה שיגידו עלינו, שלא יאהבו אותנו....
בעבר התגובה לאיום היתה מצריכה תגובה גופנית, למשל לברוח מהאריה, היום התגובות לא מצריכות בריחה פיזית אבל המנגנון הביולוגי האבולוציוני עדין קיים.
סטרס כרוני בהגדרתו, הוא משהו שאנו תופסים אותו כאיום או סכנה. והיום בעצם, כמעט כל דבר יכול ליצור אצלנו סטרס כרוני.
ולצערנו, רבים מאיתנו חווים את תחושת האיום מספר פעמים ביום. בסטרס- מופעל במוח שלנו הורמון שנקרא CRH(Corticotropin-Releasing Hormone )הורמון שמפעיל את בלוטת יותרת המוח. זו מפרישה הורמון שנקרא ACTH-( adreno-cortico-tropic hormone), שמפעיל את יותרת הכיליה להפריש קורטיזול. ובשרשרת אירועים נוספת הCRH גורם להפרשת אדרנלין מחלק אחר של בלוטת יותרת הכיליה.
אלה הם הורמוני סטרס חזקים ועוצמתי ים שמשפיעים מאוד על הגוף והבריאות שלו, אפילו שהגירוי כביכול לא היה סכנה ממשית, רק נתפס בתת מודע כסכנה ממשית כתוצאה מזה אנחנו מסתובבים עם "פיזיולוגיה של סטרס כרוני" שכוללת בין השאר רמות גבוהות מדי של אדרנלין וקורטיזול, לחץ דם וקצב לב, פוגע במערכת החיסונית ובתהליך הריפוי הטבעי של רקמות הגוף, האצה של תהליך ההזדקנות, בעיות שינה, דלקות פרקים, מגוון בעיות במערכת העיכול, סכרת, דיכאון ועוד.
תזונה יכולה להקל על מצבי הסטרס. חשוב לדאוג לאורח חיים מאוזן ובריא שכולל בין היתר חשיבה חיובית ואופטימית, תרגולי יוגה ומדיטציה יומיים, נשימה מלאה, קבלת עיסוי/שיאצו, פעילות גופנית ותזונה מתאימה.
כדאי להימנע ממזונות המחלישים את מערכת העצבים ויוצרים תגובת סטרס בתוך הגוף. אלה הם הסוכרים הלבנים והקמח הלבן. אוכל מזוקק, בעצם הוא מזון שחסר בו רכיבים תזונתיים, נקרא גם תזונה ריקה. ובעיקר חסר בו ויטמיני B שנדרשים לגוף לספיגת הפחמימות, לאיזון האינסולין ורמות הסוכר, ואיזון הסרוטונין ומאזנים את מערכת העצבים.
לכן מומלץ לאכול פחמימות מלאות טבעיות כמו בטטות, שיבולת שועל(בעיקר עשירה בויטמיני B, קינואה, דוחן, אמרנט, קטניות, כוסמת ירוקה, אורז מלא, לחם מקמחים מלאים.
יש להימנע ממזונות המכילים קפאין כמו קפה, שוקו, שוקולד, תה רגיל שחור אלכוהול ועישון. אלה מזונות שמעוררים את המערכת הסימפטטית. כמו כן יש להימנע מגאנק פוד ואוכל מטוגן. האחרונים פוגעים בכבד ויוצרים סטרס בגלל הצטברות של רעלים בתוכו. רצוי גם להימנע מתבלינים חריפים(פלפל, חזרת, סחוג...) וחמים (כמו גינגר, פלפל שחור, אגוז מוסקט, הל, ציפורן וקינמון) ומבשר.
חשוב לדעת שבזמן סטרס תהליכי העיכול משתבשים. ולכן חשוב להימנע או להפחית אכילה. לא כדאי לאכול שאתם בסטרס!!! למרות זאת רבים מאיתנו דווקא בזמן סטרס פונים אל האוכל כנחמה או כהסחת דעת וכדרך להירגע.
כמו כן כדאי להרבות באכילת ירקות ופירות טריים בעיקר הירוקים- אותם רצוי אורגנים, לאכול גם מעט פירות, קטניות, דגנים מלאים, דגים(בשביל אומגה 3 או לצרוך אומגה 3 ממקורות אחרים כמו אגוזי מלך, שמן פשתן, שמן בוראז, שמן המפ, שמן מרווה...), מעט אגוזים וזרעים.
גאיה פינקל, מפתחת את 'שיטת גאיה'
הטיפול הוא הוליסטי ומשלב תמיכה בשינוי הרגלי התזונה ואורח החיים, תרגול של מדיטציה ונשימות, עיסוי תומך ומרגיע, פרחי באך, ניקוי והשתחררות ממחשבות מטרידות.